תוכנית הלימודים התלת שנתית בנויה כתהליך התפתחות שראשיתו בשנה א׳ בהנחת תשתיות הידע בשלושה תחומים: אינטלקטואלי, זהותי-מקצועי, מנהיגותי. קורס ״אבני דרך: הבחירה האנושית״, מניח את האדנים האינטלקטואליים ומקנה את השפה התיאורטית הדרושה להבנת אירועים ותהליכים ולניסוח מטרות ויעדים. לאחר מכן, בקורס ״זהות ושייכות״ תתחיל מלאכת חקירת הזהות המקצועית האישית בזיקה לחברה הישראלית ויילמדו כלי רפלקציה וביקורת. במקביל, במסגרת סיורי השראה, יילמדו תיאוריות שינוי וכלי מנהיגות וכן ייערכו מפגשים עם נשות ואנשי חינוך שהניעו שינוי ועיצבו את סביבתם המקצועית.
במקביל, בשני הקורסים הארציים תורחב התשתית המושגית בתחום המנהיגות ותינתן קרקע ליישום ראשון והתנסות ביזמות חינוכית פדגוגית תוך חשיפה לגיוון הזהותי במערכת החינוך בפרט ובחברה הישראלית בכלל. כך, קורס הליבה הארצי ״מנהיגות חינוכית״ יעסוק בהכרת ולמידת תיאוריות מנהיגות בשדה החינוך, בעוד הסמינר הארצי בנושא ״פדגוגיה בינתחומית ובינתרבותית בעידן ה- AI : אתגרים והזדמנויות למערכת החינוך בישראל״, שיועבר בשיתוף תכנית רוֹם במכללת אלקאסמי, יעמיק בתחום החדשנות ובממשקים של יזמות חינוכית עם הרב תרבותיות בחברה הישראלית.
השנה השנייה תוקדש להעמקה בשלושת האפיקים הללו – האינטלקטואלי, הזהותי-מקצועי והמנהיגותי – תוך דגש על בניית פעולה חינוכית. הקורס ״הולכים לעיבוד במערכת החינוך״ מעניק לסטודנטים/ות מפת דרכים להתמצאות בשדה החינוך בישראל והבנה עמוקה ומקיפה של עולם החינוך בו יפעלו ובו ינהיגו שינוי. בהמשך, הקורסים הפדגוגיים וההתנסות הייחודית יאפשרו הרחבה של ההיכרות של כל סטודנט/ית עם זהותו/ה המקצועית ותרגול של מגוון פדגוגיות כמקום לביטוי זהות זאת. בקורסים אלו יוכלו העמיתים/ות לבחור את הנתיב הקרוב ביותר לתחומי העניין שלהםן ולזהות החינוכית שלהן, ובכלל זה לעסוק בחינוך, קיימות ומנהיגות, בהפקת טקסים ואירועים בלתי-פורמליים במערכת החינוך, בפדגוגיה מתבוננת ובקידום חינוך לדמוקרטיה ולשלום במסגרת ארצית רחבה.
בהלימה לתכנים אלו, קורס הליבה הארצי יעסוק ביזמות חינוך תוך מבט ממוקד על מערכת החינוך ובמקומה בחברה הישראלית המורכבת.
השנה השלישית מתמקדת ביישום, פעולה, קבלת משוב מהשטח ולמידה. במסגרת ה״ליווי בכניסה להוראה״, ילוו הסטודנטים/ות בצעדים הראשונים בשדה החינוך ויכירו את השדה בו ירצו להפעיל את המיזם שגיבשו בשנה ב׳. בקורס ״תמונת העתיד שלי: התפתחות אישית בעולם משתנה״ יתנסו הסטודנטים/ות בהפעלת המיזם עצמו וכן יצוותו לנשות ואנשי חינוך לאורך ולרוחב מערכת החינוך הישראלית כדי ללמוד את המקצוע מתוך עבודה עמם . בד בבד עם ההתפחות המקצועית, בסמינריונים יפתחו העמיתים אופק להתפתחות אקדמית ולמחקר מתקדם.
כך, לאורך שלוש השנים, הסטודנטים/ות מגבשים/ות זהות מקצועית אישית מתוך בחירה ואוטונומיה ומפתחים בתוכה את מרכיב המנהיגות החינוכית בהתבסס על לימוד ורכישת שפה, בנייה ויזמות, ויישום בשטח וקבלת משוב.
