תוכנית הלימודים התלת שנתית בנויה כתהליך התפתחות שראשיתו בשנה א׳ בהנחת תשתיות הידע בשלושה תחומים: אינטלקטואלי, זהותי-מקצועי, מנהיגותי. קורס ״אבני דרך: הבחירה האנושית״, מניח את האדנים האינטלקטואליים ומקנה את השפה התיאורטית הדרושה להבנת אירועים ותהליכים ולניסוח מטרות ויעדים. לאחר מכן, בקורס ״זהות ושייכות״ תתחיל מלאכת חקירת הזהות המקצועית האישית בזיקה לחברה הישראלית ויילמדו כלי רפלקציה וביקורת.
במקביל, בשני הקורסים הארציים תורחב התשתית המושגית בתחום המנהיגות ותינתן קרקע ליישום ראשון והתנסות ביזמות חינוכית פדגוגית תוך חשיפה לגיוון הזהותי במערכת החינוך בפרט ובחברה הישראלית בכלל. כך, קורס הליבה הארצי ״מנהיגות חינוכית״ יעסוק בהכרת ולמידת תיאוריות מנהיגות בשדה החינוך, בעוד הסמינר הארצי בנושא ״פדגוגיה בינתחומית ובינתרבותית בעידן ה-- AI : אתגרים והזדמנויות למערכת החינוך בישראל״ יעמיק בתחום החדשנות ובממשקים של יזמות חינוכית עם הרב תרבותיות בחברה הישראלית.
השנה השנייה תוקדש להעמקה בשלושת האפיקים הללו – האינטלקטואלי, הזהותי-מקצועי והמנהיגותי – תוך דגש על בניית פעולה חינוכית. הקורס ״הולכים לעיבוד במערכת החינוך״ מעניק לסטודנטים/ות מפת דרכים להתמצאות בשדה החינוך בישראל והבנה עמוקה ומקיפה של עולם החינוך בו יפעלו ובו ינהיגו שינוי. בהמשך, הקורסים הפדגוגיים וההתנסות הייחודית יאפשרו הרחבה של ההיכרות של כל סטודנט/ית עם זהותו/ה המקצועית ותרגול של מגוון פדגוגיות כמקום לביטוי זהות זאת. בקורסים אלו יוכלו העמיתים/ות לבחור את הנתיב הקרוב ביותר לתחומי העניין שלהםן ולזהות החינוכית שלהן, ובכלל זה לעסוק בחינוך, קיימות ומנהיגות, בהפקת טקסים ואירועים בלתי-פורמליים במערכת החינוך, בפדגוגיה מתבוננת ובקידום חינוך לדמוקרטיה ולשלום במסגרת ארצית רחבה.
בהלימה לתכנים אלו, קורס הליבה הארצי יעסוק ביזמות חינוך תוך מבט ממוקד על מערכת החינוך ובמקומה בחברה הישראלית המורכבת. הסמינר הארצי בנושא ״גבולות״ יבחן את מערכת החינוך מבעד למושג הגבול כדי לאפשר הבנה עמוקה ומבוססת של האתגרים המבניים של מערכת סקטוריאלית בחברה רב-תרבותית.
השנה השלישית מתמקדת ביישום, פעולה, קבלת משוב מהשטח ולמידה. במסגרת ה״ליווי בכניסה להוראה״, ילוו הסטודנטים/ות בצעדים הראשונים בשדה החינוך ויכירו את השדה בו ירצו להפעיל את המיזם שגיבשו בשנה ב׳. דרך סיורים, מפגשים והתנסויות יחודיות, שני קורסים נוספים לבחירה יעמדו על הקשר שבין חינוך לאומנות ויבחנו את הביטוי המוכר, אך העמום, אומנות החינוך. בד בבד עם ההתפחות המקצועית, בסמינריונים יפתחו העמיתים אופק להתפתחות אקדמית ולמחקר מתקדם.
כך, לאורך שלוש השנים, הסטודנטים/ות מגבשים/ות זהות מקצועית אישית מתוך בחירה ואוטונומיה ומפתחים בתוכה את מרכיב המנהיגות החינוכית בהתבסס על לימוד ורכישת שפה, בנייה ויזמות, ויישום בשטח וקבלת משוב.
