הכנס הארצי לתקשורת תומכת וחליפית לשנת 2026

הינכם מוזמנים לכנס הארצי לתקשורת תומכת וחליפית של עמותת אייזק ישראל וסמינר הקיבוצים בסימן 'תקשורת היא חוסן'.

 

הכנס ייערך בין התאריכים 15.7.2026–14.7.2026, כ"ט תמוז–א' אב תשפ"ו

• יום שלישי, 14.7 – מושב ילדים ומושב מבוגרים מקביל בסימן 'תקשורת היא חוסן'
• יום רביעי, 15.7 – יום סדנאות

הכנס יתקיים במתכונת היברידית בסמינר הקיבוצים ובזום במקביל (יום הסדנאות ב15.7 לא ישודר בזום).

החניה במכללה הינה בתשלום 22 ₪ ליום.

צילום הכנס יהיה זמין לכלל הנרשמים לצפייה חוזרת למשך שבועיים עד לתאריך  30.7.26

 

להרשמה לכנס לחצו כאן

 

תקצירי סדנאות

• ערכת הורה מעשיר – בית ספר ונצואלה

גלית שגב, פיזיותרפיסטית, בית ספר ונצואלה

רונה דולמן, קלינאית ומנהלת בית ספר ונצואלה

עמדותיהם של ילדים כלפי בני גילם עם לקויות מורכבות ו/או כאלה המשתמשים בתקשורת תומכת וחליפית (תת"ח) הן בעלות השפעה מכרעת על הצלחת השילוב והאינטראקציה החברתית. עם זאת, ילדים עם התפתחות תקינה מחזיקים לעיתים קרובות בעמדות פחות חיוביות כלפי עמיתים המשתמשים בתת"ח, דבר הנובע לא פעם מחוסר היכרות וחשש מהשונה (McCarthy & Light, 2005).
מתוך הצורך לגשר על פער זה, פותחה בבית ספר ונצואלה ערכת הורה מעשיר. ערכה זו כוללת מערך שיעור חווייתי ונגיש המיועד להעברה על ידי הורים ואחים של תלמידי בית הספר או אנשי צוות מבית הספר במסגרות החינוך הרגיל (גנים ובתי ספר יסודיים). הערכה מתבססת על התובנה המחקרית לפיה שילוב בין מתן מידע קוגניטיבי לבין התנסות חווייתית הוא כלי יעיל ביותר לשינוי עמדות והפחתת סטראוטיפים (Ginevra et al., 2021).
במהלך המפגש, הילדים נחשפים לעולם התת"ח דרך התנסות פעילה: הם פותרים חידות ומתנסים בהעברת מסרים באמצעות סמלים, ובכך לומדים להכיר בתת"ח כשפה לגיטימית הדורשת למידה ותרגול. חלק נוסף מהפעילות הוא הקראת סיפור על תלמיד מבית ספר. סיפור זה מדגיש את קווי הדמיון והשותפות בין הילדים בעלי התפתחות טיפוסית לבין ילד עם לקות מורכבת, מתוך הבנה שאינטראקציה חברתית משמעותית נבנית על בסיס מכנה משותף (Therrien et al., 2016).
היוזמה חותרת להרחיב את מעגלי החשיפה באמצעות חלוקת סימניות תקשורת, המעודדות את הילדים להמשיך ולתרגל את "שפת הסמלים" בביתם. בדרך זו, ערכת "הורה מעשיר" הופכת את בני המשפחה ואנשי הצוות לסוכני שינוי בקהילה, מקדמת הנכחת תלמידים עם לקויות מורכבות במרחב הציבורי ומפיצה את המסר כי תקשורת היא זכות יסוד הקיימת לכל אדם, ללא קשר ליכולת הדיבור המילולית.

• סדנת צילום נגיש בשילוב אמנויות ובינה מלאכותית

ענת פרידמן, תרפיסטית באמנות דיגיטלית

בסדנה נתנסה בצילום בעזרת מערכת מיקוד מבט, מתגים מיוחדים ואייפדים. ביחד נכין איחולים וברכות לקיץ בשילוב תת"ח והצילומים.

בנוסף, ניצור צילום משותף (למי שירצה) משולב בינה מלאכותית ונדגים איך ניתן להנגיש זאת עם תת"ח ולוח גריד .

הסדנה היא סדנה חווייתית (עם הסבר קצר מקצועי) ומיועדת לנוער ובוגרים משתמשי תת"ח, למשפחות ולצוות המקצועי.

