תוכנית הלימודים התלת שנתית בנויה כתהליך התפתחות שראשיתו בשנה א׳ בהנחת תשתיות הידע בשלושה תחומים: אינטלקטואלי, זהותי-מקצועי, מנהיגותי. קורס ״אבני דרך: הבחירה האנושית״, מניח את האדנים האינטלקטואליים ומקנה את השפה התיאורטית הדרושה להבנת אירועים ותהליכים ולניסוח מטרות ויעדים. לאחר מכן, בקורסים ״זהות ושייכות״ ו״זהות וחברה״, תתחיל מלאכת חקירת הזהות המקצועית האישית בזיקה לחברה הישראלית ויילמדו כלי רפלקציה וביקורת. לבסוף, במסגרת קורס בין-מכללתי הארצי, ״חינוך מְשנה״ ובמסגרת סיורי השראה, יילמדו תיאוריות שינוי וכלי מנהיגות וכן ייערכו מפגשים עם נשות ואנשי חינוך שהניעו שינוי ועיצבו את סביבתם המקצועית.
השנה השנייה תוקדש להעמקה בשלושת האפיקים הללו – האינטלקטואלי, הזהותי-מקצועי והמנהיגותי – תוך דגש על בניית פעולה חינוכית. הקורס ״הולכים לעיבוד במערכת החינוך״ מעניק לסטודנטים/ות מפת דרכים להתמצאות בשדה החינוך בישראל והבנה עמוקה ומקיפה של עולם החינוך בו יפעלו ובו ינהיגו שינוי. בהמשך, הקורסים הפדגוגיים וההתנסות הייחודית יאפשרו הרחבה של ההיכרות של כל סטודנט/ית עם זהותו/ה המקצועית ותרגול של מגוון פדגוגיות כמקום לביטוי זהות זאת. על בסיס ההיכרות עם מערכת החינוך ומתוך התנסות בה, ובהישען על השפה שנרכשה בשנה א׳, בסדנה ״פיתוח יוזמות חינוכיות״ יגבשו הסטודנטים/ות מיזם חינוכי מקורי שמטרתו ליצור שינוי בזירה חינוכית לבחירתםן. לאורך השנה יעבדו הסטודנטים/ות במרחבי היזמות של המכללה ויקבלו ליווי אישי מחברות הסגל, עד בניית המיזם.
השנה השלישית מתמקדת ביישום, פעולה, קבלת משוב מהשטח ולמידה. במסגרת ה״ליווי בכניסה להוראה״, ילוו הסטודנטים/ות בצעדים הראשונים בשדה החינוך ויכירו את השדה בו ירצו להפעיל את המיזם שגיבשו בשנה ב׳. בקורס ״ תמונת העתיד שלי: התפתחות אישית בעולם משתנה״ יתנסו הסטודנטים/ות בהפעלת המיזם עצמו וכן יצוותו לנשות ואנשי חינוך לאורך ולרוחב מערכת החינוך הישראלית כדי ללמוד את המקצוע מתוך עבודה עמם.
כך, לאורך שלוש השנים, הסטודנטים/ות מגבשים/ות זהות מקצועית אישית מתוך בחירה ואוטונומיה ומפתחים בתוכה את מרכיב המנהיגות החינוכית בהתבסס על לימוד ורכישת שפה, בנייה ויזמות, ויישום בשטח וקבלת משוב.
בכל שנה, ימלאו הסטודנטים/ות 30 שעות מעורבות חברתית (בנוסף לשעות המכללתיות), בעבורן יקבלו מלגה של 5,000 ש״ח. בנוסף, בשנים ב׳ ו-ג׳ הסטודנטים/ות יעשו התנסות מעשית ייחודית בהיקף של 1 ש״ש, עליה יקבלו קרדיט אקדמי.