התנסות רום: חינוך, מנהיגות, דמוקרטיה (התנסות ייחודית ומעורבות חברתית שנה א׳; לפני תחילת שנת הלימודים)
ד״ר נמרוד טל וד״ר תמי הופמן
תכנית רום במכללת סמינר הקיבוצים חרתה על דגלה הכשרת נשות ואנשי חינוך השואפים ומסוגלים ליזום ולהוביל תהליכים חינוכיים שיקדמו חברה דמוקרטית ליברלית שואפת שלום בישראל. הקורס ״חינוך, מנהיגות, דמוקרטיה״ הוא שער הכניסה לתכנית ולמסלול ההכשרה הייחודי וקושר יחדיו את מרכיבי הליבה שלה לכדי מהלך כולל של השפעה על התכנית עצמה, על המכללה ועל החברה הישראלית.
ראשיתו של המהלך בכל שנה לפני תחילת הלימודים בסמינר בן שלושה ימים המורכב מיומיים (כולל לינה) בירושלים ויום עבודה נוסף במכללה. השהות בירושלים תכלול:
יום העבודה במכללה יוקדש לעיבוד ההתנסות והלמידה החווייתית לכדי מהלך חינוכי-ערכי שאותו יובילו הסטודנטיות והסטודנטים במכללה ומחוץ לה ביום הלמידה השנתי לזכרו של יצחק רבין, בשבוע הפוליטי ובמסגרות שונות נוספות לאורך השנה. מהלך זה יכלול יוזמות (מפגשים, סדנאות, סיורים, הרצאות וכו׳) שיתקיימו לאורך השנה במכללה (שני הקמפוסים) וכן מחוץ לה (אצל ארגונים שותפים, במרחב העירוני, במוזיאונים וכדומה).
אבני דרך: הבחירה האנושית
ד״ר נטע בר יוסף פז, ד״ר מירב אלמוג, ד״ר טלי סגל
קורס אבני דרך: הבחירה האנושית מניח את התשתית הרעיונית להבנת מושג הבחירה כחלק מתהליך אנושי מתמשך של עיצוב עצמי. במסגרת הקורס ייבחן תהליך זה דרך שלוש עדשות: היסטורית, פילוסופית וספרותית, שיחדיו יעניקו תמונה מורכבת אך בה בעת בהירה של פעולת הבחירה כבסיס להתפתחות האדם כאדם במציאות דינמית. על יסודות אלו יבנו הסטודנטים והסטודנטיות זהות מקצועית כאנשי וכנשות חינוך לאורך התוכנית, ולאורך החיים המקצועיים.
זהות ושייכות
ד״ר יעל גולן
קורס זה עוסק בבחינת מושגי הזהות והשייכות בהקשרים אישיים, חברתיים ומקצועיים, תוך יצירת מרחב משותף לסטודנטיות ולסטודנטים מצטיינים ממחלקות ופקולטות שונות במכללה. הקורס נועד לאפשר היכרות, גיבוש ובניית קהילת לומדים רב־תחומית, לצד פיתוח מודעות עצמית לתהליכי עיצוב הזהות האישית והפרופסיונלית כאנשי ונשות חינוך לעתיד.
במהלך הקורס יעסקו הסטודנטים בשאלות כגון: כיצד מתעצבת זהות אישית ומקצועית? מהו מקומה של תחושת השייכות בהתפתחות אישית ולימודית? כיצד משפיעים רקע תרבותי, חברתי וחינוכי על תפיסת העצמי ועל תפיסת התפקיד החינוכי? ומה משמעותה של מצוינות בתוך קהילה לומדת?
הלמידה בקורס תשלב דיונים, התנסויות קבוצתיות, רפלקציה אישית, קריאה בטקסטים מגוונים ופעילויות חווייתיות, במטרה לעודד שיח פתוח, חשיבה ביקורתית וגיבוש תפיסת זהות מקצועית ערכית, מודעת ורפלקטיבית. הקורס מבקש לטפח תחושת שייכות לתכנית רום ולקהילה האקדמית, לצד פיתוח אחריות אישית וחברתית כאנשי חינוך מובילים ומשפיעים.
