החוג לספרות – תקצירי קורסים

הקורס מציג, בוחן ומתרגל את המערכת שעל פיה בנויים ומתפקדים סיפורים בדיוניים. הצבעה על דרכים לחקירת סיפורים קונקרטיים ואופני מימוש אפשרויות הקריאה. מטרות הקורס: התוודעות למושגי יסוד בתחום הפואטיקה של הסיפורת; קריאות פרשניות שתעשינה תוך הדגמת תפקודם של מושגי היסוד ודרכי השימוש בהם במסגרת האינטרפרטציה של יצירת הפרוזה הבדיונית; תרגול כתיבה עצמאית אודות סיפורים בהקשרים מצומצמים ורחבים. פרקי הנושא ומבנה הקורס: עלילה ומבנה: אירועים ודרכי קישורים, תבניות הסיפור, מוטיבים, תהליך הקריאה ברצף מול הקריאה ה 'מרחבית'; סדר הטקסט כקובע משמעות; המבנה המיוחד של המציאות בסיפורת וקשריה עם הלשון, יחסי הגומלין בין טקסט לבין תהליכי ההבנה של הקורא, מילוי פערים; הדמות הספרותית ואופני עיצובה: מושג הדמות, סוגי דמויות ותפקודן ביצירה, דרכי אפיון (ישירות, עקיפות ומקבילות), דרכי העיצוב של חיי הנפש; המספר ונקודת התצפית: סוגי מספרים, דרכי המסירה: מבע משולב, נקודת תצפית, המספר והפרספקטיבות שלו, מהימנות ואי-מהימנות; זמן ומרחב, מרכיבי הסגנון הסיפורי. נקרא בין היתר ביצירות הבאות: סיפור דוד ובת-שבע, שמואל ב', פרק י"א,הלחם, ו. בורכט, פרנהיים, ש.י. עגנון, המחרוזת, ג. מופסן, חציית הזברוץ', א. באבל, גומר הקווים, י. בירשטיין, ויני שלי, י. אורפז, ברזני, י. קורן, גבעות כמו פילים לבנים, א. המינגווי, פי נאה וירוקות הן עיני, סאלינג'ר, ורד לאמילי, ו. פוקנר ועוד.

הקורס יעמיק את ההכרות של התלמידות.ים עם מושגי יסוד בתיאוריות של הספרות שאותם הן ירכשו תוך כדי קריאה צמודה של סיפורים קצרים מן הספרות העברית ומספרות העולם. הסטודנטיות.ים יכירו את התחום האקדמי של לימודי הספרות מתוך קריאה פרשנית של הטקסטים ורכישת כלים לגישה ביקורתית לספרות. בד בבד הם ירכשו אוצר מילים וטרמינולוגיה שיאפשרו להם לנסח ולתאר את קסמיה של הספרות ולבטא את תובנותיהם על אופני הפעולה הנפלאים שלה. בין השאר נעסוק בדרכי הסיפר: סוגי המספרים, מהימנות וחוסר מהימנות המספר, תפקידיהן של דמויות, דרכי אפיון ועיצוב חיי הנפש, מיקוד ונקודת תצפית, דרכי ייצוג של הדיבור. כמו כן, נבחין בין פרשנות ממוקדת טקסט לעומת גישות תיאורטיות לקריאת ספרות ונטעם מכמה גישות תיאורטיות לספרות.

בקורס יסודות השירה נלמד מהי לשון השירה ומהי הבנת השיר. נבחן מהם הכלים הפואטיים לניתוח שירה, ונעסוק בניתוח המרכיבים הפואטיים של השיר, כגון: חוויה, רגש, סיטואציה, דובר מהימן ולא מהימן, משקל, ריתמוס חופשי, חריזה, מצלול, לשון פיגורטיבית, רמיזה, אינטר- טקסטואליות, קומפוזיציה וארס-פואטיקה. בחלקו השני של הקורס נבחן את השירה בהקשרים תרבותיים ונשאל מהו קאנון, כיצד מעצבים ספר שירה ועוד. מטרת הקורס היא בראש ובראשונה להנחיל את היכולת לקרוא שירה באמצעות כלים אקדמיים מקובלים.

