טכניקת חילוף התפקידים בפסיכודרמה כמקדם מתמודדים עם מחלה נפשית לעבר זוגיות - דנה מרמור

דנה מרמור - מטפלת בפסיכודרמה

מבוא

אחד הסיפורים הקדומים ביותר שזוגיות מוזכרת בו הוא סיפור המבול ותיבת נח מספר בראשית. אלוהים החליט למחות את החיים מעל פני האדמה במבול, כעונש על "ותישחת הארץ בפני האלוהים ותימלא הארץ חמס" (בראשית, ו', יא'). אלוהים ציווה על נח לבנות תיבה ולהכניס לתוכה זוג אחד, זכר ונקבה, מכל מיני החיות, כדי שיישארו בחיים ויפרו וירבו על פני האדמה אחרי המבול.

האם רק לשם שימור החיים אנו מחפשים קשרים זוגיים? מדוע החיפוש אחר בן הזוג המתאים לנו ביותר היה לפרויקט כל כך חשוב בחיינו? מה לגבי הבחירה? האם היא נהיית קלה או מסורבלת יותר במאה ה-21, נוכח תרבות השפע המוצעת לנו בכל תחום בחיינו?

בעבודת הגמר שלי בדקתי איך טכניקת חילוף התפקידים בפסיכודרמה מסייעת למתמודדים צעירים להתקרב אל נושא הזוגיות. את עבודת המחקר ביססתי על עבודת שדה, כמנחת קבוצת פסיכודרמה של מתמודדים פגועי נפש גילאי 16 עד 30 במרכז החברתי אנוש.

מטרות החיבור להלן היא:

- להציג את התת-מודע הקבוצתי של קבוצת צעירים המתמודדים עם מחלות נפשיות שונות.

- לברר מה בעצם משתמע מזוגיות.

-  לעמוד על הקושי של מתמודדים עם מחלה נפשית בחיפוש ומציאה של בן זוג.

-  לבדוק את טכניקת חילוף התפקידים בפסיכודרמה כמסייעת למתמודדים צעירים להתקרב אל נושא הזוגיות באמצעות עיבוד הנושא שהם חוששים ממנו.

התת-מודע הקבוצתי של קבוצת הצעירים במועדון אנוש

בתקופת הבגרות עומד הבוגר הצעיר בפני משימות ואתגרים חדשים. בראשונה בחייו הוא חש בלבול ושואל את עצמו שאלות: מי אני? מה אני אוהב? לאן מועדות פני? מה אני רוצה שיקרה בחיי? בשביל מי אני חי? המטען הרגשי של המתבגר עד כה היה כלל חוויותיו, והקשרים שהצליח ליצור מימי ילדותו והתבגרותו, ואינו כולל תשובות לשאלות החדשות המתעוררות בבגרותו.

חברי הקבוצה שהנחיתי התמודדו עם תכנים הקשורים לכינון העצמי שלהם. חברי מועדון אנוש גילאי 16 עד 30 נמצאים בשלב בחייהם שבו בני גילם הרגילים מתחילים לבסס את מעמדם מבחינה מקצועית, כלכלית וזוגית. לעומתם, חברי הקבוצה מרגישים כי הם עומדים במקום או אף נסוגים לתקופת הילדות, תקופה שבה הרגישו חסרי כוח, חסרי מוטיבציה וחסרי ביטחון עצמי.

המודע הקבוצתי בקבוצת הפסיכודרמה באנוש עסק בנושאים יומיומיים, כגון ארגון וסדר, השתלבות בחברה והתמודדות עם המחלה והשלכותיה. לעומת זאת, בתת-מודע הקבוצתי שואלים חברי הקבוצה את עצמם שאלות, כגון האם אני יכול להשיג זוגיות? האם אני בכלל יכול להיות בזוגיות? איזה בן זוג אצליח להשיג? האם אצליח לממש את הפנטזיה ולהשיג בן זוג בריא, או שמה אהיה עם מישהו חולה כמוני?

החברים בקבוצה נמצאים בגיל שהנושאים המעסיקים אותם מעסיקים גם את בני גילם באוכלוסיה הרגילה. אולם למתמודדים חברי הקבוצה קשה לדבר על השלכות המחלה בכל הנוגע לקשרים זוגיים ולקשרים בכלל. את כמיהתם לזוגיות הם מביאים אל מפגשי הפסיכודרמה באמצעות נושאים לא-מעובדים, התנהגויות רגרסיביות, תהיות ופחדים.

