רג"ב - תכנית המצוינים
הלימודים בתוכנית מעוצבים על-ידי הלומדים והלומדות בהתאם למאווייהם האינטלקטואליים, לתפיסותיהם החינוכיות בזמן נתון ולמטרותיהם כמחנכים וכבני אדם המצויים באינטראקציה עם סביבתם החברתית, התרבותית והפוליטית. תהליך ההתפתחות כאנשים-מחנכים יהיה מלווה הן על-ידי סגל התכנית והן על-ידי הלומד עצמו. בכך ההכשרה משקפת את תפיסת החינוך כפי שתוכנית רג״ב מבקשת לקדם במערכת החינוך ככלל.
תכנית הלימודים ברג״ב בנויה מארבעה מרכיבים: קורסי יסוד, קורסי בחירה, ליווי אישי והנחיה עצמית. קורסי היסוד מעניקים את הבסיס האינטלקטואלי, את המסגרת התיאורטית ואת הכלים הפסיכולוגיים להובלת תהליך עצמאי של גיבוש זהות מקצועית. קורסי היסוד כוללים קורסים בפילוסופיה, בהיסטוריה, בספרות ובסוציולוגיה של החברה הישראלית. בנוסף, בקורסי היסוד בנושאי ״זהות ושייכות״ ו״זהות וחברה״ תתוודעו למרחבים השונים שבהם א.נשי חינוך יכולים ומחוייבים לפעול לטובת הובלת שינוי.
קורסי הבחירה יהוו עם הזמן את חלק הארי של התכנית. לאורך הלימודים, כל לומד בונה לעצמו את תכנית הלימודים מתוך קורסי הבחירה בהתאם לתפיסת עולמו והבנתו לגבי ההכשרה המתאימה לו ביותר וההולמת ביותר את אישיותו כעת ובעתיד כאיש חינוך. הקורסים הם ״רב-גילאיים״ ואינם מחולקים לפי שנתונים.
במקביל, לאורך שלוש שנות הלימודים יוענק לכל לומד ליווי אישי של חבר או חברת סגל. מטרת הליווי האישי היא להנחות את תהליך גיבוש הזהות החינוכית במבט קרוב אך חיצוני, לייעץ ולספק נקודת מבט נוספת על הבחירות, החוויות וההתנסויות של כל לומד במסגרות השונות. בשלב זה, תהליך הליווי האישי ייעשה במסגרת למידה ייחודית בשתי קבוצות קטנות ותוך קשר קרוב עם שתי חברות סגל מובילות בתכנית. במסגרות אלו יעסקו הסטודנטים/ות במושגי הבחירה ובניית הזהות במרחב אינטימי יותר ובמפגש עם א.שני חינוך בולטים.
לבסוף, למן הקבלה לתוכנית ועד לסיומה כל סטודנט וסטודנטית ייצרו יומן אישי שמטרתו התווית תהליך של הנחיה עצמית. היומן יספק לסטודנטים מקום לבחינה רפלקטיבית של חווית הלימודים וההתפתחות האישית ויעניק מבט אישי ומבפנים על החוויות וההתנסויות בתהליך גיבוש הזהות המקצועית. בנוסף, יתקיימו לאורך התואר מספר משובים אישיים לקידום מטרה זו.
שנתון א׳
קורסי יסוד
אבני דרך: הבחירה האנושית
בהנחיית: ד״ר מירב אלמוג, ד״ר מימי חסקין, ד״ר לילך ניישטט, ד״ר נמרוד טל
קורס זה מניח את התשתית הרעיונית להבנת מושג הבחירה כחלק מתהליך אנושי מתמשך של עיצוב עצמי. תהליך זה ייבחן דרך שלוש עדשות: פילוסופית, היסטורית וספרותית, שיחדיו יעניקו תמונה בהירה של פעולת הבחירה כבסיס להתפתחות האדם כאדם במציאות דינמית. על יסודות אלו, יבנו הסטודנטים והסטודנטיות את זהותם המקצועית כאנשי וכנשות חינוך לאורך התוכנית, ולאורך החיים המקצועיים.
זהות ושייכות
מנחה: שירה קנדלר
קורס "זהות ושייכות" כמעשה חינוכי הינו הקורס הפותח את תוכנית רג"ב.
הקורס מבקש להתבונן התבוננות אישית וקבוצתית על שני מושגי יסוד אלו אשר לא ינותקו במספר היבטים: סוציולוגים,פסיכולוגים ופילוסופים. כל זאת, במטרה להבין את המשמעות שבמעשה החינוכי בעיסוק בשאלות של "זהות ושייכות", כמנוף למוביליות חברתית.
