ראש המחלקה: יאיר ברק
ראש תחום לימודים עיוניים ופדגוגיים: ד"ר דורית ברחנא-לורנד
יאיר ברק

בוגר בהצטיינות של המחלקה לצילום בקמרה-אובסקורה ולמד בתכנית התואר השני של בארד קולג׳, ניו יורק.
עבודותיו בתחום הצילום והוידאו, עוסקות בגבולותיו של המדיום, בנרטיבים היסטוריים, בגבורה ובגבריות. הוצגו בחללי תצוגה מרכזיים בארץ ובעולם.
בשנת 2015 הוצגה תערוכת יחיד מקיפה מעבודותיו במוזיאון תל אביב לאמנות. בשנת 2012 זכה בפרס עידוד היצירה מטעם משרד התרבות. בשנת 2005 הקים את המחלקה לצילום במנשר לאמנות ועמד בראשה. בשנת 2020 מונה לראשות המחלקה לאמנות בסמינר הקיבוצים- המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות (ע"ר).
ד"ר דורית ברחנא-לורנד
סיימה את לימודי הדוקטורט בפילוסופיה בשנת 2000 באוניברסיטת אוקספורד, בנושא כוח השיפוט הרפלקטיבי כיסוד באסתטיקה של קאנט. המחקר שלה בפילוסופיה של האמנות מתמקד בשנים האחרונות במקומה של האמנות בחינוך ובחברה. בנוסף למאמריה שהתפרסמו בכתבי עת בפילוסופיה ובחינוך, ערכה את הספר "חינוך לאמנות: אסתטיקה ואתיקה" (2018). בימים אלה היא משלימה כתיבת ספר "מבוא לאסתטיקה" שעתיד להתפרסם בשני כרכים בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה. היא לימדה באוניברסיטאות ובמכללות שונות בישראל ובארה"ב. מאז שנת 2011 היא חברת סגל בסמינר הקיבוצים- המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות (ע"ר). החל משנת 2015 היא ראש תכנית הכתיבה האקדמית במכללה, ובנוסף, החל משנת 2020 היא ראש תחום הלימודים העיוניים והפדגוגיים במחלקה לאמנות בסמינר הקיבוצים- המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות (ע"ר).
אורי דרומר
אוצר, חוקר תרבות, אמן, מוזיקאי ופסיכותרפיסט.
פעיל בתחום המוזיקה משנת 1984 ומייסד להקת דורלקס סדלקס. הלחין מוזיקה למחול, תיאטרון, אנימציה וקולנוע. אמן פעיל משנת 1992, הציג במגוון תערוכות, בגלריות ומוזיאונים. מלמד משנת 1996. הקים את המחלקה לאמנות בינתחומית בבית הספר לצילום ואמנות מוסררה בירושלים ועמד בראש המחלקה במשך 15 שנה. אוצר וחוקר אמנות משנת 1998. בשנים האחרונות אצר מגוון תערוכות במוזיאון הרצליה ואת התערוכה 'דוד אבידן נביא מדיה' במוזיאון תל אביב (2019). כתב מספר ספרי מחקר אודות אמנות ישראלית אלטרנטיבית אשר ליוו את התערוכות. עוסק בפסיכותרפיה באוריינטציה אנטרופוסופית.
אסף עזרא
נולד בישראל (1983) פסל. חי ועובד ברמת גן.
בוגר של המחלקה לאמנות בסמינר הקיבוצים- המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות (ע"ר).
עבודותיו בתחום הצילום הפיסול והאנימציה, עוסקות בהבניית נרטיביים חלופיים תוך זיקה לזהות יהודית/ישראלית חלופית. יחסי מזרח ומערב, הגמונייה ושוליים, זיכרון ושיכחה.
אורית חסון ולדר
אמנית בין תחומית, עבודותיה נעות בין ציור ורישום לעבודות מדיה וסאונד . מרצה במדרשה לאמנות ויועצת אמנותית ל"לובי מקום לאמנות".מנהלת ואוצרת הסדנא לאמנות ברמת אליהו בין השנים 2019-2013 בוגרת המדרשה ותואר שני בהצטיינות במסלול הבינתחומי באוניברסיטת ת"א.
