תקצירי קורסים חטיבה ב' - מדיניות חינוך

לקורס המהווה קורס תשתית לקראת מדיניות החינוך בישראל, שתי מטרות משלימות: לאפשר לסטודנטים.יות לחקור את ההקשר האקטואלי וההיסטורי של החברה הישראלית כמשפיעה על מנהיגותם ומושפעת ממנה; ולתרגל מיומנויות תיאורטיות-מעשיות לניתוח וחקר חברה ותרבות כמיומנות ניהולית ומנהיגותית חשובה. הקורס שם במרכזו שלושה קונפליקטים מרכזיים בחברה הישראלית המעצבים את פני החברה ואת פני מערכת החינוך שלה. כל קונפליקט נחקר לעומק תוך שימוש בפדגוגיה של מסעות – ויציאה לסיורים אמיתיים בחברה הישראלית ובמערכת החינוך הישראלית תוך ניתוחה בראי הקונפליקטים המעצבים אותה.

סמינר זה יחשוף אתכן/ם לתיאוריות מרכזיות בנושא גלובליזציה, ויעמוד על מגוון השלכותיה תוך שימת דגש מירבי על תחום החינוך. לאחר הרצאות פתיחה שיצביעו על האופן בו הגלובליזציה מעמיקה פערים כלכליים, מעמידה במבחן את מערכת הבריאות הציבורית (עוד לפני הקורונה), מעצבת פעילות פנאי ומשפיעה על רווחת היחיד, נקשור בין תהליכי גלובליזציה לבין שינויים החלים במערכת החינוך. נבחון את יצירתן בפועל של מספר מערכות חינוך הפועלות באופן מקביל, נבחין בין אלה המכשירות אזרחים לתפקד בחברה גלובלית לבין אלא שלא, נעמוד על השלכות הגלובליזציה על מערכת החינוך הציבורי ונדבר על בתי ספר בינלאומים. לבסוף, כחלק ממגמה גלובלית, נעמוד על מאפייניה של הגירה לא אידיאולוגית לישראל (מהגרי עבודה, פליטים, הגירה בעקבות גלי אנטישמיות, הגירה מצילה חיים וכדומה) וכיצד זו, לנוכח התגבשותן של קהילות מהגרים בערים הגדולות, מעצבת מחדש את בית הספר הציבורי, את מדינת הלאום ואת החברה האזרחית.

סמינר מחקרי זה עוסק בחשיבה מחודשת על מקומו של בית הספר במאה ה-21. במסגרת הסמינר נעסוק בסוגיות מרכזיות העומדות על סדר היום החינוכי חברתי בארץ ובעולם תוך התייחסות לסוגיית הרלוונטיות לשימורה של מערכת החינוך הציבורית. במהלך הסמינריון נסקור את הקמתו של החינוך הציבורי, נדון בחלופות לחינוך בית ספרי ונבחן אילו כלים, ידע, מיומנויות וערכים אנו נדרשים להעניק לדור הצעיר לשם תפקוד מטיבי בעתיד? הדיון יעסוק בשאלות מרכזיות כמו: מהם הנושאים המרכזיים שיש ללמד במאה ה 21? מהן שיטות ההוראה הרלוונטיות? היכן צריכה להתרחש תהליך הלמידה? ואיזו חשיבות יש לדיספלינות המסורתיות לעומת למידה אינטרדיספלינרית?

חינוך הינו פעולה חברתית (פוליטית). יתרה מכך, חינוך הינו טובין חברתי בעל מעמד ייחודי – הוא מעצב את היכולת העתידית שלנו כחברים בוגרים בחברה לרכוש וליהנות מטובין אחרים. לאור זאת, סוגיות של צדק חברתי בהקשרן החינוכי הנן בעלת השלכות רבות ומשמעותיות לאיכות חייהם של תלמידים ותלמידות בזמן לימודיהם במערכת החינוך, כמו גם בחייהם כבוגרים וכבוגרות. אלא שעל אף הבנות יסודיות אלו - הכשרות חינוכיות-מנהיגותיות להוראה כמו גם לניהול, לוקות במרביתן בחסר ואינן עוסקות בסוגיות חשובות מעולם הצדק החברתי באופן מקיף ויסודי. לפיכך מטרות הקורס היא: לחשוף, לעורר לחשיבה, ולתרגל תרגול ראשוני מגוון מיומנויות מנהיגותיות-תודעתיות שעומדות בבסיס תפקידו של המנהל.ת החינוכי כסוכנ.ת צדק חברתי ומחולל שינוי.

