דו”ח ביקור בתערוכה

תלמידות המגמה לאמנות בכיתה י"א בבית-ספר "פלך", תיכון תורני ניסויי לבנות בירושלים, כתבו דו"ח בעקבות צפייה עצמאית בתערוכה. המקרה עוסק בפיתוח משימה לימודית לכיתה של תלמידות מוכשרות, בתוצרי הלמידה שלהן, ובשאלות בנוגע לתהליך הלמידה, למטרות שלו, לציפיות שלי, ולהתפכחות שלי...

רקע על בית הספר
"פלך" הוא תיכון דתי לבנות. ביה"ס מונה תשע כיתות (שמונה רגילות וכיתה מקדמת אחת הנפתחת אחת לארבע שנים). גודלו של ביה"ס מאפשר אוירה אינטימית ומשפחתית. את ביה"ס מאפיינים בעיני מספר דברים: • יחס אישי וחם בין מורים ותלמידות. בבי"ס קיים גם מוסד של "חונכות", במסגרת זו בוחרת כל תלמידה מורה המלווה אותה לאורך השנה מבחינה אישית ולימודית. • התלמידות מעורבות מאוד במערכת קבלת ההחלטות בביה"ס (אסיפות כלליות, מועצת תלמידות פעילה, עיתון פעיל וועדות שונות). • האוכלוסייה כוללת בנות ברמת אינטליגנציה גבוהה. התלמידות עוברות מבחנים שונים וראיון לשם קבלתן לביה"ס. דבר זה מאפשר פיתוח דיונים ברמה גבוהה בהחלט. • ישנו אחוז לא מבוטל של דוברות שפות שונות: הרבה דוברות אנגלית וכן דוברות צרפתית ממשפחות שעלו ארצה (אם לפני שנים רבות ואם בשנים האחרונות). • הרמה הסוציו-אקונומית של המשפחות גבוהה למדי, המיתון אמנם פגע גם במשפחות רבות בביה"ס אך לא באותה עצמה כמו בבתי ספר אחרים. • המורים בעלי הכשרה אקדמית (בין תואר ראשון לדוקטורט). קצב התחלופה בין המורים גבוה יחסית. • למורים דרישות גבוהות מן התלמידות הן ברמה הלימודית והן ברמה האישית.
שמי רחל צור, ואני מלמדת מספר מקצועות בביה"ס בנוסף להיותי מחנכת. בכיתה י"א: לימודי מגמה של תולדות האמנות, ובכיתות י' וי"ב היסטוריה (בשתי הכיתות אני מלמדת תוכניות ייחודיות של ביה"ס). אני רוצה להעלות התלבטויות הקשורות בשיעור במגמת תולדות האמנות.

תיאור המקרה
האירוע שבחרתי לעסוק בו הוא משימה שנתתי לתלמידות, בשם "דו"ח תערוכה". זוהי משימה שאני נותנת לתלמידות המגמה באמנות בכיתה י"א, והן נדרשות לבצעה שלוש פעמים בשנה לאחר ביקורן בשלוש תערוכות שונות. המטרות שלי במשימה זו מגוונות: • התמודדות עם צפייה בתערוכה באופן עצמאי. • פיתוח יכולת ביטוי טובה לגבי מה שראו והבינו בתערוכה. • הבנת מבנה התערוכה והשיקולים הנעשים על ידי האוצר באופן הצגתה. • הבנת המשמעות של אמצעים טכניים הגורמים לאמירות תוכניות ולהשפעה על הצופה (כלומר: כיצד אלמנטים כגון צבע הקירות, סוג התאורה, אופן התליה/העמדה של היצירות משמעותיים להבנת התערוכה והם בעלי משמעות ובעלי אמירה). לדעתי משימה זו חשובה כיוון שהיא מחייבת את הבנות להתמודד באופן אקטיבי עם נושא אמנותי החדש להן, בניגוד לפאסיביות הלימודית המאפיינת לעיתים את הלימוד בכיתה. מאוד עניין אותי לראות את התגובות שלהן לסוגי תערוכות שונים והייתי סקרנית לגבי יכולת ההבנה, הניתוח והביקורת שלהן.