מטרת הקורס היא להכשיר את הלומד לקרוא שיר. בקורס יידונו סוגיות מרכזיות בתורת השירה; מה זה שיר? מה בין שיר לפרוזה? מהם האמצעים האמנותיים המשמשים בשירה וכיצד הכרתם תורמת להבנת השיר? נדון במוסכמות הקריאה של השירה; בהבדל בין שיר טוב לרע; נכיר מאמרי יסוד בתחום חקר השירה; נדון בהשפעתו של ההקשר על פרשנות הטקסט; נתוודע לסוגי שיר שונים ונתאמן בקריאה-צמודה של טקסטים. דרישות השיעור: השתתפות פעילה בשיעור, בחינת סיום.

מראשית המאה האחת עשרה ועד אמצע המאה השתיים עשרה פרחה השירה העברית בספרד המוסלמית (אנדלוסיה), והעפילה לפסגות של יצירה שלא נודעו כמותן לפניה בשירה שלאחר המקרא. זו הייתה שעתם של ענקי השירה והרוח - שמואל הנגיד, שלמה אבן גבירול, משה אבן עזרא, יהודה הלוי ואברהם אבן עזרא – אשר העמידו את "תור הזהב" של השירה העברית. עד לתקופה זו השירה העברית הייתה שירת קודש. בתקופה זו, לראשונה בתולדות השירה העברית, נכתבה בצד שירת קודש ענפה גם שירת חול. שירי החול נתנו ביטוי להווי החיים של האליטה היהודית, אשר פתחה את חצרות ארמונותיה למפגשי חברה ותרבות של בני- חוגה. הקורס יציג את התפיסות הפואטיות המונחות ביסודה של שירת החול העברית מספרד ואת התממשותן בסוגות שיר שונות (שירי גן, שירי יין וחשק, שירי הגות) בקריאה צמודה של כמה יצירות נבחרות. דרישות השיעור: השתתפות פעילה בשיעורים, עבודת גמר.

השיעור סוקר התפתחויות בתורת הספרות המודרנית מאז כינונה כמדע בראשית המאה העשרים ועד לעשורים האחרונים. במהלך השיעור נקרא מבחר מייצג של תיאוריות ספרותיות מרכזיות של המאה העשרים, שהשפיעו לא רק על הספרות אלא גם שינו את פני התרבות, החברה, הכלכלה והפוליטיקה. כמו כן, נבחן את האופן שבו רעיונות אלו רלוונטיים לגישות פדגוגיות ודידקטיות במרחב הבית ספרי.

בקורס נתעמק בארבעה מחזות מופת מספרות העולם - שתי טרגדיות, אדיפוס המלך מאת סופוקלס, מקבת מאת ויליאם שייקספיר, מחזה ריאליסטי וקומדיה מתוך תכנית הלימודים לביה"ס העל- יסודי. מתוך קריאה ופרשנות של מחזות המייצגים תקופות וזרמים שונים שהם תחנות יסוד בתולדות הדרמה והתיאטרון המערביים, נערוך הכרות עם מושגי יסוד להבנת שפת הדרמה והתיאטרון. נערוך קריאה צמודה במחזות, נדון ונציע פרשנות; נצפה בקטעים מתוך הפקות תיאטרון וקולנוע של היצירות; וכן בהצגה בתיאטרון. מטרות הקורס הן לערוך הכרות עם מחזות מופת, לפתח כישורי קריאת דרמה ופרשנותה, להקנות מושגי יסוד בתיאטרון ובדרמה, להכיר הפקות תיאטרון וקולנוע של המחזות, ובעיקר לחשוב על הוראת מחזות בביה"ס העל- יסודי ולהתכונן לקראתה.

הקורס עוסק בעיקר בסופרים ובמשוררים לילדים, כאלו ששרדו את תהפוכות הזמן, הסגנון והטעם ונכנסו לפנתיאון .למרבה הצער, הקריאה ביצירות קלאסיות הולכת ופוחתת. רוב הילדים, ובייחוד בני הנוער, אם הם בכלל פותחים ספר, מעדיפים לקרוא על כאן ועכשיו. יוצא, שיצירות חשובות - נכסים נצחיים של הספרות ושל התרבות האנושית – הולכות ונעלמות מתודעת הקוראים ומסביבתם הרוחנית. הדיון בספרים ובסופרים קלאסיים ישראלים עומד במרכז קורס זה. כל הרצאה תוקדש ליוצר אחד ולתולדות חייו על רקע תקופתו ודיון ביצירה או ביצירות המרכזיות שלו. הדיון ביצירות יכלול ניתוח ספרותי וניסיון להסביר את סוד קסמן; ניסיון לפענח את הצופן הסגנוני והתמאטי של היצירות, דיון בגיבורים, בעלילה, באמנות הכתיבה, האמצעים האמנותיים, המסרים (אם יש כאלה), והאופן שבו מעבירות היצירות את כל אלה לקורא.

