ד"ר מירב אלמוג
ד״ר מירב אלמוג היא ראשת התוכנית לתואר שני בהוראת מדעי הרוח בגישה רב-תחומית, ומרצה לפילוסופיה במכללת סמינר הקיבוצים. מתמחה בפילוסופיה קונטיננטלית (צרפתית-גרמנית) של המאה ה-20, בייחוד בפנומנולוגיה, אקזיסטנציאליזם, פילוסופיה של האמנות, ואסתטיקה. מחקריה עוסקים בסוגיות הנוגעות בגופניות ואחרות, שפה, דיאלוג ויחסים אינטר-סובייקטיביים במציאות עכשווית, שוטטות ואורבניות, והקשר בין סגנון להוויה האנושית. מאמריה האחרונים: “"Presence and Encounter: Martin Buber and Marina Abramović” Journal of Aesthetics and Phenomenology, “Simmel on the Creative Life and the Possibility of Dying” Études Phénoménologiques—Phenomenological Studies, and “Ethics and Dialogue: Phenomenology of Text-Conversation” Philosophy Today
פרופ' שי פרוגל
פרופ' שי פרוגל הוא דיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה במכללת סמינר הקיבוצים. הוא מרצה לפילוסופיה ולפסיכואנליזה במכללת סמינר הקיבוצים ובאוניברסיטת תל אביב, ועמית בינתחומי במכון תל אביב לפסיכואנליזה. בעבר היה מורה ומחנך בתיכון ובחטיבת הביניים. תחומי המחקר שלו הם פילוסופיה מודרנית, פסיכואנליזה אתיקה ורטוריקה. ספריו בעברית: רטוריקה, אתיקה: שפינוזה וניטשה, פטפוטים פילוסופיים, פילוסופיה: אמת והונאה עצמית, חינוך לאמנות: אסתטיקה ואתיקה (עורך יחד עם דורית ברחנא לורנד)
אני מאמין: מדעי הרוח שוכנים ביסוד המעשה החינוכי, מפני שהם עוסקים בתרבות האדם ובדרך בה האדם מנסה להבין את קיומו בעולם. לכן, אני רואה חשיבות מיוחדת להוראת מדעי הרוח בבתי הספר. הוראה מיטבית של מדעי הרוח דורשת התפתחות אינטלקטואלית של המורה, שחותרת להכרות רחבה ומעמיקה עם הגוונים השונים של הקיום האנושי. כמרצה בתכנית הבינתחומית להוראת מדעי הרוח אני משתדל לתרום להתפתחות זו.
ד"ר אמנון יובל
ד"ר אמנון יובל הוא מרצה בכיר בחוג להיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים ומשמש כראש אשכול החינוך במכללה. מחקריו עוסקים בשלושה נושאים מרכזיים: הזיקות שבין פוליטיקה, תרבות, חברה ומדע במערב אירופה בשנים שסביב מפנה המאה ה-18; ההקשרים הפוליטיים והאידיאולוגיים של החינוך; והתרבות הפוליטית בת-זמננו. ערך (יחד עם ד"ר דפנה יצחקי) את הספר "דיו כתובה על נייר מחוק: חינוך בישראל והסכסוך היהודי-ערבי" (רסלינג, 2022). ייסד וערך (יחד עם פרופ' נמרוד אלוני) את כתב העת הרב-תחומי "גילוי דעת", העוסק בחינוך, חברה ותרבות.
אני מאמין: התובנות האתיות, ההיסטוריות, הרגשיות, הנרטיביות והפילוסופיות שיש למדעי הרוח להציע הופכים אותם למשאב יקר ערך עבור חברה ששואפת לשמור על איזוניה הפיזיים והנפשיים ועל קיימות במציאות שבה מתרחשים שינויים מואצים והרי גורל. יכולתם להתחבר ולתרום לכל תחום, כולל תחומים שלכאורה רחוקים מהם, היא הסיבה שיותר ויותר חברות היי-טק מחפשות בשנים האחרונות לצרף לשורותיהן בוגרות ובוגרים של מקצועות מדעי הרוח. זוהי גם הסיבה שבעידן חסר ודאות, שבו לא ברור מה יהיו המקצועות המובילים אפילו בעשור הבא, אחד הדברים הוודאיים יותר הוא שאיכויות החשיבה של מדעי הרוח יהוו את הערך המוסף לכל מקצוע באשר הוא.
פרופ' חנה קהת
מרצה בכירה למקרא, מחשבת ישראל ומגדר. פרסמה עשרות מאמרים וארבעה ספרים בתחומי המחקר שבהם היא עוסקת. ספרה "משהפכה תורה לתלמוד תורה" זכה לפרס מתנאל, כספר הטוב ביותר במחשבת ישראל לתשע"ו. קהת ייסדה וניהלה את "קולך", תנועת נשים דתיות פמיניסטיות שהניעה את המהפכה הפמיניסטית במגזר הדתי. היא ייסדה את מדרשית הרטמן, תיכון פמיניסטי דתי לבנות והייתה שותפה להקמת ראשית, ביה"ס הראשון ששילב ילדי חינוך מיוחד עם חינוך רגיל. קהת היא דוקטור לשם כבוד ממכון וייצמן, וזכתה באותות הוקרה ופרסים חשובים, ביניהם, אות הנשיא לנמתנדב ופרס רפופורט.