שמשה כמבקרת אמנות בטיים אאוט ובמגזין ווי נט. עבודותיה והוצגו בגלריות נבחרות ובמוזיאונים. בין היתר עבודת אנימציה במוזיאון פ״ת לאמנות מיצב סאונד במוזיאון נחום גוטמן ווידיאו באירוע "באוהאוס חברתי" זכתה במענקים מטעם מפעל הפייס קרן רבינוביץ ועוד.
אלה גולדמן
ילידת פולין החיה ועובדת בתל אביב, היא אמנית בינתחומית המתמקדת בעיקר במיצב ובווידאו ארט. גולדמן היא בעלת תואר דוקטור (PhD) מהאקדמיה לאמנות יפה בגדנסק, פולין וזכתה במספר פרסים וציונים לשבח עבור הישגיה האמנותיים. עבודותיה הוצגו בתערוכות יחיד וקבוצתיות במוזיאונים, גלריות וחללים שונים ברחבי העולם. גולדמן משמשת כמרצה לאמנות בסמינר הקיבוצים- המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות (ע"ר) ואוניברסיטת תל אביב.
אסנת בראור
אמנית, יזמת ופעילה בתחומים חברתיים, סביבתיים ופוליטיים.
בוגרת תואר ראשון ושני בצילום (אורבנה שמפיין ואוניברסיטת פרדו, אינדיאנה), עמיתה ובוגרת תכנית מנדל למנהיגות חינוכית דוקטורנטית בחוג למדיניות ומנהיגות באוניברסיטת חיפה
צועדת בדרך המיינדפולנס והדרמה ולומדת פסיכותרפיה גוף-נפש-רוח. בתהליכי השתנות מתמידים.
אסתי ג' חיים
סופרת. פרסמה עד כה שישה ספרים ומחזה קצר. ספריה זכו לשבחי הביקורת, נלמדים במוסדות אקדמיים בארץ ובעולם, ומתורגמים לשפות שונות. כלת פרס "ברנר" לשנת 2014 על ספרה "אנשי פינות" (כנרת זמורה ביתן, 2013) חיים היא גם כלת פרס היצירה ע"ש ראש הממשלה לוי אשכול לשנת 2015 ולשנת 2003 , מענק תרגום לשנת 2016 מטעם קרן "עם הספר" ופרסים נוספים. ספרה האחרון, "אנשי פינות", יצא לאור באיטליה באוקטובר 2017 , זכה שם להצלחה ולשבחי הביקורת, עלה לגמר לפרס הספרותי Adei-Wizo וזכה במקום השני. סיפוריה הקצרים התפרסמו בכתבי עת ובאנתולוגיות רבות בישראל ובעולם. לימדה כתיבה יוצרת באוניברסיטת "בן-גוריון", ומנחה סדנאות כתיבה בספריית "בית אריאלה".
כתבה מספר שנים ביקורות במוסף "ספרים" של עיתון "הארץ" ורשימות בעיתונים ובכתבי עת שונים. למדה מחול ותיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, ואף שיחקה בתיאטרון "הקאמרי" בהצגותיו של חנוך לוין, ואחרים.
גסטון צבי איצקוביץ
נולד ב- 1974 בבואנוס איירס והיגר לישראל ב 1980.
דרך צילום ווידאו, עבודתיו עוסקות בנוף הישראלי-פלסטיני ובאינטראקציה בין אדם לנוף בקונטקסט חברתי-פוליטי.
איצקוביץ סיים בהצטיינות לימודי צילום בבית הספר לצילום מוסררה (2000), ולימודי המשך באמנויות, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב (2009). הציג בתערוכות יחיד וקבוצתיות בארץ ובעולם, בין היתר במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית (2018), במרכז לאמנות עכשווית, תל אביב (2016); גלריה חזי כהן (2015); מוזיאון תל אביב לאמנות (2011); מוזיאון MACRO רומא (2013); מוזיאון ישראל ירושלים (2013); ועוד. איצקוביץ זכה במענק לאמנות עכשווית ע״ש לורן ומיטשל פרסר (2018), פרס ע״ש ג'רארד לוי לצלם צעיר מטעם מוזיאון ישראל (2008), ובפרס האמן הצעיר מטעם משרד התרבות הישראלי (2010).