ככזה, הוא מאפשר למשתתפים/ות ,בין היתר, לבחון את עצמם כיחידים אל מול תפיסות העולם החינוכיות שלהם/ן וכקבוצת שייכות משמעותית לאורך שנות הלימודים בתוכנית
זהות וחברה
מנחה: ד״ר שרף חסאן
נשות ואנשי חינוך בישראל עובדים במציאות חברתית מורכבת ומרובת קבוצות, תרבויות וזהויות שונות, ומאופיינת בשסעים רבים וקונפליקטים בסוגיות מרכזיות. מציאות זו, משתקפת גם במערכת החינוך בישראל. הכרת ההקשר החברתי הרחב והידע על קבוצות שונות בחברה, היא משמעותית למורות ולמורים הן בפיתוח הזהות החינוכית שלהם-ן, הן ברמה הפרקטית היישומית בעבודה החינוכית שלהם-ן בבתי-ספר.
הקורס משלב עיסוק במציאות האקטואלית ובסוגיות שמעסיקות את החברה בישראל תוך התייחסות למחלוקות ולמאבקים על מהות החברה ומשטר האזרחות המרובד המאפיין אותה, וכן יתייחס לתהליכים פוליטיים והיסטוריים שעיצבו אותה. הקורס ישים דגש מיוחד על מערכות החינוך במדינה במטרה להרחיב את ההיכרות של הסטודנטים בתחום. כמו כן, נתבונן באופן בקורתי בידע שיש לנו על המציאות החברתית ועל קבוצות שונות ובקשר של זה ליחסי כוח ולמאבקים החברתיים על ההגמוניה בחברה.
הקורס משלב חקר מקרים, ניתוח אירועים ומסמכים, למידה פעילה ועבודה בקבוצות.
ליווי אישי
לבחור בחינוך
בהנחיית: ד״ר עתליה (תולי) שרגאי
הקורס יעסוק בבחירה בחינוך – כעיסוק וכיעוד. נעשה זאת באמצעות מפגשים עם נשות ואנשי חינוך ושיחות איתם על הבחירות שהם עשו ועושים מדי יום, הנחיה בקבוצות קטנות עם המרצה ועבודה עצמית של הסטודנטיות.ים.
מטרתו של הקורס היא לחדד את נושא הבחירה בהקשר של עבודת חינוכית, ולעזור לסטודנטיות.ים הלומדים בו לפתח את האני החינוכי שלהם, תוך הבנה של הבחירות שהם עשו ועושים, ובאמצעות היכרות עם נשות ואנשי חינוך שיהוו מודל לעבודה במסגרות חינוכיות מגוונות. במסגרת הקורס נצא לכמה סיורים ונערוך מפגשי זום. כמו כן יתקיימו פגישות פנים אל פנים במסגרת קבוצתית ואישית.
מהי בחירה?
מלווה: ד״ר מירב אלמוג
״האדם הוא חירות״, טוען הפילוסוף הצרפתי ז׳אן פול סארטר.
מה משמעות הדבר? מה הקשר בין חירות, בחירה ואחריות?
בסדנא ייחודית זו של ליווי אישי נעסוק בשאלת הבחירה במובנים תיאורטיים ובמובנים יומיומיים של חיינו כאן ועכשיו. נתחלק לקבוצות של 4 סטודנטים ונחקור את שאלת הבחירה לאורך מספר מפגשים אינטימיים. נשוחח ונחשוב יחד על קולנוע, ספרות, שירה ופילוסופיה, הנוגעים בשאלת הבחירה, ונחבר אותם לדילמות המלוות את חיינו.
קורסי בחירה (משותפים לשנתון ב׳)
"אַל תִּפְרֹשׁ מִן הַצִּבּוּר" (משנה אבות, ב,ד) : מחנכים כאינטלקטואלים מובילים
מנחה: נועה ישראלי
המציאות הישראלית השסועה והאינטנסיבית תובעת מהציבור הישראלי הבנת עומק בנושאים מורכבים. במקרים רבים נדרשות.ים האזרחיות.ים להתמודד עם מידע ועם התרחשויות אשר אינם בהכרח בתחום מומחיותן.ם. מציאות תובענית זו מהווה אתגר מיוחד בעבור מחנכות.ים ומורות.ים, המבקשות.ים לתווך מידע מסובך ומורכב לתלמידות.ם.
בקורס נבחן סוגיות יסוד קונפילקטואליות בחברה הישראלית מתוך ניסיון לפענח את מרכיביהן מן ההיבטים התרבותיים, החברתיים וההיסטוריים. הלימוד יכלול היכרות עם הסוגיות, לימוד משותף של התכנים, והתנסות בכלים פדגוגיים שונים המסייעים להתמודד אתגרים אלה.
במסגרת הקורס יתקיים סיור לירושלים, במסגרתו נלמד על האתגרים החינוכיים בעיר מעורבת ומורכבת, ועל דרכים יצירתיות וחדשניות שמנהל החינוך בעיר מציע למחנכות.ים ולתלמידות.ים.
