- אודות התכנית ומידע למועמדים
- About
- צוות התכנית
- קבצים, טפסים ומידע שימושי
-
המקבץ
- גיליון מס' 11
- גיליון מס' 10
- גיליון מס' 9
- גיליון מס' 8
-
גיליון מס' 7
- פתח דבר
- בעקבות מוזיאון פתח תקווה לאמנות
- אוסף המוזיאון, או: מה קורה כשהמסך יורד?
- התערוכה "ארמון הבדולח והמקדש הארור"
- אלישבע לוי, "וילה #3"
- תכלת רם, "תכסית"
- אלונה רודה, " Safe and sound"
- יעל אפרתי, "קילוואט שעה"
- יריב ספיבק, "מקדש"
- הילה טוני נבוק, "עם הרוח, עם המים"
- סטודנטים יוצרים בעקבות סדנת האמנות עם הילה טוני נבוק
- מיכל בראור, "שלל"
- סטודנטים יוצרים בעקבות סדנת האמנות עם מיכל בראור
- שייח' רוקח עומר פלג
- שבץ-נע אור זיוון
- היאחזות דנה שטנדל
- נרגשה תוחלתם אלמוג גל ודרור ברעם
- בין האתמול למחר בת אל שירום
- חלקים של זמן שני תשובה ונועה רובל
- מרווחי הזמן ליאור טימור
- ספר האורחים של הספרייה שחר כלף
- יום של חול בסמינר איילת אברמסון
- כבלי המזכירות ארד לוין
- Post It חן דרור ומעיין ברקוביץ'
- חינוך: שליחות קטלנית נופר סבן ומיכל לנדאו
- מורה בעל כורחו נתנאל רוזמן
- גיליון מס' 6
- גיליון מס' 5
- גיליון מס' 4
- גיליון מס' 3
- גיליון מס' 2
הילה טוני נבוק נולדה בתל אביב ב1974. בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית, מכללת ויצ"ו. למדה במסלול לימודי המשך ליוצרים צעירים, במכללה להוראת הטכנולוגיה, קלישר. נבוק היא בוגרת תואר שני בתכנית ללימודי המשך באמנות, האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, וכן עורכת-שותפה במגזין לאמנות "פיקניק". הציגה תערוכות יחיד והשתתפה בתערוכות קבוצתיות בארץ ובחו"ל. חיה ויוצרת בתל אביב. נבוק עוסקת בפיסול, וידיאו־פרפורמנס באמצעותם היא משעתקת סביבות ואובייקטים יומיומיים.
לפני הביקור במוזיאון נפגשנו עם היצירה דרך שני תצלומים שלה. התבקשנו לפענח בתמונה הופיע כדור כחול גדול על רקע של מבנה יחסית חדש, בהיר, ואישה לבושה אדום עומדת, ספק דוחפת ספק נשענת על הכדור. ממבט ראשוני בתמונה היה קשה לפענח מה בדיוק אומרת היצירה, מה בדיוק קורה שם ולאן היוצרת מכוונת. כאשר הגענו למוזיאון וצפינו ביצירה עצמה הבנו עד כמה באמת התמונה לא הייתה מייצגת. היצירה התגלתה בכלל כעבודת וידאו שכללה עוד פרטים שלא הופיעו, מן הסתם, בתמונה.
ביצירת הווידאו, המוקרנת בשני פריימים, מוצגת אישה, לבושה באדום. היא משלשלת בכבדות ובמאמץ רב בד פלסטיק צהוב מבעד לחלון גבוה בבניין רב קומות. כאשר הבד יורד לכל גובה הבניין היא ממשיכה למשוך אותו לעבר מזרקת נוי, שבמרכזה נמצא כדור כחול גדול, שנראה עשוי מחומר קשיח, ברזל עמיד. לקראת סוף הווידאו האישה מצליחה "לחבר" בין שתי פיסות הבד הצהובות בשני הפריימים באופן שאיננו מושלם. כאשר המשימה הושלמה היא שוכבת על הבד ונחה. אך למרות זאת, היצירה לא הסתיימה, האישה מתועדת תוך שהיא מגלגלת את בן דמותו של הכדור הכחול הענק מהמזרקה ברחבי העיר. בעודה נאבקת במשבי הרוח המגלגלים את הכדור ללא כיוון וללא התחשבות, אנו חוזים בשינוי של המרקם ממנו עשוי הכדור, עושה רושם שהכדור בנוי מחומרים גמישים.
החיבור אל היוצרת התברר כאשר נתגלה כי היא האישה באדום. בתחילה, לא הבנו כיצד מלבד משיכת הרצועה הצהובה וגלגול הכדור ברחוב היא תרמה ליצירה. אוצרת התערוכה הסבירה כי האמנית הדריכה את הצלם בדיוק מאילו זוויות לצלם, ערכה את הווידאו ויצרה את היצירה המוזרה והמסקרנת הזאת. לרובנו, יצירה עד כה הייתה פסל, ציור, צילום, והביקור במוזיאון פתח תקווה פתח את קו המחשבה לכך שיצירה יכולה להיות משהו הרבה פחות גשמי והרבה יותר מופשט.
היצירה היא אמנם וידאו ארט, אך היא משלבת בתוכה אלמנטים של פיסול ושל צילום סטילס. ביצירה בולטים שלושת צבעי היסוד- אדום צהוב וכחול, וכן באים לידי ביטוי אלמנטים טבעיים של מים, רוח ואדמה.
נבוק עוסקת במרחב העירוני והפריפריאלי של החברה. יצירתה אינה ממוקמת בחלל המרכזי של התערוכה אלא בחדר צדדי. כאשר שמים לב לברזנט הצהוב המגיח מצדו של קיר המוזיאון, מתגלה הכדור הכחול הגדול, שעשה את כל הדרך היישר מאשדוד למוזיאון בפתח תקווה.