ב-2018 השתתף איצקוביץ בתכנית שהות אמן בCite International des Arts בפריז, במסגרתה הציג תערוכת יחיד. איצקוביץ מרצה לצילום במחלקה לתקשורת חזותית בצלאל, סמינר הקיבוצים- המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות (ע"ר) ובבית ספר מעלה לקולנוע.
ד"ר הדרה שפלן קצב
ד"ר הדרה שפלן קצב, מרצה, חוקרת ואוצרת. תחומי המחקר שלה מתמקדים באמהות באמנות, אמנות עכשווית ומגדר, תיאוריה ביקורתית ופסיכואנליזה פמיניסטית.
מרצה במחלקה לאמנות בסמינר הקיבוצים- המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות (ע"ר) לחינוך, טכנולוגיה ואמנויות (ראש המחלקה לשעבר), ומרצה בבית הספר לעיצוב וחדשנות, המכללה האקדמית למנהל.
בראשית שנות התשעים יצרה את הקורס החלוצי בישראל בנושא אמנות ומגדר ומאז עוסקת במחקר בתחום זה ובתחומים משיקים. ד"ר הדרה שפלן קצב חוקרת את הצומת המחבר בין אמנות, מגדר ופסיכואנליזה, חלוצה במחקר על הקשר בין אמנות ואימהות בישראל. מחקריה עוסקים בשיח הפמיניסטי, פוליטיקת זהויות ואמנות עכשווית ומיושמים באוצרות תערוכות, אקטיביזם אקדמי, הוראה וכתיבה. שפלן קצב מרצה במחלקה לאמנות במכללת סמינר הקיבוצים (ראש המחלקה לשעבר) ובבית הספר לעיצוב וחדשנות במסלול האקדמי של המכללה למנהל.
ד"ר זהבה סמוחה-ברקני
נולדה בישראל (1957) מרצה מחנכת ופעילה חברתית. עוסקת בחינוך שיש בו ממדים של רגש, שמפתח אחרות ומביט על האדם ממקום של חמלה וסובלנות.
מלמדת עשרים שנה בסמינר הקיבוצים- המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות (ע"ר) חינוך וסוציולוגיה. הכשרת פרחי הוראה מהווה עבורה פלטפורמה אקטיביסטית לשינוי חברתי. פעילת שלום ולוקחת חלק בעשייה דרך מספר ארגונים חברתיים החושפים את הפרת זכויות האדם כלפי מיעוטים במדינה.
חיימי פניכל
נולד בישראל (1972) אמן רב תחומי עם התמחות בפיסול. חי ועובד במרכז ובשרון. בוגר תואר ראשון של המחלקה לעיצוב קרמי וזכוכית, בצלאל. מוסמך הוראה מטעם המדרשה לאמנות בית ברל ובימים אלו משלים תואר שני באמנות באוניברסיטת חיפה. עבודותיו עוסקות בנרטיב הישראלי - ציוני בעיקר מתחום הארכיטקטורה, הנוף האורבני הישראלי ומלאכות הבניין הנלוות אליהם. עבודותיו הוצגו בחללי תצוגה מרכזיים בארץ ובעולם ונמצאות באוספים ציבוריים ופרטיים מרכזיים.
בשנת 2005 זכה בפרס רוטשילד אנגליה-ישראל.
בשנת 2007 זכה בפרס אמן צעיר של משרד החינוך והתרבות.
בשנת 2008 זכה בפרס מכון גתה, בולגריה.
בשנת 2014 זכה בפרס עידוד היצירה של משרד התרבות.
בשנת 2017 זכה בפרס שרת התרבות לאמנות פלסטית.
בשנת 2017 זכה בפרס עידוד היצירה של בנק דיסקונט.