דברים שרואים משם לא רואים מכאן: סובלנות ישראלית במבט גלובאלי״? (אשכול עולם)
מנחה: ד״ר תמר קטקו
בקורס יובהרו מושגי יסוד של חוקות היסטוריות שבאמצעותן בקשו לעגן את עקרונות הסובלנות וסבילות, ואיך עומדות במבחן מציאות משברית של חירות ושוויון חברתי ומשטרי. חלק משמעותי יוקדש להתבוננות השוואתית בין התפתחות המונחים הללו בארצות הברית ובישראל בהקשרים שונים לעידן של הקצנה ורעיונות אנטי-דמוקרטיים שתופסים מקום דווקא במדינות שחרטו על דגלן סיסמאות הפוכות מכך. בקורס נשלב כמה שיעורים מקוונים משותפים שיתקיימו עם קורס מקביל העוסק בסוגיות אלה באוניברסיטת טאוסון, מרילנד בארה"ב.
זבל, תרבות ותרבות זבל: ייצוגי פסולת וחינוך לקיימות
מנחה: ד״ר נטע בר יוסף פז (קמפוס נמיר)
המשבר הסביבתי שבתוכו אנו נתונים הוא בין הסוגיות הבוערות כיום בעולם, והוא מצית את דימיונם של יוצרים רבים כמו גם מציב אתגרים נפשיים וחינוכיים. כך גם אשפה והטיפול בה, שאינם רק נושאים לחוקרי איכות הסביבה ולקובעי מדיניות בתחום. בשנים האחרונות, במקביל לעיסוק הגובר בשאלות של אקולוגיה בשיח המדעי, בולטת נוכחותן של שאלות אלה גם בשיח התרבותי, גם כחלק מהענף המתפתח של הביקורת האקולוגית - אקוקריטיזם. אשפה ממשית, "זבל אנושי" וגם "זבל ספרותי" או "זבל אמנותי" נמצאים במרכזן של כמה יצירות חשובות בספרות, בקולנוע ובאמנות הפלסטית האמריקניים והישראליים בני זמננו.
הקורס יבחן גישות שונות לשאלה "מהי פסולת?" מתחומי הכלכלה, הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה וחקר התרבות. נעסוק בקשר בין תרבות הצריכה לייצור אשפה ובהשלכות שלהן על הסביבה, וכן לייצוגים של כל אלה ביצירות שונות.
נחקור שאלות אלו ואחרות באמצעות קריאת הטקסטים התיאורטיים ויצירות הספרות, צפייה ביצירות אמנות, בסרטים ובסרטונים, התבוננות פנימה וכתיבה יצירתית.
נבדוק מה מקומן של אהבת הטבע, אהבת האדם, ההומור, האמפתיה, והחמלה. מהן ההשפעות של האדם על סביבתו ואיך אפשר לייצג את הסביבה בדרכים שונות.
מתוך גישת הביקורת האקולוגית ובאמצעות תפיסה אקוהומניסטית נחקור ונדון בנושאים העולים מתוך כל אלה, וכן נקשר את המערכות האקולוגיות אל המרחב הפנימי של כל אחד ואחת. נעצור, נתבונן, נהרהר, ניצור ונשוחח. נקשור בין רווחת המערכות האקולוגיות שאנחנו חלק מהן, לצדק חברתי ולשלוֹמוּת (well-being) של כל אחת.ד מאיתנו.
הזדמנויות ואתגרים של מערכות חינוך (בשיתוף מכללת אלקאסמי ; אשכול מערכות / שלום)
מנחה: ד״ר ענת אבן זהב
משבר הקורונה עימת את מערכת החינוך עם אתגרים פדגוגיים וחייב נקיטת פעולות מיידיות להתמודדות עימם. היום, עת פוסט קורונה מערכות חינוך נדרשות להתאמות מבניות ופדגוגיות בהוראה ובלמידה. קורס זה יתמקד באתגרים והזדמנויות שמזמנת הוראה ולמידה בינתחומית. מהי הוראה בינתחומית? כיצד לפתח פדגוגיות המסייעות להוראה בינתחומית? האם קיימת פדגוגיה בין תרבותית? הנושאים שיוקפו בקורס, ילמדו בדרך של התנסות בדגמים של הוראה בינתחומית דרך חוויה אישית. כקורס בינמכללתי סטודנטים/יות מסמינר הקבוצים וסטודנטים/יות ממכללת אלקאסמי יעסקו יחד בשאלות פדגוגיות ודידקטיות של ההוראה הבינתחומית ובהיבטיה הבינתרבותיים. הלומדים יתנסו בבנייה ויישום של יחידת לימוד בינתחומית בתחומי דעת המוכרים להם לצד תחומי דעת חדשים. החשיפה לכלים, לפרספקטיבות ורעיונות הלקוחים משני תחומי דעת או יותר במטרה להסביר תופעות/ לפתור בעיות שלא תקבלנה מענה בהסתכלות חד־ תחומית ובדגש על הרלוונטיות לחיי הלומדים תהווה התנסות משמעותיות לסטודנטים/יות. ההיכרות עם למידה בינתחומית ופיתוח גישות פדגוגיות יעודיות מעניקה רוחב יעד פדגוגי, חשיבה ביקורתית ויצירתיות ובכך מאפשרת יכולת להתמודד עם אתגרים דרך איתור הזדמנויות פדגוגיות ואחרות במערכות חינוך.