שנתון א׳
אבני דרך: הבחירה האנושית
בהנחיית: ד״ר מירב אלמוג, ד״ר מימי חסקין, ד״ר נמרוד טל
קורס אבני דרך: הבחירה האנושית מניח את התשתית הרעיונית להבנת מושג הבחירה כחלק מתהליך אנושי מתמשך של עיצוב עצמי. במסגרת הקורס ייבחן תהליך זה דרך שלוש עדשות: היסטורית, פילוסופית וספרותית, שיחדיו יעניקו תמונה מורכבת אך בה בעת בהירה של פעולת הבחירה כבסיס להתפתחות האדם כאדם במציאות דינמית. על יסודות אלו יבנו הסטודנטים והסטודנטיות זהות מקצועית כאנשי וכנשות חינוך לאורך התוכנית, ולאורך החיים המקצועיים.
זהות ושייכות
מנחה: שירה קנדלר
קורס 'זהות ושייכות' הינו אחד הקורסים הפותחים את תוכנית רג"ב והוא מבקש להתבונן על שני מושגי יסוד: 'זהות' ו-'שייכות' אשר לא ינותקו. הקורס כולל חוויה אישית וקבוצתית מעוררת שאלה לגבי מיקומו של סיפור החיים בעולם החינוך: האם התלמיד יכול להוות טקסט של עצמו והמורה טקסט עבור התלמיד?
מטרת הקורס היא להבין את המשמעות שבמעשה החינוכי בעיסוק בשאלות של זהות ושייכות, ולהכיר פרקטיקות שונות בעיסוק בנושא זה. הקורס מאפשר למשתתפים/ות ,בין היתר, לבחון את עצמם כיחידים אל מול תפיסות העולם החינוכיות שלהם/ן וכקבוצת שייכות משמעותית לאורך שנות הלימודים בתוכנית.
זהות וחברה
מנחה: ד״ר טלי סגל
ביקורת מקובלת על בית הספר טוענת כי זהו מוסד שמרני המשעתק סדר חברתי נושן. בקורס נבקש לדון בשאלה זו ולשאול האם בית הספר היום עשוי דווקא להיות מוסד חברתי משמעותי המציע חזון ואידיאה? אולי דווקא בבית ספר עשויה לבוא לידי ביטוי האתיקה כאי כניעה להוויה, ושאיפה לצאת מן ההוויה כעובדה נתונה, וכאופק אחרון, כפי שניסח הפילוסוף עמנואל לוינס; ובו המורה היא מי שנותנת עדות לחזון, המצביעה (מורה!) על אידיאה אפשרית בת מימוש.
חינוך מְשנה (קורס בין-מכללתי)
מנחה: ד״ר אדם הישראלי
קורס זה מניח את היסודות להתפתחות אישית של אנשי ונשות חינוך השואפים ומסוגלים להוביל תהליכי שינוי במרחבים חינוכיים מגוונים ובסביבה חברתית, מקצועית ותרבותית משתנה ומורכבת. מטרותיו העיקריות הן להעניק לסטודנטים/ות מסגרת תיאורטית ושפה לניסוח תפיסת מנהיגות, להקנות להםן כלים להניע שינוי במרחבים חינוכיים שונים ולחשוף אותםן לאתגרים מרכזיים הניצבים לפתחה של החברה הישראלית ושהנהגה חינוכית יכולה וצריכה להיות חלק מהמענה להם.
מקורות השראה: בחירה בחינוך וליווי מעורבות חברתית
מנחה: ד״ר עתליה שרגאי
הקורס יעסוק בבחירה בחינוך – כעיסוק וכיעוד. נעשה זאת באמצעות מפגשים עם נשות ואנשי חינוך ממגוון רחב של מסגרות, פורמליות ובלתי פורמליות, בהם נדבר על הבחירות שהם עשו ועושים מדי יום, ועבודה עצמית של הסטודנטיות.ים בליווי המרצה.
