המרכז פועל כ"בית", מכיל ואוהב. החלק של הקבלה הרגשית ללא תנאי הוא נדבך היסוד, ואין דרך לעשות זאת בלעדיו. לשם כך, המכללה הקצתה מקום שמעוצב ופועל כ"בית" - מצד אחד, יש מטבח, ספות, שמיכות וארוחות וימי הולדת וכל הדברים "החמים" של הבית, ומצד שני, יש עידוד ללמידה, רכישת כלים להתמודדות עצמאית, המון איתגור. אין ויתורים קלים. הבית פתוח כל היום וכל השבוע ומגיעים אליו סטודנטים עם או בלי מטרה מוגדרת. הם מרגישים שזה המקום הבטוח, המקום המכיל, שתמיד אפשר להתנחם בו, לנוח ולקבל כוחות וכלים להתמודדות. ישנן המון שיחות עם אנשי צוות, שיחות קבוצתיות, שיחות אגב של תמיכה האחד בשני.
ישנה מסגרת מאורגנת ומובנית של פיתוח אסטרטגיות למידה שבה קבוצה של סטודנטים מהמכללה (חלקם בעצמם בעלי הפרעות למידה), לומדים במסגרת התואר שלהם אסטרטגיות למידה והתארגנות לליקויי למידה והם עובדים באופן פרטני עם הסטודנטים שזקוקים לכך. בעבור הסטודנטים של מהו"ת מתקיימים במכללה קורסים מותאמים בלשון ואנגלית וכן קורס במודעות שנקרא "לקות למידה בראי האומנות" - ידע תיאורטי עדכני בשילוב עבודת יצירה המבטאת את תפיסתם לגבי הלקות שלהם. ישנה הדגשה רבה על בעיית הפרעת הקשב, שמתברר שהיא יותר ויותר דומיננטית בקרב הסטודנטים. חלק גדול מהם מגיע עם אבחון של לקות למידה כאשר מתברר שמה שיותר מפריע זה דווקא הפרעת הקשב, שאיננה מאובחנת ברוב המקרים.
התהליך שעוברים הסטודנטים במרכז, איננו מתקשר ללמידה בלבד. אפשר אפילו לומר, שהלמידה היא, במקרים רבים, רק תירוץ. כי לקות למידה, ועוד יותר הפרעת קשב, הם תסמונות המשפיעות על כל היבטי החיים. כאשר אנחנו עובדים על הזהות, על הכוחות, על אוורור הכאב, על הדימוי העצמי הפגוע ומצליחים לשפר את איכות החיים והרווחה הנפשית - זה נותן אותותיו על כל תחומי החיים. בזוגיות זה מאד בולט, כאשר עם הזמן מתחילות "לצוץ" חברויות והתקשרויות בעלות איכות אחרת. הסטודנטים מעידים שהם מוכנים להשיל מסכות, להיות הם עצמם בתוך הקשר - עם החולשות והכוחות. לא להיות כל הזמן בכוננות מתי תיחשף הטיפשות שלי, מתי יתברר לבן זוגי שאינני ראוי. הם יכולים להסביר את הקשיים וכיצד אפשר לחיות אתם נכון יותר, ואז בן הזוג, אם הוא מתאים לכך, ינווט יותר נכון בתוך הקשר ולא יצור ביקורתיות, שהיא הרסנית לכל מי שספג כל חייו ביקורת מצד הסביבה.
