תואר שני בהוראת מדעי הרוח בגישה רב-תחומית
תקצירי הקורסים לתואר ראשון במדעי הרוח
קורסי חובה
סדנת ראשית א': מדעי הרוח בעידן הגלובליזציה (חובה לסטודנטיות-ים שנה א')
ד"ר אמנון יובל
יום ג' סמ' א' 17:45
מדעי הרוח, ואולי הרוח בכלל, נמצאים במצב פגיע. פגיעות זו קשורה לתהליכים רחבים המתרחשים בתרבות ובחברה בכלל, ובעולם האקדמי והחינוכי בפרט. מהם תהליכים אלה? ראשית, האוריינות הוויזואלית הופכת להיות מרכזית ודוחקת בהדרגה את האוריינות האלפביתית לשוליים. שנית, הטכנולוגיה, שמשתכללת בקצב מסחרר, נתפסת יותר ויותר כפתרון פלאים לכל בעיה או דילמה, כולל מוסרית, שבני אדם לא הצליחו לפתור בכוחות עצמם. שלישית, אנשים קוראים פחות ופחות תכנים הדורשים חשיבה וסבלנות, ומסתפקים בקריאה 'תכליתית' שיכולה לתת מענה מהיר לצרכים פרקטיים או לצורך בריגושים מיידיים. רביעית, קצב החיים וכמות הגירויים שהם מכילים גדלו באופן דרמטי, ואנו מוקפים במסכים ובמכשירים שדורשים את תשומת לבנו המתמדת לאורך כל שעות הערות שלנו.
ההנחה הבסיסית של הסדנה היא שלא זו בלבד שלא כדאי להתעלם מפגיעות זו של מדעי הרוח, אלא שההכרה בה צריכה להוות נקודת מוצא לכל חשיבה על עתידם. שכן מודעות למעמדם המידרדר של מדעי הרוח בנקודת הזמן הנוכחית עשויה להאיר לא רק את ה"נתק" שלהם מהעולם בן זמננו, שבו הם מואשמים שוב ושוב, אלא גם את נקודות החוזק שלהם, המחדדות את נחיצותם דווקא בעידן הטכנולוגיות החדשות, והמאפשרות להם להציע חלופות רדיקליות לסדר התרבותי הנוכחי: במקום אווירת הקלילות והתאוצה המתמדת שמשרה התרבות הפופולרית הדומיננטית - חשיבה מעמיקה וביקורתית לגבי מובנו של העולם הסובב אותנו וניסיון תמידי לספר את סיפורו באופן מורכב, מרובה פרספקטיבות ורב ממדי; במקום ההיגיון השטוח של 'מה שאת רואה זה מה שיש' - חיפוש אחר מה שמסתתר מתחת למיידי, לגלוי, למובן מאליו; במקום 'לכל שאלה תשובה', ורצוי מהירה ופשוטה - 'לכל תשובה שאלה', הבוחנת את ההיגיון העומד מאחורי אותה תשובה.
בסדנה נדון במתח הבסיסי בין התרבות הקפיטליסטית-טכנולוגית-ויזואלית השלטת לבין ההגיונות של מדעי הרוח, כפי שהוא בא לידי ביטוי במגוון זירות (ובראשן הזירה החינוכית), אך גם בשיתופי פעולה אפשריים ביניהם, ונחשוב באילו מובנים המשבר שבו מצויים מדעי הרוח עשוי להיות עבורם, עבורנו כאנשי חינוך, ואולי עבור החברה בכללותה, גם הזדמנות חשובה לשינוי הממתינה למימוש.
תחומי הדעת: חינוך, סוציולוגיה, כלכלה, לימודי תרבות, פילוסופיה
משויך לאשכול חוץ: אקולוגיה, גלובליזציה ואדם
סדנת ראשית ב': מחשבות ברוח (חובה לסטודנטיות-ים שנה א')
ד"ר שי פרוגל
יום ג' סמ' ב' 17:45
הקורס יעסוק בדרכי החשיבה והפרשנות שאופייניות למדעי הרוח. נכיר גישות שונות של חשיבה ביקורתית ורב תחומית במדעי הרוח ונדון בדרכי יישומן בחקר מדעי הרוח ובהוראתם. ננסה לבחון אם הגישות השונות משלימות זו את זו או סותרות זו את זו וכיצד הן מקדמות את יכולת ההבנה והפרשנות שלנו. מספר שאלות מפתח ינחו את הדיון בקורס: מהו ההבדל בין מדעי הרוח לבין מדעי הטבע? מהי אמת במדעי הרוח? כיצד ניתן לגלותה וכיצד ראוי לנמקה? מהי פרשנות יתר? מהו התפקיד האתי והתרבותי של מדעי הרוח? מהו מקומם בחינוך?