הסמינריון עוסק באינטרטקסטואליות, אחד המושגים המרכזיים והמשפיעים בחקר הספרות, התרבות והפרשנות. מושג זה, שפותח על ידי מיכאיל באחטין ויוליה קריסטבה, מתאר את האופן שבו טקסטים מקיימים דיאלוג מתמשך עם טקסטים אחרים, עם מסורות תרבותיות קודמות ועם קהילות פרשניות שונות. במהלך הקורס נבחן כיצד פועלת האינטרטקסטואליות ביצירות ספרותיות ובטקסטים מקראיים, ונעמוד על ההבדלים המהותיים בין אופני פעולתה בשני התחומים, הן מבחינה רעיונית והן מבחינה צורנית. נעסוק בשאלות של השפעה, רמיזה, ציטוט, שכתוב, עיבוד ופרשנות מחדש, ונבחן כיצד משמעותו של טקסט נוצרת מתוך יחסי הגומלין שלו עם טקסטים קודמים ועם הקשרים תרבותיים רחבים. הדיון יתבסס על קריאה ביצירות של לאה גולדברג, נתן אלתרמן, ש"י עגנון, אתגר קרת, אייזק אסימוב והרלן אליסון, לצד סיפורים מקראיים ובהם סיפורי אליהו וסיפור הכתרת שלמה. לצד ההעמקה התיאורטית ירכשו הסטודנטים כלים למחקר אקדמי שיטתי, כולל ניסוח שאלת מחקר, בניית מסגרת תיאורטית וכתיבה אקדמית. הסמינריון ילווה את כתיבת עבודות המחקר משלב גיבוש הנושא, דרך איסוף וניתוח החומרים ועד להגשת העבודה הסופית, תוך ליווי אישי, דיון מתמשך והעמקה מתודולוגית .

עידוד קריאה להנאה הוא מטרה מוצהרת של משרד החינוך. בעבר, המחקר והעשייה בשטח העמידו במרכז את הקוראים הצעירים: האם הם קוראים? באיזה תדירות הם קוראים? מה הם קוראים? באילו דרכים אפשר לעודד אותם לקרוא להנאתם? לצד השאלות המסורתיות הללו, בשנים האחרונות מתגברת ההכרה בכך שלהרגלי הקריאה להנאה של המורות והמורים עצמם, יש השפעה משמעותית על יכולתם לעודד קריאה אצל התלמידים. במסגרת הסמינריון אנו נחקור סוגייה זו – עידוד קריאה להנאה – הן מצידה התיאורטי והן מתוך החוויה האישית של משתתפות הקורס ובזיקה לשנת ההתמחות שלהן. הלמידה בקורס כוללת: קריאת מחקרים רלוונטיים, התנסות בפרקטיקות לעידוד קריאה להנאה, תכנון וביצוע פרויקט עידוד קריאה להנאה וכתיבת עבודת מחקר.

״הציור הוא שירה אילמת והשירה -- ציור מדבר", טען סימונידס. בקורס נתוודע אל צדדים משותפים לאמנות השירה ולאמנות הציור ואל זיקותיהן לאמנויות -אחיות כמו צילום, מוזיקה וקולנוע. נבחן מושגי יסוד באמנות כמו מימזיס, ריאליזם, אימג׳יזם, ארס-פואטיקה, מרחב וזמן, דיוקן, פרגמנט ואקפרסיס. נקרא במבחר מהשירה העברית ומשירת העולם, כמו גם ביצירות מופת באמנות פלסטית. נתוודע לשירי-תמונה, לקערות השבעה ולציורים טקסטואליים, נתנסה בכתיבה ובציור, ובתוך כך נשכלל את הקריאה בספרות ואת הוראתה.