*למי שיש ברשותו - מומלץ להביא מערכת מיקוד מבט/אייפד

 

• ללכת לעיבוד, סדנת למידה בנושא ההבחנה בין עיבוד שפה תבניתי לבין רכישת שפה אנליטית

הודיה חרל"פ, קלינאית תקשורת M.A בדגש טכנולוגיה מסייעת ובשירותי בריאות כללית

בסדנה נציג את הרקע התאורטי, נדון בהבדלים ונתנסה בפועל ביישום כלי התערבות לילדים המעבדים שפה באופן תבניתי. נעמיק בשלבי רכישת השפה הגשטלטית והפרספקטיבות התיאורטיות מתחום הגשטלט והעיבוד האוטיסטי, לדוגמא: תפיסה גלובלית יותר של גירויים, עיבוד חושי שונה, וקושי בהבחנה בין אות לרעש בסביבה משתנה. הבנה זו מזמינה בחינה מחודשת של הדרכים שבהן מפרשים הפקות לשוניות של ילדים אלה ושל האופן שבו ניתן לתמוך בהתפתחות התקשורתית שלהם.

אקולליה ותסריטים נתפסו בעבר לעיתים כביטויים לשוניים חסרי משמעות, אך הספרות מתארת אותם לא פעם כאמצעי תקשורת פונקציונלי בעל כוונה, היכול לשמש לבקשה, מחאה, הסכמה, ייזום ושימור אינטראקציה (Prizant, 1982, 1983; Prizant & Duchan, 1981; Prizant & Rydell, 1984; Stiegler, 2015). לצד זאת, ממצאים ותיאורים קליניים מדגישים כי עבור חלק מהילדים, ובפרט ילדים אוטיסטים, אקולליה עשויה לשקף מסלול של עיבוד שפה גשטלטי-תבניתי, שבו היחידה הראשונית של השפה היא מבע שלם, עשיר באינטונציה ובהקשר, ולא מילה בודדת (Cohn et al., 2023; Sterponi & Shankey, 2014).

במהלך הסדנה, יוצגו עקרונות והמשתתפים יתנסו בבניית לוח תת״ח עבור ילדים עם עיבוד שפה גשטלטי, בכלים פשוטים ובאופן המכיר בערך התקשורתי של הפקותיהם הלשוניות ותומך בהשתתפות תקשורתית במגוון סיטואציות על פי השלב בו הם נמצאים בתהליך הרכישה. בתוך כך יודגש הצורך בגישה רגישה, מכבדת ומבוססת הנחת יכולת, לצד התאמות רלוונטיות במערכת התת״ח עבור ילדים אלה.

הסדנה תכלול בעיקר התנסות מעשית בבניית לוח תת״ח לילדים עם פרופיל שפה גשטלטי, במטרה לתרגם את העקרונות התיאורטיים לשיקולים קליניים ויישומיים.

 

• הילד הזה הוא אני

ד"ר עדי נאמן, מרצה וחוקרת במכללת אורנים, מורה לאמנות ולחינוך מיוחד

הדר זלצר פלאח, מנהלת מקצועית וסמנכ״ל דגש טכנולוגיה. מומחית להנגשת טכנולוגיות סיוע למוגבלויות מורכבות לילדים ומבוגרים, עוסקת בתחום משנת 2005. בוגרת תואר שני בהצטיינות, ביה”ס לחינוך אונ’ בר אילן, החוג לחינוך מיוחד בהתמחות מוגבלות שכלית התפתחותית. בוגרת תואר ראשון במנהל עסקים ומחשבים. יו”ר עמותת אייזק ישראל לתקשורת תומכת וחליפית בשנים 2016-2011. חברת ועד העמותה בהתנדבות עד היום.

הסדנה מציעה הזדמנות לכל בן משפחה להיכנס לנעליו של ילד הנעזר בתת"ח. בני משפחה לילדים עם מגבלת דיבור ורבלי הם שותפי תקשורת מרכזיים מעצם היותם המעגל הקרוב ביותר. תפקיד זה אינו מתמצה בלמידת כלים ואסטרטגיות של תקשורת תומכת וחליפית  אלא כולל גם מרכיבים רגשיים, דינמיקות משפחתיות והשפעה עמוקה על הקשר בין בני המשפחה. הורים מחפשים בראש ובראשונה את היכולת לתקשר עם ילדם ורואים בתקשורת התומכת והחליפית גשר לחיבור אנושי עמוק ומחויבות הדדית (Laubscher et al., 2024) .
הסדנה תתמקד בחיבור שבין מיומנויות נרכשות לבין התהליכים הטבעיים של יצירת קשר ומשמעות, מתוך הליכה בנעליו של משתמש התת"ח נלמד להיות שותפי תקשורת טובים יותר.  בסיום הסדנה המשתתפים יצאו עם פרספקטיבה חדשה על חוויית הילד, זיהוי הקשר בין רגשות לתפקידים משפחתיים וכלים פרקטיים לחיזוק השותפות התקשורתית והדיאלוג הטבעי בחיי היומיום.
המשתמשים בתקשורת תומכת וחליפית מתמודדים עם אתגרים חיצוניים משמעותיים המשפיעים על רכישת השפה ולכן הבנת החוויה האישית שלהם היא קריטית עבור הסביבה הקרובה.(Holyfield et al., 2025)  הגישה המנחה אותנו מדגישה את חשיבות הליווי והדיאלוג הרגשי כחלק בלתי נפרד מהעבודה עם ילד בעל לקות מורכבת (אללוף, 2008). מתן הזדמנות לילד להצליח דורש מהסביבה הקרובה הכרה ביתרונות ובאתגרים הכרוכים בלמידת הטכנולוגיה תוך שמירה על איכות הקשר המשפחתי . (McNaughton et al., 2008)