מנהיגות חינוכית (קורס ליבה ארצי; נלמד בימים מרוכזים ברחבי הארץ)
ד״ר אדם הישראלי
קורס זה מניח תשתית מושגית משותפת לכלל העמיתים בתוכנית המצטיינים הארצית של משרד החינוך בתחום המנהיגות החינוכית. הוא סוקר תיאוריות ומושגים בסיסיים קלאסיים בחקר המנהיגות החינוכית בעשורים האחרונים. לצד המונחים האקדמים, תפגשו בקורס נאומים, סרטים, טקסטים ספרותיים ומקורות נוספים בתחום זה. בקורס ישתלבו גם מפגשים עם מנהיגים ומנהיגות חינוכיים בעולם האקדמי ובשדה החינוכי אותם תפגשו ותכירו.
הקורס נבנה סביב אתגר חינוכי מהעולם האמיתי, שאותו יציג לכם שר התרבות והספורט ושר המדע והטכנולוגיה לשעבר וחבר הכנסת חילי טרופר (טרם תואם סופית). טרופר, בעברו מחנך ומנהל בית ספר ומנהל אגף החינוך בירוחם, הינו בעל עבר עשיר בעולם החינוך הן בשדה והן בעמדות של קביעת מדיניות. האתגר עמו תדרשו להתמודד מסמן עבורכם את אחד מיעדי התוכנית המרכזיים:
טיפוח מנהיגים חינוכיים מצוינים, רחבי אופקים ובעלי ראייה הוליסטית, הפועלים כקהילה המשפיעה על איכות ושיפור מתמיד של מערכת החינוך הישראלית.
פדגוגיה בינתחומית ובינתרבותית בעידן ה-AI: אתגרים והזדמנויות למערכת החינוך בישראל (סמינר ארצי בשיתוף מכללת אלקאסמי)
ד"ר ענת אבן זהב
הקורס עוסק בפדגוגיה בינתחומית ובינתרבותית בעידן שלאחר הקורונה ובצל האתגרים החברתיים והחינוכיים בישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל. הקורס יבחן כיצד שילוב בין תחומי דעת, בחיבור בינתרבותי ובשילוב Generative AI, מתארגן לכדי יחידת לימוד מרתקת, חדשנית פדגוגית המקדמת למידה מהנה ומשמעותית לתלמידי מערכת החינוך. המשתתפים יתנסו בעיצוב יחידות הוראה בינתחומיות-בינתרבותיות המשלבות את תחום הדעת והרקע התרבותי של כל משתתף/ת מהחברה היהודית והערבית. הלמידה תתקיים בשיתוף סטודנטים ועמיתי הוראה ממכללות ערביות ויהודיות ברחבי הארץ במסגרת פנים אל פנים או זום, משך 4 ימים מרוכזים, ותכלול עבודה אישית וקבוצתית, שיח בין-תרבותי ויישום מעשי בבתי ספר. הקורס יעסוק באתגרים ובהזדמנויות של מערכת החינוך בישראל כיום, תוך פיתוח כלים פדגוגיים רלוונטיים למציאות משתנה ומורכבת.