הקורס יתמקד במגוון מגמות בפילוסופיה החינוכית בעת המודרנית והתגבשותן לכדי מדיניות חינוכית בכלל ולאידיאלים מנחים של מנהיגות חינוכית בפרט. נפתח ב"מהפכה הקופרניקאית" בחינוך שחוללו מונטיין ורוסו (סוף הרנסנס ואמצע המאה השמונה-עשרה), עם דחיית הנורמות של הישגיות תרבותית וחברתית לטובת הסתמכות על טבעו האותנטי של הילד, התנסות פעילה, ולמידה משמעותית – מהלך שבנתיב התפתחות אחד הוביל למתכונת הידועה של "הילד במרכז". נתוודע למגמות השונות בחינוך הליברלי-הומניסטי – גישה קלאסית-פרפקציוניסטית, נטורליסטית-תראפויטית, פרוגרסיבית-רציונלית, אקזיסטנציאליסטית ורדיקלית-ביקורתית. על יסודות הדעת שנרכשה נתמקד לבסוף במחלוקות שונות בתחילת המאה ה-21 בין מגמות הסטנדרטיזציה, התחרותיות, ההישגיות וחרושת הבחינות לבין מגמות הלמידה ההשראתית- משמעותית ומגמות המעורבות הפוליטית לטובת צדק חברתי וקיימות סביבתית.

מגיפת הקורונה והשלכותיה ההרסניות, קריסת הדמוקרטיות למשטרים פופוליסטיים, משבר האקלים והרס משאבי הטבע, התרחבות הפערים החברתיים, ודחיקת התרבות הרצינית והאיכותית בפני הבידור הקל והנהנתנות הזולה. לפיכך, נתחיל מהחיים עצמם: קודם היחשפות ודיון, ואחר כך "כינוס הכוחות הבונים" – כדברי בובר, וגם תיקון העולם שמתחיל בתיקון החינוך – בפדגוגיה אקטיביסטית – ברוח קורצ'אק ופריירה. בין השאר נדון בשאלות של קיימות סביבתית, קיימות דמוקרטית, קיימות חברתית וקיימות תרבותית (מול הפייק ניוז והפוסט אמת ותוכניות הריאליטי, ותעשיית הבידור).

מדיניות חינוך היא הכלי המרכזי העומד לרשותם של האזרחים ומשרתי הציבור על מנת לייצר מערכות חינוך מיטביות. הרעיון כי יש להתוות "מדיניות חינוכית" התפשט עם התרחבותן של מערכות חינוך ציבוריות שהפכו לחלק בלתי נפרד מהשירות שאזרחים צורכים ומסדר היום של קובעי המדיניות. בקורס זה נצא יחדיו ל"ארוחת טעימות" בה נתוודע לסוגיות במדיניות חינוכית, לתהליכים של קביעת מדיניות ועיצוב רפורמות בישראל. במהלך הקורס נסקור מודלים תיאורטיים ומושגי מפתח הנוגעים למדיניות חינוך. בהמשך נציג ונדון במקרי בוחן מתוך השיח העכשווי במדיניות חינוך בישראל. מקרי הבוחן יוצגו על ידי מרצים אורחים שלהם נגיעה בתחומים השונים. הקורס יספק כלי חשיבה וניתוח להבנה מעמיקה יותר של סוגיות מדיניות ויחדד את המיומנויות של המשתתפים בקורס לזהות, לעקוב ולנתח תהליכי מדיניות במערכת החינוך הישראלית.

השיעור ״היבטים משפטיים״ עוסק רק בבעיות אמיתיות מחיי היום יום בבתי הספר. הקורס דן בשישה נושאים: העמדה לדין פלילי בעקבות תאונות קטלניות בפעילות בית ספרית, תביעות כספיות נגד עובדי הוראה בגין רשלנות בהשגחה, שימוש בכוח פיזי כלפי תלמידים למטרות הגנה, דילמות סביב חובת הדיווח על ילדים נפגעי עבירה, מרחבים מצולמים והקלטות סתר במוסדות חינוך, וחופש הביטוי של עובדי ההוראה. המסר, בתמצית, הוא שנקודת המבט המשפטית על בית הספר הנה שיקול אחד מני רבים בקבלת החלטות בחינוך, ובמבחן המציאות הוא תמיד מצוי במתח מול שיקולים אחרים. הקורס מיועד לתת כלי חשיבה שימושי בידי מורים ומנהלים במטרה לסייע לאזן ביניהם.