נקודת המוצא בקורס היא שקווי הגבול בין קריאה של ספרות ובין כתיבה אומנותית או אישית מיטשטשים והולכים. הפנייה אל שילוב כתיבה-קריאה באה בעקבות נטייתן של אסכולות אקטיביות ודינמיות ביחסן אל הטקסט הספרותי (פוסט -סטרוקטורליזם ודקונסטרוקציה, תגובת הקורא וכיו"ב) לחדור אל הכתיבה של הזולת, וליצור מפגש ושותפות בין קוראים לכותבים, ובלשונו של רולן בארת: "הטקסט דורש שננסה לבטל או לפחות להקטין את המרחק בין כתיבה לקריאה [...] על-ידי צירוף השניים אל פרקטיקת משמוע אחת ". ההבנה שקריאה וכתיבה הן פעולות משלימות ואין לראותן כדיסציפלינות נפרדות (כפי שמקובל, בד"כ, היום), מדגישה את האופי התהליכי של פעולות הקריאה והכתיבה. הקרבה בין טקסט ספרותי לכתיבה חופשית או אישית, מפגיש את המתנסים עם הטקסט הספרותי "מבפנים", מתוך מערכת מורכבת שיש בה הזדהות, התחבטות, ציפיות והתענגות. הכתיבה הבאה עם ובעקבות הקריאה בטקסטים ספרותיים מביאה לתובנות הדדיות בין הפעולות, ומסייעת לחשיפה, המחשה והבנה של תהליכי קריאה. כמו כן מתאפשרת התעמקות ביכולת האישית והרגשית לפגוש באופן ממשי את הטקסט מתוך מרכיביו ואפשרויות כתיבתו . מבין אפשרויות המיזוג של קריאה-כתיבה, הקשר אל הכתיבה היוצרת, מחולל קוראים-יוצרים, מעשיר עקרונות של מחשבה, דמיון, התעמקות והזדהות, ויוצר הבנות תוך התנסות. דגמים של שילוב כתיבה יוצרת בתהליכי קריאה מתמקדים במגוון רחב של אפשרויות עקרוניות המדגישות פוטנציאלים טקסטואליים (סגנון, משמעות, נושאים, מבנה, הקשר וכיו"ב) ופרשניים: כתיבה תוך מילוי פערים, כתיבה המשכית, דיבוב דמויות, חיקוי כתיבה, כתיבה שמשנה טקסט (מיקום, זמן, סיטואציות), כתיבה בהשראת טקסט וכיו"ב .מבנה הקורס הוא של סדנה/סדנת כתיבה-קריאה, בו ננסה להבין על- ידי התנסויות רציפות את האפשרויות הגלומות בשילוב כתיבה בקריאה בכל רמות הגיל כמהלך אפשרי בהוראת הספרות.

בקורס זה נבחן כיצד מאיירים בני זמננו מפרשים את סיפור סינדרלה באמצעות השפה החזותית. נעמוד על האופן שבו האיור משפיע על עיצוב מחודש של הדמויות, המרחב, האווירה והמשמעויות של הסיפור המוכר. נבחן עיבודים מאוירים מתרבויות שונות ונעמוד על הדרכים שבהן הם מציעים קריאות ופרשנויות מגוונות למעשייה. בין הגרסאות שיידונו בקורס: גרסתו של שארל פרו, גרסת האחים גרים, הגרסה הסינית והגרסה המצרית. נלמד על יחסי הגומלין בין טקסט לדימוי ועל האופן שבו בחירות חזותיות וסגנוניות משפיעות על חוויית הקריאה .

הקורס יעסוק בשאלה כיצד נשים כותבות את עצמן, את גופן ואת קולן בתוך מרחבים ספרותיים, משפחתיים, לאומיים ולשוניים. נקרא יצירות פרוזה ושירה מן הספרות העברית והישראלית ונבחן את ייצוג הכתיבה הנשית, את ייצוג הנשיות והמגדר ונעסוק גם בשאלת הגוף הנשי. במהלך הקורס נכיר תיאוריות שעוסקות במגדר ונשיות ונקרא מיצירותיהן של זמירה פורן ציון, רונית מטלון , אמירה הס, לאה איני, דורית רביניאן, יונית נעמן, תהילה חכימי, איילת צברי ושני בויאנג׳ו.

מרתון שמתקיים בתאריכים: 18-20.1.27. הפילוסוף בן המאה השמונה עשרה, גוטהולד אפרים לסינג, הבחין בחיבורו "לאוקון" בין אומנויות זמן לאומנויות חלל. נבקש לשוב לחיבור הקלאסי הזה, ולבחון את תוקפו: האומנם הבחנה זו חדה וברורה, או שבפועל, בכל אחת מצורות האומנות, במעשה היצירה הכתובה והמפוסלת, נוצר חלל ויש משך זמן. בקורס נקרא יצירות ספרותיות בפרוזה, שיש בהן תיאור או אזכור של יצירות אומנות פלסטיות. נתבונן ביצירות ונבקש לבחון מה תורם אזכור הציור או הפסל למשמעות היצירה והתשתית התמטית שלה, וכיצד הוא מסייע להבנת הדמויות, לאפיון שלהן ולהבנת מניעיהן. נדון ביצירות מאת: עמוס עוז, ש"י עגנון, קרל אובה קנאוסגורד, ריינר מריה רילקה ונוספים. הקורס יכלול ביקור במוזיאון תל אביב לאומנות, למפגש בלתי אמצעי עם יצירות מאוסף המוזיאון, כמרחב דיון נוסף בשאלת הזיקה – אומנות ופרוזה.