שנה א׳
אבני דרך: הבחירה האנושית
ד״ר נטע בר יוסף פז, ד״ר מירב אלמוג, ד״ר נמרוד טל
קורס אבני דרך: הבחירה האנושית מניח את התשתית הרעיונית להבנת מושג הבחירה כחלק מתהליך אנושי מתמשך של עיצוב עצמי. במסגרת הקורס ייבחן תהליך זה דרך שלוש עדשות: היסטורית, פילוסופית וספרותית, שיחדיו יעניקו תמונה מורכבת אך בה בעת בהירה של פעולת הבחירה כבסיס להתפתחות האדם כאדם במציאות דינמית. על יסודות אלו יבנו הסטודנטים והסטודנטיות זהות מקצועית כאנשי וכנשות חינוך לאורך התוכנית, ולאורך החיים המקצועיים.
זהות ושייכות
גב' שירה קנדלר
קורס זה הינו אחד הקורסים הפותחים את תוכנית רוֹם והוא מבקש להתבונן על שני מושגי יסוד: 'זהות' ו-'שייכות' אשר לא ינותקו. הקורס כולל חוויה אישית וקבוצתית מעוררת שאלה לגבי מיקומו של סיפור החיים בעולם החינוך: האם התלמיד יכול להוות טקסט של עצמו והמורה טקסט עבור התלמיד?
מטרת הקורס היא להבין את המשמעות שבמעשה החינוכי בעיסוק בשאלות של זהות ושייכות, ולהכיר פרקטיקות שונות בעיסוק בנושא זה. הקורס מאפשר למשתתפים/ות ,בין היתר, לבחון את עצמם כיחידים אל מול תפיסות העולם החינוכיות שלהם/ן וכקבוצת שייכות משמעותית לאורך שנות הלימודים בתוכנית.
מנהיגות חינוכית (קורס ליבה ארצי; נלמד בימים מרוכזים ברחבי הארץ)
ד״ר אדם הישראלי
קורס זה מניח תשתית מושגית משותפת לכלל העמיתים בתוכנית המצטיינים הארצית של משרד החינוך בתחום המנהיגות החינוכית. הוא סוקר תיאוריות ומושגים בסיסיים קלאסיים בחקר המנהיגות החינוכית בעשורים האחרונים. לצד המונחים האקדמים, תפגשו בקורס נאומים, סרטים, טקסטים ספרותיים ומקורות נוספים בתחום זה. בקורס ישתלבו גם מפגשים עם מנהיגים ומנהיגות חינוכיים בעולם האקדמי ובשדה החינוכי אותם תפגשו ותכירו.
הקורס נבנה סביב אתגר חינוכי מהעולם האמיתי, שאותו יציג לכם שר התרבות והספורט ושר המדע והטכנולוגיה לשעבר וחבר הכנסת חילי טרופר (טרם תואם סופית). טרופר, בעברו מחנך ומנהל בית ספר ומנהל אגף החינוך בירוחם, הינו בעל עבר עשיר בעולם החינוך הן בשדה והן בעמדות של קביעת מדיניות. האתגר עמו תדרשו להתמודד מסמן עבורכם את אחד מיעדי התוכנית המרכזיים:
טיפוח מנהיגים חינוכיים מצוינים, רחבי אופקים ובעלי ראייה הוליסטית, הפועלים כקהילה המשפיעה על איכות ושיפור מתמיד של מערכת החינוך הישראלית.
