המקבץ
"באמנות כמו באמנות, אין דבר כזה שאין דבר כזה" (אלדד זיו)
כשהגענו למוזיאון ונכנסנו לחלל התערוכה "ארמון הבדולח והמקדש הארור", התהלכנו בין היצירות בניסיון להבין את משמעותן.
היצירות המופשטות עוררו בנו מחשבות ותהיות לגבי בחירת החומרים, הצבעים והטקסטורות, כמו גם אופן סידורן בחלל התערוכה. חשנו שהן מספרות סיפור, וזה עורר בנו סקרנות ורצון להתחקות אחר נפש האמנים שיצרו אותן. קשה היה להבין איזה מסר האמנים מנסים להעביר, אבל יכולנו להתחקות אחר המשמעות שאותן יצירות מעוררות אצל כל אחד מאתנו.
באחת היצירות ראינו אישה מתולתלת מגלגלת כדור גדול מימדים ברחבה ציבורית בפריפריה ישראלית. על רקע צבעי יסוד עזים (כחול, אדום, צהוב) התנגן ברקע קטע מהשיר "דרך השלום". מאחורי קיר המוזיאון עליו הוקרן הסרט, היו דחוקים הכדור הכחול הענק והיריעה הצהובה שנראו בסרט.
כשפגשנו את האמנית הילה טוני נבוק, היא שיתפה אותנו במחשבה ובפעולה שמאחורי היצירה. הבנו ממנה שלעתים לא האמנית מחפשת את היצירה, אלא היצירה היא זאת שמחפשת אותך. טוני שוטטה ביבנה ונתקלה במזרקה בצורת כדור כחול בכיכר ציבורית. היא אהבה את הגודל והעוצמה כמו את החיבור של המים עם הנוף, וצילמה את המקום. באותו הזמן היא לא חשבה על היצירה, ולא ידעה עוד איזה שימוש יהיה לזה.
כשבאה ליצור עבודת וידאו נזכרה לפתע באותה מזרקה. מה אם אפשר היה לנתק את הכדור במקומו ולהוציא אותו למסע הזוי בעיר? את השיר בחרה כי הוא מייצג בעיניה את המציאות היומיומית.
לאחר השיחה יצאנו מהמוזיאון וערכנו סדרת תרגילים. התבקשנו על ידי טוני לרוקן את התיקים האישיים על ניירות ארוכים בשלל צבעים. כל אחד פרש את חפציו האישיים בדרך ייחודית. כך יצרנו תערוכה אד הוק. נוכחנו כי כל דבר יכול להיות יצירת אמנות, בתנאי שמוקדשת לו התכוונות והתבוננות מעמיקה.
טוני הביאה איתה את הבלון הכחול שהופיע בסרט וניפחה אותו. התחלקנו לצוותים וכל צוות בנה תסריט בו נעשה שימוש בכדור. התבקשנו לחשוב על בחירת המיקום לצילום, זוויות הצילום, שימוש בוידאו או סטילס. כל אלה משפיעים על היצירה המוגמרת. אלה חומרי הגלם בדרך אל הלא נודע. על אף שבאותו השלב לא ידענו מה נרצה ליצור, המחשבה על כך החלה לחלחל והרעיונות החלו להתגבש.
ביום האחרון של הסדנה עבדנו בצוותים במרחב המולטימדיה במכללה. עברנו על התצלומים שבידינו ותוך כדי עבודה הבשיל הרעיון והתגבש. לעתים לא הכל צריך להיות מתוכנן מראש. המקום שנותנים לספונטאניות ביצירה יכול להפתיע ולהביא לתוצרים מעוררי השראה.
חמשת הקליפים הקצרים שלפניכם הם תוצרי הסדנה שעברנו. כל אחד מהם מגלם בדרך אחרת את חויות הביקור בתערוכה, המפגש עם היצירה ועם האמנית.
אונמות: הדרך למוזיאון
(שי אליאב וחן בן דוד)
מעגלים
(מאיה קרן, דקלה בית הלוי, יעלי גרדין ואיתמר מרלא)
התמונה השלמה
(נטע אביעד, נעם ביצור, אורטל בן נתן ושני איסרוב)
זום אין על יום במוזיאון
(הדר פרג'ון, עמית פלקס, מאיה קרן, ליאת מדר ושני מורנו)
אידיליה ומציאות: כדורים כחולים סגולים
(שני מזרחי, רעות ניניו, ליאת מדר, סייפן פישר וענת שמיר)
התצלום מתוך סדנת האמנות עם הילה טוני נבוק