מהי זוגיות?

זוגיות היא חיבור עתיק יומין, אפוף מסתורין, של משיכה וקשר בין ניגודים. זוגיות היא הבטחה לשלמות, ביטחון ויציבות, והיא גם מקור לכאב, לפרידה ולשבר. מעגל החיים הזוגי הוא המסלול שהזוג, כמו הפרט, נע בו בהתפתחותו לאורך החיים. יש למעגל הזה כללים ודינמיקה משלו. לכל זוג יש שפה וכללים משלו, השונים מכל השפות האחרות של בני הזוג האחרים. אפשר לדמות קשר זוגי לרכבת ששני בני הזוג נוסעים עליה. הרכבת נוסעת על מסילה, יש לה תחנות וכללי נסיעה. לאורך הדרך מעצב כל זוג את חייו ומנסה להתמודד עם בעיותיו ועם הפיתולים העומדים בדרכו (קרון, 2004).

לזוגיות משמעות חיובית כשהיא מבוססת על הערכה הדדית המושתתת על הערכה עצמית. לדימוי העצמי של הפרט חשיבות מכרעת. מה שמרגיש היחיד ותפישתו את עצמו בקשר ומחוצה לו מקרין אל היחד של בני הזוג ומשפיע עליו. זוגיות טובה משמעה שכל אחד מבני הזוג מושקע ומשקיע לא רק במערכת היחסים, אלא גם בעצמו. חשוב כי לכל אחד מבני הזוג יהיה עולם נפרד ומלא משלו, משום שרק כך תימנע היבלעות בין השניים.

מכאן גם החשיבות של הבנת בני הזוג את עצמם. על כל אחד מבני הזוג להרגיש נוח עם עצמו, כי רק כך יהיה יכול לחיות בנוחות בנוכחות האחר.

זוגיות בהפרעה

רבים מן המתמודדים עם מחלות נפשיות מבקשים, ככל האדם, למצוא את הזוגיות המתאימה להם. אלא שלא כאוכלוסייה הרגילה, המתמודדים עם מחלה נפשית חווים קושי כפול ומכופל במשימה הקשה בלאו הכי של מציאת בן זוג מתאים – בשל המחלה המעכבת אותם. הסטיגמה של החולה, כמו גם התייחסותו שלו לעצמו בעקבות הציפיות החברתיות ממנו, מחבלות בהתפתחותו ופוגעות בדימוי העצמי שלו, ומשאירים אותו במצב של טראומה מתמשכת.

המתמודד קולט מ"הסביבה הבריאה" אמות מידה אשר גורמות לו להרגיש חריג. הוא רגיש למה שאחרים רואים כפגם בו או כמגרעת שלו. לעתים קרובות תחושה זו מתדרדרת לבושה, לשנאה עצמית ולביטול עצמי.

מחקרים רבים בעשורים האחרונים מלמדים על היחס הסטריאוטיפי של החברה לחולי נפש . על אף השינויים החשובים שחלו בתפישה של מחלות הנפש בשנים האחרונות, ועל אף שילובם הגובר בקהילה ובחברה, העמדות כלפיהם עדיין רוויות בדחייה סטריאוטיפית. גם כיום קיימות תפישות מוטעות שלפיהן מחלת הנפש אינה עוד מחלה: חולי נפש נתפשים כאלימים ומסוכנים, כבעלי יצרים לא-נשלטים וכחלשי רצון. מחקרים מעלים כי חולי הנפש מדורגים בתחתית הסולם החברתי, יחד עם מפגרים, פושעים, אסירים וסוטים. הם ממוקמים גם מתחת לקטגוריית הנכים, פגועי הגפיים, העיוורים והמשותקים (כהן, 2001; פרבשטיין והידש, 1997).