שנתון ב׳
קורסי יסוד (בחירה של קורס אחד מתוך המבחר)
התנסות רג"ב - פדגוגיה של חינוך לדמוקרטיה (אשכול שלום)
מנחה: ד״ר שרף חסאן
שדה החינוך נחשב לאחד הזירות המשמעותיות למאבק על מהות המדינה, הכלכלה והחברה. מאבק זה הופך את החינוך הפוליטי בכלל והחינוך לדמוקרטיה בפרט לסוגיות שנויות במחלוקת שניטשים סביבן מאבקים מתמשכים ודיון אקדמי וציבורי ער. מציאות זו מציבה אתגר משמעותי וקשיים רבים בפני מורים ומורות העוסקים בסוגיות אלו.
הקורס יעסוק בתפקידה של מערכת החינוך בפיתוח אזרחות דמוקרטית בקרב התלמידים, בכלים ופרקטיקות האפשריות למחנכים ומחנכות על מנת לסייע לתלמידים לגבש עמדות ולעצב את תפיסת עולמם הפוליטית ,וכן יעסוק בהיסטוריה, בפוליטיקה ובמורכבות של חינוך לערכי דמוקרטיה במשטר האזרחות המרובד במדינת ישראל.
כמו כן, הקורס יעסוק בהרחבה בנושא החינוך נגד גזענות מבחינה תיאורטית, במערכת החינוך בישראל ובפדגוגיות ובכלים אפשריים ליישום חינוך נגד גזענות. הקורס יסייע בפיתוח יכולות וכלים להתמודדות עם גילויי גזענות בכיתה וכן להובלת דיונים בשאלות שנויות במחלוקת.
הקורס יחשוף את הסטודנטים והסטודנטיות בפני הוגים, תיאורטיקנים וכותבי מדיניות, יפגיש אותם עם דילמות וסוגיות אקטואליות, ויעניק בידן כלים ליישום תפיסת החינוך הפוליטי במסגרות החינוך בהן הן פועלות.
הקורס משלב שיטות הוראה שונות, סדנאות, השתתפות פעילה וסימולציות.
התנסות רג"ב - פדגוגיה מתבוננת (אשכול מרחבים)
מנחה: ד״ר נטע בר יוסף פז
רוב הקורס יתנהל כסדנה שבה נתנסה בפרקטיקות של מיינדפולנס, "שפת הקשב" (מיינדפולנס לילדים ונוער), מדיטציה, והתבוננות כחלק מתחומי ידע נוספים (בעיקר ספרות, אקולוגיה ומקרא). הקורס ישלב קריאה, כתיבה, תנועה ופרקטיקות של נשימה ומדיטציה. נקרא, נשוחח, נקשיב, נכתוב וגם נשתוק. פדגוגיה מתבוננת היא למידה פעילה שיש בה האטה, השתהות והפנייה מכוונת של תשומת הלב פנימה אל "מרחב פנים האדם" (אורן ארגז). כך מוסב מוקד הלמידה מקניית דעת במקצועות הלימוד אל טיפוח מודעות קשובה של הלומדות – אל גופן.ם, נפשן.ם, זולתן.ם והטב ע שסביבן.ם. בכך מפתחות.ים הלומדות.ים (והמלמדות.ים) פניות רגשית ורווחה נפשית, תודעה ערנית, דמיון, אמפתיה, התפתחות רוחנית והתנהלות הרמונית עם הסביבה האנושית והטבעית. בקורס נכיר את עקרונות הפדגוגיה המתבוננת, וגישות שונות בתחום.
הקורס יכלול יום תרגול מרוכז במרחב ההתבוננות בקמפוס נמיר (יום ששי)
התנסות רג"ב יזמות פדגוגית (בשיתוף אונ׳ גדנסק, פולין; אשכול עולם)
מנחה: ד״ר ענת אבן זהב
פיתוח חשיבה יזמית המקדמת פדגוגיות חדשות במערכת החינוך בתקופה מלוות שינויים פוסט-קורונה. הקורס מכיר ללומדים את מושג 'היזמות פדגוגית' במערכת החינוך הן בצד התיאורטי והן בצד היישומי בעזרת התנסות בחוויה אישית של יזמות פדגוגית משלב ההשראה, וההרהור ברעיון, דרך תכנון ובניית מיזם פדגוגי בין-תחומי. ההתנסות בניהול מיזם ויישומו על כל היבטיו תאפשר התנסות ובחינה רפלקטיבית וביקורתית של הפדגוגיות שייושמו. ביתר פירוט התכנים שיוקפו בקורס: המשגה תיאורטית -יזמות פדגוגית מהי? מאפייני יזם, יזמים חברתיים, יזמים פדגוגים/חינוכיים, ויזמים עסקיים; יחידת לימוד בינתחומית-בינלאומית – יחידה הנלמדת בשיתוף עם סטודנטיות וסטודנטים מאוניברסיטת גדאנסק- Gdańsk בפולין עוצבה במטרה לחשוף/להכיר מערכות חינוך נוספות דרך לימוד משותף בסיוע כלים פדגוגיים בינתחומיים לשם תכנון וביצוע מיזם פדגוגי. יחידת ליווי אישי/קבוצתי ליישום המיזם הפדגוגי - מפגשי ליווי אישיים/קבוציתיים לשם יישום/ביצוע פיילוט של "המיזם הפדגוגי" עם תלמידי מערכת החינוך (התנסות מעשית יחודית). הקורס יתקיים פנים אל פנים במכללה וכסדרת מפגשים בזום עם סטודנטים מפולין.
