זום-אין לסביבות למידה והוראה בימי ריחוק חברתי
המגיפה העולמית הובילה למעבר האקדמיה כולה להפעלה מקוונת, כאשר המרצה מלמד/ת מהבית סטודנטים/ות שנמצאים/ות לבד במרחבים שלא תוכננו לשמש כסביבת למידה.
במציאות של עבודה מהבית מטשטשים הגבולות אליהם הורגלנו בין המסגרת הפרטית-משפחתית לבין הפעילויות אותן ביצענו טרם המגיפה מחוץ לבית.
מחקר זה בחן כיצד מתוארת וכיצד מעוצבת סביבת העבודה הביתית של מרצים/ות וסטודנטים/ות, כמו גם את המשאבים הייחודיים הנדרשים בעיניהם/ן – פדגוגיים, טכנולוגיים ורגשיים. המחקר התבסס על איסוף נתונים מגוונים (כמותיים ואיכותניים) מכ-300 משתתפים/ות, ובתוכם תמונות של סביבת הלמידה/הוראה הביתית שצולמו על ידי סטודנטים/ות ומרצים/ות. ניתוח הנתונים העלה ממצאים אודות העדפות לגבי הפעלת המצלמה במהלך הלמידה/הוראה מהבית כמו גם לגבי מיומנויות טכנו-פדגוגיות נדרשות בלמידה והוראה בימי ריחוק חברתי.
התערוכה מזמנת התבוננות מפרספקטיבה חדשה אל סביבות הלמידה/הוראה כפי שתועדו על ידי המשתתפים/ות ומאפשרת מיקוד המבט והקשב אל סביבות הלמידה/הוראה הביתיות.