קורסים עיוניים

שיעור זה מתמקד באמנות החזותית המערבית בעת העתיקה (יוון ורומא). השיעור בוחן את התפתחות האדריכלות והפיסול החל מיוון בתקופה הארכאית אל החידושים הגדולים של יוון הקלאסית, ההתפתחויות של התקופה ההלניסטית אל האמנות תחת האימפריה הרומית. כדי להבין את הקונטקסט התרבותי, נתחיל בקריאה של כמה מהמיתוסים העתיקים ונבחן אותם מול יצירות האמנות. שיעור זה, בדומה לשיעורים שלי בימי הביניים והרנסנס בארוק, בוחן את מידת הרלוונטיות וההשפעה של היצירות ההיסטוריות על חיינו במאה ה-21.

שיעור זה מתמקד באמנות ימי הביניים במערב החל משלהי האימפריה הרומית ועד לתחילת הרנסנס. אמנות ימי הביניים שימשה ככלי בידי הכנסייה הנוצרית לשם העברת התפישות התיאולוגיות הנוצריות לקהל מאמיניה. בשיעור זה נבחן את הנורמות האסתטיות של התקופה. האם הן פונות אל המודל הקלאסי? האם האמנים בני התקופה ביקשו לתאר את העולם הארצי או את עולם הרוח השמימי? מי הן הדמויות המתוארות באמנות ומה מקומו של האדם בחברה הנוצרית של ימי הביניים? ).

שיעור זה מתמקד באמנות הרנסנס והבארוק. השיעור בוחן את התחייה התרבותית והאמנותית של העת העתיקה אשר החלה באיטליה בשלהי ימי הביניים והתפשטה בהדרגה לרחבי מערב אירופה. אמנות התקופה מעמידה חידושים גדולים הנובעים ממקומו המשתנה של האדם בחברה ומתפישות תיאולוגיות חדשות שאומצו בכנסייה הקתולית. יחד נעקוב אחר האמנות, החושפת את חידושיה באדריכלות, בפיסול ובציור, אמנות שהתנתקה מרוח ימי הביניים ופנתה בכמיהה אל העבר הרחוק של יוון ורומא. לצד זאת תוצגנה אבני דרך מרכזיות באמנות הבארוק. האמנם ניתן לראות בסגנון זה "מגוחך" או אבסורדי" כפי שטענו מתנגדי הסגנון?

הקורס עוסק בהתפתחויות האמנותיות של המאה ה-19 תוך נפילת האמנות האקדמית לטובת ראשית האמנות המודרנית. נכיר את הנאו-קלאסיקה, הרומנטיקה, הריאליזם, האימפרסיוניזם והפוסט-אימפרסיוניזם.

השיעור ידון בדינמיקה האמנותית של האמנות בראשית המאה ה- 20 (דינמיקת האוונגרדים) עם תשומת לב להקשרים חוץ אומנותיים וזאת כדי להכיר את מאפייני האסתטיקה המודרנית וחיבורה של זו אל יסודות הפילוסופיה והתרבות המודרנית. נדון בסוגיות, כגון: מודרניזם-מודרניות-נאורות, אוונגרד וקיטש, סובייקט ואובייקט, טבע ותרבות, ראיה וידיעה, הקדמה הטכנולוגית והנוסטלגיה הרומנטית, פרימיטיביזם ונאורות, רציונליזם ואקספרסיוניזם, תפיסת ההיסטוריה הלינארית, השיח הפורמליסטי, מודע ולא-מודע ועוד. נלמד גם את יסודות השפה האמנותית החדשה ויחסיה המורכבים למציאות תוך דגש על ניתוח יצירות אמנות.

השיעור מורכב משילוב של כתיבה יצירתית וכתיבה עיונית. במהלך השיעורים יעסקו הסטודנטים בסוגות שונות של כתיבה יצירתית ובפיתוח יכולות הכתיבה והשפה. דרכי העבודה תהיינה חווייתיות תוך הרחבת הדעת והידע הלשוני, וקריאה וכתיבה של טקסטים יצירתיים ועיוניים. הסטודנט ירכוש ידע באוצר מילים ובתופעות נבחרות בעברית בת זמננו ויפתח מיומנויות כתיבה חווייתית מתוך מודעות להתנהגויות לשוניות בחינוך ובתרבות.