מטרתו של הקורס היא לחדד את נושא הבחירה בהקשר של עבודת חינוכית, ולעזור לסטודנטיות.ים הלומדים בו לפתח את האני החינוכי שלהם, תוך הבנה של הבחירות שהם עשו ועושים, ובאמצעות היכרות עם נשות ואנשי חינוך שיהוו מודל לעבודה במסגרות חינוכיות מגוונות. באופן רחב יותר הקורס יהווה חלון לחברה הישראלית מהפרספקטיבה של מערכת החינוך.
בנוסף, הקורס יהווה גם מסגרת מלווה למעורבות החברתית של הסטודנטיות והסטודנטים, הנעשית במסגרות חינוכיות מגוונות.
במסגרת הקורס נלמד בכיתה ובשטח, פנים אל פנים ובזום.
שנתון ב׳
הולכים לעיבוד במערכת החינוך
בהנחיית: ד״ר תמי הופמן
השיעור הוא קורס מבוא המתבונן במערכת החינוך הישראלית, מאפייניה המרכזיים והאתגרים העומדים בפניה, תוך זיקה לשאלות סוציולוגיות רחבות ומאפייני החברה הישראלית בכללותה.
נקודת המוצא של הקורס היא שראוי שהמורה והגננת המלמדים במערכת החינוך יכירו את מבנה מערכת החינוך כמרחב המושפע מן החברה הישראלית והמתחים המרכזיים המלווים אותה מצד אחד וכזירה מרכזית למאבק בין קבוצות שונות על תפיסות עולם, ערכים והשפעה מצד שני.
הקורס ישלב גישות היסטוריות וסוציולוגיות להבנת מערכת החינוך. גישות אלו יסייעו במיפוי וחשיבה על האתגרים העומדים בפני אנשי ונשות החינוך בכלל ובתקופה הנוכחית בפרט. על בסיס המושגים שיוצגו בקורס נבחן מקרים שונים בתחומי חברה וחינוך שיוצגו כמקרי מבחן לצורך דיון והבנת מורכבות שאלות אלה בכלל ובהקשר של הוראה וחינוך בפרט.
התנסויות ייחודיות ברג״ב
מטרת ההתנסות הייחודית להרחיב את מנעד התפיסות הפדגוגיות ולהעמיק את ארגז הכלים החינוכיים העומדים לרשות הסטודנטים/ות. זאת ועוד, ההתנסות מבקשת להרחיב את האופקים ואת רשת הקשרים של הסטודנטים/ות עם שדה החינוך בישראל על-ידי חיבורם למסגרות חינוכיות מיוחדות, ובכלל זה בתי ספר ייחודיים, מסגרות חינוך בלתי-פורמליות, ארגוני מגזר שלישי העוסקים בחינוך ועוד.
התנסות רג"ב - פדגוגיה מתבוננת
מנחה: ד״ר נטע בר יוסף פז
רוב הקורס יתנהל כסדנה שבה נתנסה בפרקטיקות של מדיטציית מיינדפולנס, "שפת הקשב" (מיינדפולנס לילדים ונוער), והתבוננות כחלק מתחומי ידע נוספים (בעיקר ספרות, אקולוגיה ומקרא). הקורס ישלב קריאה, כתיבה, תנועה ופרקטיקות של נשימה ומדיטציה. נקרא, נשוחח, נקשיב, נכתוב וגם נשתוק. פדגוגיה מתבוננת היא למידה פעילה שיש בה האטה, השתהות והפנייה מכוונת של תשומת הלב פנימה אל "מרחב פנים האדם" (אורן ארגז). כך מוסב מוקד הלמידה מקניית דעת במקצועות הלימוד אל טיפוח מודעות קשובה של הלומדות – אל גופן.ם, נפשן.ם, זולתן.ם והטבע שסביבן.ם. בכך מפתחות.ים הלומדות.ים (והמלמדות.ים) פניות רגשית ורווחה נפשית, תודעה ערנית, דמיון, אמפתיה, התפתחות רוחנית והתנהלות הרמונית עם הסביבה האנושית והטבעית.
בקורס נכיר את עקרונות הפדגוגיה המתבוננת, וגישות שונות בתחום.
שימו לב !!!