אפשר גם אחרת – שינוי אקלים ואקטיביזם סביבתי
פרופ׳ אדיב גל
הקורס מכוון לפיתוח זהות מקצועית חינוכית-ערכית המשלבת הבנה מדעית בסיסית עם פדגוגיה, אזרחות פעילה ומעורבות סביבתית. הקורס מבקש להעמיד את הסטודנטים בעמדה של מחנכים עתידיים הפועלים במציאות של משבר אקלים, ולבחון כיצד ניתן לתרגם ידע מדעי לפעולה חינוכית משמעותית. במהלך הקורס הסטודנטים יעסקו בהבנת שינויי האקלים ברמה המקומית, הארצית והבינלאומית, תוך חיבור בין תהליכים גלובליים לבין השפעות יומיומיות על קהילות, מערכות חינוך וסביבות חיים קרובות. הדגש אינו על לימוד עומק של מדעי האקלים, אלא על פיתוח יכולת פדגוגית לתווך סוגיות מורכבות, לעורר מודעות, וליצור למידה רלוונטית, ביקורתית ומעוררת מעורבות בקרב תלמידים. ייחודו של הקורס הוא בחיבור בין מדע, חינוך ואקטיביזם סביבתי, מתוך תפיסה המדגישה תקווה, אחריות ויכולת השפעה. הקורס מציע אלטרנטיבה לשיח דטרמיניסטי או משתק, ומעודד התמודדות אקטיבית עם אתגרי האקלים באמצעות פעולה חינוכית, קהילתית ואישית. מרכיב מרכזי בקורס הוא התנסות מעבדתית-שטחית בשדה, שבמסגרתה הסטודנטים יתנסו בהובלת שינוי התנהגותי אישי לצמצום השפעות שינויי אקלים, כחלק מתהליך רפלקטיבי-חינוכי המדגיש דוגמה אישית, אחריות אזרחית ותהליכי שינוי התנהגותי. פעילות זו משמשת בסיס לדיון ערכי ופדגוגי בשאלת תפקידו של המחנך בעידן של משבר סביבתי מתמשך. באמצעות שילוב של למידה עיונית, עבודה חווייתית, התנסות בשדה ודיון רפלקטיבי, הקורס מבקש להכשיר מחנכים המסוגלים לפעול כסוכני שינוי: להבין סוגיות אקלימיות בהקשר רחב, לטפח תקווה ומעורבות, ולהוביל תהליכים חינוכיים משמעותיים ברמה המקומית, הארצית והבינלאומית.
Protest Culture in Art, Literature, and Media (EMI)
Dr. Netta Baryosef-Paz
This course examines the role of “Protest Culture” as a tool for social and political change. The theoretical foundation of the course rests on the study of the Public Sphere and Counter-Culture, exploring how individuals use creative expression to challenge Hegemony (dominant power structures).
It explores how creative expressions—specifically literature, music, and visual arts—function as a voice for marginalized groups and social movements. Throughout the course, we will analyze the intersection of protest with four main pillars: socio-economic class, gender, race and environmental justice.
The curriculum is based on a multi-disciplinary approach. Students will read selected poems and short stories, watch documentary and cinematic segments, analyze works of visual art, and listen to protest songs from different eras. The course focuses on developing critical thinking and English language skills through academic discussion and the analysis of cultural texts. As a final component, students will apply the theoretical concepts learned in class to create an original protest-themed project, translating social ideas into creative practice.
הולכים לעיבוד במערכת החינוך
ד״ר תמי הופמן
השיעור הוא קורס מבוא העוסק המתבונן במערכת החינוך הישראלית, מאפייניה המרכזיים והאתגרים העומדים בפניה, תוך זיקה לשאלות סוציולוגיות רחבות ומאפייני החברה הישראלית בכללותה.
נקודת המוצא של הקורס היא שהמורה והגננת המלמדים במערכת החינוך ראוי שיכירו את מבנה מערכת החינוך כמרחב המושפע מן החברה הישראלית והמתחים המרכזיים המלווים אותה מצד אחד וכזירה מרכזית למאבק בין קבוצות שונות על תפיסות עולם, ערכים והשפעה מצד שני.
הקורס ישלב גישות היסטוריות וסוציולוגיות להבנת מערכת החינוך. גישות אלו יסייעו במיפוי וחשיבה על האתגרים העכשוויים העומדים בפני אנשי ונשות החינוך המלמדים במערכת החינוך. על בסיס המושגים שיוצגו בקורס נבחן מקרים שונים בתחומי חברה וחינוך שיוצגו כמקרי מבחן לצורך דיון והבנת מורכבות שאלות אלה בכלל ובהקשר של הוראה וחינוך בפרט.