הקורס מבקש להתמקם בנקודה המצליבה בין אמנות פלסטית ואתניות, בישראל. נפענח את ההגדרות השונות למזרחיות לעומת אשכנזיות, ונבחן את הגורמים לתפיסה האירופוצנטרית שהייתה משוקעת בבסיס הדעת התולדות אמנותי בישראל, כפי שהראה מאמרה הקלאסי של שרה חינסקי. כיום מתחולל שינוי אדיר מימדים בתפיסת הדיסציפלינה את עצמה, שבא לידי גילום מרשים כבר בבינאלה שאצר אוקוי אנביזור. נבחן שלל יצוגים, ונתמקד במיוחד ביצוגים ממוגדרים ובאופן שבו מוצגות הגבריות והנשיות על ציר האורך האתני.

השיעור יקרא בעיניים פוסט-מודרניות את התהליך האמנותי שהחל לערער בשנות ה-70 על הנחות היסוד המודרניסטיות, והגיע לגיבוש של תודעה חדשה בשנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20. נכיר את זרמי היצירה והמחשבה של התרבות הפוסט-מודרנית ואת ביטוייהם באמנות, נבחן מושגי יסוד אשר עברו שינוי מהותי בפוסט-מודרניזם, כגון: אוונגרד (האם מת או רק התחלף?), קיטש וקאמפ, הגדרת הסובייקט ויחסי סובייקט/אובייקט, תפיסת האמת והמטא-נרטיב, היחסים שבין ייצוג ומציאות, המדיה כשותפה ליצירת הסובייקט החדש, יסודות השיפוט האמנותי: עבר והווה. היחסים שבין האמנות העכשווית לעיצוב ולתרבות הפופולרית. חשיפה קיצונית של מין ואלימות יוצאי דופן, משמעותם ותהייה על סיבותיהם. האחר מול המרכז, פוליטיקה של זהויות ופוסט-קולוניאליזם.

הקורס יבחן את הרקע ההיסטורי להיווצרותה והופעתה של אמנות הוידאו, את התפתחותה ההיסטורית מאמצע שנות ה-60 ועד ימינו דרך הזרמים השונים שהרכיבו אותה מאז ראשיתה. נבחן את התפתחות המדיום של הוידאו ארט דרך הפרספקטיבה של אמנות המיצג, תקשורת ההמונים והטכנולוגיה של הטלוויזיה, האמנות והקולנוע האוונגרדי. נבחן את עבודתם של מספר אמני וידאו בולטים תוך כדי ניתוח האסתטיקה והאידיאולוגיה של יצירותיהם.

הקורס עוסק במאפייניה של 'אמנות האסלאם' כפי שהם באים לביטוי בתחומי היצירה השונים ובהתייחס לתנאים ההיסטוריים ולאירועים המרכזיים שהביאו להולדתה והתפתחותה של אמנות זו, החל מראשיתה ועד לימינו.

הקורס יכיר לסטודנטים את ציר הזמן של האמנות הישראלית לאורך המאה העשרים ועד לעשור הראשון של המילניום. הציר המרכז של הקורס הוא סוגיית המקומיות מול האוניברסליות. בנוסף נלמד כמה נושאי חתך מרכזיים שהופיעו באומנות הישראלית בתקופות שונות. הסיפור ההיסטורי יחולק לעשורים תוך הכרות עם זרמי חשיבה ויצירה שהתפתחו בכל עשור, עם השיח התרבותי-פוליטי ועם נרטיבים שונים שהתפתחו בכל תקופה. בנוסף לנרטיב היהודי-ציוני יכירו הסטודנטים גם אמנות פלסטינית מקומית שנוצרה באותן תקופות. הסטודנטים יתוודעו לרעיונות הפילוסופיים, החברתיים והפוליטיים ולביטוייהם בתנועות ובזרמים השונים. כמו כן הם יכירו את הקונפליקטים הרעיוניים והסגנוניים שנוצרו בין אמנים יחידים ובין תנועות וקבוצות של אמנים. הסטודנטים יכירו מבחר יצירות מכל אחת מהתקופות, כמייצגות של תפיסות עולם רחבות יותר, וילמדו להבחין בהשתנות המחשבות והרעיונות לאורך ציר הזמן. יודגש הקשר בין סיפור הקמתה של מדינת ישראל לבין התפתחות האמנות בתוכה. כמו כן יכירו הסטודנטים דמויות מרכזיות בעולם האומנות המקומי: אמנים, אוצרים, מחנכים ותיאורטיקנים שתרמו לעיצובה של האמנות בישראל.