הקורס כולל שני תאריכים נוספים:
- יום חשיפה בביה"ס אריאל שרון בחולון. (יום ששי – טרם נקבע תאריך)
- יום תרגול מרוכז במרחב ההתבוננות בקמפוס נמיר (יום ששי 3.1.25, 08:30-14:00).
התנסות רג"ב יזמות פדגוגית (בשיתוף אונ׳ גדנסק, פולין)
מנחה: ד״ר ענת אבן זהב
ברחבי העולם, בתקופת פוסט קורונה, מערכות חינוך נדרשו להתאמות מבניות ופדגוגיות בהוראה ובלמידה. בישראל, לצד זאת, המחאה החברתית-פוליטית ומלחמת חרבות ברזל זימנו אתגרים לימודיים, חברתיים ורגשיים עבור תלמידים ומורים בחברה היהודית והערבית בישראל. ההזדמנות ליישום פדגוגיה בינתחומית בעת הזו עשוי לתת מענה ולהקל על האתגרים. בקורס נדון בהוראה ולמידה בינתחומית: כיצד לפתח פדגוגיות המסייעות ללמידה בינתחומית? האם קיימת פדגוגיה בין תרבותית? הנושאים שיוקפו בקורס, ילמדו בדרך של התנסות בדגמים של הוראה בינתחומית דרך התנסות אישית. כקורס בינמכללתי סטודנטים/יות מסמינר הקבוצים וסטודנטים/יות ממכללת אלקאסמי יעסקו יחד בשאלות פדגוגיות ודידקטיות של ההוראה הבינתחומית ובהיבטיה הבינתרבותיים. הלומדים יתנסו בבנייה ויישום של יחידת לימוד בינתחומית בתחומי דעת המוכרים להם לצד תחומי דעת חדשים. החשיפה לכלים, לפרספקטיבות ורעיונות הלקוחים משני תחומי דעת או יותר במטרה להסביר תופעות/ לפתור בעיות שלא תקבלנה מענה בהסתכלות חד־תחומית ובדגש על הרלוונטיות לחיי הלומדים תהווה התנסות משמעותיות. פיתוח גישה פדגוגית ייחודית כזו המשלבת בינתחומיות ובינתרבותיות תתרום לחדשנות פדגוגית בקרב הלומדים ותאפשר להם ליכולת להתמודד עם אתגרים פדגוגיים שיפגשו בהם המהלך חייהם המקצועיים כמורים, ואנשי ונשות חינוך במערכת החינוך בישראל.
התנסות רג״ב: ריטואלים טקסיים: מקומם בחינוך, בתרבות ובטבע האדם
מנחה: ד"ר תמר קטקו
מה זה טקס? שאל הנסיך הקטן. גם זה מן הדברים שהוזנחו יתר על המידה – ענה השועל והרי זהו מעשה המבדיל יום אחד מכל יתר הימים ומייחד שעה אחת מכל השעות האחרות…" (מתוך: הנסיך הקטן אנטואן דה סנט-אכזופרי)
הקורס ידון בהיסטוריה של טקסים, ריטואלים של פולחן וכינוסים תרבותיים. הסוגיות המרכזיות בקורס יעסקו בשאלות:
א. כיצד התקבעו טקסים שונים במסורות חברתיות, חינוכיות ולאומיות, ומהן השפעות הגומלין שלהם על קביעת מדיניות מוסדית וערכי יסוד?
ב. מה מקומו של זיכרון קולקטיבי ודרכי שימורו בעיצוב התרבות הטקסית במדינת ישראל, ואיך באה לידי ביטוי הבעיה הרב-לאומית-עדתית, במאפייני ההנצחה בעתות משבר.
במהלך המפגשים נשלב דוגמאות של טקסטים קנוניים שנכללים בעצרות ובטקסים ממלכתיים, שירים, נאומים, קטעי מקור ופרשנויות אלטרנטיביות ברוח הזמן; מאפיינים של עצרות זיכרון קבועות ומתהוות כתגובה לאירועים בלתי צפויים; דוגמאות מתועדות וייצוגים קולנועיים ותקשורתיים.
