Ovnayim 1900X322

אני משמשת כמפקחת מקצועית בתחום התקשוב והמחשבים. בוריס הוא מורה למחשבים באחד מבתי הספר במחוז. המונח "מורה למחשבים" הוא בעייתי, מכיוון שעל פי תפיסתי – ומדיניות המשרד – מיומנויות מחשב ומידע אמורות להיות מוקנות בהקשר של תוכן נלמד ומשולבות בפעילות המורה המלמד אותם תכנים.

תחום התקשוב חוצה מקצועות ותחומי דעת ואינו "מקצוע" במובן הרגיל. שעות תקן אינן מוקצות, מתוך תפיסה שההוראה בסביבת למידה מתוקשבת צריכה להיות מעניינם ובאחריותם של כל המורים בחינוך היסודי, המחנכים והמורים מקצועיים בתחומי הדעת השונים. התפיסה של הקניית מיומנויות מחשב במנותק מההקשר הלימודי וצרכי היישום היא תפיסה מיושנת, ואינה מקדמת את תרבות התקשוב בבית הספר. יתרה מזאת, עצם קיום ה"משבצת" של מורה למחשבים ושיעור מחשבים משחרר, כביכול, את המורים האחרים מאחריות זאת.

במסגרת תפקידי אני משתדלת לקדם תפיסה כוללת זאת, למרות שבמציאות הבית ספרית מתפקדים מורים רבים למחשבים בדרגות שונות של שילוב תכנים ושיתוף פעולה עם מחנכי הכיתות. אני משתדלת להציע פתרונות במסגרת האילוצים והנסיבות הקיימים.

בוריס הוא מורה מבוגר, עולה ותיק מחבר העמים ומורה למתמטיקה בהכשרתו. הוא נכנס לנישה של המחשבים לפני שנים רבות, כאשר מורי הצוות לא הכירו או לא יכלו להיענות לדרישות של הוראה משולבת מחשב. בכך הונצח בבית הספר תפקידו של המורה למחשבים. שיעוריו של בוריס מבוססים על מיומנויות מחשב, בדרך כלל במנותק מתוכן לימודי, לעתים בעקבות תכנים נלמדים בכיתה - אך ללא רצף הגיוני בין הדברים וללא כל מעורבות של המחנכת המלמדת את התכנים. השיעורים מתנהלים בשקט אבל ללא כל התייחסות למטרות תוכן ומטרות הוראה. הקניית המיומנויות מנותקת למעשה מכל עשייה או למידה אחרת.

בוריס מתרוצץ מתלמיד לתלמיד ומסייע בביצוע הטכני של המשימה. אין פעילות שיתופית, משוב על הנלמד, או חיבור מערכתי. רוב השיעורים מסתיימים במשחקים של תוכנת תרגול החשבון שרכש בית הספר. ע"פ תחושתו, התלמידים מעבירים את הזמן "בכיף, ומאוד נהנים מהשיעור".

את תפקידו כרכז הוא תופס כתפקיד טכני בלבד – כאחריות לתפעול השוטף של חדר המחשבים. למרות זאת, מנהל בית הספר אינו מרוצה מתפקודו זה וטוען שחלק גדול מהפניות לטכנאי, לספק האינטרנט או לאתר התוכן (גלים) אינו מטופל בצורה מספקת ונופל לטיפולו שלו, המנהל.

אך חשוב מזה, בוריס מסתפק בהגדרת התפקיד הטכני ואינו מבין את צרכי התפקיד הפדגוגיים. עליו לקדם את שילוב הפעילות המתוקשבת בקרב המורים, להנחות אותם, לחשוף אותם לאפשרויות מגוונות של שילוב בהוראה, להדגים בפניהם, לבנות אתם פעילויות הנובעות מתכני ההוראה, ולסייע בידם בחדר המחשבים.
אך הוא אינו מהווה דמות מרכזית בבית הספר, חושש מדרישות המנהיגות הנדרשות לתפקיד כזה, מהאיום על הנישה שבנה לעצמו, ועל פרנסתו.

עבודתו מרוכזת ביומיים. בשאר הימים כמעט ואין פעילות כלל בחדר המחשבים!

למנהלות קודמות בבית הספר המצב היה נוח כי לא נדרש מהן ומצוות המורים כל מאמץ. הילדים קיבלו שיעור מחשבים ושרר שקט תעשייתי. בוריס הוזמן למפגשי הנחייה של רכזים, הגיע, שמע, אך לא הרגיש צורך לשנות דבר.