• מורשת מונגשת לכולם - הנגשה קוגנטיבית ותקשורת תומכת חליפית במרחבי טבע ומורשת

אדר סטולרו מליחי - מנהלת תוכן והמסרה במחוז מרכז, רשות הטבע והגנים

ענבר גלוסשניידר, אמא של איתן (18), משתמש תת"ח מגיל שנה

טיול בשמורות טבע ובגנים לאומיים הינו עבור רבים בילוי משפחתי מהנה, אך לא לכולם. אנשים עם מוגבלות קוגנטיבית ובני משפחותיהם נמנעים לעיתים מביקור באתרי טבע ומורשת בשל חשש מהבלתי מוכר, קושי בהבנת התוכן על ידי האדם עם המוגבלות והעדר סביבה המותאמת לצרכיו ולצורכי משפחתו. 

המיזם "מורשת מונגשת" מציע מודל להנגשה קוגניטיבית של אתרי מורשת וטבע, המאפשר לאנשים עם מוגבלות קוגניטיביות ליהנות מחוויית ביקור בטוחה, מובנת ומכילה.
בסדנא,  נשמע מהן נקודות הכאב עליהן עונה המיזם, מהם הפתרונות שהוא מציע ואיך הכל מתחבר למפגש בין שני עולמות של שתי חברות ילדות: האחת - אמא לנער עם מוגבלות קוגנטיבית, והשנייה - מנהלת תוכן והמסרה ברשות הטבע והגנים. מתוך כך נקבל השראה לקיום מיזמים נוספים במרחב הציבורי בישראל.

 

• תקשורת בכפתור אחד - קידום אינטראקציות תקשורתיות ראשוניות באמצעות פלט קולי סטטי

ידידה לוין שטרנברג, קלינאית תקשורת, צוות אומר במרכז הארצי לתקשורת תומכת וחליפית עזר מציון, מרצה באוניברסיטת תל אביב, מדריכת צוותים, מטפלת והיו"ר הנכנס של אייזק ישראל

מה זה אדום, עגול, אוכל סוללות V9 והיה כאן הרבה לפני המחשבים והאייפדים...? נכון! פלט קולי סטטי!

מכשירי פלט קולי סטטיים, בני כפתור לחיצה אחד או כמה כפתורים בודדים, הם כלים בעלי פוטנציאל גבוה לקידום תקשורת, במיוחד בקרב ילדים בשלבים תקשורתיים  ראשוניים, ישנם אפילו עדויות לתרומה שלהם לעידוד הפקות קוליות .

היכרות רחבה עם מגוון דרכי ההתערבות שניתן לבצע באמצעות מכשירי הפלט הקולי, יכולה לאפשר למטפלים ולהורים להתאים בין הצרכים התקשורתיים והמטרות שאותם נרצה לקדם, לבין הפעילות הקולית שאותה יבחרו.

היכרות עם צרכי התיווך של הילד, תאפשר לנו גם לדעת כיצד להגיש לילד את הפלט, כמה להמתין, כמה חזרות לאפשר וכיצד להתנהל מול כשלים תקשורתיים.

בסדנא נשחק, נשיר, ונפטפט באמצעות מכשירי פלט קולי סטטיים ונשדך בין צורך לפעילות תקשורתית מתאימה.

נכיר גם גרסה ממוחשבת של משחקי פלט קולי ביישום 'משחקי תקשורת' למשתמשי מערכות מיקוד מבט.

