טל שושן
בקורס זה נערוך היכרות עם תהליכי עבודה ומחשבה הנוגעים למפגש בין היוצר/ת ובין צורה וחומר. נכיר את כוחה של העשייה (ה-DOING) ונעסוק בתהליכי יצירה ועשייה שבאמצעותם אנו פותרים בעיות, מביעים רעיונות ומעצבים את עולמנו.
במהלך הקורס יתאפשרו תהליכי עבודה יצירתיים אשר יפגישו אותנו עם היכולות המגוונות הגלומות בנו, כמו למשל יכולות החקירה, הגילוי וההמצאה. באמצעות יכולות אלו נפתח את החופש שהן מעניקות ליוצר/ת (בדיקת גבולות של חומר וצורה). בנוסף, נשכלל יכולות של הבנה ופרשנות של התוכן החזותי ושל הרציונל העולה מתוך העשייה: תוכן הנוגע באישי ובאוניברסלי, ואשר לוקח חלק בכל היבטי התרבות החזותית שבה אנו חיים.
הילה בן ארי
סדנה רב-תחומית המבוססת על מבט רפלקטיבי ומעמיק אל תוך המרחב הביוגרפי. הסדנה מהווה פלטפורמה ליצירה ולמחקר השואבים מתוך המאגר האוטוביוגרפי: ממכלול הזיכרונות, החומרים, הדימויים, המראות והקולות הגלומים בו. מתוך נקודת מוצא זו תגבש כל סטודנט.ית פרויקט אמנותי או עיוני. התהליך הלימודי יבקש לעורר הקשרים חדשים, לבחון מחדש נרטיבים אישיים ותרבותיים ולהעלות שאלות הנוגעות לזהות, לגוף ולחומר. היצירה במסגרת הסדנה פתוחה לכל המדיות. השיעורים יתבססו על מפגשי שיח קבוצתיים ועל הנחיה אישית בפיתוח הפרויקט.
ד״ר גיא דוביוס
מרתון בשיתוף ״מרכז פליציה: הבית לאמנות הצליל״
במשך שלושה ימים יהפכו אולם הקונצרטים, הספרייה והארכיון של פליציה למעבדת מחקר חומרית בצליל. המעבדה מבוססת על אסמבלאז׳ של מכונות הקלטה, כלי נגינה משונים, חפצים ורעיונות, שדרכו ניתן יהיה לשחק עם האפשרויות הצליליות הגלומות בעולם החומר. במהלך המרתון נתנסה ונלמד על הקשבה ועל האופן שבו היא הופכת לפעילה ביצירה, נתנסה בכתיבת סקורים (מתכוני צליל), ונלמד שהלופ אינו רק חוזר על עצמו. במעבדה נוכל לעבד ולשחק עם חומרים מהאוספים של הספרייה ומהקלטות שייעשו במהלך המרתון. זו גם הזדמנות לבדוק רעיונות או חומרים אישיים יותר: טקסטים, הקלטות, חפצים או מכשירים שונים.
פרופ׳ טל דקל
בקורס זה נערוך סקירה ביקורתית של הקאנון המקובל בזרמי האמנות המודרנית המערבית, באמצעות סוגיות העולות מן היצירות ונדונות בטקסטים של ביקורת מגדרית. במהלך המפגשים נבצע קריאות חדשות של נושאים מוכרים בתולדות האמנות המודרנית, נלמד על יצירות שכיום מתקבלות בקאנון האמנותי ונציע הגות ופרשנות הרווחות בשיח הדיסציפלינרי כיום.