תחומי הדעת: פילוסופיה, פסיכואנליזה, חינוך, מקרא, ספרות, היסטוריה
סדנת פרויקט גמר (חובה לסטודנטיות-ים שנה ב' במסלול ללא תזה)
ד"ר טלי סגל
יום ג' שנתי 17:45
במסגרת הסדנה נבקש להציע סיכום פדגוגי-דידקטי ללימודים בתכנית הרב-תחומית, ולכתוב יחידת לימוד רב-תחומית במדעי הרוח. בסדנה נדון במהותה של הוראה רב-תחומית במדעי הרוח לסוגיה ובאפשרויות ליישם אותה בבית-הספר. פרויקט הסיכום של הסדנה יהיה כתיבה של יחידת לימוד רב-תחומית שמתאימה להוראה בכיתות בית-הספר או בחינוך הפורמלי. כל סטודנט-ית יחליט באיזה נושא ברצונו שיחידת הלימוד תתמקד ולאיזו קבוצת גיל הוא מייעד אותה. דגש מיוחד יושם על דרכי הוראה מגוונות, על למידה פעילה, על גישה ביקורתית למקורות מידע, ועל אינטגרציה משמעותית בין תחומי ידע שונים ובין דיסציפלינות נפרדות. אלה ייעשו בין היתר בזיקה לתכנית הלימודים החדשה בהוראת ספרות, אזרחות, מקרא והיסטוריה, שיישומה ההדרגתי בבתי הספר יחל בשנת הלימודים הבאה ועתיד להימשך בשנים שאחריה.
סדנת מחקר לכתיבת תזה (חובה לסטודנטיות-ים במסלול עם תזה)
פרופ' חגית הלפרין
יום ג' שנתי 17:45
סדנת התזה נועדה ללוות את הסטודנטיות/ים מהשלב הראשון של הרעיון לתזה, דרך הגדרת הנושא, הגדרת שדה המחקר, בחינת שיטות המחקר המתאימות לנושא ועד הכנת תכנית מחקר שעל פיה תיכתב התזה. הסדנה תעסוק בגישות מחקריות שונות, יושם דגש על פיתוח חשיבה מחקרית ושימוש נכון בשפה מחקרית, פיתוח היכולת לשאול שאלות ממוקדות עניין ורלוונטיות לנושא, חיפוש מקורות מידע מתאימים, שיטת איסוף נתונים, עיבוד ממצאים, דיון והסקת מסקנות, תכנון מבנה התזה (כולל הכנת ראשי פרקים). בנוסף להנחיה בסדנה – לכל סטודנט יהיה גם מנחה אישי לעבודת תהזה ונושאי המחקר ייבחרו על ידי הסטודנט בכפוף לאישור המנחה. הסטודנטים בסדנת המחקר המחקר ילווה כקבוצה וכן באופן אישי לפי הצורך על ידי מנחת הסדנה. הדיסציפלינות הן בתאם לנושאי עבודות התזה של הסטודנטיות/ים.
שיטות מחקר כמותיות (חובה לסטודנטיות-ים במסלול עם תזה)
נלמד מחוץ לפקולטה – פרטים במזכירות
שיטות מחקר איכותניות (חובה לסטודנטיות-ים במסלול עם תזה)
נלמד מחוץ לפקולטה – פרטים במזכירות
סמינריונים
יום ג' שנתי 14:15
גוף ונפש (חומר ורוח)
פרופ' שי פרוגל
יום ג' שנתי 14:15
סוגיית הגוף והנפש (חומר ורוח) היא סוגיית יסוד בחשיבה על האדם ועל העולם. האם העולם מורכב מחומר או מרוח או משניהם? האם החומר קודם לרוח או הרוח קודמת לחומר? האם קיימת השפעה של גוף על נפש ושל נפש על גוף? כיצד תיתכן השפעה כזו אם מדובר בדברים כה שונים זה מזה?
החשיבה העתיקה של הפילוסופיה המסורתית והדת נטתה לראות את הגוף או החומר כפן הפחות חשוב והפחות ממשי בקיום, לעומתה החשיבה המודרנית מפקפקת לא אחת בקיומה של הנפש או הרוח. ההתפתחות הדיגיטאלית, מצדה, יוצרת אתגרים חדשים לחשיבה זו בדמותם של "המציאות המדומה" (Virtual reality) ו"המרחב הממוחשב".(Cyberspace) בקורס, נדון בעמדות מרכזיות בסוגיית הגוף והנפש (חומר ורוח) מהעת העתיקה ועד לגישות פוסט-הומניסטיות עכשוויות כדי לבחון תשובות שונות ואף סותרות לשאלות הנוגעות לסוגיית הגוף והנפש (החומר והרוח). כמו כן, ננסה להבין את הקשר בין עמדתנו ביחס לסוגיה זו לבין השקפת עולמנו ותפיסתנו האתית.