הולכים לעיבוד במערכת החינוך (אשכול מערכות)
בהנחיית: ד״ר טלי סגל וד״ר אדם הישראלי
הקורס ״הולכים לעיבוד במערכת החינוך״ יבקש לדון במערכת החינוך משתי זוויות שונות: מזוית סוציולוגית וכטקסט.
נבקש לבחון את המבנה המורכב של משרד החינוך על אגפיו לדון לעומק בזרמי החינוך השונים. נתמקד בזרם הממלכתי ונשאל: מהי ממלכתיות כיום. האם זהו זרם? נישה? או תפיסה אזרחית כוללת? נדון במערכת החינוך כטקסט: מהם המושגים המרכזיים בשפת החינוך בישראל, מהיכן שאולים הדימויים והמטאפורות, ומהם השדות הסמנטיים הדומיננטיים.
קורסי בחירה (משותפים לשנתון א׳)
"אַל תִּפְרֹשׁ מִן הַצִּבּוּר" (משנה אבות, ב,ד): מחנכים כאינטלקטואלים מובילים
מנחה: נועה ישראלי
המציאות הישראלית השסועה והאינטנסיבית תובעת מהציבור הישראלי הבנת עומק בנושאים מורכבים. במקרים רבים נדרשות.ים האזרחיות.ים להתמודד עם מידע ועם התרחשויות אשר אינם בהכרח בתחום מומחיותן.ם. מציאות תובענית זו מהווה אתגר מיוחד בעבור מחנכות.ים ומורות.ים, המבקשות.ים לתווך מידע מסובך ומורכב לתלמידות.ם.
בקורס נבחן סוגיות יסוד קונפילקטואליות בחברה הישראלית מתוך ניסיון לפענח את מרכיביהן מן ההיבטים התרבותיים, החברתיים וההיסטוריים. הלימוד יכלול היכרות עם הסוגיות, לימוד משותף של התכנים, והתנסות בכלים פדגוגיים שונים המסייעים להתמודד אתגרים אלה.
במסגרת הקורס יתקיים סיור לירושלים, במסגרתו נלמד על האתגרים החינוכיים בעיר מעורבת ומורכבת, ועל דרכים יצירתיות וחדשניות שמנהל החינוך בעיר מציע למחנכות.ים ולתלמידות.ים.
דברים שרואים משם לא רואים מכאן: סובלנות ישראלית במבט גלובאלי״? (אשכול עולם)
מנחה: ד״ר תמר קטקו
בקורס יובהרו מושגי יסוד של חוקות היסטוריות שבאמצעותן בקשו לעגן את עקרונות הסובלנות וסבילות, ואיך עומדות במבחן מציאות משברית של חירות ושוויון חברתי ומשטרי. חלק משמעותי יוקדש להתבוננות השוואתית בין התפתחות המונחים הללו בארצות הברית ובישראל בהקשרים שונים לעידן של הקצנה ורעיונות אנטי-דמוקרטיים שתופסים מקום דווקא במדינות שחרטו על דגלן סיסמאות הפוכות מכך. בקורס נשלב כמה שיעורים מקוונים משותפים שיתקיימו עם קורס מקביל העוסק בסוגיות אלה באוניברסיטת טאוסון, מרילנד בארה"ב.
אקו-הומניזם: סביבה, תרבות ומיינדפולנס (אשכול מרחבים)
מנחה: ד״ר נטע בר יוסף פז
המשבר הסביבתי שבתוכו אנו נתונים הוא בין הסוגיות הבוערות כיום בעולם, והוא מצית את דימיונם של יוצרים רבים כמו גם מציב אתגרים נפשיים וחינוכיים.
הקורס יציע חינוך לקיימות בגישה אקוהומניסטית, ויאפשר התנסות בכלים פדגוגיים שונים למען מטרות אלה: ביניהם למידה חוץ כיתתית ומדיטציית מיינדפולנס.