במהלך הקורס נבחן שאלות מרכזיות, ובהן: מדוע כה רבות מיצירות האמנות החזותית (בעיקר ציורים) של התקופה המודרנית מתארות את הגוף הנשי, לרוב העירום; מה באמת בין פורנוגרפיה לאמנות ״גבוהה״; מה בחוויה ״המודרנית״ של פריז של המאה ה-19 גרם לשגשוגם של אמנים גברים ולדיכוין ולהשכחתן של נשים יוצרות, ואילו נושאים וסגנונות בכל זאת יצרו האמניות בתקופה הנדונה; אילו מגמות חדשות עלו במחצית השנייה של המאה ה-20 ואפשרו שינוי עמוק ומהותי במעמדן ובמיקומן של אמניות ובתוצרי עבודותיהן, ועוד.
לצד הצגה וניתוח של יצירות אמנות יישזרו לדיון תיאוריות מגדר ופמיניזם, ויידונו תהליכי ההתפתחות של השיחים הללו לדורותיהם השונים: אמנות והפמיניזם הליברלי; הפמיניזם הרדיקלי; הפמיניזם הפסיכואנליטי; הפמיניזם המרקסיסטי; הפמיניזם הפוסט-קולוניאלי ועוד. הניתוח הפמיניסטי העכשווי באמנות יראה כי ההגות אינה מסתפקת בניתוח ההטיות המגדריות המגמתיות ובחשיפת ההדרה של נשים בתרבות, אלא מתקדמת לעבר צורות תיאורטיזציה מורכבות יותר, שבהן המגדר נחצה ומשתלב עם צירים רבים ומגוונים (בהם אתניות, לאום, מיניות, מעמד, יכולות גופניות ועוד), וכן עם שאלות של מקום וזמן.
לקראת סוף הקורס תוזמן מרצה-אורחת, היוצרת אמנות הנוגעת לסוגיות המגדריות שנדונו ועובדו במהלך הקורס. מפגש זה יפרה את החומרים שנלמדו במהלך הסמסטר ויעורר זוויות חשיבה אלטרנטיביות ומשלימות על הפרקים שנלמדו בכיתה.
ד״ר הדרה שפלן-קצב ופרופ׳ טל דקל
הקורס, המשמש קורס ממיין לקראת מסלול עבודת גמר מחקרית (תזה), עוסק בחשיבה חזותית ובשאלות מרכזיות שמעלה המחשבה הפוסט-מודרנית לסוגיה, תוך הבלטת אופני ביטויה בתרבות החזותית ולצורכי אוריינות חזותית (״קריאת״ טקסטים חזותיים מכל סוגי האמנויות: קולנוע, תיאטרון, מחול, אמנות פלסטית, עיצוב ועוד).
מטרות הקורס הן פיתוח מיומנות חקירה חזותית ויישום צורות מחשבה ביקורתית ו״קריאה״ משוכללת של טקסטים חזותיים, דרך קריאת טקסטים פוסט-מודרניים ומאמרי יסוד בחשיבה חזותית. במהלך הקורס ניישם עקרונות תיאורטיים על תחומי אמנות חזותית, כגון קולנוע בסגנון פוסט-מודרני; ננתח יצירות אמנות פלסטית המושפעות מהגות פוסט-מודרנית; ונדון ביצירות מחול ותיאטרון שנוצרו בהשפעת המפנה הפוסט-מודרני. יצירות האמנות, שמקורן במקומות שונים ברחבי העולם: אירופה, אפריקה, ארצות הברית, המזרח התיכון, אסיה ואוסטרליה, ידגימו את השינוי הפרדיגמטי והעמוק שמתחולל בשני העשורים האחרונים באמנויות העכשוויות, מהמודרניזם לפוסט-מודרניזם, לקראת אוריינות חזותית בחינוך בגישה גלובלית מעודכנת, העושה שימוש בספרות עדכנית בתחום הדעת המתפתח של אוריינות חזותית בדגש חברתי.
בין היוצרים שבאמצעותם נדגים שיטות בחשיבה חזותית מפרספקטיבה של תיאוריות פוסט-מודרניות נמנים האמנים הפלסטיים קארה ווקר ויאסומאסה מורימורה; הקולנוענים פדרו אלמודובר וטרי גיליאם; ויוצרי המחול פינה באוש ואוהד נהרין.