בשנת 2020 זכה בפרס הצילום על וידאו ארט בפסטיבל אינדי לסרטים קצרים, לוס אנג'לס, קליפורניה.
זוכה מלגות מפעל הפיס (2019), מלגת הקרן ליוצרים עצמאיים של משרד התרבות (2019) ומלגת ארטיס (2019)
חן שינברג
נולד בישראל (1972), אמן, קולנוען ואוצר של קולנוע אקספרימנטלי. חי ועובד בת"א. בוגר תואר ראשון בחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת ת"א ולימודי התואר השני M.F.A בהצטיינות יתרה בחוג לקולנוע וטלוויזיה. נבחר למרצה מצטיין בשנים 2010 ו-2011 בפקולטה לאמנויות. עבודותיו הוצגו בחללי תצוגה מרכזיים בארץ, בפסטיבלי קולנוע בעולם וכן בגלריית וויטצ'אפל בלונדון (2013). אצר תוכניות רבות של קולנוע אקספרימנטלי במסגרת המרכז לאמנות עכשווית CCA שהוקרנו בסינמטקים בארץ. סרטיו התיעודיים הוקרנו בסינמטקים ובטלוויזיה.
טל שושן
אמנית רב תחומית, עוסקת בעבודות וידאו, פיסול, מיצב, פרפורמנס ווידאו. בוגרת לימודי תואר שני ב - Wimbledon School of Art, לונדון (1997) ולימודי B.A באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, במחלקה לצורפות ואביזרי לבוש (1994). בשנים 2007-2014 עמדה שושן בראש תחום לבוש ואביזרים בחוג לעיצוב בסמינר הקיבוצים- המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות (ע"ר). שושן זוכת מענק מפעל הפיס להוצאת ספר אמן (2017) זוכת פרס הנדלר (2014) השתתפה בתערוכות יחיד וקבוצתיות רבות בארץ ובחו"ל, הבולטות בהן, צלהולדת (2018), בוץ בעיניים (2015), "קשרים בשיער (2014) "רוח פרא" (2013) ו "חולמת על מסעות" (2010) בגלריה שלוש לאמנות עכשווית, בתל אביב. הסרט מהתערוכה "חולמת על מסעות" הוצג במספר ערים בעולם במסגרת ART EXPO; הסרט "פנום פן העיר של פן" (2007) הוקרן בסינמטק תל אביב, ירושלים, חיפה וראש פינה, כמו גם בפסטיבל פנורמה לקולנוע עצמאי ביון; "חללים ריקים" (2005) מוזיאון הרצלייה; "ברשות הרבים" (2003) בביתן הלנה רובינשטיין, ו"שפת אם" (2002) במוזיאון עין-חרוד.
יעל אפרתי
נולדה בישראל (1978) אמנית. חיה ועובדת בתל אביב.
סיימה בהצטיינות תואר ראשון במחלקה לצילום בבצלאל ותואר שני לאמנות בבצלאל. זוכת פרס עידוד היצירה (2020), פרס אמן צעיר (2013), פרס אמן צעיר ע״ש שמואל גבעון (2010) ופרס הצטיינות ע״ש רמי הלפרין. עבודותיה נעות בטווח שבין צילום לפיסול ובוחנות את התרגום החומרי והרעיוני מדו מימד לתלת מימד והוצגו בחללים מרכזיים בארץ ובעולם. מרצה במחלקה לצילום בבצלאל החל משנת 2013.
ירון אתר
נולד ב – 1979 בישראל. אמן מיצב, וידאו, פיסול וציור. חי ועובד בתל אביב.
בוגר תכנית לימודי ההמשך של המדרשה לאמנות, בית ברל, והתואר הראשון של בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב. עבודותיו הוצגו בתערוכות קבוצתיות בארץ ובעולם, בין השאר בביתן הלנה רובינשטיין – מוזיאון תל אביב, במוזיאון ישראל בירושלים, ב-CCA תל אביב, במוזיאון הרצליה לאמנות, בקונסטהלה האנובר, במרכז לאמנות עכשווית בברנו, ובגלריה HIT בברטיסלבה. עבודות הוידאו שלו הוצגו בפסטיבל הסרטים Tampere בפינלנד, בפסטיבל הקולנוע ה-36 בירושלים וב- VAEFF, פסטיבל וידאו וקולנוע ניסיוני במרכז הקולנוע טרייבקה, ניו יורק.