בקורס נתבונן בסביבה האורבנית שלנו, בטבע ובמעשה ידי-אדם, נצפה ביצירות אמנות וקולנוע ווידאו העוסקות בסביבה, ונקרא יצירות קצרות מספרות העולם העכשוויות העוסקות בסביבה, בטבע ובקיימות. נבדוק מה מקומן של אהבת הטבע, אהבת האדם, ההומור, האמפתיה, והחמלה. מהן ההשפעות של האדם על סביבתו ואיך אפשר לייצג את הסביבה בדרכים שונות.
מתוך גישת הביקורת האקולוגית ובאמצעות תפיסה אקוהומניסטית נחקור ונדון בנושאים העולים מתוך כל אלה, וכן נקשר את המערכות האקולוגיות אל המרחב הפנימי של כל אחד ואחת. באמצעות מדיטציית מיינדפולנס נעצור, נתבונן, נהרהר, ניצור ונשוחח. נקשור בין רווחת המערכות האקולוגיות שאנחנו חלק מהן, לצדק חברתי ולשלוֹמוּת (well-being) של כל אחת.ד מאיתנו.
הזדמנויות ואתגרים של מערכות חינוך (בשיתוף מכללת אלקאסמי ; אשכול מערכות)
מנחה: ד״ר ענת אבן זהב
משבר הקורונה עימת את מערכת החינוך עם אתגרים פדגוגיים וחייב נקיטת פעולות מיידיות להתמודדות עימם. היום, עת פוסט קורונה מערכות חינוך נדרשות להתאמות מבניות ופדגוגיות בהוראה ובלמידה. קורס זה יתמקד באתגרים והזדמנויות שמזמנת הוראה ולמידה בינתחומית. מהי הוראה בינתחומית? כיצד לפתח פדגוגיות המסייעות להוראה בינתחומית? האם קיימת פדגוגיה בין תרבותית? הנושאים שיוקפו בקורס, ילמדו בדרך של התנסות בדגמים של הוראה בינתחומית דרך חוויה אישית. כקורס בינמכללתי סטודנטים/יות מסמינר הקבוצים וסטודנטים/יות ממכללת אלקאסמי יעסקו יחד בשאלות פדגוגיות ודידקטיות של ההוראה הבינתחומית ובהיבטיה הבינתרבותיים. הלומדים יתנסו בבנייה ויישום של יחידת לימוד בינתחומית בתחומי דעת המוכרים להם לצד תחומי דעת חדשים. החשיפה לכלים, לפרספקטיבות ורעיונות הלקוחים משני תחומי דעת או יותר במטרה להסביר תופעות/ לפתור בעיות שלא תקבלנה מענה בהסתכלות חד־ תחומית ובדגש על הרלוונטיות לחיי הלומדים תהווה התנסות משמעותיות לסטודנטים/יות. ההיכרות עם למידה בינתחומית ופיתוח גישות פדגוגיות יעודיות מעניקה רוחב יעד פדגוגי, חשיבה ביקורתית ויצירתיות ובכך מאפשרת יכולת להתמודד עם אתגרים דרך איתור הזדמנויות פדגוגיות ואחרות במערכות חינוך.
סיורים חינוכיים (אשכול מרחבים)
מנחה: גלית יפה
בקורס נצא לסיורים בבתי ספר ומוסדות חינוך המזמנים התבוננות על סוגים שונים של תפיסות עולם פדגוגיות. נפגוש רעיונות ותפיסות חינוכיות מגוונות, נשוחח עם אנשי צוות ותלמידים במרחבי למידה שונים, נשמע על האתגרים וההזדמנויות המאפשרים צמיחה הן של התלמידים והן של הצוות החינוכי.
הסיורים יאפשרו לנו לבדוק את זהותנו החינוכית, לחדד את הסיבות לעשייה החינוכית ואת הכלים שניתן לפתח ולאמץ כדי להצליח להשיג את המטרות שכל אחד ואחת הציבו לעצמם.
מגדר וחינוך: מורה לחיים, בעקבות מחנכות דגולות (אשכול זמנים)
מנחה: ד״ר שרון גבע
נקודת המוצא של הקורס היא שכדי ללמוד על נשים בחברה אין צורך להרחיק נדוד, וכי כדי להכיר את מעמדן של מחנכות ומורות בחברה עלינו להיכנס לכיתה, ממשית או מטאפורית. במסגרת הקורס כל סטודנטית וסטודנט יתחקו אחרי סיפורה של מורה או מחנכת, בעבר או בהווה, לפי בחירה אישית, יכירו את מרחבי הפעולה שלה והאתגרים שעמדו בדרכה, האישיים והפרופסיונליים, ובתוך כך ילמדו על מקומה בחברה ובמדינה מן הפרספקטיבה של המגדר. בין המטרות העיקריות של הקורס: היכרות עם נושא מעמד האישה בישראל, פמיניזם במאה העשרים (הגל הראשון, הגל השני) ועם מושגים בסיסיים בלימודי נשים ומגדר, הזדמנות ללמוד ולחקור את עצמנו ואת הסביבה החינוכית ולעורר השראה לפעילות חינוכית המקדמת שוויון. כקורס פמיניסטי, הקורס חותר ליצירת מרחב מפרה ופתוח להעלאת מודעות ומתנהל תוך למידה קבוצתית ואישית (סינכרונית וא-סינכרונית), שיתוף ומשוב הדדי.