ד״ר יוני ניב
קורס המשלב היסטוריה, תיאוריה ביקורתית ופרקטיקה, ועוקב אחר התפתחות היחסים בין טכנולוגיה, אמנות ותודעה מסוף המאה ה-19 ועד לעידן הדיגיטלי. בחלקו הראשון של הקורס ננהל ״חפירה ארכיאולוגית״ בהשראת הגותו של פרידריך קיטלר. נעקוב אחר האופן שבו טכנולוגיות המדיה המכוננות של המודרניות: הפונוגרף, הסרט ומכונת הכתיבה, יצרו מערכות נפרדות של רישום, אחסון ושידור, וכיצד ההפרדה ביניהן עיצבה את שדות האמנות, הספרות והמוזיקה של אותה תקופה.
בחלקו השני של הקורס נבחן את ההתכנסות הגדולה אל המרחב הדיגיטלי ואת השלכותיה. נדון בחומריות החדשה של המדיה (שרתים, כבלים, קוד), נחקור את מעמדה של הבינה המלאכותית כ״הוויה מדברת״ אוטונומית, ונפענח את תחושת ה״אל-ביתי הדיגיטלי״ (The Digital Uncanny) הנוצרת במפגש בין האנושי והמכונה. דרך ניתוח אמנות עכשווית נשאל כיצד אמנים מגיבים לתנאי הקיום הפוסט-אנושיים של ימינו ומעצבים אותם.
ד״ר אלה באואר, תמי ליברמן
בשיעור זה נבקש להבין את האפשרויות הטמונות באנתרופולוגיה חזותית בכל הנוגע לייצוג יחידים וחברות, קודים תרבותיים, דפוסי התנהגות ומרקמים חברתיים: מה היתרונות של ייצוג באמצעות עדשת המצלמה בהשוואה לאפשרויות ייצוג אתנוגרפיות אחרות? מה מבדיל בין סרטים תיעודיים לקולנוע אתנוגרפי? מהם הכלים המעניקים לקולנוע האתנוגרפי את הכוח שאינו קיים בהכרח בסרטים חברתיים ופוליטיים?
במסגרת השיעור נכיר תיאוריות וייצוגים ויזואליים מגוונים של בני אדם החיים בתבניות תרבותיות וחברתיות שונות, ונלמד להשתמש בכלים ובשיטות המחקר שהתפתחו במהלך השנים שבהן קיים תחום זה. השיעור משלב לימוד תיאורטי-עיוני, צפייה וניתוח של טקסטים חזותיים שונים, ויצירת סרט אתנוגרפי קצר בשילוב כתיבת עבודת סמינר המספקת רקע לסרט ומנתחת אותו.
יאיר ברק
הקורס ״מחשבות על צילום״ מבקש למצוא במדיום הצילום כלי למחקר חזותי ולביקורת תרבות וחברה. במהלך הקורס נעסוק בטקסטים תיאורטיים ובאמצעותם נאפיין את מופעי הצילום השונים בעידן הנוכחי. הקריאה והדיון המשותף יעניקו לסטודנטים.יות כלים ביקורתיים שבאמצעותם ישכללו את המבט על הדימוי הצילומי.
בנוסף להיבט התיאורטי-עיוני נוסיף גם היבט מעשי-יצירתי, ונצא למטלות של התנסות ביצירת צילומים, על מנת לייצר פעולות אמנותיות המיישמות הלכה למעשה את הכלים הביקורתיים שהעניקה לנו הקריאה העיונית-ביקורתית.
