הזמן מהווה משאב יקר בחיינו. לצורך ניהול יעיל של הזמן עלינו לאמוד זמנים באמצעות הערכת משך זמן הפעולות שאנו עורכים ובהתאם לזאת בארגון וניהול לוחות הזמנים שלנו. יכולת תפיסת הזמן נמצאת כקשורה למערכות נוירולוגיות של האונה הפרונטאלית, ואף לתפקודי המוח הקטן- האחראיים על יצירת מכניזם של 'זמן פנימי' . תפיסת זמן פנימית מאפשרת יכולת של "שיפוט זמן" ואלו יכולת אמדן זמן מיוחסת לייצוג ועיבוד זמני, של רצפי אירועים על פי סדרם המתמשך מהעבר לעתיד.
מחקרים מצביעים על הקשיים שנראים בקרב תלמידים מתבגרים ובוגרים הפרעת קשב בתחום תפיסה ואמדן זמן ועל הצורך של אנשים אלו לגייס כשרים קוגניטיביים נוספים ואחרים לצורך עיבוד הזמן, אשר לא נדרשים עבור אנשים ללא הפרעת קשב. עד כה לא נערך מבדק מקיף הכולל אוכלוסייה רחבה של סטודנטים עם וללא לקויות למידה, ואשר בוחן את ההבדלים ביכולתם לאמוד זמן באמצעות שאלון אוביקטיבי הבוחן זאת.
לפיכך שאלת המחקר הנה: האם קיימים הבדלים בשיפוט זמן ובאמדן זמן בין סטודנטים ואקדמאים עם הפרעות בלמידה, לבין עמיתיהם ללא הפרעות בלמידה?
מתודולוגיה
נערך שימוש בניתוח נתונים כמותי אשר התבסס על נתונים שנאספו על-ידי שני שאלונים: שאלון "שיפוט זמן" שהנו תצפיתי ובוחן את יכולת הנבדק להעריך משך זמן של פעולות, כגון: כמה זמן לוקח להכין כוס קפה נמס; ושאלון דווח עצמי "אמדן זמן " הבוחן את תפיסתו הסוביקטיבית של הנבדק לגבי יכולתו לאמוד זמנים. נערכו שני מחקרים נפרדים כדלהלן:
מחקר א': מבדק שיפוט זמן עבור סטודנטים עם וללא הפרעות בלמידה. שאלוני שיפוט זמן הועברו במהלך קורס לקויות למידה, כחלק מהבנת המונחים שיפוט ואמדן זמן. הנתונים למחקר זה נאספו במהלך ארבע שנים. במחקר השתתפו 372 סטודנטים הלומדים במכללה להוראה ואשר משולבים במסלולי למידה שונים מהם 48% סטודנטים עם הפרעות בלמידה ו- 52% סטודנטים ללא הפרעות בלמידה.
מחקר ב': בחינת יכולת אמדן זמן ויכולת שיפוט זמן של סטודנטים ואקדמאים עם וללא הפרעות בלמידה. השאלון במחקר זה כלל שאלון שיפוט זמן ושאלון אמדן זמן. השאלון הועבר בשיטת סקרים מבוססי אינטרנט Web-based Surveys. השאלון פורסם במדיה הדיגיטלית. אוכלוסיית המחקר מנתה 223 משתתפים: 48% הנם סטודנטים ואקדמאים עם הפרעות בלמידה ו 52% סטודנטים ואקדמאים ללא הפרעות בלמידה.
ממצאי המחקר
ממצאי שיפוט זמן
בשני המחקרים נמצא כי בבחינת המדד הכללי של שאלון שיפוט זמן נמצאו הבדלים מובהקים בין אוכלוסיות המחקר. מתוך ממצאי המחקרים עולה כי סטודנטים ואקדמאים עם הפרעות בלמידה מקבלים ציון נמוך יותר במבדק שיפוט זמן, מסטודנטים ואקדמאים ללא הפרעות בלמידה. "שיפוט זמן" אצל סטודנטים עם הפרעת קשב אופיינה בהערכת יתר של משך זמן הפעולות שהם עורכים.
ממצאי אמדן זמן
נמצא כי סטודנטים ואקדמאים עם הפרעות בלמידה תופסים כי יכולתם לאמוד זמנים נמוכה יותר, מסטודנטים ואקדמאים ללא הפרעות בלמידה. הסטודנטים דווחו על הקושי שלהם לתכנן זמנים וליישם את פעולת התכנון בזמן שהקציבו לכך.
דיון
ילדים, מתבגרים צעירים ומבוגרים עם הפרעות בלמידה מתארים לא אחת את עצמם כ"דחייינים". הבנת הגורם לקושי, דהיינו קושי בשיפוט זמן, יאפשר לטפל בתופעת הדחיינות בקרב אוכלוסייה זו. בטיפול באוכלוסיית אנשים עם הפרעות בלמידה יש צורך להקדיש משאבים להתמודדות עם קשיים באמדן זמן ובתחושת "הזמן האבוד". אחת הדרכים היא לפתח אצל אנשים הלוקים בתפקוד זה את היכולת לבנות "שעון פנימי", זאת על-ידי מדידת זמנים במהלך עריכת פעולות ומשימות לימודיות באמצעות שעונים דיגיטליים, שעוני עצר ואפליקציות ותוכנות המיועדות לכך.