פרויקט הדגל ועבודת הגמר של הקורס יכללו התנסות תיאורטית ומעשית בהפקתם של שני טקסי זיכרון והנצחה שיובילו משתתפי-ות הקורס: האחד, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, והשני, יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי האיבה.
סדנה רפלקטיבית מלווה להתנסות ייחודית
מנחה: ד״ר ענת אבן זהב
הסדנא תלווה את קבוצת הסטודנטים והסטודנטיות בשנה ב מהלך ההתנסות הייחודית בתכנית רג"ב. אופי ההתנסות הייחודית מאופיין ע"י השתלבות בפרוייקטים יחודיים בבתי ספר ובעמותות (למשל, ,פרוייקט מו"ח ומעבדות מתגלגלות בעמותת תל אביב יפו או פרויקט יזמות חברתית בביס אחד העם פתח תקוה). ההתנסות מתקיימת בעמותות ובבתי ספר שהסטודנטים הופנו ונתמכים בה גם ע"י אנשי/נשות חינוך בשטח. במפגשי הסדנא ננתח אירועים ונדון בסוגיות פדגוגויות חברתיות ורגשיות שיועלו ע"י הסטודנטים. בנוסף, נבחן דרכים להתמודד עם אתגרים שיועלו בעזרת הזדמנויות פדגוגיות חדשות שזוהו ע"י הסטודנטים וניתנות ליישום העלאת אירועי הוראה ודיונים קבוצתיים למתן הצעות לפתרונם )הסדנא תלווה התבוננות בסרטים/קטעי וידאו המדמים ארועים בהם נפגשו הסטודנטים. ההוראה תתקיים הן כקבוצה והן כליווי פרטי במפגשי זום)
פיתוח יוזמות חינוכיות
מנחות: ד״ר נטע בר יוסף-פז וד״ר לילך ניישטט
מחנכות מצטיינות הן מובילות חינוכיות. מחנכות כאלה מתבוננות במערכת החינוך, מזהות אזורים, מרחבים ותחומים של אי נחת, ויוזמות מתוך כך פעולה לשינוי. בקורס הסטודנטיות והסטודנטים יפתחו מיזמים לשינוי במרחבים חינוכיים. במהלך הסמסטר יפתחו הסטודנטים מיזם בצוותים בתהליך הדרגתי ובליווי המנחות. בחלק הראשון הסטודנטים יצטוותו, ויאתרו אתגרים ומקומות לפעולה; בחלק השני הצוותים יצאו לשטח, יתוודעו לאנשי חינוך ולמיזמים רלוונטיים, כמו גם ירחיבו את השכלתם בתחום הנבחר; בחלק השלישי בקורס הצוותים יפתחו תכנית יישומית מפורטת, אותה יוציאו לפועל שנה לאחר מכן. הסילבוס של הקורס יבנה במשותף על בסיס תחומי העניין והמיזמים של הקבוצה.
שנתון ג׳
סמינריונים לבחירה
זכרון אישי, זכרון משותף: הארכיון במרחב החינוכי (קורס בינלאומי)
מרצה: ד"ר לילך ניישטט
מאז המאה התשע-עשרה, בה נתפס כיסוד מוצק שעליו נבנה המחקר ההיסטורי, עבר מושג הארכיון טלטלה רבתי. מה תפקיד הארכיון? מי קובע מה ייכלל בו ומה לא? מה הן הטכנולוגיות עליהן הוא מושתת? איך משמשים חומרי ארכיון באמנות, בקולנוע ובחינוך? בקורס נעבוד עם חומרים מארכיונים משפחתיים, קהילתיים, לאומיים ובינלאומיים; נבחן את הממשק המשותף לזיכרון פרטי וקולקטיבי, את הנרטיבים השונים שאפשר לחלץ מתוך מסמך ארכיוני, ואת תפקיד החינוך בעיבודם. במהלך הקורס יכתבו הסטודנטים עבודת סמינריון, שתכלול גם התנסות ביצירה קולנועית. הקורס כולל דיאלוג עם סטודנטים מגרמניה ושיעורים משותפים. בסיום הקורס יערך כנס משותף בגרמניה.