מנהל בית הספר נכנס לתפקידו לאחרונה. הוא מבין שעליו לשנות את תפקידו ותפקודו של חדר המחשבים - ושל המורה. הורים רבים פנו אליו בדרישה לשפר ולהעלות את רמת פעילות התלמידים בסביבה המתוקשבת. לבית הספר מסורת ארוכת שנים המתנגדת למתן דגש על ציונים ועל הישגיות. אי מתן ציונים, הן לרכישת מיומנויות והן לתכנים בשיעורי המחשב, משתלב היטב באווירה הבית ספרית. המילה הישגיות מעוררת התנגדויות. ניסיונות המנהל לשנות נתפסים כנוגדים את רוח בית הספר. הוא חושש להתעמת עם הצוות ונאבק על מקומו כמנהל. הוא מודע לעזיבתה של מנהלת קודמת שניסתה להכניס רוח חדשה לבית הספר, והרימה ידיים לאחר תקופה קצרה.

היום ההורים מבקשים שינוי בהישגים של התלמידים, ואיתרו שני תחומים בהם רוצים לראות שיפור. אחד מהם הוא רמת הפעילות בסביבה המתוקשבת. מפריע להם שאין עשייה משמעותית בתחום הזה בבית הספר. הם מציעים עזרה ומוכנים, למשל, להקים אתר בית ספרי שישמש במה לפעילות לימודית של מורים עם תלמידיהם ויקדם את הפעילות המתוקשבת.

המורים אינם מעורבים בתחום התקשוב, וכך טוב להם. בוריס נתפס בחדר המורים כזקוק להגנה, אף כמסכן. המורים מגוננים עליו. כנראה שקיימת מצוקה כלכלית, משפחתית ואישית.

מספר מורים מיומנים במחשבים ומעוניינים להשתלב. חדר המחשבים "תפוס" בשני ימי עבודתו של בוריס, ובשאר הימים נשאר מיותם. מקרים בודדים של שימוש נתקלים בטענות שלא השאירו את החדר מסודר.

בשיחה על קידום תרבות התקשוב הוצע להקים אתר בית ספר שיהווה ראי לפעילות הבית ספרית, ובמה פעילה ומפעילה לפעילות מתוקשבת במקצועות השונים. בוריס אינו מסרב, אך מעלה קשיים, וטוען שזה דורש הרבה עבודה: "מי יעשה את זה? מתי אעשה את זה..." ומחפש סיבות בגללן לא כדאי אפילו להתאמץ ("ראיתי אתרים כאלה, שלא התעדכנו זמן רב, ההורים לא נכנסים, התלמידים לא מעוניינים..." ).

בוריס אינו מסוגל לשנות את דרכי העבודה שלו.

המנהל חושש להכניס את המפקחת לתמונה, שמא תרצה לחולל שינוי גדול מדי, והביקור בבית הספר "מותנה" בקיום שיחה וחשיבה משותפת בלבד, "אולי נחשוב על משהו לקראת השנה הבאה... וכו'", ללא זעזועים משמעותיים.

הדילמה העומדת בפניי היא בין טובת המורה לבין טובת התלמידים וקידום בית הספר (ומתן מענה לדרישות מוצדקות של הורים), בין רצון הצוות לשמר את המצב הקיים, לבין רצון המנהל לחולל שינוי – תוך חשש למקומו כמנהל.

האפשרות של הפסקת עבודתו של בוריס והכנסת בעל תפקיד חדש, הייתה מעוררות את התנגדותו של הצוות, ובכך גם מסכנת את מעמדו של המנהל ובנוסף קיימות הסוגיות ה"הומניטאריות". מצד שני, רק בעל תפקיד מיומן, חדש, יוכל להוביל את הצוות לקבלת תפיסות חדשות. לטובת קידום בית הספר נחוץ צוות נכון לשיתוף פעולה ולשינוי, ללא משקעים וללא תחושה שנעשה עוול למורה ותיק ומסור.

האופציות הנותרות מוגבלות: תהליך הנחייה ארוך ואיטי עשוי להביא לשיפור-מה, אם כי לא משמעותי. הפרדת חלקי התפקיד, אימוץ הצעתם של ההורים לסייע בבניית אתר ומינוי מורה נוסף לרכזו כפרויקט בית ספרי חדשני עשויים ליצור תחושה שממשיכים כרגיל, לצד האפשרות שהפרויקט יהווה מנוף לשינוי גדול יותר. הפניית המורה לעיסוק ולפיתוח מקצועי בתחום המתמטיקה - מקצועו המקורי - עשויה להעצים אותו ולתת ביטוי ליכולותיו בתחום זה, ולמנוע את תחושת הכישלון והפגיעה בו (והצורך של הצוות לגונן עליו).

ולמרות הניסיונות החשש הוא שהשיקול ההומניאטרי יכריע...