שלב חילוף התפקידים בפסיכודרמה

יעקב לוי  מורנו, אבי הפסיכודרמה, ערך אנלוגיה בין ארבע הטכניקות של הפסיכודרמה לבין שלבי התפתחותו של הילד. לטענתו, טכניקת הכפיל מקבילה לשלב ההתפתחותי הראשון, שבו התינוק מרגיש כי הוא המשכה של האם. בשלב זה, תפקידה של האם הוא לזהות את צורכי התינוק,  ולספק אותם. השלב השני מקביל לטכניקת המראה. בשלב זה התינוק מתחיל לקבל מידע מבחוץ על מראהו והתנהגותו, ומתנהג על-פי המידע הזה. באופן זה הוא לומד לחוות את עצמו. השלב השלישי מקביל לבחירת האגו המסייע בפסיכודרמה. זהו שלב שהילד מבדיל עצמו מאחרים ויוצא מהעמדה הנרקיסיסטית שלו ומגלה כי יש עוד אנשים בעולמו עם צרכים אחרים ושונים משלו. השלב הרביעי הוא שלב חילוף התפקידים, השלב ההתפתחותי הגבוה ביותר. בשלב זה הילד השיג נפרדות ומסוגל להפריד בין זמן, מקום ואנשים. השלב של חילוף התפקידים מגיע כאשר העצמי שלם ומופרד דיו, כך  שהאדם מסוגל לעמוד על שלו ולהתמודד עם האחר. בשלב הזה יכול הילד להיכנס לנעלי האחר ולראות נקודות מבט שונות. כך יכול הילד לראות איך אחרים רואים אותו, כשהוא יודע שהאחר מופרד ממנו (דייטון, 1994).

לחילוף התפקידים בפסיכודרמה יתרונות רבים. הראשון שבהם הוא מתן האפשרות ליחיד לראות עצמו מנקודת מבטו של האחר: הרחבת המציאות הסובייקטיבית מובילה בהכרח גם להרחבת הפרספקטיבה. הכניסה לנעלי האחר מעודדת תחושות אמפתיה ואף הזדהות, המובילים פעמים רבות לחוויה רגשית מתקנת ולשחרור, שלא היה יכול להתבצע קודם לכן, במציאות האמיתית.

חילוף התפקידים מגדיל את מגוון התפקידים. באמצעות טכניקה זו, הפרוטגוניסט יכול לשנות את תפקידו: לראות אלו תפקידים הוא לוקח על עצמו, ולבדוק אם התפקיד מתאים לו או כבר לא. באמצעות חילוף תפקידים יכול היחיד להתנסות בתפקיד חדש, מסקרן או מפחיד, ולבדוק אם הוא נמנע, נרתע או מבקש להתקרב לדמות.

חילופי התפקידים משקפים לפרוטגוניסט את יחסיו לאחרים המשמעותיים לו, את יחסו לעצמו, כמו גם את קשריו לנושאים אחרים התופסים חלק משמעותי בחייו. הפרוטגוניסט יכול לבדוק באמצעות חילופי התפקידים כיצד קשרים אלה משרתים אותו והאם הוא רוצה להתקרב או להתרחק מדמויות אלה. דרך "מציאות עודפת", הידע הנרכש בגילום דמויות אחרות, וחילופי התפקידים, הוא יכול לשנות או לתקן דפוסי התנהגות.

פסיכודרמה עם הסובלים ממחלה נפשית

העבודה בפסיכודרמה עוזרת למתמודדים עם מחלה פסיכיאטרית לתקף את המציאות שלהם.

בהעלאת סצינות הכוללות התנהגות פסיכוטית – דלוזיות, הזיות ופחדים – מחזירים המתמודדים את השליטה לידיהם. הם מאששים על הבימה את קיומן של מחלותיהם, מתבוננים בהן מחלישים את גורם האי-ודאות והפחדים.

המטופל הפסיכוטי יכול לחזור לעברו ולהעלות סצינות באמצעות המציאות העודפת וחילופי התפקידים. שחזור הסצינות מן העבר ממחישות את מחשבות השווא שלו, רגשותיו ותפקידיו שלו ושל האחרים בחייו. הם גם מקבלים תוקף במציאות. באמצעות המציאות המורחבת וחילופי התפקידים, האטום החברתי ( כלומר,  הסבר מה זה )      של החולה מתמלא ומתעשר, במקום להתרוקן.  באמצעות העלאה של סצינות וחילופי תפקידים, מתרחק המטופל מהדלוזיות ומתפקידי היומיום שלו ובכך ממציא לעצמו "מציאות" חדשה, המתאימה לו. המטופל מפסיק לפזר את הכאב שלו, מתחבר למציאות החדשה  ורוכש בעלות על הדלוזיות ועל ההזיות שלו.

הקתרזיס המנטלי מתרחש כשהמטופל לא נמצא בריצוי רגעי, אלא בשחרור ספונטני של הפתולוגיה. חברי הקבוצה, המשתפים פעולה עם הפרוטגוניסט, מרגישים משמעותיים משום שיש להם תפקיד – אגו מסייעים, כפילים, קהל – והנושאים המועלים בקבוצה מתגלים כנושאים קיבוציים הנוגעים לכל. תחושות אלו מפחיתות את החרדה כי הן מגלות שיש מי שדומה להם (מורנו, 1939).