פדגוגיה בינתחומית ובינתרבותית בעידן ה- AI : אתגרים והזדמנויות למערכת החינוך בישראל (סמינר ארצי בשיתוף מכללת אלקאסמי)
ד"ר ענת אבן זהב, מכללת סמינר הקיבוצים; ד"ר אינאס קעדאן, מכללת אלקאסמי
עת פוסט קורונה מערכות חינוך נדרשו להתאמות מבניות ופדגוגיות בהוראה ובלמידה. בישראל, המחאה החברתית-פוליטית ומלחמת חרבות ברזל זימנו אתגרים לימודיים, חברתיים ורגשיים עבור תלמידים ומורים. ההזדמנות ליישום פדגוגיה בינתחומית בעת הזו עשוי לתת מענה ולהקל על האתגרים. בקורס נדון בהוראה ולמידה בינתחומית: כיצד לפתח פדגוגיות המסייעות להוראה בינתחומית? האם קיימת פדגוגיה בין תרבותית? הנושאים שיוקפו בקורס, ילמדו בדרך של התנסות בדגמים של הוראה בינתחומית דרך התנסות אישית. כקורס בינמכללתי סטודנטים/יות מסמינר הקבוצים וסטודנטים/יות ממכללת אלקאסמי יעסקו יחד בשאלות פדגוגיות ודידקטיות של ההוראה הבינתחומית ובהיבטיה הבינתרבותיים (החברה היהודית לצד החברה הערבית). הלומדים יתנסו בבנייה ויישום של יחידת לימוד בינתחומית בתחומי דעת המוכרים להם לצד תחומי דעת חדשים. החשיפה לכלים, לפרספקטיבות ורעיונות הלקוחים משני תחומי דעת או יותר במטרה להסביר תופעות/ לפתור בעיות שלא תקבלנה מענה בהסתכלות חד־תחומית ובדגש על הרלוונטיות לחיי הלומדים תהווה התנסות משמעותיות. פיתוח גישה פדגוגית ייחודית כזו המשלבת בינתחומיות ובינתרבותיות תתרום לחדשנות פדגוגית בקרב הלומדים ותאפשר להם ליכולת להתמודד עם אתגרים פדגוגיים שיפגשו בהם המהלך חייהם המקצועיים כמורים, ואנשי ונשות חינוך במערכת החינוך בישראל. הקורס כולל יישום הדגמית עם תלמידי מערכת החינוך (בי״ס אורט סינגלובסקי וביס בבאקה אלגרבייה)
מקורות השראה: בחירה בחינוך ומקורות השראה (בשילוב סיורים ומפגשים)
ד״ר עתליה שרגאי
הקורס יעסוק בבחירה בחינוך – כעיסוק וכיעוד, בהקשר של החברה הישראלית. נעשה זאת באמצעות מפגשים עם נשות ואנשי חינוך ושיחות איתם על הבחירות שהם עשו ועושים מדי יום, ועבודה עצמית של הסטודנטיות.ים. במקביל, נעקוב אחר המעורבויות החברתיות שלכןם, ונקשור אותן לעבודה חינוכית בהיבטיה השונים.
מטרתו של הקורס היא לחדד את נושא הבחירה בהקשר של עבודת חינוכית בישראל של היום ולעזור לסטודנטיות.ים הלומדים בו לפתח את האני החינוכי שלהם, תוך הבנה של הבחירות שהם עשו ועושים. זאת, באמצעות עבודה עצמית וקבוצתית ותוך היכרות עם נשות ואנשי חינוך שיהוו מודל לעבודה במסגרות חינוכיות מגוונות.
מטרת הקורס:
שימו לב:
מרתונים, EMI וקורסים מיוחדים
על כוחה של פליאה: בין שוטטות לאמנות (מול EMI)
ד"ר מירב אלמוג
הלך-הרוח הייחודי של פליאה יהווה מרכז קורס זה ואנו ננסה להבינו באופן חוויתי ותיאורטי. בקורס נחקור את נקודת המוצא הרואה במזג הפליאה מקור החשיבה והפעולה הפילוסופית, ונקשרה לשתי חוויות: עמידה מול יצירת אמנות, וחוויית השיטוט העירוני והשיטוט בטבע. נקרא על אודות חוויות אלו, ונתנסה בהן בפועל, כמו גם נדון ונחשוב יחד על הקשר בין ילדות, פליאה, כוחה של השאלה, והקשר בין חינוך ושימור פליאה בחיינו הבוגרים.
Course title: Ecohumanism: Environment, Culture and Contemplation – EMI (מול על כוחה של פליאה: בין שוטטות לאמנות)
Dr. Netta Bar Yosef-Paz
The environmental crisis we are all experiencing is one of the most burning issues in the world today, and it is discussed mostly in English. Indeed, the Israeli Ministry of Education is promoting the Education for Sustainability as a unique curriculum across the disciplines. Hence, the course offers Education for Sustainability in an Eco-humanist approach, and allows the students to experience various pedagogical tools for these purposes. We will contemplate our urban surroundings, natural and man-made, we will watch relevant works of art, cinema and video preoccupied with the environment, and we will read a few short contemporary literary texts which focus on environment, nature and sustainability. Adopting the ecocritical approach and the eco-humanist perception we will discuss and study the themes arising from all of the above, while connecting the eco-systems to the inner space of each learner. We will stop, contemplate, reflect, create and converse. Thus, we will associate the well-being of the eco-systems we are part of with social justice and the well-being of each and every one of us.