שנתון ג׳
סמינריונים לבחירה
סמינריון בחינוך: הוראת עדויות על השואה: היסטוריה, שירה, קולנוע (אשכול זמנים)
מנחה: ד״ר לילך ניישטט
לקראת עידן ללא ניצולי שואה חיים, אנשי חינוך הופכים להיות הגורם המרכזי בתיווך עדויות על השואה. איך ללמד אותן בזיקה למציאות חיינו היום? בקורס נעורר מחשבה ביקורתית על זכר השואה בחברה הישראלית. נבחן עדויות מסוגים שונים (תיעודיות, ספרותיות ואמנותיות) כמו גם עדויות של אותו אדם בתקופות שונות בחייו, ונתעמק גם בחוויה של המתעד.ת והצופה, המורה והתלמידים מול העדויות. יחד נגלה סיפורים הקשורים לשואה אשר אינם תמיד מתיישבים עם הנרטיב הקולקטיבי, נרחיב את גבולות העדות וההגדרה של 'ניצולות שואה' ואת גבולות התפיסה שלנו אותם, נתעמק במושג העדות ונפתח דרכי הוראה של עדויות בכיתה. העבודה על הסיפורים תיערך באמצעות פרקטיקות אוטו-אתנוגרפיות וחקירת ייצוגים אמנותיים של זיכרון. עבודת הסמינריון תיכתב באופן הדרגתי במהלך הקורס, ותכלול ראיונות שיערכו הסטודנטיות והסטודנטים.
סמינריון בחינוך: מורים ומורות בחברה דמוקרטית (אשכול שלום)
מנחה: ד״ר תמי הופמן
מתי למדנו להיות אזרחים ואזרחיות במדינה דמוקרטית? במאה העשרים ואחת, זו אינה שאלה טריוויאלית. בישראל של תחילת העשור השלישי, זו שאלה חשובה. שאלה בוערת לא פחות, היא של מי האחריות לעשות זאת. על פניו, התשובה נראית פשוטה: המשפחה היא סוכן החיברות המרכזי של הילד והילדה בחברה ודרכה, אנו לומדים כיצד לחיות בחברה אליה נולדנו. אבל, האם למדינה יש אחריות על כך באמצעות מערכת החינוך הציבורית המדינתית? ואם כן, מה זה אומר? הסמינריון יבקש להפנות זרקור אל מערכות החינוך הציבוריות במדינות הדמוקרטיות והתפקיד הגלוי והסמוי שלהן בפיתוחה של תודעה אזרחית דמוקרטית של אזרחי העתיד, ובעיקר יעמיד במרכז הדיון את השאלה באיזו מידה המורה בכיתה והגננת בגן צריכים, יכולים ורוצים להיות סוכני וסוכנות האזרחות המרכזיים.
בסמינריון נעסוק בשני מהלכים מקבילים. הראשון, היכרות עם המושגים חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה והמורכבות שבהם. השני, דיון במושג הזהות המקצועית של מורים במאה העשרים ואחת, האתגרים שבזהות זו והמרכיבים בה להם הפוטנציאל לקדם תודעה אזרחית דמוקרטית בחברה בכלל ובחברה הישראלית בפרט. חיבור בין שני הנושאים הללו יבקש להציע תשתית תיאורטית ופדגוגית לדיון בתפקיד המורה לקידום חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה כמענה לאתגרי המאה ה - 21 במערכת החינוך בכלל ובישראל בפרט.
סיורים לבחירה (אשכול מרחבים) סיורים אומנותיים
מנחה: ד״ר מירב אלמוג
הקורס מציע מסע גילוי והעמקה לחשיפת הקשרים בין אמנות ופילוסופיה. בכל מפגש נתמקד ברעיון פילוסופי אותו נחקור ועליו נדון דרך צפייה ביצירות אמנות בחלל מוזיאלי, וקריאה בטקסט קצר. בין התמות שנעסוק בהן: זמן, חוץ-פנים, מבט (גוף) ו-התנגדות.
כל מפגש יהווה תרגיל מחקר בפני עצמו, מתוך תקווה שהמפגשים ירקמו סיפור רחב יותר בנוגע לקשר בין תיאוריה ואמנות עבור כל סטודנט.ית ומרחבי סקרנותו.ה.
