כשגרתי באוקראינה, פעם בשנה היו מוגשים תמרים על השולחן, לא רק כי הם היו יקרים, אלא גם כי לא הייתה סיבה לכך שהם יהיו אוכל יומיומי. היה משהו מאוד מסקרן ולא מוכר בטעם שלהם ורצינו לשמור את הטעם הלא רגיל שלהם, שמספר על עולם אחר. תמיד חשבתי על התמרים כעל פרי ממדינות מזרח, איפה שיש שמש וים והרבה דקלים. בגלל זה, כשאכלתי אותם, הרגשתי את הטעם החם שלהם וחלמתי לראות את המקום בו הם גדלים. הפעם הראשונה שראיתי עצי תמר הייתה כשהיגרתי לישראל. גרתי באשקלון, שם למדתי בתכנית לעולים חדשים. ברחובות הגדולים של אשקלון היו הרבה עצי תמר; אלה היו דקלים ועליהם ענפים גדולים עם תמרים, שמכובד משקלם כמעט נגעו באדמה. התמרים היו נופלים מהם ומתפזרים לצד העצים. נופלים על האדמה ואף אחד לא לוקח אותם! זה היה כל כך מוזר בשבילי. בחולצות שיצרתי, שילבתי גרעיני תמרים ברקמה אוקראינית, המאופיינת בצורות גאומטריות בצבע אדום ושחור על לבן..
"בסיום השירות הצבאי זכיתי ב-"ואוצ'ר" שהקנה לי אפשרות להשתתף בקורס פסיכומטרי בחינם. במהלך הקורס, במיוחד בשבועות הראשונים שלו, הטרידה אותי ללא הפסקה המחשבה שחברות הפסיכומטרי מנציחות את אחת הזירות המרכזיות של אי השוויון בחינוך הישראלי.
דמיינתי את חבריי לשירות הצבאי, חבר'ה ששירתו ממש לצידי לאורך כל שלוש השנים. לא שפר עליהם גורלם והם לא זכו לכרטיס הכניסה החינמי הזה לקורס. הם היו צריכים לממן את הקורס בכוחות עצמם. מה אם אחד מהם היה בעל יכולות זהות לגמרי לאלו שלי, אך רק בשל מגבלה כספית לא יכל להרשות לעצמו להשתתף בקורס ההכנה, שעלותו אלפים רבים של שקלים?
דמיינתי איך היינו שנינו ניגשים בדיוק לאותו המבחן, באותו חלל, באותו יום ושעה. היינו ישנים אותו מספר שעות ערב הבחינה, אוכלים אותו דבר בבוקר לפני היציאה מהבית, מכינים בדיוק אותו סנדוויץ' ואורזים בתיק את אותו חטיף אנרגיה ואת אותו הפרי; אך רק בשל הזכות שנפלה בחלקי להשתתף בקורס הכנה בן שלושה חודשים, זכיתי (כנראה) בציון גבוה יותר, וחברי בציון נמוך בהרבה; נטו בשל העניין הכספי. הדבר הטריד אותי והעסיק אותי מאוד, אך מודה שהיה לי קשה להוציא את עצמי ממעגל שיתוך הפעולה. הרי כבר ניתן לי כרטיס כניסה לעולם האקדמי, שלא אקח אותו?"
"כמה מורים מתרצים זאת באומרם שהוא [מקצוע האזרחות] נלמד דרך אגב תוך לימוד שאר המקצועות. אילו זה היה נכון, היה זה טוב מדי… מוטב שתודי בזה כי אין את יודעת כמעט כלום באזרחות. יש לך רק מושג מטושטוש מה זה ראש עיר, מעולם לא אכלת אצל פועל, אין את מכירה את הבעיה העומדת על הפרק בעניין התחבורה הציבורית… ספר הלימוד שלך מדבר על כל העולם אבל אין בו זכר לרעב, למונופולים, לשיטות פוליטיות או לגזענות".
(מכתב למורה, עמ' 115)