ימי המלחמה מזמנים התבוננות נוספת על פערים, קשיים ואתגרים במערכת החינוך. תקופת המשבר הנמשכת חושפת מגמות קיימות ואף מקצינה תהליכים שלעיתים הם סמויים יותר מן העין. הקורס יבקש לטפח אוריינות מערכתית בקרב הסטודנטים והסטודנטיות ולהציע כלים לפענוח והבנה טובה יותר של המציאות החינוכית העכשווית.
גבולות: סמינר ארצי
ד״ר עתליה שרגאי
הקורס מחבר בין לימודי חינוך לבין התחום הבין תחומי המתפתח של לימודי גבול (Borderland Studies), במטרה להעמיק את ההבנה של גבולות במעשה החינוכי ושל האפשרויות לחינוך פורץ גבולות. חלקו הראשון יעסוק בגבול כמרחב פיזי וכמושג סימבולי, תוך בחינת אזורי הגבול של מקסיקו–ארה״ב ושל ישראל בהיבטים היסטוריים, פוליטיים ותרבותיים. בהמשך יתמקד הקורס בגבולות ביחסים בין אישיים, במשפחה ובמערכת החינוך הישראלית, ויבחן כיצד נוצרים גבולות בכיתה ובבית הספר ועד כמה רצוי ונין לחצותם. הקורס משלב ידע תיאורטי ואמפירי עם מסע אישי וביקורתי בנושא גבולות, ומעודד ביטוי אישי ופיתוח כלים לעבודת ההוראה ולהתפתחות האישית של הסטודנטים והסטודנטיות כבני אדם וכא.נשי חינוך.
חינוך וחברה בישראל (קורס ליבה ארצי; נלמד בימים מרוכזים ברחבי הארץ)
ד״ר אדם הישראלי
תקציר קורס תשפ״ז יעודכן בקרוב
פדגוגיה מתבוננת (קורס סמסטריאלי)
ד"ר נטע בר יוסף-פז
רוב הקורס יתנהל כסדנה שבה נתנסה בפרקטיקות של מדיטציית מיינדפולנס, "שפת הקשב" (מיינדפולנס לילדים ונוער), והתבוננות כחלק מתחומי ידע נוספים (בעיקר ספרות, אקולוגיה ומקרא). הקורס ישלב קריאה, כתיבה, תנועה ופרקטיקות של נשימה ומדיטציה. נקרא, נשוחח, נקשיב, נכתוב וגם נשתוק. פדגוגיה מתבוננת היא למידה פעילה שיש בה האטה, השתהות והפנייה מכוונת של תשומת הלב פנימה אל "מרחב פנים האדם" (אורן ארגז). כך מוסב מוקד הלמידה מקניית דעת במקצועות הלימוד אל טיפוח מודעות קשובה של הלומדות – אל גופן.ם, נפשן.ם, זולתן.ם והטבע שסביבן.ם. בכך מפתחות.ים הלומדות.ים (והמלמדות.ים) פניות רגשית ורווחה נפשית, תודעה ערנית, דמיון, אמפתיה, התפתחות רוחנית והתנהלות הרמונית עם הסביבה האנושית והטבעית.
בקורס נכיר את עקרונות הפדגוגיה המתבוננת, וגישות שונות בתחום.
שימו לב: הקורס כולל שני תאריכים נוספים:
ריטואלים טקסיים: מקומם בחינוך ובעיצוב תודעת זיכרון (כולל שעות מעורבות חברתית [מרתון + 10 ימי חזרות ומפגשי זום])
ד"ר תמר קטקו
מה זה טקס? שאל הנסיך הקטן. גם זה מן הדברים שהוזנחו יתר על המידה – ענה השועל והרי זהו מעשה המבדיל יום אחד מכל יתר הימים ומייחד שעה אחת מכל השעות האחרות…" (מתוך: הנסיך הקטן אנטואן דה סנט-אכזופרי )
הקורס מציף את "העבר הגולמי" והלא ערוך. תכליתו להתבונן בהיסטוריה של טקסים, ריטואלים של פולחן ועל מה הם עונים מבחינה קהילתית ואנושית. הסוגיות המרכזיות בקורס יעסקו בשאלות:
בנוסף, נשוחח על גיבוש תודעת זיכרון בחברה רב-לאומיות-עדתית, ובמאפייני הנצחה בעתות משבר כמו זה לאחר ה- 7 באוקטובר. במהלך המפגשים נשלב דוגמאות של טקסטים קנוניים שנכללים בעצרות ובטקסים ממלכתיים, שירים, נאומים, קטעי מקור ופרשנויות אלטרנטיביות ברוח הזמן; מאפיינים של עצרות זיכרון קבועות ומתהוות כתגובה לאירועים בלתי צפויים; דוגמאות מתועדות וייצוגים קולנועיים ותקשורתיים.