During the course the students will experience an urban hike, a visit to an exhibition and contemplative pedagogy (including mindfulness meditation) while exercising and enhancing the four language skills in English – speaking, listening, reading and writing.
שנה ב׳
הולכים לעיבוד במערכת החינוך
ד״ר תמי הופמן
השיעור הוא קורס מבוא העוסק המתבונן במערכת החינוך הישראלית, מאפייניה המרכזיים והאתגרים העומדים בפניה, תוך זיקה לשאלות סוציולוגיות רחבות ומאפייני החברה הישראלית בכללותה.
נקודת המוצא של הקורס היא שהמורה והגננת המלמדים במערכת החינוך ראוי שיכירו את מבנה מערכת החינוך כמרחב המושפע מן החברה הישראלית והמתחים המרכזיים המלווים אותה מצד אחד וכזירה מרכזית למאבק בין קבוצות שונות על תפיסות עולם, ערכים והשפעה מצד שני.
הקורס ישלב גישות היסטוריות וסוציולוגיות להבנת מערכת החינוך. גישות אלו יסייעו במיפוי וחשיבה על האתגרים העכשוויים העומדים בפני אנשי ונשות החינוך המלמדים במערכת החינוך. על בסיס המושגים שיוצגו בקורס נבחן מקרים שונים בתחומי חברה וחינוך שיוצגו כמקרי מבחן לצורך דיון והבנת מורכבות שאלות אלה בכלל ובהקשר של הוראה וחינוך בפרט.
ימי המלחמה מזמנים התבוננות נוספת על פערים, קשיים ואתגרים במערכת החינוך. תקופת המשבר הנמשכת חושפת מגמות קיימות ואף מקצינה תהליכים שלעיתים הם סמויים יותר מן העין. הקורס יבקש לטפח אוריינות מערכתית בקרב הסטודנטים והסטודנטיות ולהציע כלים לפענוח והבנה טובה יותר של המציאות החינוכית העכשווית.
חינוך וחברה בישראל (קורס ליבה ארצי; נלמד בימים מרוכזים ברחבי הארץ)
ד״ר אדם הישראלי
תקציר קורס תשפ״ו יעודכן בקרוב
עתידים ישראליים
ד״ר נמרוד טל
מערכת החינוך בישראל פועלת בהקשר תרבותי, חברתי ופוליטי מורכב המתבטא בין היתר בריבוי שאיפות, מטרות ותמונות עתיד של קבוצות שונות בחברה. בקורס נעסוק בעתידים אלו ונבחן היכן וכיצד הם משיקים זה לזה, נשזרים זה עם זה ומתנגשים זה בזה. במהלך הלמידה נחקור את השורשים ההיסטוריים של עתידים ישראלים שונים, נפגוש פעילים ופעילות המבקשים/ות לעצב את עתידה של המדינה בכיוונים שונים וננסה להרחיב בעצמנו ומתוך הווייתנו וזהותנו המקצועית את אפשרויות עתידה של החברה.
הקורס יילמד בזיקה קרובה לקורסים ״הולכים לעיבוד במערכת החינוך״ ו״מנהיגות במערכת החינוך הישראלית״ ויחד איתם יעסוק בשאלה לאן נרצה להנהיג את החינוך בישראל ולעבר איזה עתיד.
התנסויות בפדגוגיות ייחודיות ברוֹם: קורסים החושפים את הסטודנטים/ות לגישות פדגוגיות מגוונות ומיוחדות (בחירה מתוך אפשרויות)
פדגוגיה מתבוננת (קורס סמסטריאלי)
ד"ר נטע בר יוסף-פז
רוב הקורס יתנהל כסדנה שבה נתנסה בפרקטיקות של מדיטציית מיינדפולנס, "שפת הקשב" (מיינדפולנס לילדים ונוער), והתבוננות כחלק מתחומי ידע נוספים (בעיקר ספרות, אקולוגיה ומקרא). הקורס ישלב קריאה, כתיבה, תנועה ופרקטיקות של נשימה ומדיטציה. נקרא, נשוחח, נקשיב, נכתוב וגם נשתוק. פדגוגיה מתבוננת היא למידה פעילה שיש בה האטה, השתהות והפנייה מכוונת של תשומת הלב פנימה אל "מרחב פנים האדם" (אורן ארגז). כך מוסב מוקד הלמידה מקניית דעת במקצועות הלימוד אל טיפוח מודעות קשובה של הלומדות – אל גופן.ם, נפשן.ם, זולתן.ם והטבע שסביבן.ם. בכך מפתחות.ים הלומדות.ים (והמלמדות.ים) פניות רגשית ורווחה נפשית, תודעה ערנית, דמיון, אמפתיה, התפתחות רוחנית והתנהלות הרמונית עם הסביבה האנושית והטבעית.