מהי הרומנטיקה, אותו זרם ששטף את אירופה במאה ה- 18, ונחשב למהפך שהשפעותיו מגיעות עד ימינו? אחת הדרכים לברר את מהותה רבת- הסתירות של הרומנטיקה, היא לבחון את האגדות שצמחו בה. האגדה העממית, שזכתה לתחייה מחודשת באירופה, שימשה חומר גלם לרומנטיקנים שנמשכו אחר המופלא והמטורף. אולם האגדות שחיברו הרומנטיקנים היו שונות מן האגדות העממיות: הן הביאו אל תחומי הלא -מודע את הידיעה, הציגו דרמה של הנפש, הבליטו סתירות ואירוניה, ובחנו מחדש את הגבול שבין מציאות לבדיון. בקורס נקרא בכמה אגדות מן הרומנטיקה הגרמנית (גרים, טיק והופמן), ובגלגוליהן של אגדות ברומנטיקה האנגלית (קולרידג', פו). האגדות הללו יבחנו לא רק כשיקוף של אידיאולוגיה ופואטיקה רומנטית, אלא גם כגשר אל התפיסה הפסיכואנליטית והסיפור הפנטסטי בן המאה העשרים.

יונה, שלום, / אני מדברת הפעם ואת כבר לא מפריעה" (דליה רביקוביץ') שירתה המוקדמת של דליה רביקוביץ' נתקבלה על ידי הביקורת כתופעה יוצאת דופן בשירה הישראלית החדשה. ייחודה לא התבטא בנושאי -השירה, שכן אלה הם מן הנושאים הפיוטיים, שמשוררים מרבים להעלותם ולטפל בהם (אהבה, מוות, אכזבה וכו'). אולם, אופן העלאת הנושאים, הן מבחינה תמאטית והן מבחינת דרכי- העיצוב, הוא אשר העלה אותה למקומה המיוחד בין המשוררים הצעירים בני - תקופתה. שבע שנים אחרי פרסום ספרה הראשון אהבת תפוח הזהב פורצת לשירה העברית יונה וולך עם ספרה דברים. בשיריה מדגימה וולך חופש פעולה ואי ציות לשום גבול מקובל – לא לשוני, לא ציורי, לא תוכני ולא רעיוני. שתי המשוררות שסימנו אופציות שיריות מנוגדות יעמדו במרכז הקורס; נקרא משיריהן של שתי המשוררות, נבחן את זיקותיהן ל"ארון הספרים הנשי" ולמשוררות העבר, נבדוק את האופן בו התקבלה שירתן ונצפה בסרטים המתעדים את חייהן וכתיבתן.

הקורס עוסק בשאלת הזיקה שבין דרמה לפוליטיקה ובאופן שבו הקונפליקט הדרמטי משקף, מעצב ומאתגר את המציאות החברתית והפוליטית. נבחן את טענתו של חוקר הספרות והתרבות גיאורג לוקאץ' שלפיה הדרמה קשורה קשר הדוק למציאות הפוליטית משום שהקונפליקט מצוי בלב המבנה והמשמעות שלה. מתוך תפיסה זו נבדוק כיצד מחזות וסרטים אינם רק משקפים את המציאות, אלא גם מפרשים אותה, מבקרים אותה ולעיתים אף מציעים חלופות לה. באמצעות קריאה במחזות וניתוח סרטים נבחן כיצד התיאטרון והקולנוע מנהלים דיאלוג עם סוגיות של כוח, אידיאולוגיה, זהות, מגדר, צדק, אלימות ומאבק חברתי. הדיון יאפשר התבוננות גם במנגנונים אסתטיים וצורניים שבאמצעותם נוצרת משמעות פוליטית בתוך יצירה דרמטית. בין היצירות שיילמדו : "משחקים בחצר האחורית", "חלום ליל קיץ ", "חשיבותה של רצינות", וכן הסרטים "בצהרי היום ", " אי.טי." ו"מבצע סבתא". במרכז הדיון תעמוד תפיסת "הלא־מודע הפוליטי" של חוקר התרבות והפילוסוף פרדריק ג'יימסון, שתשמש כלי להבנת האופנים שבהם יצירות דרמטיות חושפות את המתחים, הערכים וההנחות הפוליטיות המעצבים את עולמנו, גם כאשר אלו אינם מוצגים במפורש. בנוסף יידונו יחסי הגומלין בין מדיומים שונים, ובאופן שבו הבדלי שפה בין תיאטרון לקולנוע משפיעים על עיצוב הקונפליקט ומשמעותו. הקורס מבקש לפתח קריאה ביקורתית של טקסטים דרמטיים מתוך רגישות פוליטית ואסתטית כאחד ובחינה של התת מודע הפוליטי של המשתתפים בקורס.