הילה בן ארי
שיתוף פעולה ייחודי בין התוכנית לתואר שני באוריינות חזותית ובין המרכז לאמנות עכשווית. הקורס יתבסס על דיאלוג עם חומרי הארכיון של המרכז, ובו אוסף עשיר של יצירות וידאו, כולל עבודות היסטוריות מראשית ימיו של המדיום. המבט על עבודות העבר יאפשר מרחב רפלקטיבי, השראה ונקודת מוצא לפרויקט אישי שכל סטודנט.ית יפתח.תפתח. הקורס יהווה פלטפורמה לפיתוח ולהעמקה של השפה האישית. דרך המפגש עם חומרי הארכיון יוכלו הסטודנטים.יות ליצור לעבודתם הקשרים חדשים, למצוא חיבורים לתולדות האמנות ולפתח קריאות חדשות לסוגיות פרטיות וקולקטיביות.
העבודות במסגרת הקורס פתוחות ליצירה בכל המדיות (צילום, רישום, וידאו, סאונד וכד׳) וכן למחקר עיוני. התהליך ייחתם בתערוכה בשיתוף עם המרכז לאמנות עכשווית, שבה יוצגו העבודות הנבחרות מהארכיון לצד עבודות הסטודנטים.יות. התערוכה תוצג בגלריה המזרחית ברחוב אחוזת בית.
דניאל קיצ׳לס
הקורס מציע מרחב לחקירה ולתרגול אמנותי של היחסים בין יצירה למקום, במהלך הנע בין שתי פרקטיקות מרכזיות: יצירה תלוית-אתר, המתרחשת בתוך המרחב, ויצירה המתייחסת למקום, כמקור השראה, נושא או חומר גלם. במהלך הסמסטר יקיימו הסטודנטים.יות תהליכי התבוננות ושהייה, יזהו וינתחו את המאפיינים הייחודיים של סביבות ואתרים נבחרים, ויאספו מידע חזותי, טקסטואלי וארכיוני. תהליכי היצירה יכללו פיתוח רעיוני, סקיצות והדמיות, ויגיעו לכדי מימוש במדיומים חופשיים לבחירה, תוך התאמה הדוקה בין הרעיון, המדיום והאופי הייחודי של המקום.
עומר שיזף
קורס מרתוני שבו נתנסה ביצירה באמצעות אור ונבחן כיצד אור ותאורה משפיעים על סביבה, מטעינים ומאפיינים אותה. נלמד את אמצעי התאורה, נפרק אותם למרכיביהם ונבחן את השימוש בהם במרחב הציבורי, באמנות ובבמה. דרך תרגילים, התנסות ושיחה נשתמש באפקטים, בסצנוגרפיה ובמרכיבים חושיים כדי לייצר סביבות מפעילות, ונלמד כיצד לשלוט באובייקט באמצעות הנראה והנסתר שלו.
במקביל להתנסות המעשית נתמקד ביצירת מיצבים ופסלים שבהם האור משמש מדיום מרכזי וכלי אמנותי ובימתי. נחקור כיצד התאורה מאפשרת לפתח מחשבה מעמיקה על חלל, צופה והצבה, וננתח את המרחב הציבורי ואת מרחב הגלריה כזירות שבהן האור משפיע על התפיסה, ההתארגנות וההתנהגות. דרך שילוב בין הרצאות תיאורטיות, עבודה מעשית והגשות, נתוודע למושגים כמו דרמטורגיה וסצנוגרפיה, ונרתום פרקטיקות מהמסורת התיאטרלית ככלים פיסוליים לשימוש בשדה האמנות העכשווית.
פרופ׳ אבנר פיינגלרנט
מרתון עיוני-מעשי המציע התבוננות מעמיקה בתפיסות ובתיאוריות של מסע דרך קולנוע, שירה וספרות, לצד התנסות מעשית בכתיבה, בצילום ובעריכה של רגעי מסע. במרכז הקורס עומדת ההיכרות עם תיאוריות של סרטי המסע האירופיים אל מול סרטי הדרך האמריקאיים.