איזו למידה התרחשה, אם בכלל?
על מנת לדון בשאלה זו אני רוצה לדון בעבודה של אסתי (העבודה מוצגת בהמשך). אסתי היא תלמידה מחוננת, פעילה מאוד מבחינה חברתית, מיטיבה להתבטא בעל פה. כשקראתי את העבודה שלה נדהמתי ממידת השטחיות של כתיבתה. בגלל היחסים הבלתי פורמאליים בבית הספר, אסתי לא ניסתה כלל להסתיר את נסיבות ביקורה בתערוכה ואת שיקולי הדעת שלה בבחירת התערוכה. לא יכולתי שלא לשאול את עצמי שאלות נוקבות לגבי האווירה הלימודית והמסרים שהיא מקבלת, כפי הנראה, ממני ומבית הספר, אשר גורמים לה להסתפק בביצועים כל כך רשלניים ובחוסר מאמץ.

שאלות, מחשבות ותובנות
הדו"חות שהוגשו לי עוררו בי שאלות ותהיות, אם כי בהכללה, אני יכולה לומר שחשתי יותר אכזבה מאשר חדווה בקריאתם.

• באופן כללי סמכתי יותר מדי על הבנות ועל האינטליגנציה שלהן ואילו הן היו זקוקות ליותר תמיכה. למרות שההוראות לביצוע הדו"ח מאד מפורטות ונהירות (לדעתי) הבנות ענו, ברובן, באופן שטחי וללא הבנה והתעמקות. ייתכן שזה נובע דווקא מתוך הפרטנות של השאלות והפיכת הצפייה לחוויה טכנית של א' ב' ג'. רוב הבנות לא פיתחו מחשבה מעמיקה, התמודדות אישית, חוות דעת אישית- גם כאשר הדבר היה אפשרי ואף מתבקש, התשובות היו לאקוניות וטכניות. • ייתכן שהייתי צריכה לקחת אותן לתערוכה ולאחר מכן לעבוד באופן כתתי על מילוי דו"ח כזה, וכך היה תרגול זה משמש להן דוגמא. יחד עם זאת רציתי בהחלט לבחון את יכולת ההתמודדות שלהן ולכן גם לאחר ביקור בתערוכה לא עשינו זאת (טעות?). עלי להתוודות גם כי לא לקחתי אותן למספיק תערוכות השנה... • הגילוי הקשה ביותר עבורי היה, שההנחה שלי לגבי הסקרנות והרצון ללמוד בקרב תלמידות מוכשרות מאוד, התבדתה. לדוגמה: בנות תיארו תערוכות שראו במבואה של תיאטרון ירושלים, או מקומות דומים לכך. אני בהחלט יכולה לקבל זאת בתור דו"ח אחד אך לא בתור שלושה דו"חות מסוג זה. בהחלט ציפיתי שילכו לתערוכות "רציניות" במוזיאון או בגלריות שונות כיוון ששם יש התייחסות לגורמים רבים יותר בבניית התצוגה. כמו כן ציפיתי שילכו מתוך סקרנות, מתוך ששמעו על תערוכה מסוימת או מתוך שאוהבים אמן מסוים, אולם רוב התערוכות נבחרו על-פי נוחיות הגישה, הגעה לשם ממילא לשם צורך אחר ועוד סיבות מגוונות אך לא מעוררות כבוד. (הצד החיובי- הבנות גלויות לב עימי...). • מכיוון שהבנות הלכו לתערוכות שונות לא היה באפשרותי להסביר היכן הקשיים שבמילוי המשימה, שכן אצל כל בת היה צורך להתייחס לסוג תצוגה/ חלל/ נושא שונים. כתבתי לבנות הערות אך לא ביקשתי שיפוץ או תרגיל חלופי. בעצם- לא עשיתי כלום עם תוצאות התרגיל (תסכול רב). לא ניצלתי את חוסר הנחת שלי להמשך תהליך הלמידה והדיאלוג עם התלמידות, דבר שעתה, מתוך מחשבה על המקרה, ברור לי שהיה הדבר הנכון לעשות.