הקורס יעסוק בספרות מזרחית עברית ועכשווית משנות התשעים ועד ימינו, תוך בחינה של המעבר מכתיבה על מחאה, הגירה וקליטה אל כתיבה שאינה מסתפקת עוד בתביעה להיכנס אל הקאנון העברי אלא משנה את תנאי הקריאה שלו. נקרא יצירות שירה ופרוזה של יוצרות מזרחיות ויוצרים מזרחים, ונשאל כיצד הספרות המזרחית משנה את פניה: מן המאבק על הכרה בתוך הספרות העברית אל יצירת פואטיקות חדשות שמארגנות מחדש את המרחב הישראלי והבינלאומי ועוסקות בסוגיות של זהות, תנועה, פגיעות, כעס, הומור, אינטימיות והתנגדות . נקרא ביצירות של רונית מטלון, סמי ברדוגו, יונית נעמן, עדי קיסר, תהילה חכימי, אלמוג בהר, מתי שמואלוף, איילת צברי ושני בויאנג׳ו.

במהלכו של הסמינר הדידקטי, נעסוק בהכרתן ובחינתן של גישות חינוכיות ופדגוגיות שונות, תוך שימת דגש על הגישות השונות בהוראת המקרא ובכללן הגישה המדעית ביקורתית, הגישה האמונית מסורתית, הגישה הלאומית והגישה הספרותית הומניסטית. נוסף על כך, נעסוק בלמידת סוגיות שונות הקשורות בעולם התוכן המקראי, תוך שימת דגש על סוגיות העולות מנושאי הלימוד אותם הסטודנטים/יות ילמדו בכיתות, כאשר לימוד זה יעובד למהלך חינוכי ולימודי, לאור גיבושן של הגישות השונות על פי נטיית ליבם/ן וחזונם/ן החינוכי של הסטודנטים/יות. במהלכו של השיעור ייחשפו הסטודנטים/יות למאמרים אקדמיים העוסקים בגישות החינוכיות והדידקטיות השונות וכן בתכנים העוסקים בחקר המקרא, פרשנותו והוראתו. כמו כן הסטודנטים/יות יתנסו בהוראת עמיתים/ות בסוגיות השונות הנידונות במהלך השיעור.

במהלך השנה נתנסה בהוראת מקרא בבתי הספר העל יסודיים, שייבחרו בדיאלוג משותף בינינו לבין המורים/ות המאמנים/ות, שינחו את ההתנסות מידי שבוע. ההתנסות תחל עם תחילת השנה האקדמית למעט מקרים בהם הסטודנטים/יות יבחרו להשתלב בפרוייקט אקדמיה-כיתה: פרוייקט שבו ההתנסות מתפרסת על פני 9-12 שעות במהלך השנה כולה. ההתנסות המעשית תכלול: הוראת תנ"ך, צפייה בשיעורי תנ"ך, מישוב על ידי מורה מאמן/נת ושותפות בפרוייקט חינוכי נוסף בבית הספר. מבנה ההתנסות יבנה באופן אישי עבור כל סטודנט/ית בתיאום עם המורים/ות המאמנים/ות. צפיית המדפי"ת תתקיים פעמיים בסמסטר למעט מקרים שבהם יהיה צורך בצפיות חוזרות.

הקורס נועד להכשיר את הסטודנטים.ות להוראת ספרות במסגרות החינוך המיוחד והבלתי פורמלי, תוך פיתוח רגישות חינוכית וכלים להוראה מותאמת ומגוונת. מהלך הקורס יעסוק בהכרת טקסטים ספרותיים מגוונים, שיטות הוראה ודרכים לקרב טקסטים ספרותיים לתלמידים בעלי צרכים שונים, בדגש על הוראה חווייתית, רגשית ויצירתית. הסטודנטים.ות יכירו את תוכנית הלימודים, יפתחו יחידות הוראה מותאמות, ויתנסו בדרכי הוראה המשלבות אמצעים חזותיים, פעילויות רב- חושיות, ושיח רגשי. הקורס מדגיש את מקומה של הספרות ככלי לפיתוח דמיון, אמפתיה וביטוי עצמי, ומלווה בהתבוננות רפלקטיבית על תפקיד המורה, על יחסי מורה-תלמיד ועל האתגרים וההזדמנויות שמזמן שדה ההוראה . הקורס ילווה בהתנסות מעשית.