להיות מורה בחברה דמוקרטית במאה ה – 21: הכיתה כמרחב להתמודדות עם אתגרי התקופה
מנחה: ד״ר תמי הופמן
מתי למדנו להיות אזרחים ואזרחיות במדינה דמוקרטית? במאה העשרים ואחת, זו אינה שאלה טריוויאלית. בישראל של תחילת העשור השלישי, זו שאלה חשובה. שאלה בוערת לא פחות, היא של מי האחריות לעשות זאת. על פניו, התשובה נראית פשוטה: המשפחה היא סוכן החיברות המרכזי של הילד והילדה בחברה ודרכה, אנו לומדים כיצד לחיות בחברה אליה נולדנו. אבל, האם למדינה יש אחריות על כך באמצעות מערכת החינוך הציבורית המדינתית? ואם כן, מה זה אומר?
הסמינריון יבקש להפנות זרקור אל מערכות החינוך הציבוריות במדינות הדמוקרטיות ואל התפקיד הגלוי והסמוי שלהן בפיתוחה של תודעה אזרחית דמוקרטית של אזרחי העתיד. מיקוד זה מייצר שאלות נוספות כאשר מתרחשת מלחמה. פילוסוף החינוך צבי לם כתב כי:
"המלחמה המתחוללת, כמו המלחמה בשער שבני אדם חשים בבואה, היא גורם המשפיע במישרין על היקבעות אישיותם של הצעירים הגדלים באיום שהיא מטילה על הוויתם. בשעות אלה נתבע החינוך למלא תפקיד קורקטיבי (מתקן) למניעה, או למצער, להמעטה של השפעות האיום הזה על התפתחותם של בני הדור הצעיר" (1976).
כיצד משפיעה המלחמה המתמשכת בישראל "על היקבעות אישיותם של הצעירים הגדלים באיום שהיא מטילה על הוויתם"? ומהי משמעות טענה זו של לם על תפיסת התפקיד של המורה בכיתה בעת הזו.
בסמינריון נערוך היכרות עם עולמות התוכן והתיאוריה של חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה ועם השאלות העולות ביחס למושגים אלו בשגרה ובמלחמה. שאלות אלו מציפות דילמות פדגוגיות ואתיות שהן חלק מתפיסת התפקיד של המורה והן מזמנות דיון מקצועי על הכיתה כמרחב ייחודי להתמודדות עם אתגרי התקופה.
ליווי בכניסה להוראה
ליווי אישי וכניסה להוראה (1)
מנחה: ד"ר טלי סגל
הקורס מבקש לעסוק בהיבטים עמוקים ומעשיים של מעשה החינוך וההוראה, בתנועה בין הפרקטי למהותי, למושגי, לאתי. נבקש לדון בסוגיות המלוות את שגרת העבודה של המורה והגננת, עם התלמידים, עם הקולגות ועם ההורים, ובדילמות והאתגרים המזומנים בשנות בית הספר והגן.
ליווי אישי וכניסה להוראה (2)
מנחה: שירה קנדלר
הקורס מבקש לברר את התפיסות האישיות של הסטודנטים/יות כלפי עולם החינוך. במהלך הקורס ינסחו הסטודנטים/יות 'אני מאמין חינוכי' מתוך להט ותשוקה לעסוק במטריד ובנדרש תיקון, יחקרו בעלי תפקידים בבית הספר, יזהו את מרכיבי החוסן האישי שלהם ושל עצמם ומתוך כך, יגבשו תמונת עתיד לשנים הראשונות בהוראה.
לאורך הקורס יתקיימו שיחות אישיות עם הסטודנטים/יות במטרה לעצב זהות מגובשת בתחום החינוך וההוראה.