האתוס של סרטי הדרך האמריקאיים: ללכת אל הריק ואל האבדון, דרך האוטוסטרדות הגדולות והריקות החוצות את מדבריות אמריקה, הוא המוטיב המרכזי של הקולנוע האמריקאי בז׳אנר ייחודי זה. הביטוי של הנפש היוצאת אל החופש ואל הריק, ורק שם היא תמצא את גאולתה, עומד בסתירה מוחלטת לאתוס האירופי של החזרה לחברה ולתרבות: הכניסה לחברה, על פי הטרמינולוגיה של לאקאן.
סרטי המסע בקולנוע האירופי מתכתבים עם המיתוס הקדום של האודיסיאה של הומרוס, שבמרכזה עומד אודיסאוס: נווד למוד מלחמות השב אל ביתו, אל ממלכתו באיתקה. מיתוס מכונן זה של כניסה לחברה ולתרבות מעצב, על פי קריאה זו, את מאפייני סרטי המסע בקולנוע האירופי, 2,800 שנה לאחר הופעתו. מה הקשר בין האודיסיאה לסרטי המסע בקולנוע האירופי? וכיצד מעצב האתוס של עזיבת התרבות האירופית והקמת אמריקה את ז׳אנר סרטי הדרך בקולנוע האמריקאי? לצד אלה נציע קריאה פסיכואנליטית של סרטי מסע שגיבוריהם מחפשים משמעות; גם כאשר אין מוצא, נחשפת נפשם הנאבקת כנגד כל הסיכויים.
הקורס מתקיים במתכונת של מרתון בן שלושה ימים, בין השעות 11:00 ל-19:00 בכל יום. במהלך המפגשים יינתנו מטלות כתיבה וצילום בזיקה ללמידה התיאורטית.
ד״ר יוני ניב ופרופ׳ טל דקל
סדנה זו נועדה ללוות את הסטודנטיות והסטודנטים בתהליך כתיבת עבודת הגמר: עבודה עיונית או רפלקטיבית-אמנותית המסכמת תהליך למידה, חקירה ויצירה שהתפתח לאורך התואר. הסדנה תעניק כלים לחשיבה מושגית, לניסוח שאלות, לבניית מבנה ברור ולחידוד הקול האישי-עיוני של הכותב.ת. בנוסף, נתמקד בטכניקות של כתיבה, עריכה וקריאה הדדית, ובמפגשים אישיים וקבוצתיים שיאפשרו תהליך ליווי מעמיק ופרקטי.
לקראת סיום הסמסטר ייערך רפרט בעל-פה שבו כל סטודנט.ית יציג.תציג את עבודת הגמר שלו.ה בפני הקבוצה. הצגה זו מהווה הזדמנות לחשוב בקול, לנסח את עיקרי המהלך ולהתמודד עם שאלות ומשובים מחברי הקבוצה ומהמרצים.
סטודנטים.יות במסלול תזה מקבלים ליווי בכתיבת ההצעה לתזה. במהלך הקורס נדון במושגים של רציונל מחקר, טענת מחקר, שאלת מחקר, אתיקה, סקירת ספרות, רקע תיאורטי, בניית מתודולוגיות מחקר, כלי מחקר, שיטות מחקר, ממצאי מחקר, תרומת המחקר, ביבליוגרפיה ותוכן עניינים. במהלך הקורס יבסס.תבסס כל סטודנט.ית את בחירת נושא התזה, יכתוב.תכתוב את ההצעה בשלבים ויציג.תציג אותה בתחנות שונות במהלך הקורס. חלק מההגשות ייעשו באמצעות מצגות ייעודיות.
בסמסטר ב׳ נתמקד בעבודה פרטנית. יש להגיש מתווה להצעה לתזה עד סוף סמסטר א׳. המתווה הוא מסמך בהיקף של שניים-שלושה עמודים, הכולל תיאור קצר של נושא המחקר, מטרותיו, השאלות שבהן יעסוק המחקר, אופי העבודה, לוחות זמנים ורשימה ראשונית של מקורות. המתווה להצעה יוצג בפני ועדה אקדמית, והמשך הלימודים בקורס בסמסטר ב׳ מותנה באישור הוועדה.