ההתנסות המעשית מלווה את קורס דרכי הוראת הספרות ומאפשרת לסטודנטים.ות להתנסות באופן הדרגתי ומודרך בעבודת ההוראה בשדה החינוכי. במהלך השנה ישתלבו הסטודנטים.ות בבתי ספר, יצוותו למורים מכשירים וילוו על ידי המדריכה הפדגוגית. ההתנסות תכלול צפייה בשיעורים, תכנון והוראה של שיעורי ספרות במגוון מתווים (פרטני, קבוצתי ופרונטלי), פיתוח מערכי שיעור וחומרי למידה, הערכת תהליכי למידה וכתיבה רפלקטיבית על ההתנסות. הקורס נועד לפתח את זהותם המקצועית של הסטודנטים.ות כמורים לספרות, להקנות להם כלים לתכנון, לביצוע ולהערכת הוראה, ולחבר בין ידע תאורטי לבין הפרקטיקה החינוכית .

הקורס "דרכי הוראת ספרות ומקרא ב'" מיועד לסטודנטים ולסטודנטיות בשנה ב', ומטרתו להכשירן.ם להוראה מיטבית של שני תחומי דעת אלו בבתי הספר היסודיים. הקורס יקנה כלים פדגוגיים וגישות דידקטיות להוראת ספרות ומקרא באופן שיפתח חשיבה ביקורתית, חיבור רגשי, יצירת אמפתיה ועידוד יצירתיות בקרב הילדים. אנו נלמד כיצד להפוך את שיעורי הספרות והתנ"ך לחוויה משמעותית, מרתקת ומעשירה, תוך תמיכה בגיבוש תפיסת עולם חינוכית עצמאית ומעמיקה. כמורים וכמורות לעתיד, המטרה שלנו תהיה למצוא את הדרכים להעביר ידע, לצד פיתוח אהבה וחיבור אמיתי לעולמות הספרות והמקרא בקרב התלמידים. במהלך הקורס נחשף למושגי יסוד ולשיטות הוראה מגוונות ויצירתיות המותאמות לעידן ה-AI ולמאה העשרים ואחת. הקורס יקדם למידה אקטיבית ושיתופית, ובמסגרתו נתנסה בשימוש באומנויות ובמדיה ככלי פדגוגי, ובפיתוח מיומנויות של שאילת שאלות. בין היתר, נדון בשאלות מרכזיות: כיצד להנחות כיתות הטרוגניות מבחינת סגנונות למידה? וכיצד להתמודד עם סוגיות מורכבות שעולות מהטקסטים? בנוסף, נערוך היכרות עם יצירות ספרות וטקסטים מקראיים המתאימים להוראה בבתי הספר היסודיים ונעשיר את רשימת היצירות (מספרות קלאסית ועכשווית ועד לסיפורי המקרא) להוראה בכיתה. אני מצפה לראות אתכם/ן פעילים/ות, סקרנים/ות, ומוכנים/ות לחקור, לשאול ולשתף!

הקורס "התנסות בהוראת ספרות ומקרא ב'" הינו קורס התנסות מעשית שנועד לצייד אתכם/ן בכלים הנדרשים להוראה מיטבית ומרתקת של מקצועות אלו לתלמידי בית הספר היסודי. זהו קורס מעשי במסגרתו תחשפו למושגי יסוד בהוראת הספרות והמקרא ולדרכי הוראה מגוונות, יצירתיות ומותאמות לאוכלוסיות שונות של תלמידים ובהתאמה לצרכי הלומד. מטרת הקורס היא להכין אתכם/ן להוראה משמעותית ומעוררת השראה, שתעורר בקרב התלמידים אהבה לסיפור, לשיר ולטקסט המקראי, לצד פיתוח חשיבה ביקורתית, הבנה רגשית ויצירתיות. הקורס יכלול התנסות שבועית בבית ספר נבחר, וישלב בין המפגש החינוכי בכיתה לבין תהליך עיבוד מקצועי. ההתנסות תכלול צפייה תומכת ופעילה בשיעורי המורה המאמנת, הוראת שיעורים המבוססים על חומרי הוראה שתפתחו ותכינו, והוראה פרטנית לתלמידים הזקוקים לחיזוק. כמו כן, נקיים מפגשים פרטניים או בקבוצות קטנות עם המדריכה הפדגוגית, אשר יאפשרו שיח מקצועי מעמיק ולמידת עמיתים/ות. ההתנסות המעשית, תכניה ואופייה, תותאם לתנאים ולמצב בבית הספר ולהנחיות התקופה והסמינר. הקורס ילווה במתן משוב אפקטיבי ודורש כתיבת רפלקציה אישית ושיטתית מידי שבוע, שתשמש כלי להעמקת הלמידה ולפיתוח סגנון הוראה אישי. אני מצפה לראות אתכם/ן פעילים/ות, סקרנים/ות ומוכנים/ות להתנסות, ללמוד ולצמוח כמורים/ות וכמחנכים/ות!