מומלץ להגיע לסדנא עם מכשיר פלט קולי (אפשר לבוא גם עם אייפד עם אפליקצית פלט קולי)

 

• לימודים אקדמיים למשתמשי תת"ח

גילי רטהאוז ולירז וייסבורד, קבוצת מנהיגות משתמשי תת"ח

הסדנה תתמקד בתהליך בחירת תחום לימודים ומוסד אקדמי עבור משתמשי תת"ח, ובהבנת ההנגשות וההתאמות הנדרשות לשם השתלבות מיטבית. מטרת הסדנא היא להעניק למשתתפים כלים מעשיים לקבלת החלטות מושכלת, היכרות עם מערך התמיכה הקיים במוסדות להשכלה גבוהה, וחיזוק תחושת המסוגלות לקראת לימודים אקדמיים.
הסדנה תועבר על ידי איש מקצוע בתחום וקבוצת מנהיגות משתמשי תת"ח.

 

• בינה מלאכותית – כלים מעשיים לעולם התת"ח וקלינאות התקשורת

עופר סוחמי, מייסד ומנכ"ל Aivota, מומחה למערכות AI ודאטה, ואבא לשחף המשתמשת בתת"ח. מוביל את פיתוח ה-Vertical OS הראשון לחינוך מיוחד, המשלב בינה מלאכותית בתהליכי הערכה וטיפול, אוטומציה של תיעוד קליני ויצירת תשתית נתונים אחודה

בעידן שבו הבינה המלאכותית מעצבת מחדש את פני הטכנולוגיה, השאלה היא כבר לא "אם", אלא "איך" – איך הופכים אותה לכלי עבודה יומיומי בעולם התת"ח?

בסדנה מעשית זו, נחשוף כיצד שילוב בין בינה מלאכותית גנרטיבית לפלטפורמות ייעודיות משנה את חוקי המשחק.

מה מחכה לכם בסדנה?

●        התנסות מעשית (Hands-on): עבודה ישירה עם כלי AI (חובה להצטייד במחשב נייד).

●        ייעול תהליכי עבודה: שיטות לפישוט תכנון לוחות תקשורת, בחירת אוצר מילים וארגון תוכן.

●        הנדסת פרומפטים: נלמד איך "לדבר" עם המכונה כדי להפוך אותה מ"קופסה שחורה" ל"מתמחה דיגיטלי" חכם.

הצטרפו אלינו למסע שיחסוך לכם שעות של עבודה אדמיניסטרטיבית, ויפנה לכם זמן יקר למה שחשוב באמת: הקשר עם המשפחה, החברים והמטפלים

 

• מתיאוריה למעשה: סדנת התנסות מעשית בחידושים טכנולוגיים בתת"ח של חברת דיבור

צוות חברת 'דיבור'

סדנה זו מהווה "מעבדה פתוחה" המזמינה את אנשי המקצוע ובאי הכנס לחוות את החידושים הטכנולוגיים בתחום התת"ח. מטרת הסדנה היא לאפשר התנסות ישירה בכלים החדשים, תוך הדרכה וסיוע של קלינאיות התקשורת מחברת דיבור.

במהלך הסדנה המשתתפים יתנסו בתחנות מגוונות (ייתכנו שינויים בתחנות לקראת הכנס):

1. בינה מלאכותית בגריד: התנסות ביכולות הבינה המלאכותית החדשות בתוכנת גריד 3 למחשב ובגריד לאייפד.  המשתתפים יחוו את השימוש בבינה מלאכותית בגריד, ילמדו כיצד לשלב את היכולות בלוח תקשורת להשתמש בו בפרומפטים מוכנים או ליצור פרומפטים מותאמים אישית לפי צרכי המשתמש.
2. מתחברים לעולם פרו (Join-In Pro): בתחנה זו תהיה התנסות בהתאמת והנגשת מתחברים לעולם בהתאם ליכולות וצרכי המשתמש. בנוסף התנסות בחיבור מתחברים לעולם ללוח התקשורת כדי לאפשר שימוש בתוכנה למשתמשי סמלים או למי משתמשים אוריינים הזקוקים להתאמות נוספות. נציג דוגמאות לשילוב פעילויות דיגיטליות בתהליכי התערבות ועבודה חינוכית או טיפולית.
3. התנסות ביישומים חדשים: התנסות ביישומים חדשים בתוכנת גריד, בהם יישום Aphasia  Duo המיועדים למבוגרים עם אפזיה, וכן גרסאות חדשות של יישומי גריד, ביניהן  VocoChat  בניגודיות גבוהה וגרסאות עדכניות של Fast Talker .
4. שליטה בסלולר דרך מערכת מיקוד מבט: שליטה במכשירי אנדרואיד ואייפון/אייפד באמצעות מצלמת מיקוד המבט, כאמצעי נגיש להפעלת אפליקציות ומשחקים.
5. התנסות בכלי אוטומציה בגריד: הכרות עם כלים בעזרתם אפשר לשנות את מבנה הלוח באופן אוטומטי לצורך התאמה אישית למשתמש.