בקורס נכיר את עקרונות הפדגוגיה המתבוננת, וגישות שונות בתחום.
שימו לב: הקורס כולל שני תאריכים נוספים:
- יום חשיפה בביה"ס אריאל שרון בחולון. (יום ששי – תאריך יישלח בהקדם)
- יום תרגול מרוכז במרחב ההתבוננות בקמפוס נמיר (יום ששי – תאריך יישלח בהקדם).
ריטואלים טקסיים: מקומם בחינוך ובעיצוב תודעת זיכרון (כולל שעות מעורבות חברתית [מרתון בחופשת פסח + 10 ימי חזרות ומפגשי זום לפני ואחרי חופשת פסח])
ד"ר תמר קטקו
מה זה טקס? שאל הנסיך הקטן. גם זה מן הדברים שהוזנחו יתר על המידה – ענה השועל והרי זהו מעשה המבדיל יום אחד מכל יתר הימים ומייחד שעה אחת מכל השעות האחרות…" (מתוך: הנסיך הקטן אנטואן דה סנט-אכזופרי )
הקורס מציף את "העבר הגולמי" והלא ערוך. תכליתו להתבונן בהיסטוריה של טקסים, ריטואלים של פולחן ועל מה הם עונים מבחינה קהילתית ואנושית. הסוגיות המרכזיות בקורס יעסקו בשאלות:
א. כיצד התקבעו טקסים שונים במסורות חברתיות, חינוכיות ולאומיות, ומהן השפעות הגומלין שלהם על קביעת הזיכרון הקולקטיבי ויסודות האומה?
ב. מה מקומו של זיכרון קולקטיבי ודרכי שימורו בעיצוב הזהות והשייכות למדינה, למורשת עם ולתהפוכות שמתחוללים לאורך ההיסטוריה.
בנוסף, נשוחח על גיבוש תודעת זיכרון בחברה רב-לאומיות-עדתית, ובמאפייני הנצחה בעתות משבר כמו זה לאחר ה- 7 באוקטובר. במהלך המפגשים נשלב דוגמאות של טקסטים קנוניים שנכללים בעצרות ובטקסים ממלכתיים, שירים, נאומים, קטעי מקור ופרשנויות אלטרנטיביות ברוח הזמן; מאפיינים של עצרות זיכרון קבועות ומתהוות כתגובה לאירועים בלתי צפויים; דוגמאות מתועדות וייצוגים קולנועיים ותקשורתיים.
פרויקט הגמר של הקורס יכלול התנסות תיאורטית ומעשית בהפקתם של שני טקסי זיכרון והנצחה שיובילו משתתפי-ות הקורס: האחד, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, והשני, יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי האיבה.
יוצרים עתיד: מערכת החינוך כשדה לעשייה ושינוי חברתי (כולל שעות מעורבות חברתית [מרחף שנתי])
ד״ר יען גולן
אופטימיות היא משאלת לב. תקווה היא פעולה. בחינוך יוצרים תקווה.
החברה הישראלית מתמודדת כיום עם אתגרים מורכבים ותפקידם של אנשי ונשות חינוך כמובילי ומעצבי שינוי חברתי הופך קריטי יותר מתמיד. ישראל זקוקה לאנשי ונשות חינוך התופסים את תפקידם לא רק כמובילים פדגוגיים, אלא גם כמובילי שינוי חברתי משמעותי.
קורס זה מציב את נשות ואנשי החינוך בחזית העשייה החינוכית-החברתית והאזרחית בישראל, ומיועד לסטודנטים.ות לחינוך הרואים.ות במעורבות חברתית חלק בלתי נפרד מהייעוד החינוכי שלהם.ן. הקורס מזמן מרחב ייחודי של תקווה ועשייה משמעותית, תוך התמודדות עם אתגרי השעה.
הקורס מתמקד בפיתוח מיומנויות אזרחות פעילה ומנהיגות חינוכית כחלק מהזהות המקצועית של אנשי ונשות החינוך. התכנים בקורס כוללים מתודולוגיות לתכנון יוזמות חברתיות, דיאלוג ביקורתי, שיח זהויות וחשיפה למגוון קולות ופרספקטיבות. במהלך הקורס הסטודנטים יתכננו ויובילו יוזמות.