סיורים ספרותיים
מנחה: ד״ר מימי חסקין
הקורס מציע חוויית למידה באוויר הפתוח באמצעות שלושה סיורים בתל אביב. הספרות תהיה הציר העיקרי של הסיור וממנו יישזר תחומי דעת נוספים: מוזיקה, היסטוריה, סביבה, סוציולוגיה.
כל סטודנט.ית מחוייב.ת להשתתף שני סיורים לפחות.
עליכן.ם לשריין ביומן את ארבעת המועדים הבאים:
15.11.24 – "ניצוצות מכוכבים אבודים" - בעקבות משוררות שנות העשרים
6.12.24 – "גבעת החול" של עגנון בנווה צדק
27.12.24 – "חייו מלאי שיר"- בעקבות אברהם חלפי ואברהם שלונסקי
3.1.25 תאריך חלופי למקרה ביטול של אחד המועדים בגלל מזג אוויר
תינתן אפשרות לשיתוף הסטודנטיות/ים בבניית הטיול ובהעברתו.
תמונת העתיד שלי: התפתחות אישית בעולם משתנה
מנחה: ד"ר אדם הישראלי
שנה ג' היא שנת הלימודים האחרונה לתואר. לכאורה, אחריה תסיימו את פרק הלימודים ותכנסו לשלב העבודה בבית הספר. אך, הוראת התחום שאותו בחרתם ללמוד יכולה גם להיות רק התחנה הראשונה במסע מתמשך של חקירה והתנסויות במערכת החינוך על אפשרויותיה הרבות.
כסטודנטים בגילאי 20-35 אתם שייכים לשלב הנקרא במדעי החברה "הבגרות הצעירה". שלב זה בחיים מאופיין בשאלות רבות לגבי העתיד בתחומי החיים השונים (לימודים, עבודה, זוגיות, מגורים ועוד). יחד עם בני גילכם בעולם המערבי אתם משתייכים לקבוצה דורית שזכתה לכינוי "דור ה-Z" מאחר והתקופה בה אתם מתבגרים מזוהה עם שינויים מהירים וכאוטיים שהפכו כבר לחלק מחיינו.
הקורס שלנו יורכב מכמה שלבים: (א) החלק הראשון יוקדש ללימוד של מושגי יסוד הקשורים לדור ה-Z, הבגרות הצעירה ושוק העבודה הדינמי והמשתנה. (ב) החלק השני יוקדש למיפוי אישי שכל אחד מכם יעשה ביחס לבחירות התעסוקתיות שתעמדו בפניהן (איזה סגנון עבודה מתאים לי? איזו סביבת עבודה מיטיבה איתי? מהם מנועי המוטיבציה שלי? ועוד). (ג) החלק השלישי יעסוק בהיכרות רחבה עם אפשרויות התעסוקה במערכת החינוך: בתי הספר, תפקידים במשרד החינוך, רשויות מקומיות, רשתות חינוך גדולות, עמותות חינוכיות וחברתיות, חינוך בלתי פורמלי, מיזמים טכנולוגים ועוד. בשלב זה תתפצלו לעבודה אישית בליווי שלי וכל אחד יחקור תפקיד ומסגרת חינוכית שמושכת אותו. בתהליך זה תבקרו במסגרות חינוכיות, תתלוו לבעלי תפקידים (Shadowing), תשתתפו בפגישות עבודה ותחקרו את הסביבות השונות. בחלק האחרון של הקורס נחזור לעבודה משותפת ובו כל אחד ישתף בתהליך שעבר וילמד את יתר הקבוצה מה גילה בדרך.
זהו קורס חדש בתוכנית ואני אעבור את התהליך בפעם הראשונה יחד איתכם, אז בטוח שיהיה מעניין!