ד"ר ליאת ארלט סידסחוקרת, מרצה בתחום האמנות בהקשרים אינטרדיסיפלינריים ועוסקת בחינוך. תחומי המחקר שלה מתמקדים בפמיניזם ובפוליטיקה של זהויות וקבוצות שוליים. בשנים האחרונות מתמקד במחקר הלבנט והפרוגרמה ה"לבנטינית" כעמדה פוליטית וכדיספוזיציה קיומית ויומיומית. מאמינה גדולה בקשר האינהרנטי וההיסטורי שבין אמנות וחינוך; צמיחה, התפתחות וגדילה אמנותית ואינטלקטואלית הנובעות מקשר אישי המבוסס על דיאלוג פתוח ורב ערוצי.
לימדה אמנות ותחומים משיקים במסגרות אקדמיות שונות. מאמריה בתחום האמנות והתרבות התפרסמו בבמות אקדמיות בארץ ובעולם. בין הייתר ערכה את ספר העיון בנושא 20 שנה לתנועת "אחותי-למען נשים בישראל", התנועה הפמיניסטית המזרחית (2020). חברת הנהלה בעמותה "לאמנות, נשים ומגדר" ועורכת של כתב העת שלה. חברת הוועד המנהל של תנועת "אחותי" וחברת מערכת של כתב העת "הכיוון מזרח".
לי ברבו
לי ברבו (ילידת 1989), אמנית רב-תחומית העוסקת בעיקר בצילום, וידאו ומיצב. חיה ועובדת בתל אביב. בוגרת תואר ראשון בהצטיינות מבית הספר לאמנות רב-תחומית של שנקר ומאסטרנטית בתכנית הבינתחומית באמנויות של אוניברסיטת תל אביב. חברה בגלריה השיתופית 8P, כותבת ומפיקה במגזין האמנות המקוון "ערב רב". עבודותיה עוסקות במטען התרבותי, ההיסטורי והמגדרי של חפצים, ואת תפקידם של אלו בהבנייה וביטוי של נרטיבים משפחתיים, היסטוריים ופוליטיים.
מיכל בראור
מיכל בראור נולדה בצפת ב-1984.
אמנית וחוקרת שעובדת עם צילומים, מוסדות ואוספים. בראור סיימה את לימודיה לתואר הראשון בבצלאל ב- 2008 , ואת לימודיה לתואר שני ברויל קולג' אופ ארט בלונדון ב-2013. בראור הציגה מספר תערוכות יחיד ובינהן - ״Bite the Bullet״ ב Meetfectory, פראג 2019, ״אין זה חלום״ במוזיאון לאמנות עכשווית בטנריף (2018), ״נהר״ (תערוכה משותפת עם אבשלום סולימן) בגלריה השיתופית בכברי (2018), ״שודדים״ במרכז לאמנות עכשווית בתל אביב בליווי ספר אמנית (2017), ״רכוש נטוש״ בגלריה דנה בקיבוץ יד מרדכי (2016) ו״ציפורי טרף, ציפורי שיר״ במוזיאון פתח תקווה לאמנות (2015).
בראור השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובעולם - במוזיאון תל אביב (2018), Narrative Project Gallery לונדון (2017) NURTUREart, ניו יורק (2016) וגלריה דביר, תל אביב (2016). בשנת 2018 השתתפה בתוכנית השהות לאמנים Meetfectory בפראג, ובשנת 2015-16 בתוכנית השהות של ארטפורט, תל אביב. בשנת 2016 זכתה במלגת ארטיס לפיתוח פרויקט אמנותי, וב2015 קיבלה את פרס האמנית הצעירה.
