- קשר עם הורים
- תהליכים בית ספריים
- פגיעה מינית
- השמה לחינוך המיוחד
- תמיכה בתלמידים מתקשים
- כשלילד אין אמון בהוריו
- מה שילד יכול לעשות
- תמיכה במורים מתקשים
- שיעור תנ”ך - כפיה דתית
- ללא מוצא: התנגדות הורים להפניה לחינוך המיוחד
- אחרי
- לגשר על פני אלפיים שנה
- כמה רחוק ללכת בעזרה לתלמיד?
- טיפול נחוץ או טיפול יתר
- בעימות בין הצוות החינוכי להורים - טובת הילד נשמרת?
- טובת הילד
- לתפקד בבית הספר עם הורה חולה
- אבא נעלם. אנחנו נשארנו להתמודד
- דו”ח ביקור בתערוכה
- מחלוקת בטיפול
- כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו
- כתיבה יוצרת
* הרב שלמה קרליבך
רקע על התלמיד
דוד (שם בדוי) היה תלמיד מחונן, עם מספר לקויות מורכבות: תסמונת טורט,ADHD,OCD והתפרצויות זעם אלימות.
דוד הגיע אלינו בכיתה ז' לאחר שנאלץ לשבת בביתו במשך חודשים ארוכים, מפאת חווית דחייה קשה ע"י תלמידים והורים בביה"ס בו למד בצפון הארץ.
הוריו בחרו בבית-ספרנו ולכן עזבו את ביתם, עקרו את משפחתם ממקום מושבה ועברו להתגורר בקרבת ביה"ס זאת, כדי לתת לבנם הזדמנות לפתיחת דף חדש.
הכנת צוות בית הספר לקליטת התלמיד
התכנסנו יחד, צוות מצומצם, על מנת לתכנן את תהליך הקליטה של דוד. מנהלת ביה"ס העבירה מסר ברור שדוד יהיה האתגר של כולנו ושאנחנו מחויבים להצלחתו. קיימנו הכנה בחדר המורים, בחרנו מחנכת מתאימה, הרכבתי כיתה יותר קטנה ועוד.
דוד הוזמן לפני תחילת השנה למפגש היכרות עם המחנכת, איתי ועם המנהלת. דוד ביקש מאתנו שוב ושוב שלא נספר לתלמידים בכיתה שיש לו תסמונת טורט.
ההורים חזרו וביקשו שנתנהג עם דוד בהתאם לכללי ביה"ס, ללא כל הקלות מיוחדות.
יש לומר, כי דוד היה מטופל ע"י גורמים מקצועיים מחוץ לביה"ס וכי הוריו היו תומכים ושותפים מלאים לתהליך החינוכי שהובלנו בבית הספר בצורה יוצאת דופן.
התלבטות והתייעצות
הקשר עם דוד והמחויבות להצלחתו הפכו עבורי למשימה מרכזית ואישית.
אני נזכרת במצבים דרמטיים וקשים בהם היה מתפרץ בזעם כלפי תלמידים ומורים, תוך שהוא מסכן את עצמו ואת סביבתו. הקשר שנרקם ביני לבין דוד היה יוצא דופן ועוצמתי. מצאתי עצמי לא פעם עומדת בינו לבין כל האחרים. היו מקרים שבהם המחויבות שלי כלפיו גרמה למתיחות מסוימת עם צוות בית הספר. אנשי הצוות העירו לי שלא יתכן שנציל ילד אחד וכל האחרים יפגעו מכך. מצבים אלה יצרו דילמות וקונפליקטים מאד קשים מבחינתי. זיהיתי את תהליך השינוי והשיפור אצל דוד, אך לאחרים היה קשה לראות זאת. מצאתי עצמי נלחמת למענו יחד עם הוריו. המנהלת נתנה לנו גיבוי וכוח. לא ויתרנו על דוד למרות המחיר הכבד ששילמה המערכת, ולמרות ההתנגשות עם צרכים של תלמידים אחרים ושל חברי הצוות..
בדיעבד אין לי ספק כלל וכלל שנהגנו נכון. דוד הוכיח את עצמו במבחן התוצאה- סיים בגרות בהצטיינות ולאחרונה גויס לצה"ל.
בתוך התהליך היו לי רגעי שבירה וספקות שנבעו מההתנגשות בין טובת הפרט לטובת הכלל, מההתנגשות בין האני- מאמין שלי, שאפשר וצריך להשקיע בילד היחיד, גם אם יש לו קשיים רבים, לבין המחירים שגובה הגישה הזו במציאות היומיומית המורכבת....