קורסים לכלל התוכנית
רצועת רג״ב
מנחה: ד״ר נמרוד טל, סגל התכנית וסטודנטיות/ים
בכל יום חמישי, בין השעות 15:00 ל-15:45 תתקיים רצועה ייחודית שתוקדש לקידום נושאים שחשובים לסגל התכנית ולסטודנטים/ות. במשבת זאת יוצעו תכנים מגוונים על-ידי הסגל והסטודנטים אליהם יוזמנו כלל באי ובאות התכנית במטרה לשתף, לחשוב יחד ולפעול במשותף לקידום יוזמות ורעיונות שצומחים בתוך התוכנית.
מעורבות חברתית רג״ב
מנחה: ד״ר עתליה שרגאי
המעורבות של תכנית רג"ב משלבת התנסות חברתית, חינוכית ותרבותית לטובת החברה בישראל וקהילת המכללה וככזו היא מהווה נדבך חשוב בהכשרתן של א.נשי החינוך בתכנית. היקף הפעילות לאורך שלוש השנים בתכנית:
מצטייני משרד חינוך: 90 שעות (3 יחידות, 30 שעות בכל שנה).
מצטייני מכללה: 30 שעות (יחידה אחת באחת מהשנים בתכנית).
כל אחת ממסגרות הפעילות שלהלן מהווה אשכול של 30 שעות.
המעורבות יכולה להתבצע מתחילת שנת הלימודים תשפ"ה ועד לסוף יולי 2025, בהתאם למסגרות בהן הסטודנטיות יועסקו. המעורבות מורכבת משעות עבודה מעשיות במסגרות שונות, מהדרכה וממטלות כתיבה רפלקטיביות. משקלם של רכיבים אלו עשוי להשתנות בין המעורבויות.
היצע המעורבויות מאפשר עבודה במגוון תחומים – חינוך פורמאלי ובלתי פורמאלי, עם אוכלוסיות שונות מגילאים שונים – מתלמידי חטיבת ביניים ועד קשישים, ובמגוון סדירויות. בעת הבחירה, שימו לב לסדירויות ולמידת העצמאות הנדרשת בכל מעורבות.
שימו לב - לחלק מהמעורבויות יש מכסת סטודנטים שיכולים להשתתף בהן, וההרשמה תיסגר לאחר מילוי המכסה. המעורבויות פתוחות לסטודנטיות וסטודנטים מכל המגדרים, ללא קשר למגדר בה נכתבה ההנחיה.
בחירת המעורבויות תיעשה באמצעות אפליקציה ייעודית, והקישור אליה יישלח בתחילת שנת הלימודים.
מרתון אנגלית
מנחה: ד״ר עתליה שרגאי
EMI course: Education as activism – Lessons from the American Experience
Perceiving education as a social field of action, the course will address the intersection between teaching, broadly conceived, and social activism in both theory and practice. First, we will explore the history of education and activism in the American continent through the 20th and 21st centuries. Then, we will investigate the ideology, methodology, and experiences of several educators who were also well-known activists, and we will examine the specific environments in which they worked and the impact of their actions. Thus, we aim to provide models for activist thinking and actions. The course's curriculum will include texts, films and podcasts.
מחשבות על דיאלוג והמעשה החינוכי
מנחה: ד״ר מירב אלמוג
יסודה של הפילוסופיה הדיאלוגית בתפיסה האפלטונית שראתה בדיאלוג מבנה הבסיס של המחשבה, ולא רק עוד סגנון כתיבה פילוסופית. הפילוסופיה של מרטין בובר אף מרחיבה עמדה זו בכך שרואה בדיאלוג מבנה-יסוד של הקיום האנושי בעולם, מבנה העולה ביחסי האדם עם כל הקיים סביבו: הזולת, החיה, הטבע, והאמנות. הקורס המרוכז יוקדש להעמקה בשתי עמדות ייחודיות אלה, ובמקומו וכוחו של הדיאלוג במרחב החינוכי והקיומי. נקרא באופן צמוד בכתביהם של אפלטון ושל מרטין בובר, נדון, ונחשוב יחד על עמדות אלה בהקשר התרבותי-עכשווי, ועל השלכותיהם ביחס למשמעות, אמת, חשיבה וחינוך.