המפגש בין מגדר ואמנות מאפשר ליישם חשיבה ביקורתית בנוגע לתהליכים הקושרים חשיבה אסתטית ומהלכים סוציו-תרבותיים. מטרת השיעור הינה כפולה: מטרה אחת היא היכרות עם האמניות הפעילות מתחילת המאה ה-20 ועד לימינו. המטרה השניה הינה לאפשר לסטודנטים/ות חשיבה ומבט ביקורתיים על תהליכים לימודיים, אמנותיים וחברתיים, בהם הם/ן מתנסים במהלך הלימודים, כדי לאפשר להם/ן, בין השאר, להתמודד באופן מושכל עם יחסי זהות מגדרית ויצירה. במהלך השיעור נברר מושגי יסוד רלוונטיים לשיח הפמיניסטי המוקדם (המודרני) והמאוחר (הפוסט-מודרני) - ואולי נסייע בידי הסטודנט/ית להתמקם מול השאלה :"האם אני פמיניסט/ית?".

מטרת הקורס היא פיתוח מיומנות בסיסית בכתיבה אקדמית תוך כדי דיון בסוגיות בתיאוריה של האמנות. במסגרת הקורס הסטודנטים ילמדו ויתנסו בקריאה ביקורתית של טקסטים אקדמיים ובכתיבה אקדמית. הטקסטים עוסקים בחוויות אסתטיות ובמאפיינים של יצירות אמנות חזותית. הקורס בנוי במתכונת של סדנה. נלמד כיצד לפתח רעיון בחיבור אקדמי, מעניין ראשוני שעולה בקריאה בטקסט ועד דיון רחב המציג קו טיעון ברור ביחס לטקסט המקור.

הקורס מנסה לתקן את הלימוד החסר של תולדות האמנות ע"י לימוד של האמניות הרבות שפעלו בהיסטוריה המערבית. הקורס מכניס את האמניות למפה האמנותית בקונטקסט היסטורי, פוליטי, כלכלי, תרבותי ופילוסופי. נלמד את הסיבות להיעלמותן של האמניות מהמפה האמנותית, נדון בסוגיות שונות הכרוכות במעמד הנשים (מונותיאיזם, שיטת "התיאור הנכון" ברנסנס, נאורות, קפיטליזם...), הדימוי הנשי באמנות והשפעתו על יצירתן, וכן נסקור את פועלן וחייהן של אמניות מפתח מהמאה ה-15 ועד לסוף המאה ה-19.

הקורס כולל סיורים בגלריות בתל אביב ומחוצה לה שמטרתם להיחשף למופעים מגוונים של אמנות ולהכיר חללי תצוגה מגוונים תוך מיפויי שדה האמנות העכשווי. בין החללים : גלריות מסחריות, גלריות ללא מטרות רווח, גלריות שיתופיות, מוזיאונים, רזידנס ועוד. בקורס נפגשים עם אמנים, אוצרים ודמויות מפתח באמנות העכשווית הישראלית ולומדים דרכי פעולה אוצרותיות. אלה כוללים: אוצרות עצמאית, אוצרות מוסדית ואוצרות בעלת אוריינטציה חברתית בישראל. הקורס מבקש לפתח הבנה בהקשר לבניית תערוכה החל משלב פיתוח הקונספט ועד הצבה בחלל, כתיבת טקסט לתערוכה, הפצה ויחסי ציבור. הסיורים מלווים בקריאת טקסטים של תערוכות, כתיבת טקסט בעקבות תערוכה, על מנת לפתח יכולת קריאה, ניתוח וביקורתיות ביחס לפעולת האוצרות ומחשבה עצמאית.