הדיווח של אסתי וההערות שלי - שיעתוק

*ההערות שלי באדום

-דו"ח ביקור בתערוכה – מס'2

חסר שם התערוכה/שם האמן 1. הלכתי אליה כי היא צמודה לתערוכה שעשיתי עליה דו"ח לפני שניה.... עם כל הכבוד לכנות, איפה קצת מאמץ? קצת גיוון? קצת חוויות מוזיאוניות ולא כאלה.... הדו"ח הבא - רציני יותר בבקשה.

2. בכניסה לתיאטרון (על הקירות). היא נמשכת לאורך במסדרון (וחדר מדרגות) משני צידי הקירות המובילים אל אולם שרובר. הנושא – מיתולוגיה ומציאות – בעידן האבוריג'יני היו מסעות (של מי?) בהם בראו (?) את הצומח והחי. בשל הופעת השינויים העמוקים שנוצרו בטבע כתוצאה מתרבות אירופה, הם ממשיכים את מסעותיהם (התערוכה מציגה אותם...).

האוצר – גבריאל פיצי.

- יש חומרי עזר – פלקט הסבר גדול, המסביר על ההסטוריה והרקע של הנושא. על יד כל תמונה ישנו הסבר קטן: שם האמן, היצירה והחומרים מהם עשויה התמונה. - גודל התערוכה לא גדול במיוחד (אמירה מאד כללית) אך היא מתפרסת על חלל גדול, אינו מרוכז

3. ציורים בלבד. (גודל 20X20 ס"מ או 100X100)

4. 2 התמונות הענקיות מוצבות בכניסה והסידור במזדרון (מסדרון) מוצב עפ"י גודל התמונות וצורת המסגרת (למשל מלבן). (משפט מוזר - לא הבנתי)

5. הסדר נראה שהוא נקבע עפ"י הצורות, (הצורות בציור או צורת התמונות-הפורמט?) סה"כ הציור די מופשט!

אין ממש קשר בין התמונות לסידורן המיוחד, כיוון שזה אוסף..(זה לא קשור)

ישנה אווירת סחרחורת, כי יש המון פסים וצורות המונעות מהעיניים לאחד פוקוס. התאורה נמצאת בדיוק (מה זאת אומרת?) ויוצרת הבדלים די גדולים של אור וצל.(איפה?)

6. אני לא מרגישה שיש ממש אמירה מיוחדת, חוץ מאולי התנתקות מהעולם המודרני וחזרה לעולם הסיפורי והרעיוני.(הרגשת סיפוריות ורעיוניות? לפני כמה שורות כתבת שהציור די מופשט)

7. לדעתי התערוכה טובה! זה סגנון אחר לגמרי. מעין סגנון אפריקאי עתיק יומין המחביא מאחוריו סיפורים מוזרים ומצחיקים של תרבות קדמונית ומעניינת.

8. למדתי ששילוב צורות ופסים רבים יכולים לעשות גם כאב ראש! (אחרי שמסתכלים עליהם הרבה).(זהו?)

9. חומרי העזר עזרו להבנתה, בלעדי הכותרות על יד התמונות הייתי מניחה שזהו דבר אחר לגמרי. לולא הפלקט הגדול הייתי חושבת שכל התמונות הן סתם אוסף צורות ופסים שצריך למצוץ מהם את שהם באמת, בלי שבכלל יש משהו שם. היא קצת מבהילה בצבעים צבעי אדמה, ולכן יש תחושת יובש, במיוחד שהשטיח פה הוא בצבע #### (?) קצת מרדים, אך שונה ואף מוזר!

הערת סיכום שלי: אביבה - נראה שחווית חוויה מסוימת בתערוכה זו, משהו חדש ואחר, והעברת תחושות אלה. עם זאת ראי הערות (+ הערותי על הדו"ח הקודם שרלוונטיות גם כאן). יש תשובות טובות אך בסך הכל את יכולה לכתוב יותר טוב ויותר רציני. (-) רחל צור