- אודות התכנית ומידע למועמדים
- About
- צוות התכנית
- קבצים, טפסים ומידע שימושי
-
המקבץ
- גיליון מס' 11
- גיליון מס' 10
-
גיליון מס' 9
- פתח דבר / לילך ניישטט בורנשטיין
- דבר העורכת / הגר קנדלריו
- הכביסה השחורה / טל פליישר
- ארגון קוצ'ינטה / כרמל פזי
- כמה עובדות על מבקשות מקלט בישראל / הגר קנדלריו
- סריגת תרבות / נמרוד דנישמן
- אריגה / עדי רון
- הסרט כופר נפש / כרמל פזי
- הפרד ומשול: מבקשות המקלט, תושבי השכונות / אייל יבלונקו
- ללמוד אמנות / כרמל פזי
- לדחוף אצבע לתחת של תינוקת אפריקאית / פרי היים
- שיר / גל בוארון
- גיליון מס' 8
- גיליון מס' 7
- גיליון מס' 6
- גיליון מס' 5
- גיליון מס' 4
- גיליון מס' 3
- גיליון מס' 2
בבית מלאכה בדרום תל-אביב שוכן הבית של קוצ'ינטה. קוצ'ינטה הוא המונח בטיגרינית לסריגה במסרגה אחת. זהו קולקטיב של נשים אפריקאיות מבקשות מקלט הסורגות מוצרי נוי ומוכרות אותם. סביב סדנת הסריגה מתקיימים חיים שוקקים של קהילת נשים. קהילת קוצ'ינטה מונה כ70 מבקשות מקלט נוצריות ומוסלמיות, אשר ברחו לישראל מארצות שונות באפריקה.
בדרכן לישראל רבות מהן נחטפו על ידי מבריחים בדואים בסיני. שם הוחזקו בתנאים קשים ועברו עינויים נוראיים. מבקשות המקלט מתמודדות לא רק עם קשיי הגירה ותרבות זרה, אלא גם עם הטראומות בעקבות העינויים שעברו. למצוקות ולקשיים האלה באה עמותת ARDC "שירותים טיפוליים לפליטים אפריקאים", לתת מענה. הנשים שעומדות מאחורי ארגון קוצ'ינטה הן ד"ר דידי מימון-קהן, פסיכולוגית קלינית ומתמחה בטראומה והנזירה עזיזה קידאנה. לדבריהן, תהליך הטיפול התעצב והשתנה תוך כדי המפגש עם מבקשות המקלט.
לצד הטיפול התרפויטי שניתן במקום, סדנת הסריגה משמשת ככלי להעצמה ולטיפול. מבקשות המקלט סורגות מוצרי נוי מרהיבים, אשר מוצעים למכירה לקהל הרחב. הפעולה הרפטטיבית של הסריגה מתפקדת הן כטיפול באמנות והן כתעסוקה והכנסה כלכלית. המפגשים המשותפים בתוך קהילת קוצ'ינטה מהווים תמיכה רגשית ומפיגים את בדידותן של הפליטות. דרך סדנאות סריגה המוצעות בתשלום לקבוצות, פוגשות מבקשות המקלט את החברה הישראלית. בהוראת הטכניקה של הסריגה ובמכירת עבודותיהן חשות מבקשות המקלט כנשים ריבוניות המעצבות את חייהן בזכות עצמן.
לסדנת הסריגה בקוצ'ינטה הגענו נרגשות, קבוצה של שלושים סטודנטים וסטודנטיות מתכנית רג"ב במכללת סמינר הקיבוצים. יצאנו מהמפגש עם התרגשות גדולה אפילו יותר. כל אחד מאיתנו בחר כדור צבעוני של רצועת בד מגולגל. הנשים החייכניות עודדו אותנו להעלות עין ועוד עין למסרגה. לא היה קל ללמוד את טכניקת הסריגה. שרירי כף היד כאבו והתקשינו לספור את העיניים ולהשחיל את המסרגה לאריג. אבל היו לנו מורות סבלניות. שוב ושוב נאלצנו לפרום את הסריגה כשהתגלתה שגיאה. התפעלנו מהמהירות והמיומנות של הנשים, שתמרנו את המסרגות בקלות במקום בו אנחנו נאבקנו. עד מהרה לבשו יצירותינו צורה של סלים. על אף קשיי השפה ומבלי שהכרנו את סיפוריהן האישיים למדנו הרבה מנשות קוצ'ינטה. המגע, האינטראקציה, המבט והיצירה המשותפת – מתעלים על כל לימוד תיאורטי. היסטוריה ותרבות נלמדות טוב יותר באמצעות מפגש אנושי, כמו זה שהיה לנו בקוצ'ינטה.
התצלומים מתוך עמוד הפייסבוק של קוצ'ינטה