ד"ר שרון גבע
ד"ר שרון גבע היא מרצה בכירה וראשת החוג להיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים. תחומי המחקר שלה הם היסטוריה של החברה הישראלית והשואה מהפרספקטיבה של המגדר, היסטוריה של נשים בתקופת השואה והיסטוריה של נשים בתקופת היישוב ובמדינת ישראל, בדגש על ניצולות השואה. ספריה: אל האחות הלא ידועה: גיבורות השואה בחברה הישראלית (הקיבוץ המאוחד, 2010), האשה מה אומרת? נשים בישראל בשנות המדינה הראשונות (מאגנס, 2020), כל השאר הוא אלמוות: פרשת חייהם של צביה לובטקין ויצחק (אנטק) צוקרמן (הקיבוץ המאוחד, יד טבנקין ובית לוחמי הגטאות, 2023). ערכה את קובץ המאמרים השואה: שעת חינוך (הקיבוץ המאוחד ומכון מופ"ת, 2017)
ד"ר אסנת זינגר
ד"ר טלי סגל
ד"ר טלי סגל מרצה וחוקרת ספרות והוראת ספרות.
דוקטורט במחלקה לספרות עברית באוניברסיטה העברית בהנחיית פרופ' אריאל הירשפלד. תואר שני בפילוסופיה של החינוך מאוניברסיטת תל אביב. תואר ראשון בתולדות האומנות ותורת הספרות הכללית מאוניברסיטת תל אביב.
כותבת על לוינס, עגנון ותרבות.
מורה לספרות וכותבת יחידות הוראה למשרד החינוך.באחרונה יצא ספר מסות "והיה שם הים" בהוצאת תרסט.
ילידת מעלות-תרשיחא שבגליל, גרה ביפו.
ד"ר לילך ניישטט
ד״ר לילך ניישטט היא מרצה בכירה בחוג לספרות במכללת סמינר הקיבוצים וחוקרת אורחת במכון כץ ללימודי יהדות מתקדמים באוניברסיטת פנסילבניה (2025-2026). הייתה חוקרת אורחת בחוג לספרות השוואתית באוניברסיטת הרווארד (2019-2020), עמיתת פוסט-דוקטורט במכון מופ"ת (2015-2017), עמיתת מחקר בבית ועידת ואנזה בברלין (2016), ועמיתת מחקר במרכז ללימודי נשים באוניברסיטת מסצ'וסטס (2010). פרסמה שישה ספרים: לבנות יחד מחדש: סיפורו של יומן קיבוץ בוכנוולד (יד טבנקין והקיבוץ המאוחד, 2025); פדגוגיה מתבוננת ותיקון עולם (עריכה בשיתוף נטע בר יוסף-פז. הקיבוץ המאוחד ומכון מופ״ת, 2022); שיר השירים והפואטיקה של הפרגמנט (רסלינג, 2019); מי מפחד מקריסטבל? סיפורה של קבוצות קריאה (גמא והקיבוץ המאוחד, 2017); היהודיה שלהם: מותר ואסור בעדויות על השואה (האוניברסיטה העברית ומכון מופ״ת, 2016); קריסטבל לקולרידג' (אבן חושן, 2011). יוצרת הסרט התיעודי בין מולדת לבית (בשיתוף הנס-פטר לובקה, 2011). תחומי התמחותה: שירה רומנטית, עדות וטראומה, כתיבה וקריאה משותפת, תרגום, הוראת ספרות.
אני מאמינה: לימוד שירה כרוך הרבה פעמים במאבק, בקושי, בהתנגדות ובכישלון. סטודנטיות אומרות לי: ״אני לא מבינה״, ״אני לא מתחברת״. מאחורי האמירות האלה מתחבאות— כך נדמה לי— השאלות: ״למה שאקרא סיפור של מישהו אחר? למה שזה יעניין אותי? ומה עם הסיפור שלי, מי יקרא אותו?". ספקות כאלה אינם ייחודיים רק להן. גם אנשים שבחרו בספרות כדרך חיים ועוסקים בה רוב זמנם, כמוני, מתמודדים אִתם חדשות לבקרים. אני מזמינה את הסטודנטיות לקרוא את אי־המובנות ואת חוסר הפשר לא ככישלון שלהן, אלא כמשבר חיוני בפדגוגיה רדיקלית. התהליכים העמוקים והמורכבים המתחוללים בפרשנות של יצירת ספרות הם אלה המאפשרים לנו להתמודד עם החסרים, המורכבויות והסתירות בחיי היומיום שלנו, מספקים מרחב להתבוננות, ועוסקים בשאלות הגדולות של החיים.