פרויקט הגמר של הקורס יכלול התנסות תיאורטית ומעשית בהפקתם של שני טקסי זיכרון והנצחה שיובילו משתתפי-ות הקורס: האחד, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, והשני, יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי האיבה.
יוצרים עתיד: מערכת החינוך כשדה לעשייה ושינוי חברתי (כולל שעות מעורבות חברתית [מרחף שנתי])
ד״ר יען גולן
אופטימיות היא משאלת לב. תקווה היא פעולה. בחינוך יוצרים תקווה.
החברה הישראלית מתמודדת כיום עם אתגרים מורכבים ותפקידם של אנשי ונשות חינוך כמובילי ומעצבי שינוי חברתי הופך קריטי יותר מתמיד. ישראל זקוקה לאנשי ונשות חינוך התופסים את תפקידם לא רק כמובילים פדגוגיים, אלא גם כמובילי שינוי חברתי משמעותי.
קורס זה מציב את נשות ואנשי החינוך בחזית העשייה החינוכית-החברתית והאזרחית בישראל, ומיועד לסטודנטים.ות לחינוך הרואים.ות במעורבות חברתית חלק בלתי נפרד מהייעוד החינוכי שלהם.ן. הקורס מזמן מרחב ייחודי של תקווה ועשייה משמעותית, תוך התמודדות עם אתגרי השעה.
הקורס מתמקד בפיתוח מיומנויות אזרחות פעילה ומנהיגות חינוכית כחלק מהזהות המקצועית של אנשי ונשות החינוך. התכנים בקורס כוללים מתודולוגיות לתכנון יוזמות חברתיות, דיאלוג ביקורתי, שיח זהויות וחשיפה למגוון קולות ופרספקטיבות. במהלך הקורס הסטודנטים יתכננו ויובילו יוזמות.
הקורס הוא חלק מתכנית בין מוסדית ובין מגזרית הנקראת "יוצרים עתיד" מבית מכון מנדל למנהיגות. הקורס מתקיים בשיתוף עם שמונה מוסדות להכשרה נוספים ברחבי הארץ, וכולל כנסים ארציים ומפגשי למידה בין-מוסדיים המעשירים את חוויית הלמידה ומרחיבים את נקודות המבט שלהמשתתפים/ות.
התוכנית מאפשרת מפגשים עם סטודנטים.ות שבחרו באותו ייעוד פרופסיונאלי אך לומדים במוסדות הכשרה אחרים, יהודים וערביים, דתיים וחילוניים. עבודה בין-מוסדית מאפשרת שיתופי פעולה והפריה הדדית, ומעצימה את ההשפעה של הסטודנטים כפרטים וכקבוצה במכללה.
מטרות הקורס:
פיתוח תפיסת תפקיד רחבה: פיתוח תפיסה של מעורבות חברתית כחלק בלתי נפרד מהזהות המקצועית של איש/אשת חינוך. 2
פיתוח אוריינות אזרחית: העמקת הידע, הערכים והמיומנויות הנדרשים לפעולה אזרחית מודעת וביקורתית במדינה דמוקרטית.
קידום הבנה רב-תרבותית: היכרות עם החברה הישראלית- מאפייניה, אתגריה חוזקותיה, ומשמעותם בעבודה החינוכית.
פיתוח יכולות מעשיות להובלת פרויקטים חברתיים-חינוכיים: יישום הידע והמיומנויות הנרכשים בקורס בתכנון והוצאה לפועל של יוזמות חינוכיות וחברתיות, המשלבות בין הידע האקדמי לבין עשייה ממשית.