מטרת הקורס היא להעניק לסטודנט/ית כלים מתודולוגיים וביקורתיים לקריאה עכשווית של האמנות וההיסטוריוגרפיה של האמנות. נקודת המוצא של השיעור הינה דיון באמנות כשדה של פרשנויות ולא כרצף של עובדות. נכיר כמה סוגי-שיח ונבחין בין השיח המודרניסטי הדן באמנות כגוף אוטונומי לבין סוגי שיח אחרים אשר מניחים פעילות גומלין בין תחומי דעת, חברה ופרקטיקה חוץ-אמנותיים לבין האמנות. נאבחן את צמיחתן של התיאוריות הביקורתיות על רקע הקונטקסט הסוציו-פוליטי והתרבותי של כל אחת מהן, ונחלץ מהן משמעויות רלוונטיות לדיון.

קורס תיאורטי ובו גם תרגום מעשי לסוגיות ביקורתיות בצילום העכשווי. הקורס מפגיש את הסטודנט עם גישות תיאורטיות בתחום הצילום העכשווי ותומך, באופן עקבי, בתהליכים הנמצאים בין התיאוריה לפרקטיקה של הצילום המושגי.

הקורס מבקש להתמקם בנקודה המצליבה בין אמנות פלסטית ואתניות, בישראל. נפענח את ההגדרות השונות למזרחיות לעומת אשכנזיות, ונבחן את הגורמים לתפיסה האירופוצנטרית שהייתה משוקעת בבסיס הדעת התולדות אמנותי בישראל, כפי שהראה מאמרה הקלאסי של שרה חינסקי. כיום מתחולל שינוי אדיר מימדים בתפיסת הדיסציפלינה את עצמה, שבא לידי גילום מרשים כבר בבינאלה שאצר אוקוי אנביזור. נבחן שלל יצוגים, ונתמקד במיוחד ביצוגים ממוגדרים ובאופן שבו מוצגות הגבריות והנשיות על ציר האורך האתני.

לאורך השנה נכיר את נושאיה הרבים והמגוונים של הפסיכופתולוגיה ונתמקד בהפרעות הנפש השונות, דוגמת הפרעות החרדה על שלל סוגיהן, הפרעות האכילה, הפרעות של גיל הילדות וגיל ההתגברות ועוד. כמו כן, נכיר גם חלק מהפרעות האישיות. את ההפרעות נלמד באמצעות היכרות עם מגדיר אבחנות הנפש האמריקאי, ה-DSM, שמהדורותיו השונות מאפשרות לנו גם הצצה להתייחסות המשתנה להפרעות הנפש בראי היסטורי ועד ימינו אנו. נכיר את האפידמיולוגיה של ההפרעות השונות, ואת דרכי ההתמודדות והטיפול בהן. כל זאת, תוך שימת דגש על ההפרעות השונות כפי שהן באות לידי ביטוי בגיל הילדות ובגיל ההתבגרות.

מטרת השיעור היא להקנות חשיבה ביקורתית על מושג הזיכרון ודרך הבנייתו אצל הפרט והחברה. נערוך מסע היסטורי המגלה את יחסה של התרבות והחברה לזיכרון בכל תקופה ותקופה, נדון בסוגיות הקשורות בזיכרון בדוי ומדומיין ונכיר אמנות החושפת את הקשר ההדוק ורב השנים בין הבניית הזיכרון וייצוגים אמנותיים.

סמינר הדן במושגים הפוסט-מודרניים של "המרכז" ו"האחר" כעמדות של כוח, הבדל, ניגוד, שליטה ואפליה. בבסיס הדיון עומדת בעיית הדיכוטומיה והבינאריות של המחשבה המערבית, הרואה את הסובייקט והאובייקט ביחסי ניגוד, אשר ממנו צומחים שאר הניגודים. ניעזר בתיאוריות של דרידה, פוקו, פרויד ולאקאן, אדוארד סעיד, הלן סיקסו, ג'ודית באטלר, ג'ורג' בטאי, ג'וליה קריסטבה, ג'סיקה בנג'מין ואחרים/ות בנושא זה. שאלת "האחר" תעלה על רקע הקונפליקטים העיקריים בחברה הישראלית.