אמצעי מסייע בכמיהה לזוגיות

בעבודתי בדקתי אם טכניקת חילוף התפקידים בפסיכודרמה מסייעת למתמודדים עם מחלה נפשית להתקרב אל הזוגיות המעסיקה אותם. מצאתי כי חילוף התפקידים אכן סייע לחברי קבוצת הפסיכודרמה להתקרב אל עצמם ואל האחר. טכניקה זו עזרה להם לצאת מהעיסוק באני שלהם ובמחשבותיהם המפוצלות ולראות את העולם בגוונים שונים. יכולתם לבצע חילופי תפקידים, לראות את עצמם ואת האחר מנקודות מבט שונות, קירבה אותם לנושא הזוגיות והרחיבה את התמונה המצומצמת שראו עד כה.

הכניסה לנעליו של האחר והיציאה מנקודת המבט הסובייקטיבית והמוגבלת שלהם עודדו את המתמודדים לחוש אמפתיה כלפי הזולת ואיפשרו להם לצאת ממערבולת המחשבות הפנימיות והטורדניות. שיתוף החוויה הפסיכוטית, או כל חוויה אחרת, עם המנחה ועם יתר חברי הקבוצה, מתקפת את המציאות של המטופל ועושה לה המחשה, כה חשובה בעבודה עם מתמודדים פסיכוטיים.

טכניקת חילוף התפקידים היא השלב הרביעי והגבוה ביותר בתיאוריה ההתפתחותית של מורנו. אלה המסוגלים לבצע חילוף תפקידים הם אלה שהעצמי שלהם התפתח במידה מספקת, והם מבחינים בין עצמם לאחרים ויכולים להיות במקומו של האחר.

רוב החברים בקבוצת הפסיכודרמה הצליחו לבצע חילופי תפקידים, אולם לעתים הייתי צריכה כמנחה לעזור להם להבין ולמקד אותם. הייתי צריכה להסביר באיזה תפקיד הם נמצאים כאשר חשו מבולבלים.

בדקתי איך החברים בקבוצת הפסיכודרמה הצליחו להרחיב את תפקידיהם באמצעות חילוף התפקידים. החברים נכנסו לקבוצה, בתחילת השנה, עם תפקידים חברתיים שונים, אשר איפיינו אותם ותרמו לתחילתו של התהליך בקבוצה. חילוף התפקידים במסגרת העבודה הפסיכודרמטית במשך השנה איפשרה להם להתבונן ולבחון את דרך ההתנהלות שלהם, את התפקידים השונים שלקחו על עצמם, את נקודות החוזק ואת נקודות החולשה, לדבר על כך בקבוצה, ולהשתנות.

אם בתחילת השנה הגיעו החברים לקבוצה כשהם חד-ממדיים ומפוצלים, הרי בסיומה היו יכולים להציג את החלקים השלמים שלהם, הן נקודות החוזק והן נקודות החולשה.

רון (שם בדוי) הגיע לקבוצה חסר ביטחון ועצור. הוא סיים את השנה כשהוא מסוגל לקחת לעצמו מקום, ולומר לחבריו בקבוצה, "לא מתאים לי", כאשר צחקו עליו או אמרו לו דבר מה שלא אהב לשמוע.

מירב (שם בדוי) התחילה את השנה כשהיא מציגה עצמה כבריאה, כמי שהגיעה למועדון כדי להרחיב את המעגל החברתי שלה. כבחורה חברותית, היא לקחה לעצמה, וניתן לה, התפקיד של עוזרת המנחה. היא סיימה את השנה בהתבוננות פנימית וגילוי הסדקים והחולשות שבאישיותה.

סיכום

בעבודת השטח גיליתי כי אנשים המתמודדים עם מחלה נפשית תופשים את הזוגיות כקשה להשגה. נדמה להם גם כי הזוגיות תציל אותם ממחלתם. הסתכלות זו היא מפוצלת ומאפיינת את העמדה הסכיזואידית-פרנואידית של מלני קליין . נדמה כי חברי הקבוצה לא קיימו מעולם מערכות מורכבות; הם מתבוננים על הצדדים הנוצצים שבזוגיות ומבקשים להיות עם מישהו שיחזק אותם ויעזור להם להגדיר את האני שלהם. נראה כי רבים מחברי הקבוצה לא היו שלמים עם עצמם ולכן חיפשו את הישועה בחוץ וכמהו אל הזוגיות כאל אשליה מתקנת.

