דרכי הוראה

יום אחד הפכתי למורה. יום אחד, כמה שנים אחר כך, הפכתי למורה למחשבת ישראל. לא תכננתי את זה. "אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי". פתאום מצאתי עצמי עומד מול הרבה נערים ומדבר, מנסה לדבר, על הדברים הכי מעניינים וחשובים בעולם. בעולם שלי. החלפתי מורה שילדה, לימדתי חצי כיתה כאן, חצי כיתה שם, קצת דילמות מוסריות, קצת רקע על ילדותו של הרמב"ם בקורדובה. לא ממש רציני.

אני מלמדת תנ"ך בבית ספר אזורי, כיתה י"א, עיונית. המקרה עליו אספר התרחש במסגרת לימודי עלילות הראשית. התחלתי לקרוא את פרק א'. בעודי קוראת, אצבע מורמת, ועוד אצבע, בעקשנות רבה. אני מנסה לומר: "אליסה, הורידי ידך. שאלות תשאלנה בסוף הקריאה", אבל אליסה לא מרפה. אני עוצרת בקריאה... קופצת אליסה, חוסר שביעות רצון על פניה, ואומרת: "אני לא מאמינה באלוהים, אני לא מאמינה לכל מה שכתוב כאן!

אב עומד להרוג את בנו, וכשהוא נשאל לפשר מעשיו - הוא עונה שכך הורה לו אלוהים לעשות. ידיעה כזו בעיתון היתה מעוררת, במקרה הטוב, סערה ציבורית, ובמקרה הגרוע - היו מאשפזים את האב בבית-חולים לחולי נפש. השיעור שעליו אספר כאן התקיים במסגרת קורס בספרות על השתקפות המקרא בשירה העברית החדשה.

ברור היה לי, בעודי מתכננת כיצד אלמד את ספר "דברים" בכיתתי, כי אצטרך להקדיש חלק מהשיעורים לחזרה/שינון/תרגול קריאת כתב רש"י. זה היה לי ברור כי הילדים אמנם מתחילים ללמוד את קריאת כתב רש"י כבר בכיתה ב' אך זוהי בהחלט מיומנות שדורשת חזרה ותרגול בכדי לשלוט בה היטב.

הפעמון המנגן בישר את סיום השיעור והחלפת מורים. בצעדים קלילים עליתי במדרגות לכיוון הכיתה אותה אני מחנכת זו השנה השלישית. זוהי כיתה ה, בה לומדים ילדים מחוננים בבי"ס רגיל. הילדים, המגיעים לבית הספר מכל קצות המועצה האזורית, לומדים במסלול המחוננים מקצועות העשרה כמו: רובוטיקה, אלקטרוניקה, תרבויות עתיקות, חלל ועוד.

תלמידות המגמה לאמנות בכיתה י"א בבית-ספר "פלך", תיכון תורני ניסויי לבנות בירושלים, כתבו דו"ח בעקבות צפייה עצמאית בתערוכה. המקרה עוסק בפיתוח משימה לימודית לכיתה של תלמידות מוכשרות...

את כיתה ז4, כיתת המחוננים הראשונה בבית ספרי, פגשתי בשנה שעברה. לימדתי אותם את מקצועות הבעה בכתב והבעה בעל פה. כיתות ז' האחרות (הרגילות) לא זכו לקבל שעתיים הבעה בע"פ, אבל צוות ההיגוי, שהוקם במיוחד בבית הספר וכלל את כל המורים המלמדים בכיתת המחוננים, החליט שיש לאתגר את הכיתה החלוצית ולאפשר לה "לטעום" ולהעמיק בנושא...

קיבלתי את כל התנאים לעשות את הדבר הטוב ביותר שניתן עם תלמידי. מה קיבלתי? קיבלתי שיעור שלם עם תלמידים שמכירים אותי, קיבלתי את תלמידי כיתה ו' (רק בנים) אותה פיצלנו לשני חלקים- רק 12 תלמידים בכל קבוצה! את החופש לעסוק איתם באיזה נושא שאבחר, את האפשרות לצאת איתם לטבע אל מחוץ לכותלי בית ספר...

מקרה זה התרחש בכיתה י"א בביה"ס בו אני מלמדת. הכיתה הטרוגנית, ובה תלמידים טובים מאוד ותלמידים פחות טובים. זו השנה הראשונה בה אני מלמדת את הכיתה בחטיבה העליונה, אך לימדתי את התלמידים בחטיבת הביניים. האווירה בכיתה טובה, ישנה פתיחות ומאוד נעים ללמד בה...

האירוע עליו ברצוני לספר התרחש בבית ספר תיכון ממלכתי בכתה י"א - עולים. בבית הספר נהוג להגיש את כל התלמידים לבחינת הבגרות בתנ"ך בסוף כתה י"א. תלמידי הכתה בה מדובר החלו את לימודי התנ"ך בהתאם לתכנית הלימודים בכתה י'. בשנה הקודמת הם למדו עם מורה אחרת, ולפיכך זו השנה הראשונה (והיחידה) בה לימדתי אותם...

אני רוצה לספר לכם על כיתה ז'3."חשוב שתזכיר שהכיתה שלנו זו הכיתה שכולם שונאים ואף אחד לא רוצה ללמד בה!", הוא אמר לי.או קיי, אמרתי לו."למה זה ככה?" הוא שאל. רציתי להגיד לו שכשאני הייתי תלמיד, אז התגאינו בכל שהיינו הכיתה הכי מושמצת בבית ספר- ואולי אף בעולם כולו- בלאגן היה השם הנרדף שלנו....

"שיתגרשו וזהו!" הסתכלתי על דניאלה, תלמידת כיתה ט', שבדרך כלל איננה עוקבת אחרי הפרטים ואיננה עסוקה ברישום במחברת - שאין לה. בלבי חשתי - זה רחוק ממנה. הסיטואציה כל כך רחוקה ממנה....

אני מחנכת כתה ד' בבית ספר יסודי בישוב שבו אני גרה. אני מחנכת את הכתה זו השנה השנייה, ובכתה שלי ישנם שמונה עשר תלמידים...

בר, ילדה בת 7, תלמידת כיתה א' בבי"ס יסודי הממוקם במרכזה של שכונה חדשה בצפון ר"ג שמאופיינת במה שנקרא "אוכלוסייה חזקה". בר לומדת במסגרת החטיבה הצעירה. בחטיבה לומדים ילדי גן חובה ותלמידי כיתות א' יחדיו ב"בתים" משותפים.

רינת הגיעה לבי"ס לאחר ארבע שנים שבהם למדה בתוכנית יוקרתית להכשרת מורים. לבושה בג'ינס ובטי-שרט דהויה, היא נראתה מושכת, מקרינה בריאות, מעין "ילדת טבע". עם שיער שחור, עור כהה וחיוך קורן וכובש, היא שפעה נעורים, אנרגיה והתלהבות.