הקורס הוא חלק מתכנית בין מוסדית ובין מגזרית הנקראת "יוצרים עתיד" מבית מכון מנדל למנהיגות. הקורס מתקיים בשיתוף עם שמונה מוסדות להכשרה נוספים ברחבי הארץ, וכולל כנסים ארציים ומפגשי למידה בין-מוסדיים המעשירים את חוויית הלמידה ומרחיבים את נקודות המבט שלהמשתתפים/ות.
התוכנית מאפשרת מפגשים עם סטודנטים.ות שבחרו באותו ייעוד פרופסיונאלי אך לומדים במוסדות הכשרה אחרים, יהודים וערביים, דתיים וחילוניים. עבודה בין-מוסדית מאפשרת שיתופי פעולה והפריה הדדית, ומעצימה את ההשפעה של הסטודנטים כפרטים וכקבוצה במכללה.
מטרות הקורס:
מובילי קיימות (כולל שעות מעורבות חברתית [מרחף שנתי])
סגל הפקולטה למדעים
הקורס נועד לפתח חשיבה, ערכים וכישורים בתחום הקיימות בקרב חברי סגל מנהלי, סגל אקדמי וסטודנטים. המטרה היא לקרב ולחדד את הרלוונטיות של התחום הסביבתי לכל המשתתפים, לעורר מודעות לבעיות חברתיות-סביבתיות ולעודד לפעולה לשינוי חיובי בקמפוס, בקהילה ובמעגלים מתרחבים.
הקורס הינו חוויתי ומבוסס סיורים, ומהווה מרחב לעשייה ולמפגש בתחום הקיימות עם כ-25 משתתפים. במהלך הקורס מתקיימים ימי סיור ברחבי הארץ, שבהם נפגשים המשתתפים עם אנשי חינוך, פעילים סביבתיים ואנשי מפתח מעוררי השראה, מבקרים במוסדות ומקומות רלוונטיים ומטיילים במרחבי חוץ ומסלולי טיול מגוונים.
דגשים בקורס:
תדירות הסיורים:
סיורים מתוכננים אחת לחודש, עם השאיפה לקיים 5-6 סיורים במהלך השנה, משתנה בהתאם לאורך הסיורים (יומיים, יום או חצי יום).
שנה ג׳
ליווי אישי וכניסה להוראה (1)
ד״ר טלי סגל
"כל חיי אמת פגישה הם" (מרטין בובר, בסוד שיח)
הקורס מבקש לעסוק בהיבטים עמוקים ומעשיים של מעשה החינוך וההוראה, בתנועה בין הפרקטי למהותי, למושגי, לאתי. נבקש לדון בסוגיות המלוות את שגרת העבודה של המורה והגננת, עם התלמידים, עם הקולגות ועם ההורים, ובדילמות והאתגרים המזומנים בשנות בית הספר והגן.
נלווה את הסטודנטים בתהליכי הכניסה להוראה, ראיון, מבנה המשרה, תהליכי ההערכה הפורמליים ותהליכי ההסמכה.
דרכי ההוראה: דיונים בכיתה, שיחות אישיות, קריאה משותפת של טקסטים, עבודה בקבוצות קטנות, ניתוח מקרים, וכתיבה רפלקטיבית.
נושאים:
מקורות הסמכות של המורה, רפלקטיביות בהוראה, "נוכחות", חינוך ואתיקה, שוויון, דיאלוג, החופש ללמוד, מגדר בכיתה, ימי הורים, Outsourcing בהוראה – בעד (ובעיקר נגד), חינוך ופסיכולוגיה, "העובדות אך לא זוהר המחשבה" (אמילי דיקינסון) - הערכה ומדידה, בין האישי לפרטי, פרידה: האם התהליך החינוכי מסתיים?
ליווי אישי וכניסה להוראה (2)
גב׳ שירה קנדלר
הקורס מבקש לברר את התפיסות האישיות של הסטודנטים/יות כלפי עולם החינוך. במהלך הקורס ינסחו הסטודנטים/יות 'אני מאמין חינוכי' מתוך להט ותשוקה לעסוק במטריד ובנדרש תיקון, יחקרו בעלי תפקידים בבית הספר, יזהו את מרכיבי החוסן האישי שלהם ושל עצמם ומתוך כך, יגבשו תמונת עתיד לשנים הראשונות בהוראה.