מלי דה-קאלו
ילידת יפו 1960, היא אמנית רב-תחומית שעיקר עיסוקה בעשור האחרון הוא במיצבי וידאו גדולי-ממדים. נקודת המוצא לעבודותיה היא צילום ובעיקר ארכיוני צילום. בעבודות הווידאו שלה, דה-קאלו הופכת את ההתבוננות בתצלום לטריגר לבחינת החברה והתרבות הישראלית על מרכיביה השונים. עבודותיה מוצגות במוזיאונים וגלריות בארץ ובעולם. דה-קאלו זכתה בפרס שרת התרבות לשנת 2019 ובמענק מטעם הקרן ליוצרים של משרד התרבות לשנת 2019. תערוכתה האחרונה הוצגה במוזיאון המשכן לאמנות עין חרוד. בוגרת תואר שני, MFA מאוניברסיטת סטנפורד (1995), וBFA מהמחלקה לאמנות באקדמיה בצלאל (1985).
נטע ליבר שפר
ציירת. בוגרת בהצטיינות תואר שני באמנויות מאוניברסיטת חיפה, בוגרת תואר ראשון במחלקה לאמנות בבצלאל.
עבודותיה בתחום הציור והרישום עוסקות בפענוח חזותי של זכרונות אישיים וקולקטיבים, במה שניתן לשימור ולייצוג לעומת העדר ושכחה.
הציגה במגוון תערוכות קבוצתיות ותערוכות יחיד, ב2019 הציגה תערוכת יחיד במוזיאון על התפר, באותה שנה זכתה בפרס עידוד היצירה מטעם משרד התרבות.
עבודותיה נמצאות באוספים רבים, בנהם מוזיאון פתח תקווה, אוסף קרן מנדל, אוסף 'בצלאל' וכן באוספים פרטיים.
ד"ר סיגל ברקאי
מחנכת, אוצרת וחוקרת אמנות ישראלית עכשווית. מאז 2011 היא המפקחת על הוראת האומנות החזותית במשרד החינוך (מפמ"ר). ספרה, המבוסס על עבודת הדוקטורט שלה: "במה לגברויות: דמויות חיילים ישראלים בתיאטרון" פורסם בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2019. אצרה תערוכות רבות במוזיאונים ובגלריות, ביניהן: "הזוכים 2007" ו"חריטות ושריטות: דמות החייל בדפוסים משתנים" (2008) במוזיאון פתח תקוה לאמנות, "רצפים; זהויות" במוזיאון ארץ ישראל (2010), "על סף" באגף הנוער במוזיאון ישראל (2014) ו"מסיגות גבול" במוזיאון לאמנות האסלאם בירושלים (2020). כמו כן פרסמה מאמרים רבים ופרקים בספרים העוסקים באמנות ישראלית ובחינוך לאמנות. בשנים 2018-2017 ביצעה מחקר פוסט-דוקטורט במכון עזריאלי ללימודי ישראל, אוניברסיטת קונקורדיה, מונטריאול, קנדה.
ד"ר עינת סגל
מרצה וחוקרת תולדות האמנות. הקורסים שלה, המתקיימים במוסדות אקדמיים שונים, מציעים מבט רחב יריעה על יצירות האמנות תוך בחינת מידת הרלוונטיות וההשפעה של היצירות ההיסטוריות על חיינו במאה ה-21.
מחקריה של עינת מתמקדים בשנים האחרונות באמנות הנוצרית בארץ בעת החדשה והיא פרסמה מספר מאמרים בנושא. בחודש מרץ 2020 יצא לאור ספר בעריכתה, העוסק בכנסיית הבשורה המודרנית הקתולית בעיר נצרת.
רונן אידלמן
רונן אידלמן הוא אמן, מעצב, עורך וחוקר. מייסד ועורך-שותף של "ערב-רב״, מגזין האמנות והתרבות המוביל בעברית. יוצר פרויקטים המקשרים בין תרבות, תרבות ופוליטיקה, ובמיוחד עבודות אמנות במרחב הציבורי. כאמן הציג במוזיאונים, גלריות ובאירועים רבים בישראל וברחבי העולם. כעורך ייסד וערך מספר כתבי עת ומגזינים פוליטיים ואמנותיים וכמעצב עובד בעיקר לסקטור האמנותי ולחברה האזרחית.