עד סוף סמסטר ב׳ יש להגיש טיוטה להצעה. כמו כן, יש להגיש בקשה לוועדת האתיקה במקביל לכתיבת ההצעה, עד סוף סמסטר ב׳.
ד״ר הדרה שפלן-קצב
הקורס הוא סטודיו קבוצתי מחקרי-מעשי המיועד לסטודנטים.יות במסלול ABR (Arts-Based Research). כל סטודנט.ית עובד.ת במהלך השנה על פרויקט אישי המשלב גוף ידע תיאורטי ופרקטיקה אמנותית/מחקר אמנותי.
בקורס זה מוצגת ההתקדמות בפרויקט באופן מדורג: קונספט, מתודולוגיה אמנותית, תהליך ניסוי וטעייה, חומרים, רפרנסים, אתיקה, הצבה אפשרית ועוד.
הסטודיו מהווה מרחב בטוח, ביקורתי, מפרה ומקדם, שבו הקבוצה מתפקדת כקהילת ידע ויצירה, והדיון הקבוצתי משמש כלי משמעותי להעמקת התהליך האמנותי והמחקרי.
לצד העבודה הקבוצתית, כל סטודנט.ית מקבל.ת במהלך השנה גם ליווי אישי מתמשך מאחד משלושת האמנים המשמשים כמנטורים בשנה הראשונה: מאיה ז״ק, ליאור גריידי ואורן אליאב. בשנה ב׳ מצטרפים לצוות ההנחיה ניבי אלרואי ורמי מימון. המפגשים האישיים מאפשרים התבוננות ממוקדת בתהליך ובשפה הייחודית המתפתחת של כל סטודנט.ית, העמקה בשאלות הנובעות מתוך העבודה עצמה, בחינת מהלכים אמנותיים וחומריים, וזיהוי אפשרויות חדשות להמשך.
המפגש בין השיח הקבוצתי לבין ההנחיה האישית יוצר מערך ליווי רב-קולי, המאפשר לפרויקט להתפתח מתוך דיאלוג עם נקודות מבט שונות, תוך שמירה על עצמאותו של המחקר ועל קולו האישי של היוצר.ת.
הילה בן ארי
הקורס מהווה מסגרת הנחיה קבוצתית ואישית לתהליך כתיבת עבודת הגמר במסלול ה-ABR. עבודה עיונית זו תתבסס על מתודולוגיה של מחקר מבוסס אמנות, שבמסגרתה כל סטודנט.ית חוקר.ת את תהליכי היצירה האישיים שלו.ה. המהלך מקיף את כל שלבי העשייה, מהצעדים הראשונים בסטודיו ועד לתערוכת הגמר, כשהתהליך העיוני והמעשי שלובים ומזינים זה את זה.
התהליך העיוני יתפתח דרך גיבוש שאלת מחקר המעסיקה כל אחד.ת ביצירה האישית. שאלה זו תורחב בגוף המחקר באמצעות חיבור לטקסטים תיאורטיים, ליצירות אמנות ולתחומי ידע נוספים הנוגעים באותן תמות. תהליך המחקר הרפלקסיבי ילווה ביומן פעולה אמנותי, וכן ברישום ובניתוח של תובנות משיחות הנחיה ומשיח עמיתים.