לאורך הקורס יתקיימו שיחות אישיות עם הסטודנטים/יות במטרה לעצב זהות מגובשת בתחום החינוך וההוראה.
תמונת העתיד שלי: התפתחות אישית בעולם משתנה
מנחה: ד"ר אדם הישראלי
שנה ג' היא שנת הלימודים האחרונה לתואר. לכאורה, אחריה תסיימו את פרק הלימודים ותכנסו לשלב העבודה בבית הספר. אך, הוראת התחום שאותו בחרתם ללמוד יכולה גם להיות רק התחנה הראשונה במסע מתמשך של חקירה והתנסויות במערכת החינוך על אפשרויותיה הרבות.
כסטודנטים בגילאי 20-35 אתם שייכים לשלב הנקרא במדעי החברה "הבגרות הצעירה". שלב זה בחיים מאופיין בשאלות רבות לגבי העתיד בתחומי החיים השונים (לימודים, עבודה, זוגיות, מגורים ועוד). יחד עם בני גילכם בעולם המערבי אתם משתייכים לקבוצה דורית שזכתה לכינוי "דור ה-Z" מאחר והתקופה בה אתם מתבגרים מזוהה עם שינויים מהירים וכאוטיים שהפכו כבר לחלק מחיינו.
הקורס שלנו יורכב מכמה שלבים: (א) החלק הראשון יוקדש ללימוד של מושגי יסוד הקשורים לדור ה-Z, הבגרות הצעירה ושוק העבודה הדינמי והמשתנה. (ב) החלק השני יוקדש למיפוי אישי שכל אחד מכם יעשה ביחס לבחירות התעסוקתיות שתעמדו בפניהן (איזה סגנון עבודה מתאים לי? איזו סביבת עבודה מיטיבה איתי? מהם מנועי המוטיבציה שלי? ועוד). (ג) החלק השלישי יעסוק בהיכרות רחבה עם אפשרויות התעסוקה במערכת החינוך: בתי הספר, תפקידים במשרד החינוך, רשויות מקומיות, רשתות חינוך גדולות, עמותות חינוכיות וחברתיות, חינוך בלתי פורמלי, מיזמים טכנולוגים ועוד. בשלב זה תתפצלו לעבודה אישית בליווי שלי וכל אחד יחקור תפקיד ומסגרת חינוכית שמושכת אותו. בתהליך זה תבקרו במסגרות חינוכיות, תתלוו לבעלי תפקידים (Shadowing), תשתתפו בפגישות עבודה ותחקרו את הסביבות השונות. בחלק האחרון של הקורס נחזור לעבודה משותפת ובו כל אחד ישתף בתהליך שעבר וילמד את יתר הקבוצה מה גילה בדרך.
זהו קורס חדש בתוכנית ואני אעבור את התהליך בפעם הראשונה יחד איתכם, אז בטוח שיהיה מעניין!
סמינריונים בחינוך (בחירה מתוך אפשרויות)
צבא וצבאיות, בית ספר וחינוך (סמינריון שנתי)
ד״ר תמי הופמן
לצבא ולצבאיות מקום מרכזי בחברה הישראלית בימי שגרה ובימי מלחמה וכחלק בלתי נפרד מתהליכי ההתהוות של החברה הישראלית. קבוצות חברתיות שונות בחברה הישראלית (יהודים וערבים; חילונים, דתיים וחרדים) מתייחסות לצבא ולצבאיות בצורות מגוונות ואף סותרות במרחב הציבורי, התרבותי והפוליטי. היבטים של צבאיות (מיליטריזם) נוכחים בחברה הישראלית במרחבים אזרחים שונים בצורה גלויה וסמויה והם בעלי משמעות ותפקיד בעיצוב תפיסת האזרחות הישראלית בכללותה. אחת הזירות המרכזיות בהן ניתן לבחון היבטים היא זירת החינוך על המרחבים השונים המרכיבים אותה: חינוך פורמלי, בלתי פורמלי, חינוך לא פורמלי (למשל תקשורת ורשתות חברתיות).