בעל תואר דוקטור (PhD) מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, תואר שני באמנות ציבורית ואסטרטגיות אמנותיות חדשות מאוניברסיטת באוהאוס בווימאר, גרמניה ותואר ראשון בתקשורת חזותית. כחוקר הוא עוסק במרחב הציבורי, במערכות מעקב, אמנות עכשווית, תרבות דיגיטלית ובקשר ביניהם. רונן אוהב כובעים ונהנה ללבוש סוגים רבים.
רות פתיר
ילידת ניו-יורק 1984.
היא אמנית וידאו וניו- מדיה העוסקת בשאלות של מגדר וטכנולוגיה דרך מסעות בזמן. עבודותיה משלבות בין נרטיבים היסטוריים ואישיים תוך שימוש בטכניקות כמו אנימציה תלת מימד ותיכנות. היא בוגרת תואר ראשון מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל (2011) ותואר שני מאוניברסיטת קולומביה שבניו-יורק (2015). זוכת פרס אמן וידאו צעיר ממשרד התרבות 2018 ובוגרת תוכנית הרזידנסי ארטפורט 2019-2020. פתיר הציגה מספר תערוכות יחיד ביניהן - ״אני חולם על הבחירות״, דאנספייס פרוג׳קטס ניו יורק (2017), ״מאת׳רהוד״ בOnCurating בציריך (2021) ו״מכתבי אהבה לרות״ בגלריה המדרשה הירקון 19 בתל אביב (2018).
שחר מרקוס
נולד ב-1971 בישראל, חי ועובד בתל אביב.
בוגר תואר ראשון בבלשנות ותואר שני בתולדות האמנות מאוניברסיטת תל אביב. שחר מרקוס הינו אמן בינתחומי המשלב פרפורמנס, וידאו ארט ומיצב. עבודותיו הוצגו בגלריות ומוזיאונים בארץ ובעולם ביניהם הטייט מודרן בלונדון, ההרמיטג בסינט פטרסבורג, מוזיאון תל אביב וישראל. זוכה פרס "דיסקוברי" בפסטיבל ויריד האמנות LOOP בברצלונה 2015. זוכה "פרס עידוד היצירה" של משרד החינוך והתרבות לשנת 2013, זוכה פרס קולינר לאמן צעיר של מוזיאון ישראל לשנת 2008.
שרון שפלן-לזר
מחנכת, מרצה וחוקרת בתחום הוראת האומנות וארטיביזם ודוקטורנטית בחוג לאומנות באוניברסיטת בר-אילן.
בוגרת תואר שני בהצטיינות בחוג לאוריינות חזותית, סמינר הקיבוצים- המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות (ע"ר) (2010).
מאז 2017 משמשת מדריכה ארצית לאומנות במשרד החינוך, בדגש על לימודים מעשיים בסדנה בבתי הספר העל-יסודיים. במהלך עשר השנים האחרונות שימשה כבוחנת מטעם משרד החינוך של תערוכות הגמר ובחינות הבגרות בתולדות האומנות. שרון עוסקת במחקר ופיתוח תכניות לימודים במכון הנרייטה סאלד ושימשה כמרצה לחינוך ואמנות במדרשה לאומנות בית ברל (2003-2006) ומאז 2016 היא מרצה לדרכי הוראה והתנסות בהוראה בחוג לאומנות ובתכנית להסבת אקדמאים בסמינר הקיבוצים. הקימה את מגמת האמנות בתיכון ע"ש גולדה מאיר בפתח-תקווה ושימשה כרכזת המגמה במשך כעשרים שנה. בזמן זה ייסדה את הגלריה החברתית בבית הספר, גלריה ששמה לה למטרה הצגת אומנות ישראלית מקורית בעלת מסרים פוליטיים וחברתיים ויצירת פעולות אקטיביסטיות עם תלמידי מגמת האומנות בקהילה בהמשך לכך. בניהולה זכתה מגמת האומנות של תיכון גולדה בפרס מגמת האומנות המצטיינת בארץ (2013).