פרופ׳ אבנר פיינגלרנט
סמינר עיוני-מעשי ייעודי למסלול ABRT
״קולנוע של שירה״ הוא סמינר עיוני-מעשי שבמרכזו למידה עיונית של טקסטים קולנועיים, ספרותיים, תיאורטיים ופואטיים. במקביל ללימוד העיוני, מטרת הסמינר היא לאפשר יצירה והתנסות ב״כתיבה״ של סרטים המשלבים תפיסות ונקודות מבט שונות, לעיתים מנוגדות, המבקשות להשתלב בו-זמנית. נקודת המוצא של הסמינר, בעקבות המונח ״קולנוע של שירה״ של פייר פאולו פזוליני, היא ניסיון לבחון את ה״כישלון״ כבסיס ליצירת שפה חדשה. בהמשך הסמינר נבחן אפשרויות שונות הקשורות ביחסים שבין שפה, תרבות ויצירה, ואפשרויות הקשורות בעמדות פוליטיות, היסטוריות ופסיכואנליטיות.
פרופ׳ ארז מעין-שליו, רועי חן, מיכל ועקנין
ייעודי למסלול ABRT
הקורס הוא מסגרת שנתית לפיתוח תהליכי יצירה בתיאטרון עכשווי, המפגישה בין מחזאות, בימוי ודרמטורגיה ובין פרקטיקות העבודה הנהוגות בשדה המקצועי. במהלך הקורס יפגשו הסטודנטים.יות יוצרים ומנטורים מובילים הפועלים בזירת התיאטרון, וייחשפו באמצעותם למגמות, לשפות ולמודלים מגוונים של יצירה, יזמות ופיתוח פרויקטים בתיאטרון בן־זמננו.
בחלקו הראשון יתבסס הקורס על מפגשים קבוצתיים שירחיבו את מרחב ההתייחסות של הסטודנטים.יות באמצעות היכרות עם יצירות, מקורות השראה, מתודות ותהליכי עבודה מן השדה. מתוך המפגש עם נקודות המבט השונות יוזמנו הסטודנטים.יות לזהות תחומי עניין, שאלות ודחפים אמנותיים אישיים, ולתרגם אותם בהדרגה לכיוונים ראשוניים של יצירה.
בהמשך יעבור הקורס מתהליך של חשיפה וחקירה לתהליך של פיתוח. הסטודנטים.יות יתארגנו בקבוצות יצירה ויגבשו רעיון לפרויקט תיאטרוני משותף. בשלב זה יהפוך המפגש עם המנטורים לליווי ממוקד של הקבוצות, שבמסגרתו ייבחנו ויפותחו הקונספט, השפה הבימתית, המבנה הדרמטורגי ואופני העבודה המשותפת. התהליך מבקש לחבר בין מחשבה אמנותית לבין פרקטיקה מקצועית, וללוות את המעבר מרעיון ראשוני לתשתית מגובשת ליצירה תיאטרונית.
יחזקאל לזרוב
ייעודי למסלול ABRT
הקורס מהווה מסגרת קבוצתית רפלקסיבית המלווה את תהליכי היצירה המעשיים במסלול, מתוך תפיסה שלפיה מחקר אמנותי אינו מתקיים בנפרד מן העשייה התיאטרונית אלא מתהווה בתוכה. במהלך הקורס יבחנו הסטודנטים.יות את תהליכי העבודה שלהם בזמן אמת ויתבוננו באופן שבו רעיון, פעולה, מפגש, כישלון, שינוי ואי-ודאות הופכים לחלק מן הידע האמנותי והמחקרי הנוצר במהלך העבודה.
הקורס ילווה את עבודתן של קבוצות היצירה וייצר מרחב משותף להתבוננות ביקורתית ורפלקסיבית בתהליך: מן השאלה הראשונית והבחירות האמנותיות, דרך יחסי העבודה בין מחזאי.ת, במאי.ת ודרמטורג.ית, ועד למפגש עם תנאי היצירה בשדה המקצועי. הסטודנטים.יות יתבקשו לזהות ולנסח את המתודולוגיה המתפתחת מתוך עבודתם, לבחון את היחסים בין מחקר לפרקטיקה ולפתח יכולת לקרוא את תהליך היצירה עצמו כמקור לידע.