ליווי אישי וכניסה להוראה (1)
ד״ר טלי סגל
"כל חיי אמת פגישה הם" (מרטין בובר, בסוד שיח)
הקורס מבקש לעסוק בהיבטים עמוקים ומעשיים של מעשה החינוך וההוראה, בתנועה בין הפרקטי למהותי, למושגי, לאתי. נבקש לדון בסוגיות המלוות את שגרת העבודה של המורה והגננת, עם התלמידים, עם הקולגות ועם ההורים, ובדילמות והאתגרים המזומנים בשנות בית הספר והגן.
נלווה את הסטודנטים בתהליכי הכניסה להוראה, ראיון, מבנה המשרה, תהליכי ההערכה הפורמליים ותהליכי ההסמכה.
דרכי ההוראה: דיונים בכיתה, שיחות אישיות, קריאה משותפת של טקסטים, עבודה בקבוצות קטנות, ניתוח מקרים, וכתיבה רפלקטיבית.
נושאים:
מקורות הסמכות של המורה, רפלקטיביות בהוראה, "נוכחות", חינוך ואתיקה, שוויון, דיאלוג, החופש ללמוד, מגדר בכיתה, ימי הורים, Outsourcing בהוראה – בעד (ובעיקר נגד), חינוך ופסיכולוגיה, "העובדות אך לא זוהר המחשבה" (אמילי דיקינסון) - הערכה ומדידה, בין האישי לפרטי, פרידה: האם התהליך החינוכי מסתיים?
ליווי אישי וכניסה להוראה (2)
להב תימור
הקורס מבקש לברר את התפיסות האישיות של הסטודנטים/יות כלפי עולם החינוך. במהלך הקורס ינסחו הסטודנטים/יות 'אני מאמין חינוכי' מתוך להט ותשוקה לעסוק במטריד ובנדרש תיקון, יחקרו בעלי תפקידים בבית הספר, יזהו את מרכיבי החוסן האישי שלהם ושל עצמם ומתוך כך, יגבשו תמונת עתיד לשנים הראשונות בהוראה.
לאורך הקורס יתקיימו שיחות אישיות עם הסטודנטים/יות במטרה לעצב זהות מגובשת בתחום החינוך וההוראה.
"מעשה חינוך"
ד״ר טלי סגל
מעשה החינוך אין לו שיעור ואין לו מידה, הוא חורג מגבולות הכיתה, מגבולות בית הספר, אל מרחבים של נפש, של רוח, של טעם ושל כישורים אישיים. כל מפגש בין מחנך למתחנך צופן בחובו אפשרויות, תקוות, אופקים.
הקורס יבקש להציע מרחבים חוץ כיתתיים לעבודת המחנכת: מוזיאון, מופע מחול, סיור עירוני, ולדון באפשרויות הגלומות בהם לביטוי רב גוני של המחנך, כאדם בעולם שיש לו ערכים, אהבות, טעם.
השדה - מעשה האמנות כחינוך
יאיר ברק
הקורס מבקש להעמיד במרכזו את החינוך לאמנות ככלי מרכזי לתיווך תכנים הומניסטיים, ליברליים וביקורתיים. במהלך הקורס יכירו הסטודנטים עבודות אמנות אשר מעלות סוגיות חינוכיות/חברתיות/קהילתיות ויכולות להעשיר את השיח החינוכי ואת המתודולוגיה של דרכי ההוראה. המפגשים מבוססים על שלוש חוויות למידה שונות:
סדירות: הקורס ישלב מפגשים סדירים של שעתיים אקדמיות (6 מפגשים) ושלושה מפגשי חוץ של 4 שעות בהם נבקר בגלריות/מוזיאונים ונקיים מפגשי סטודיו עם אמנים/יות פעילים.
