נייר עמדה: איזהו חכם הלומד מכל אדם

מתוך הכרה בחשיבותה של החוכמה להתפתחותה ושגשוגה של החברה, ומתוך מודעות שהחוכמה עצמה משלבת תשתיות ידע יחד עם עמדות ערכיות ודפוסי חשיבה ורגישות, בחרנו השנה לתת בידיכם מסמך הכולל עובדות, תובנות והמלצות. המסמך חובק תשתיות ידע בדבר מיצובה של ישראל במגוון היבטים חינוכיים, חברתיים, תרבותיים, פוליטיים, מגדריים וסביבתיים; ולכך צרפנו תובנות והמלצות של אנשי חינוך ואקדמיה בדבר האפשרויות העומדות בפנינו והמהלכים הנדרשים מאיתנו כדי להתקדם במדרגי ההתפתחות, הרווחה, ההשכלה והשגשוג. כפי שיתברר כאן בהמשך, אין בנמצא רכיב, אינדיקטור או מחוון אחד שטיפול ממוקד בו יחולל שינוי משמעותי, ואין זה סביר שאפשר יהיה לקדם את החינוך בישראל בנפרד מטיפול מערכתי וערכי בקשת המדדים האחרים הקשורים בכינונה של חברה מפותחת. כאשר בוחנים את המכנים המשותפים של המדינות המפותחות בכלל ושל אלה המובילות בפרט - דוגמת אוסטרליה, ניו זילנד, קנדה ומדינות סקנדינביה - מתברר שהן ניכרות בארבעה מאפיינים מרכזיים:

(א) משטר פוליטי דמוקרטי וליברלי המקפיד על זכויות האדם והאזרח ומקיים הפרדה ברורה בין דת למדינה; (ב) מדיניות כלכלית סוציאל-דמוקרטית (מדינת רווחה), אשר לצד פיתוחו של שוק חופשי ותחרותי מבטיחה את אחריות המדינה לקיומן של מערכות בריאות, חינוך, רווחה ותרבות, המעניקות לכול שירותים איכותיים ומונעות את הרחבת הפערים החברתיים ומעגלי העוני והנחשלות (ג) מדיניות מגדרית נחרצת של שוויון בין המינים המבטיחה שוויון מלא לנשים בזכויות ובהזדמנויות; (ד) מדיניות חינוכית נאורה המשקיעה רבות בקידום השכלת הציבור באמצעות מערכת חינוך איכותית ושוויונית ומערכת השכלה גבוהה ברוח החשיבה המדעית-ביקורתית.