אבניים
אם יש נושא שמדיר שינה מעיניהם של מורים, זהו נושא המשמעת והאקלים בכיתה. איש אינו מחוסן מפני ההתמודדות עם תופעות של הפרעות, אלימות, חוסר שקט. הנתונים מעידים על כך שהגורם הראשי בשחיקת מורים הוא הקושי הנובע מהמאמץ "להחזיק את הכיתה". תיאורי המקרה מציגים גם את התופעות, גם את תחושת הקושי והתסכול, וגם דרכי התמודדות שונות. יותר מאשר בכל נושא אחר, יש חשיבות לניתוח המקרים לא בתנאי לחץ ולא כאשר נתונים בעיצומה של ההתרחשות.
-
חרם כיתתי דרך רשת חברתית -
מלך הכיתה מרביץ לתלמיד שלא מתלונן כי רוצה חברים -
תלמיד עם בעיות התנהגות -
ש' הוא תלמיד באחת מכיתות ו'. הוא תלמיד מבריק ומצטיין לא רק במדעים, אלא בשאר המקצועות בביה"ס. ש' תלמיד תוסס מאוד. הוא מתקשה מ א ו ד לשבת במקום, להקשיב, למלא אחר המטלות הניתנות בשיעורים ואף אינו מעתיק מהלוח בזמן סיכומי הפרקים הנלמדים.ש' גם לא מכין את המשימות הניתנות לבית. -
הבוקר התחיל ברגל שמאל. חיכיתי לאילנה הרכזת בחניה מתחת לבית שלה קצת יותר מרבע שעה. היא אף פעם לא מאחרת והתלבטתי האם להתקשר אליה או לא. בסופו של דבר בעלה ירד וסיפר לי שהיא חולה, היא לא תצא לטיול השנתי והוא התנדב להקפיץ אותי לבית הספר. הגעתי באיחור. -
קיבלתי את כל התנאים לעשות את הדבר הטוב ביותר שניתן עם תלמידי. מה קיבלתי? קיבלתי שיעור שלם עם תלמידים שמכירים אותי, קיבלתי את תלמידי כיתה ו' (רק בנים) אותה פיצלנו לשני חלקים- רק 12 תלמידים בכל קבוצה! את החופש לעסוק איתם באיזה נושא שאבחר, את האפשרות לצאת איתם לטבע אל מחוץ לכותלי בית ספר... -
בבית-הספר כיתות ז'-י"ב כ- 1400 תלמידים. זהו המקיף הדתי היחיד בעיר, ועל-כן עליו לקבל כל תלמיד המעוניין בחינוך של זרם הממ"ד... -
ארבעה ימים לאחר תחילת שנת הלימודים נכנס לחדרי פגוע וכועס סגן המנהל. "שוב זה קרה. ח'אלד הפריע בשיעור, התחצף למורה, וכשנכנסתי לכיתה הוא התחצף גם אליי"... -
אני מחנכת כתה ד' בבית ספר יסודי בישוב שבו אני גרה. אני מחנכת את הכתה זו השנה השנייה, ובכתה שלי ישנם שמונה עשר תלמידים... -
בימים אלה אני מראיין מועמדים להוראה בכפר הנוער .כבר בשיחת הטלפון המקדימה שבה אנו קובעים את פגישתנו, אני מבהיר למועמד: ‘אתה מגיע לבית ספר שאינך יודע איך אתה יוצא ממנו בסוף יום העבודה. אנחנו עובדים עם נוער קצה... -
שיעורי כתיבה יוצרת נכנסים לקטגוריה של שיעורי האמנות והיצירה שיש בבית הספר. הם השיעורים שמיועדים לתת מקום לענייני הרגש וההבעה האישית... -
הסיפור הזה קרה לפני מספר שנים, כאשר נכנסתי כדרך השגרה לכתה ט', שבה אני מלמד לשון וספרות עברית... -
-
אני מזכירה לכם להביא 20 ש"ח לועד הכיתה עד יום רביעי. מי שלא יביא יקבל עבודה שיצטרך להכין, כי אני מזכירה לכם את זה כבר שבוע". "למי חסר ציוד לשיעור? רונן, זו כבר הפעם השנייה שלך, בפעם הבאה ירד לך ציון בתעודה". "מעין, שוב הפלאפון שלך מצלצל באמצע השיעור? לא מעניין אותי שדיברת בו בהפסקה ושכחת לכבות, זו האחריות שלך, שימי אותו בבקשה על שולחני." -
"אתם כל הזמן משעים!" אמר לי עידן, שישב מקופל ומשותק מבושה והתרגשות על כיסא מולי ולידו רכז המדריכים, המדריכה שלו, אבא שלו, ואני - המורה שלו. "אתה יודע למה אנחנו כל הזמן משעים, עידן?" שאלתי רטורית, "בגלל שכל הזמן יש כאן ילדים שמרביצים למדריכה שלהם. ואתה יודע טוב מאוד שמי שמרביץ למדריכה שלו הולך הביתה", סיכמתי.