איל (שם בדוי) אומר: "אני רוצה לקום בעוד עשר שנים ולהיות אחרי הכאב, להיות בזוגיות". עולה מכך, כי הוא רואה בזוגיות מזור לכאביו.

שמעון (שם בדוי) מציב עצמו בספקטוגרם במספר 10 ואומר: "אני מרגיש עשר, כי יש לי חברה". כמה שבועות אחר כך הוא מביא את ייאושו, עומד במספר 1 בספקטוגרם, כי אין לו חברה.

נדמה כי כמיהתם של מתמודדים לבת זוג שתהיה לצדם שונה מהכמיהה של אוכלוסייה רגילה. המתמודדים במחלות נפש מחפשים את בת הזוג כדי להתקדם בהיררכיה החברתית וכדי שייראו טוב יותר בעיני הסביבה. החיפוש והבקשה לקשר נובעים לא רק בשל הצורך בקשר זוגי, אלא גם בגלל הרצון למלא את הפנים הריק והמחורר.

המתמודדים זקוקים לאחר שיגדיר אותם. נראה כי חיבור רגשי בין שני מתמודדים יכול להוביל לשני מצבים. המצב האחד, לתלות גדולה בין השניים שתביא להיבלעות ולחוסר יכולת הבחנה, איפה אני מתחיל ואיפה אני נגמר. המצב האחר הוא הפוך: שני החברים סכיזואידים ונסוגים אל תוך עולמם הפרטי, חרדים ונמנעים מיצירת קשר עם האחר. הקושי לשאת תסכולים בקרב המתמודדים עם מחלה נפשית הוא גדול ולעתים אף לא-אפשרי לאדם אחד. על אחת כמה וכמה גדול הקושי לשאת גם את תסכוליו של האחר, כמו גם תסכולים משותפים.

חשוב להימנע מהכללה. יש מתמודדים שכן יכולים להיות בקשר זוגי, ויש לבחון כל מקרה לגופו, על-פי דרגת החולי והדינמיקה בין בני הזוג.

מעבודתי עולה כי טכניקת חילוף התפקידים מקדמת מתמודדים עם מחלה נפשית אל נושא הזוגיות. חילוף התפקידים עוזר ליחיד לצאת ממעגל המחשבות שלו, לגעת בעצמו, לגעת באחר, לבדוק יחסים בין-אישיים ולהרחיב את מגוון התפקידים שבאמתחתו. שינוי התפקיד של היחיד עוזר לו לראות את עצמו בצורה דיכאונית ושלמה ומסייעת לו ליצור קשרים חברתיים.

קבוצת הפסיכודרמה  בהנחייתי עברה תהליך משמעותי שחילקתי לארבע אפיזודות. בכל אפיזודה התעמקה הנגיעה של הפרט בעצמו ועם אחרים, ונוצרה קרבה שאיפשרה שיתוף, הכלה וקבלה של האחרים השונים ממנו. תחושות האמפתיה שהתעוררו בקבוצה זה כלפי זה,  כמו גם היכולת לגעת זה בזה, קירבו את החברים לתימת הזוגיות, והם הצליחו להרחיב את ההסתכלות עליה ולהעמיקה.

מקורות

הידש ג ופרבשטיין, מ.) 997. ) שיקום נפגעי נפש בקהילה. הוצאת נורד, עמודים  61-94.

כהן ,א.( 2001.( שני הצדדים של הקיר– בדידותם של חולי הנפש, חלק א' . בתוך: נפש–רבעון לפסיכולוגיה, לטיפול, לטיפוח רגשי ולחינוך יצירתי, חוברת מספר 8, עמודים 53-68.

קרון, ת.2004 . זוגיות ברוח יונגיאנית: מבוא בתוך: אנחנו, אדם וחוה – זוגיות , מיתוסים, פסיכולוגיה. הוצאת הקיבוץ המאוחד, עמודים 9-35.

Dayton, T. (1994).The Drama Within. Florida: Health communications inc. p 32-39.

Moreno, J.L. Psychodramatic Treatment of psychoses (1939)  in: The Essential Moreno. Edited by Jonathan Fox, (1987) Springer Publishing Company, New York, pp. 60-65.

Moreno, J.L. (1961). The Role Concept, A Bridge Between Psychiatry and Sociology (1961). in: The Essential Moreno. Edited by Jonathan Fox, (1987) Springer Publishing

Company, New York, pp. 68-80.