התמודדות עם בעיות התנהגות של תלמיד

רקע מקדים לאירוע

על התלמיד: אייל ילד מופנם ושקט, תלמיד כיתה ד'. הכרתי אותו כשהיה בכיתה ג'. סבל מקשיים חברתיים (לעג, נידוי) ורגשיים. ברקע חוסר יכולת לשלוט על סוגרים. בהיותו בכיתה ג', יצרתי עמו קשר (לאחר מאמצים) וחדרי היווה לו לעתים מקלט. היה מגיע אלי מחייך, משתף בקשייו. במהלך השנים מעורב לעיתים תכופות באירועי אלימות. במקביל טופל בתרפיה באומנות וכשזו נפסקה- טופל בתרפיה בבע"ח בביה"ס

אירוע נוסף ברקע: טרם הגעתי לביה"ס מנהלת ביה"ס דיווחה על חשד לאלימות כלפיו מצד אביו, בעקבות שיחה שלו עם המחנכת בה תאר את העניין. כתוצאה מכך הורחק האב מהבית למספר ימים. הנושא לא דובר מעולם מול ההורים.

יום קודם לאירוע היה התלמיד כנראה מעורב במשחק עם מספר תלמידים נוספים שהתפתח לכדי אלימות. בברור שעשתה מחנכת הכיתה טענו התלמידים כי אייל חנק את אחד הילדים. אייל טען כי הדבר לא קרה באופן זה. אייל חש שנעשה לו עוול, שיתף בכך את אמו ואת המורה. בעקבות פנייה למורה נעשה למחרת בירור חוזר הוחלט, כי כל המעורבים יישארו בהפסקה בכיתה ויכתבו את אשר אירע.

האירוע עצמו

במהלך ההפסקה טיפס אייל על חלון הכיתה (בקומה השנייה ) והחל עובר מעל הסורגים. סייעת רפואית של תלמיד אחר, שנכחה בכיתה, ניסתה להחזיקו. נקראתי לכיתה ע"י תלמידים (שצעקו אלי "בואי מהר, אייל מנסה להתאבד!") ובעזרת הסייעת הוצאו כל התלמידים מהכיתה. אייל סירב לרדת והמשיך אוחז בסורגים בעוצמה לא הצלחתי להורידו ולכן עליתי על החלון ושוחחתי עמו תוך שאני אוחזת בו על מנת שלא יעבור לצד השני של הסורגים .במשך השיחה הוא אחז בסורגים, הרים עצמו בכוח מדי פעם בניסיון להשתחרר לכיוון החלון, ובעט בי בחוזקה בברכיו. בשיחה סיפר בבכי כי הוא רוצה לצאת מהכיתה להפסקה ומוכן לקפוץ לשם כך. אייל אמר, שאינו חושש שיקרה לו דבר כיוון שהוא נוהג לעשות זאת גם בביתו מהקומה השלישית לדבריו. לא נאמרו אמירות אובדניות מפורשות.

לאחר מספר דקות הגיעה מחנכת הכיתה ויחד הצלחנו להורידו ולהביאו לחדרי. בהמשך השיחה המשיך לתאר תחושות תסכול קשות בעקבות האירוע, וכן בעקבות מצבו החברתי בכיתה.

ההורים נתבקשו להגיע לבית הספר, אך לא יכלו. וכך ליוויתי אותו לביתו ושיתפתי את ההורים בפרטי האירוע. לדברי ההורים לא אירע כל אירוע קודם. הבעתי את החששות שלי בפני ההורים (הסברתי כי אינני חוששת שהוא חווה תחושות אבדניות אלא  כי הוא כל כך נחוש בדעתו עד כדי כך שיכול לקבל החלטה שגויה שתסכן אותו). ביקשתי מההורים לפנות להערכה פסיכיאטרית בדחיפות. באותה שיחה שתפו ההורים בקשיים בבית- האם סבלה מוורטיגו(סחרחורת) האב לטענתם סובל מבעיה כלשהי בגינה אינו זוכר לטווח קצר (ולכן יש קושי בהדרכת הורים).

אייל נשלח להערכה במיון פסיכיאטרי (ההורים הפגינו תוקפנות וטענו כי הוא ילד גאון הסובל מ ADHD ואנו לא שמנו לב) בהמשך אובחן כסובל מדיכאון, בעקבות זאת החל טיפול תרופתי (פרוזאק). וכן החלו טיפול פסיכולוגי אינטנסיבי (פעמיים בשבוע) בליווי הדרכה לאם. בעקבות הטיפול נראה שיפור.

שלושה חודשים לאחר מכן, מיד עם החזרה מחופשת הפסח אירע אירוע נוסף. אייל הגיע במצב של חוסר שקט. בכיתה גזר בקבוק פלסטיק בתנועות גדולות שעוררו בנו חשש. בשלב זה התקשרתי להוריו להביע את חששותינו (כפי שסוכם בעקבות האירוע הקודם) לא היה מענה. לאחר עימות עם המחנכת שניסתה לעצור אותו אייל הרים את אגרופיו כלפי המחנכת, המחנכת אחזה בו בפרקי ידיו ובקשה שיפסיק. אייל החל להשתולל, לבעוט בשולחן, תלש שרשרת מצווארה של המחנכת,והחל בועט בה.

 אייל הוצא מהכיתה (האירוע קרה במקום מושבו ליד דלת הכיתה) והמשיך להשתולל. איש הביטחון של ביה"ס נקרא לסייע. הצלחנו ליצור קשר עם ההורים וביקשתי שיגיעו לביה"ס באופן מידי.

ניסיונות להרגיעו לא עלו יפה והוא בעט במנהלת ביה"ס, הפך יחידות של ארוניות נופף במדפי עץ שבורים כלפי הצוות, והשתמש בארוניות כדי לחסום את דלת הכיתה. האירוע הסתיים כאשר אמו הגיעה לאסוף אותו (בהתחלה אמר שלא רוצה ללכת וניסה להכות גם אותה, לאחר שיחה עמה עזב את ביה"ס)

אייל הושעה למשך יומיים מביה"ס וההורים נתבקשו לגשת להערכה פסיכיאטרית חוזרת.

החלטה איך לפעול

בהמשך כונסה היוועצות רחבה, עם גורמים מחוץ לביה"ס. במקביל פנו ההורים במכתב תלונה לראש העיר המתאר אלימות מצד הצוות החינוכי, ובקשו להעבירו מביה"ס. בפגישת התייעצות הוחלט שיישאר בבית עד סוף שנת הלימודים, בכפוף להמלצת פסיכיאטרית, וכי בשנת הלימודים הבאה לא ילמד בביה"ס

בהמשך השנה הגיעה המחנכת ומורה נוספת לבקרו בביתו וכן שמרנו עמו על קשר טלפוני מצומצם- על פי רצונו.הוא והוריו סירבו לכל אירוע פרידה מצד ביה"ס.

בתחילת שנת הלימודים הנוכחית לא הגיע כל ויתור סודיות או בקשה להעברת התיק שלו מביה"ס הקולט. לאחר כחודש יצרה עמי יועצת ביה"ס קשר ושאלה לגביו. הבהרתי לה כי עלי לקבל ויתור סודיות (ההורים כבר איימו לא פעם בתביעה משפטית ואף הגישו באחד האירועים תלונה במשטרה כלפי תלמיד שהיה מעורב). הדגשתי את החשיבות של העברת המידע וציינתי כי חשוב לי מאוד לשתף אותה וכי הדברים קריטיים. עד היום לא הגיע ויתור סודיות לביה"ס.