מה לא ראינו: שפה, אמנות וזיכרון במרחב החינוכי (סמינריון)
ד״ר לילך ניישטט
בעידן שבו אנו נפרדים מדור הניצולים, הופך איש החינוך למתווך המרכזי של זיכרון השואה. הקורס בוחן כיצד ניתן ללמד עדות באופן משמעותי ורלוונטי, תוך עיון בסוגי עדויות שונים – מהתיעוד ההיסטורי והיומן ועד לייצוגים ספרותיים, קולנועיים ואמנותיים. נשאל כיצד מפגש עם עדות מעצב את עולמו של הלומד, ונבחן סיפורים המאתגרים את הנרטיב הקולקטיבי.
השנה יתמקד הקורס במתח שבין ראייה לעיוורון ובין ייצוג אמנותי לטראומה, דרך התעמקות ביצירתו של האמן צבי לחמן "מה לא ראינו" (2023) שנוצרה בעקבות אירועי השבעה באוקטובר ומתכתבת עם "משל העיוורים" של ברויגל. יצירתו של לחמן תשמש נקודת מוצא לבחינת כוחה של האמנות כעדות חיה וחוקרת במציאות הישראלית.
במהלך הסמינריון ננתח מושגים של חורבן והתחדשות ונשאל על היכולת לראות נכוחה מבעד לטראומות העבר וההווה. הקורס משלב פרקטיקות אוטו-אתנוגרפיות, חקירת ייצוגי זיכרון וראיונות עם אנשי חינוך, במטרה לגבש דרכי הוראה חדשות
צבא וצבאיות, בית ספר וחינוך: זירת החינוך כמקרה מבחן לממשקי צבא וחברה בישראל
ד״ר תמי הופמן
לצבא ולצבאיות מקום מרכזי בחברה הישראלית. מרכזיות זו באה לידי ביטוי בולט במיוחד במהלך השנים האחרונות סביב אירועי השבעה באוקטובר וסבבי המלחמה בזירות השונות. אבל גם בהקשרים החברתיים והפוליטיים העכשוויים בהם החברה הישראלית נתונה בעשור השלישי של המאה ה 21. אחת הזירות הבולטות בהן מרכזיות זו באה לידי ביטוי באופנים שונים, היא מערכת החינוך.
מאז קום המדינה לאור מקומו המרכזי של הצבא בהקמת המדינה ובביסוסה, לקח על עצמו הצבא תפקידים רבים במסגרת "בינוי האומה", ביניהם תפקידים חינוכיים בתוך הצבא ומחוצה לו; בחברה בכלל ובמערכת החינוך בפרט. מאז ועד היום, נתפס הצבא כבעל אחריות וסמכות חינוכית המיתרגמת הן לפעולות חינוכיות בתוך הצבא והן למעורבות משתנה במערכת החינוך, בהכנה לקראת גיוס ובחינוך לערכים. יחד עם זאת, מעורבות זו באה לידי ביטוי באופנים שונים גם במרחבים בהם האוכלוסייה אינה מיועדת לגיוס ועדין לצבא נוכחות תרבותית בעלת משקל המשקפת את האתוסים המלכדים והמפרידים בחברה הישראלית.
הסמינריון יעסוק במפגש שבין הצבא לבין החברה ומערכת החינוך בהיבטים היסטוריים, סוציולוגים ואנתרופולוגיים. נבחן ונכיר תיאוריות ומושגים מרכזיים בחקר צבא וחברה ונבחן את הנוכחות שלהם ומשמעותם במסגרת מערכת החינוך הישראלית (הפורמלית והבלתי פורמלית) על מגוון הקבוצות הלומדות בה. הלימוד וההיכרות עם עולם מחקרי זה יהווה בסיס לדיון בזויות השונות של המפגש בין הצבא לבין החברה והחינוך בישראל. דיון זה יבקש לאפשר התבוננות במרחבים בהם תהליכים חינוכיים, פדגוגים וחברתיים מושפעים ברמות שונות של מודעות ממקומם המרכזי של הצבא ושיח הצבאיות בחברה הישראלית ובהגדרת הזהות הישראלית.
יזמות קורס ליבה
ד״ר אדם הישראלי
תיאור קורס תשפ״ז יעודכן בקרוב
התנסות ייחודית: פיתוח מיזם
ד״ר אדם הישראלי
תיאור קורס תשפ״ז יעודכן בקרוב