אבניים
זהות ועמדות חינוכיות וחברתיות
- אחרי
- שבירת מיתוסים
- לגשר על פני אלפיים שנה
- הפרוייקט הקווקזי
- טובת הילד
- תעודה - התנגשות ציפיות
- כתיבה יוצרת
- החטא ועונשו
- התמודדות עם בעיות התנהגות
- עם חברים לא מדברים בעקרונות
- אליטיזם או אינטגרציה בחינוך הדתי
- מורה נבוך
- דו”ח ביקור בתערוכה
- פני בית הספר כפני החברה
- ללמד ולהרעיד את אמות הסיפים
- מבחירה לבכי-רע
- תרבות הדיון בכיתת מחוננים
- מחונן וקשה לו
- אני רק מורה מלווה
- האני המורי מול האני הפנימי
- ילדה לא אחראית
- האם זה קרה באמת? על סדר היום (המשוער) של מחברי התנ”ך
- תכנית א”י
- זה לצד זה חיים יחד
- חייבת להיות מושלמת
- התלמיד שלי חכם מדי
- לא מספיק טובה
- זה לא היה בכוונה
- תודעה פוליטית וחברתית
- הריבוי הוא הקסם האמיתי
- פרובוקציה או שאלה של ממש?
- שיעור תנ”ך - כפיה דתית
- לכאורה אין מה להפסיד
- בין ספר שופטים לבין מלחמת לבנון השניה
- סכנת החרם הוירטואלי-"שיימיניג" ברשת
- למה שלא תדלגי על הפרק?
- התלמידה שרוצה חיים אחרים
- עולים ויורדים בסולם יעקב
- האם נכון ללמד כתב רש”י?
- עד הקצה
- מתחת לכיסא
- גם כשמתעללים בי - אני רוצה להיות שייך
- זה היה חזק ממני
- אנחנו שונים, זה פשוט לא מתחבר
- איזו מין מורה אני
- מה שבחוץ ומה שבפנים
- מי הוא אלוהים?
- בשמחה ובטוב לבב
- מילה של כבוד
- תקשורת עם הורים
- משמעת וגבולות`
- משוב, הערכה וציונים
- מחוננים ומצטיינים
- זהות ועמדות חינוכיות וחברתיות
- דרכי הוראה
- רב תרבותיות, הטרוגניות ושונות
- הוראת מקצועות הקודש
- להיות המורה של הבן של החברה שלי
- ואני תפילתי לך ה’ - עת רצון?
מי את/ה המורה? מה הן דעותיך הפוליטיות? מהן עמדותייך החברתיות? האם מורה צריכ/ה להיות ניטרלית ולא לחשוף את עמדותיו/ה? או האם תפקידו/ה כמחנכ/ת הוא דווקא להציג דמות שלמה, של אדם בעל עמדות מגובשות ומנומקות? כל פעולה חינוכית מונעת מעולם של ערכים ואמונות. בתיאורי מקרים אלה חושפים מורים דילמות ולבטים הנובעים מזהותם ומערכיהם האישיים.
-
מערכת חינוך בית ספרית מאופיינת באחידות: כל התלמידים נכנסים לכיתה באותה שעה ומסיימים באותה השעה. גם אם אתה עייף, גם אם הרמה שלך שונה מזו של יתר התלמידים – אתה יושב בכיתה, אתה חלק מקבוצה. יש מערכת שעות נתונה והמורים הקבועים מלווים אותך לאורך כל השנה. 'שונוּת' הוא מושג שיוצא כנגד ההיגיון המבני של בית הספר.
-
יום שישי הגיע, עוד מעט קט ותלמידי הישיבה התיכונית יפרשו לפנימייה למנוחה לפני שבת. המורים האחרונים אורזים את ציודם לקראת יציאתם מהכיתה. אני - מנהל התיכון בישיבה - עובד על ה"סגירות" האחרונות של סוף השבוע ועל תכנונים לקראת השבוע הבא. דפיקה בדלת - מורה לתרגול במתמטיקה ולצידו תלמיד כעוס ביותר..
-
אני רוצה לספר לכם על כיתה ז'3."חשוב שתזכיר שהכיתה שלנו זו הכיתה שכולם שונאים ואף אחד לא רוצה ללמד בה!", הוא אמר לי.או קיי, אמרתי לו."למה זה ככה?" הוא שאל. רציתי להגיד לו שכשאני הייתי תלמיד, אז התגאינו בכל שהיינו הכיתה הכי מושמצת בבית ספר- ואולי אף בעולם כולו- בלאגן היה השם הנרדף שלנו....
-
מנהל בית ספר בחינוך הדתי מתאר, בדרך ספרותית, את לבטיהם של הורים מהמגזר הדתי לאומי בבחירת מוסד חינוכי לילדיהם זה עתה חגגו את בת המצווה של בתם, תלמידה מצטיינת בכתה ו' של אחד מבתי הספר הממ"ד בעיר. מיד נפתחים מסעי השכנועים, ביקורים ולחצים: היכן לרשום את הילדה להמשך לימודיה התיכוניים?
-
תיאור המקרה של רותי להבי נכתב על ידי חמוטל פרת ויצא לאור בספר "רואים את הקולות - מורכבות חינוכית ואנושית בבתי הספר מנקודת מבטם של מנהלים" הוצ' אבניים 2012.
-
"שיתגרשו וזהו!" הסתכלתי על דניאלה, תלמידת כיתה ט', שבדרך כלל איננה עוקבת אחרי הפרטים ואיננה עסוקה ברישום במחברת - שאין לה. בלבי חשתי - זה רחוק ממנה. הסיטואציה כל כך רחוקה ממנה....
-
אני מחנכת ומורה לתנ"ך ולתושב"ע בתיכון דתי לבנות בירושלים. בית הספר שבו אני מלמדת נחשב לפתוח, ואוכלוסיית התלמידות והמורים שבו מגוונת ומורכבת...
-
בשיעור היסטוריה בכתה י”א, בשעת צהריים חמימה של חודש אפריל, כאשר התלמידים ספק מקשיבים ספק רדומים, השליך אורי שאלה בחלל הכתה וזה נוסחה: “תגיד המורה, גם כשבחור יפה אונס בחורה זה נחשב אונס??!”
-
הוא יושב מולי, נער בן 16, יום רגיל, בבית ספר רגיל, בעיר תל אביבית רגילה, מתנועע בכיסא, לא נוח לו, שקט מאוד, עיניו נעוצות ברצפה. בתוכו הר געש. מה אני רוצה ממנו. אני - המורה לתנ"ך, המחנכת...
-
לפני שנתיים קיבלתי לידי שכבת י"א חדשה, להוראת היסטוריה. הייתה זו השנה השנייה של התלמידים בלימודי המקצוע לבגרות, שנה שבה הם נבחנים בנושאי היסטוריה כללית והיסטוריה של עם ישראל, לפי התוכנית המשלבת, הנקראת "סוגיות נבחרות בתולדות ישראל והעמים, 1920 – 1970". מתוך שכבה של כ- 70 תלמידים, יצאו באותה השנה כמעט 50 תלמידים במסגרת משלחת "בעקבות עולם יהודי נעלם: צ'כיה ופולין".