הקורס עוסק בלמידת הפרופסיה של הוראת הספרות ובגיבוש הזהות המקצועית של הסטודנט/ית כמורה. במרכזו ניצב המפגש בין עקרונות החינוך הפרוגרסיבי והדמוקרטי לבין המציאות היומיומית של בית הספר ושיעור הספרות. במהלך הקורס נבחן כיצד ערכים של דיאלוג, שותפות, בחירה, אחריות, רפלקסיה ואוטונומיה יכולים לבוא לידי ביטוי בהוראת ספרות, ונעסוק בדרכים לטיפוח כ יתה הפועלת כקהילת לומדים דמוקרטית המייצרת ידע משותף. נדון בהשפעתן של תפיסות חינוכיות דמוקרטיות על תהליכי קריאה, פרשנות ושיח ספרותי, ונבחן את מקומו של המורה כמנחה, כמלווה וכיוצר תנאים ללמידה משמעותית. הקורס יעסוק גם בתכנון יחידות הוראה, בהתאמת טקסטים לקהלי יעד שונים, בבניית רצפים פדגוגיים ובהעמקת הקשר בין טקסט, תלמיד ומורה. בנוסף ייבחנו סוגיות של סמכות חינוכית, גבולות החופש בכיתה ותפקיד השיח הביקורתי. הלמידה תשלב דיונים, תרגולים, התנסות פעילה, צפייה בשיעורים וניתוח תיאורי מקרה, מתוך שאיפה לחבר בין ידע תיאורטי לבין מציאות ההוראה בפועל. הקורס מבקש להעניק לסטודנטים כלים פדגוגיים ומקצועיים לצד בחינה מתמשכת של זהותם החינוכית ושל מקומה של הספרות בעיצוב אדם, חברה ותרבות .

ההתנסות המעשית מתמקדת בלמידת הפרופסיה והדיסציפלינה של הוראת הספרות מתוך עבודה ישירה בבתי ספר. מטרתה לאפשר לסטודנטים לחקור כיצד ניתן להפוך את המפגש בין קורא לטקסט ספרותי לתהליך חינוכי מורכב ובעל משמעות קוגניטיבית, רגשית, ערכית, חברתית ואסתטית. ההתנסות אינה רק יישום של ידע תיאורטי, אלא מרחב לימוד בפני עצמו שבו מתגבשת זהות מקצועית. במסגרת ההתנסות יתנסו הסטודנטים בתכנון יחידות הוראה, בהוראה בפועל, בניהול דיונים ספרותיים, בהובלת שיח פרשני ובהתבוננות ביקורתית בתהליכי למידה והוראה. הפעילות כוללת ארבעה מרכיבים מרכזיים: הוראה, קבלת משוב מובנה, השתלבות בפעילויות בית־ ספריות ותצפית פעילה במורים מנוסים. במהלך השנה יפגשו הסטודנטים מגוון אוכלוסיות תלמידים ויתמודדו עם אתגרים פדגוגיים, חברתיים וארגוניים המאפיינים את עבודת המורה. שילוב זה מאפשר חיבור עמוק בין הידע התיאורטי הנלמד במכללה לבין המציאות המורכבת של עבודת ההוראה בשדה. ההתנסות מעניקה הזדמנות משמעותית לפיתוח מיומנויות מקצועיות, לעיצוב תפיסת זהות הוראתית מגובשת ולהעמקת ההבנה של תפקידה של הספרות כמקור ללמידה, להתבוננות עצמית, לפיתוח אמפתיה ולקיום שיח ערכי משמעותי במסגרת החינוכית .