הסטודנטים יתבקשו לנסות ולחבר את התמות השונות שנחקור ליצירות אמנות מכל סוג שהוא שמדברות לליבם: קולנוע, מוזיקה, מחול, תיאטרון וכולי. **המפגשים ייערכו בסמסטר ב׳. כל סטודנט מחוייב להשתתף בשני סיורים
סיורים ספרותיים
מנחה: ד״ר מימי חסקין
הקורס מציע חוויית למידה באוויר הפתוח באמצעות שלושה סיורים בתל אביב. הספרות תהיה הציר העיקרי של הסיור וממנו יישזרו תחומי דעת נוספים: מוזיקה, היסטוריה, סביבה, סוציולוגיה. כל סטודנט.ית מחוייב.ת להשתתף בסיור אחד לפחות. תינתן אפשרות לשיתוף הסטודנטיות/ים בבניית הטיול ובהעברתו.
ליווי אישי וכניסה להוראה (בחירה לפי התמחות)
בשנה ג' מתקיים תהליך ליווי קבוצתי ואישי בכל הקשור להשמה בבתי ספר ובגנים עם סיום הלימודים ובבחירה בהוראה ובחינוך כנקודת הפתיחה לשלב ההתפתחות המקצועית של המורים, המורות והגננות החדשים. בתשפ"ד יפעלו שלוש קבוצות ליווי במקביל:
ליווי אישי וכניסה להוראה - גן, יסודי, חינוך מיוחד ועל-יסודי
מנחה: ד"ר טל סגל
מטרת הסדנא היא ללוות את הסטודנטים.יות בשנה ג'- בתהליך הכנה מנטלי ומקצועי לקראת בחירתן במסגרת החינוכית בה ישתלבו בשנת ההתמחות (סטאז') - בתשפ"ה. הליווי יערך במסגרת סדירויות מגוונות של מפגשים אישיים ומפגשים קבוצתיים (קבוצה קטנה וקבוצת רג"ב מכללתית). הסדנא תעסוק בגיבוש הזהות המקצועית החינוכית (רג"ביסטית); ובחידוד אני מאמין חינוכי, ותזמן שיח על אודות האתגרים שיש לא.נשות חינוך בשנות עבודתן הראשונות ועל דרכי התמודדות אפשריות. הסדנא תעסוק גם בהיכרות עם העולם הגני/הבית ספרי ותזמן מפגש עם בעלי תפקידים במערכת החינוך. כמו כן, במהלך המפגשים נתרגל כלים ומיומנויות (תפיסתיים+פרקטיים) שנדרשים לבחירה מושכלת במוסד חינוכי ולשיבוץ מיטבי
ליווי אישי וכניסה להוראה - על יסודי
מנחה: נטע לגנק
מטרת הקורס היא ללוות את הסטודנטים בתהליך גיבוש הזהת המקצועית ופיתוח החוסן כחלק מתהליך ההשמה שלהם במערכת החינוך ולקראת צעדיהם הראשונים בה כמורים. תהליך הליווי מושתת על חשיבותו של הסיפור האישי של המורה הצעירה עם כניסתה לתפקיד. במהלך השנה הסטודנטים יתוודעו לנרטיבים אישיים של מורים צעירים וותיקים ואגב כך יתוודעו למרכיבים בסיפור שלהם ולבסוף יבנו מהם סיפור אישי של ״ראשית ההוראה״ עבורם. לצד זה, הקורס יספק לסטודנטים כלים ראשוניים לצורך הליכי ההשמה. הליווי במסגרת הקורס יתבצע בשלושה מעגלים:
מעגל אישי- במעגל הזה יתקיימו ביני לבין כל אחד מהסטודנטים, לפחות, ארבע שיחות אישיות. מטרת השיחות היא להדק את ההיכרות ביני לבין הסטודנטים כדי לאפשר עבורם ליווי מותאם אישית לצורך קליטתם במערכת החינוך.
מעגל קבוצתי- המעגל הקבוצתי כולל התבוננות משותפת בחוויות של מורים צעירים במערכת החינוך, כפי שהם עולים מסיפורי מתמחים, מראיונות ומשיח עם אנשי הוראה בפועל וממחקרים בנושא.
מעגל מערכתי- הסטודנטים ילמדו על זכויותיהם כמורים מתחילים וכבוגרי תכנית רג״ב, ובהתאם לצורך יקבלו כלים להתנהלות בראיון אישי ולכתיבת קורות חיים.
ליווי אישי וכניסה להוראה באומנויות
מנחה: להב תימור
קבוצת חשיבה בחברותא לקראת כניסה לעשייה חינוכית, במסגרתה הסטודנטיות יבחרו ויגבשו תפיסת משמעות ביחס לתפקידם כמורות וכמחנכים לאמנויות.
בקבוצה נעסוק בתפיסות משמעות של הוגים שונים וזיהוי של מקורות הכוח האישיים; נתאמן בכלים לקשב מעמיק המהווים מפתח לעשייה חינוכית רלוונטית; נדון בנקיטת עמדה ויוזמה מול מציאות נתונה - ליצירת מרחב המאפשר ביטוי והתפתחות; ונברר מה יהיה המרחב החינוכי המתאים לסטודנטית להתחיל בו את תהליך יצירתה.