ד"ר ענת פרישמן שטרית, ד"ר אופירה טיקוצ'ינסקי
הפרעות בלמידה, שלרוב מתגלות עוד בילדות, ממשיכות להשפיע על היבטים אקדמיים,חברתיים ותעסוקתיים גם בחיי המבוגר (Hoffman et al ו- Spekman, Goldberg & Herman, 1992) בתוך (Cosden & McNamara, 1997). בעשורים האחרונים נשמע יותר ויותר קולם של בוגרים עם לקויות למידה והפרעות קשב, המבקשים להשתלב במוסדות להשכלה גבוהה (Reiff,1997). ארגון וניהול זמן הן אבני הנגף של סטודנטים עם הפרעות קשב. תוכנית ההתערבות במחקר הנוכחי התמקדה ביצירת מודעות והפנמה של אסטרטגיות בתחום ארגון הסביבה ,ניהול זמן וניהול בלמידה, באמצעות הטמעת תוכנית התערבות בקרב בוגרים אשר השתתפו במכינה ייעודית קדם אקדמית לסטודנטים עם הפרעות קשב . מודל ההתערבות במחקר הנוכחי, מבוסס על מודל העיסוק האנושי (Kielhofner, G. 2004) המתמקד בשלושה מרכיבים: אדם, סביבה, עיסוק. מטרות המחקר היו: לבדוק באיזו מידה ,תוכנית ההתערבות חוללה שינוי בהיבט "ארגון סביבת הלמידה" , בהיבט ארגון זמן, ובהיבט ניהול למידה של משתתפיה, כמו כן, בדיקת מידת השפעתה של תוכנית ההתערבות בכללותה, על תפיסת תחושת המסוגלות ושליטה בלמידה. משתתפי המחקר מלאו שאלון הבודק עמדותיהם כלפי ארגון סביבה, ארגון זמן ותחושת שליטה לפני ואחרי הטמעת תוכנית התערבות, בנוסף רואיינו חמישה סטודנטים. ממצאי המחקר מצביעים כי יכולת ניהול סביבת למידה וניהול זמן, מאפשרת לסטודנט לשלוט בחייו ומשפרת את תפקודו הקוגניטיבי. נראה כי למידה של מיומנויות ארגון תורמת להעצמת ה"אני" ולהתמודדות יעילה עם החיים האקדמיים של סטודנטים עם הפרעות קשב.
מילות מפתח: לקות למידה, הפרעות קשב, מכינה אקדמית ייעודית, תפקודים ניהוליים, תוכנית התערבות.