הסמינר יעסוק במפגש שבין הצבא לבין החברה והחינוך בהיבטים היסטוריים, סוציולוגים ואנתרופולוגיים. נבחן ונכיר תיאוריות ומושגים מרכזיים בחקר יחסי צבא וחברה ונבחן את הנוכחות שלהם ומשמעותם במרחב הישראלי בדגש על מערכת החינוך, על מגוון הקבוצות הלומדות בה ובעת הזו במיוחד. הלימוד וההיכרות עם עולם מחקרי זה יהווה בסיס לדיון בזויות השונות של המפגש בין צבא וצבאיות לבין החברה והחינוך בישראל. דיון זה יבקש לאפשר התבוננות במרחבים בהם תהליכים חינוכיים, פדגוגים וחברתיים מושפעים ברמות שונות של מודעות ממקומם המרכזי של הצבא ושיח הצבאיות בחברה הישראלית. עבודת הסמינריון של כל אחד ואחת מהמשתתפים בקורס תעסוק בנושא המעניין ומסקרן אותו/אותה בהקשרים אלו, בגישה איכותנית ובליווי אישי של מרצת הקורס.
חזון כהרגל (סמינריון שנתי)
ד"ר טלי סגל
"חינוך מוסרי לא יתכן בלי חזון של גדולה, שהפך להרגל" אלפרד נורת' וויטהד.
ביקורת מקובלת על בית הספר טוענת כי זהו מוסד שמרני המשעתק סדר חברתי נושן. בקורס נבקש לדון בשאלה זו ולשאול האם בית הספר היום עשוי להיות מוסד חברתי המציע, משרטט חזון ואידיאה? מרחב שבו ניתן לנסח אלטרנטיבה להוויה השגורה, ובו המורה היא מי שנותנת עדות לחזון, המצביעה (מורה) על אידיאה אפשרית בת מימוש. אולי דווקא בבית ספר עשויה לבוא לידי ביטוי האתיקה בניסוחו של לוינס, כשאיפה לצאת מן ההוויה כעובדה נתונה וכאופק אחרון. לוינס מנסח רעיון זה בחריפות: "כל תרבות המשלימה עם ההוויה, עם הייאוש הטרגי שבה, ועם הפשעים שהיא מצדיקה, ראויה לתואר ברברית".
בסמינריון נבקש לבחון את שלושת גלי הרפורמה המשמעותיים בחינוך במהלך המאה העשרים, החל מהחינוך הפרוגרסיבי מבית מדרשו של ג'ון דיואי, שמעצבים את שדה החינוך עד לימינו. נדון בשאלות: מהו נוסחו של הצדק שבתשתית הרפורמה הפינית בחינוך ובמה הוא שונה מרפורמתno child left behind של נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש (שדבק בה גם הנשיא אובמה). נבחן רפורמות אלו לאורם של חזונות (בלשונו של וויטהד), וביחס לשדה החינוך בישראל, שבו אנו פועלים.
קחו יוזמה: עשייה חינוכית מחוברת מציאות (שנתי)
ד"ר ענת אבן זהב, ד"ר עתליה שרגאי, גב׳ מאיה רודיטי
השדה החינוכי בישראל עמוס ביוזמות מסוגים שונים, הפונות לקהלי יעד שונים, מבקשות לענות על צרכים מגוונים ושואפות לפתור בעיות מורכבות. לקראת יציאתן של הסטודנטיות והסטודנטים לעבודה, הקורס המוצע שואף לקרב אותם אל עולם היזמות החינוכית, מהצד העיוני והפרקטי גם יחד.
תחילה נכיר את השדה הזה על שחקניו השונים, ונבחן גם מספר דוגמאות מהעולם. זאת, באמצעות הרצאות אורח וסיורים במיזמים חינוכיים מעניינים. בחלקו העיקרי של הקורס יתנסו הסטודנטיות והסטודנטים ביצירת מיזם חינוכי על שלביו השונים: שלב ההשראה וההרהור ברעיון; זיהוי צרכים ומחקר שדה; ותכנון ובניית מיזם פדגוגי חינוכי; בשלב האחרון יבצעו הסטודנטיות ביצוע פיילוט בקנה מידה מצומצם. לסיום נתכנס להצגת המיזמים, סיכום וחשיבה על השלבים הבאים.
ההתנסות בניהול מיזם ויישומו על כל היבטיו תאפשר התנסות ובחינה רפלקטיבית וביקורתית שלו, ותצייד את הסטודנטיות והסטודנטים העומדות בפני כניסה לשוק העבודה במיזם אותו יוכלו לבצע בהמשך דרכם בשדה החינוך לגווניו.
הקורס כולל את שעות המעורבות החברתית בהן מחוייבים הסטודנטים.ות בשנה ג'.