ד"ר אלון גן
ד"ר אלון גן, מרצה בכיר בחוג להיסטוריה בסמינר הקיבוצים, יו"ר פורום חוקרי הקיבוץ ותנועת העבודה ומנהל המחקר ביד טבנקין.
מחקריו עוסקים בניתוח סוגיות, דילמות ומאפיינים הקשורים לשאלת עיצוב הזהות הישראלית לאורך ציר הזמן, החל מראשית הציונות ועד ימינו.
ספרו: קורבנותם אומנותם: משיח קורבני לשיח ריבוני (המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2014) עוסק בעיצוב הזהות הקורבנית, ערך את הספר החינוך הקיבוצי: עבר-הווה-עתיד (הוצאת הקיבוץ המאוחד, סמינר הקיבוצים, יד טבנקין ומכון מופ"ת, 2021).
ד"ר נטע בר-יוסף פז
נטע בר-יוסף פז היא אשת חינוך וחוקרת ספרות, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים. היא מלמדת ספרות, ייצוגי סביבה בתרבות ומיינדפולנס וההשקות ביניהם הנוגעות לחינוך ולהכשרת מורים. תחומי המחקר שלה הם ייצוגי הסביבה בספרות אמריקנית ועברית עכשווית, פדגוגיה מתבוננת וחינוך סביבתי. מאמרה "אקופואטיקה עברית עכשווית: בין התבוננות בטבע הקיים לקינה על ההולך ונעלם", עוסק בשירה עברית עכשווית המתמקדת במשבר הסביבתי (2025). ערכה יחד עם לילך ניישטט את הספר "פדגוגיה מתבוננת ותיקון עולם", הקיבוץ המאוחד ומכון מופ"ת, 2022. מאמרה המשותף עם נירית אסף "A Word for Nature": A Reflection on a Contemplative Teacher Training Course in the Desert מתאר את הקורס "אני בטבע: ספרות ומיינדפולנס במדבר" שהן מלמדות יחד (2023).
ד"ר דפנה יצחקי
ד״ר דפנה יצחקי היא מרצה בכירה בפקולטה למדעי הרוח והחברה במכללת סמינר הקיבוצים. מחקרה עוסק ברב-לשוניות ורב-תרבותיות בחינוך ובהוראה בהקשרי קונפליקט; לאחרונה מתמקדת ביישום הדגם הצפון-אירי של לימוד משותף בישראל. ספריה האחרונים: דיו כתובה על נייר מחוק – חינוך בישראל והסכסוך היהודי-ערבי, עריכה במשותף עם אמנון יובל (רסלינג, 2022.)
Activist Pedagogy and Shared Education in Divided Societies: International Perspectives and Next Practices (2022), co-edited with Gallagher, Aloni, and Gross and published by Brill. פרסמה את הרומן יש לי שני לב (כנרת זמורה ביתן, 2018). בתוכנית מלמדת כתיבה דוקו-אישית המשלבת כתיבה עיונית עם קול אישי-פרשני.
ד"ר עתליה שרגאי
אני מאמינה גדולה ברב תחומיות, מניסיון אישי: את התואר הראשון שלי עשיתי בקולנוע וטלוויזיה ולאחר מכן עברתי להיסטוריה, וכתבתי דוקטורט בחוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב על הגירה "הפוכה" באמריקות, שפורסם כספר Cold War Paradise: Settlement, Culture, and Identity-Making among U.S. Americans in Costa Rica, 1945-1980. פרוייקט המחקר הנוכחי שלי עוסק בדרך הפאן אמריקנית שחוצה את יבשת אמריקה מאלסקה לפטגוניה, והוא זכה במענק מחקר מטעם הקרן הישראלית למדעים. בתואר השני אני מלווה את סדנת פרוייקט הגמר ומלמדת קורסים העוסקים בהיסטוריה אנושית.
ד"ר הדס שבת נדיר
ד״ר הדס שבת נדיר, היא מרצה בחוג לספרות בסמינר הקיבוצים. עוסקת בתיאוריות פוסט קולוניאליות, מגדר, תרבות יהודית ערבית ועוד. בוגרת תוכנית ״מנהיגות באקדמיה בהכשרה להוראה״ במכון מנדל (2023 - 2025). עמיתת מחקר במכון בן גוריון, אוניברסיטת בן גוריון (2022 - היום). הקימה וניהלה את התוכנית לתרבות ערבית יהודית באוניברסיטת בן גוריון בנגב (2018 - 2023). ספרה ״תיק מספר אפס: קריאה בלשית ביצרת דן פגיס ובחייו״ יצא לאור בשנת 2022.
ד"ר חיים חיון
ד"ר חיים חיון הוא מרצה בכיר בחוג למקרא ותרבות ישראל במכללת סמינר הקיבוצים. עיקר עיסוקו הוא הניתוח הספרותי-רעיוני של הסיפורת המקראית. ספרו "ותצא דינה": קריאה בסיפור המקראי ועיון בזיקותיו יצא בהוצאת מאגנס, ירושלים 2011.