תחומי הדעת: פילוסופיה, חקר התרבות, פסיכואנליזה, אתיקה
משויך לאשכול פנים: גוף, נפש ומדעי הרוח
לאומיות מודרנית: מהמהפכה הצרפתית עד משבר הקורונה
ד"ר אמנון יובל
יום ג' שנתי 14:15
בסמינריון זה ננסה להבין מה הפך את הלאומיות, לצד הקפיטליזם, לאידיאולוגיה המנצחת הגדולה של שתי המאות האחרונות, ומה גורם לכך שיש הטוענים שהיא נמצאת כיום, על רקע תהליך הגלובליזציה המואץ, בתהליך של שקיעה. לצורך כך, נביט בלאומיות מכמה נקודות מבט שונות. תחילה נדון במספר דגמים של לאומיות, ובמיוחד הרפובליקני, הדמוקרטי והפשיסטי, כפי שבאו לידי ביטוי היסטורי קונקרטי במדינות-לאום כגון צרפת, ארה"ב, גרמניה ואיטליה. בחלקו השני של הסמינריון נבדוק ניסיונות שונים ואף מנוגדים של חוקרים מדיסציפלינות שונות – היסטוריונים, פילוסופים, סוציולוגים ואנתרופולוגים – להציע הסברים מכלילים ותיאורטיים לעליית הלאומיות וליכולת השרידות המרשימה שלה. החלק השלישי יוקדש לניסיון להשתמש בתובנות ובמושגים שהציעו שני החלקים הראשונים על מנת לנתח היבטים של הלאומיות הציונית. בחלקו האחרון ננסה לחשוב על מעמדה של הלאומיות כיום, על רקע תהליך הגלובליזציה והמשברים שקשורים בו.
תחומי הדעת: היסטוריה, סוציולוגיה, מדע המדינה, פילוסופיה, אנתרופולוגיה
קורסי בחירה
סמסטר א'
מקום לשאלה: ספרות פוגשת פדגוגיה וטכנולוגיה
ד"ר לילי גלזנר
יום ג' סמ' א' 12:15 (היקף 1 ש"ש)
קורס זה מזמין את הסטודנטים.יות לשוב ולעיין בהוראת תחום דעת עיוני, באמצעות פרקטיקה בסיסית – שאילת שאלות. נעלה, לבחינה מחודשת, שאלות מסורתיות – למשל, האם הביוגרפיה של היוצר.ת רלוונטית להוראת יצירתו.ה? – ושאלות הנתפסות במרחב הציבורי כשאלות פרובוקטיביות – למשל, היש מקום לדיונים פוליטיים ולתכנים מיניים במערכת החינוך?
חלקו השני של הקורס יוקדש ללמידה שיתופית ומכוונת תוצר דיגיטלי. הלמידה תעשה בקבוצות קטנות (בהתאם למספר הסטודנטים.יות בקורס). כל קבוצה תחקור מעשייה ותיצור לוח-למידה באמצעות פלטפורמה דיגיטלית (בהתאם להנחיות ולמחוון שימסרו בקורס). הפרויקט יכלול גם כתיבה יצירתית. בסיום התהליך מפגש מיוחד יוקדש להצגת הפרויקטים ולהתנסות בהם, כולל כתיבת משובים.
תחומי הדעת: ספרות, רטוריקה, אמנות, פדגוגיה, פדגוגיה דיגיטלית
משויך לאשכול חוץ: אקולוגיה, גלובליזציה ואדם
מיתוסים עתיקים ורעיונות מודרניים
פרופ' שי פרוגל וד"ר מעין מזור
יום ג' סמ' א' 16:00 (היקף 1 ש"ש)
המיתוסים העתיקים הם סיפורים שמייצגים באמצעות גיבורים ואלים את הכוחות השולטים בטבע, ביקום ובבני האדם. התרבות המודרנית נוטה להתייחס אליהם כסיפורים בדיוניים, יצירי דמיון שעדיף לא להאמין להם אם רוצים לפתח גישה נכונה ומפוכחת ביחס למציאות. למרות זאת הם משמשים הוגים מודרניים מרכזיים כדי לפתח את רעיונותיהם: קירקגור מפתח את תפיסתו הקיומית באמצעות סיפור עקדת יצחק, ניטשה מנסח את השקפתו האסתטית באמצעות דמויותיהם של דיוניסוס ואפולון, פרויד מכנה את הקונפליקט הנפשי המרכזי תסביך אדיפוס, והן פרויד והן בובר מקדישים ספר שלם לדמותו של משה.
בקורס נדון במיתוסים עתיקים שתופסים מקום מרכזי בחשיבה המודרנית כדי לבחון את הזיקה בין משמעותם המקורית לשימוש שנעשה בהם בחשיבה המודרנית. נכיר את המיתוסים ואת העולם העתיק שממנו הגיעו, מחד, ורעיונות מרכזיים בחשיבה המודרנית, מאידך, ונוכל, דרך כך, לפתח מבט ביקורתי יותר על התרבות בת זמננו. עד כמה המיתוסים העתיקים עדיין מעצבים את מחשבותינו וערכינו? האם קיים ניגוד או דווקא קיימת המשכיות בין התרבות העתיקה לתרבות המודרנית? האם אנו מאמינים במיתוסים או רואים בהם סיפורים שערכם הוא לכול היותר פסיכולוגי או אסתטי?
ההוראה בקורס תיעשה במקביל על ידי שני מרצים בעלי תחומי מומחיות שונים - האחד מתמחה בעת העתיקה והאחר בעידן המודרני – מתוך מטרה ששתי הפרספקטיבות יזינו זו את זו וייצרו מבט עשיר על הסוגייה.
תחומי הדעת: מיתולוגיה, פילוסופיה, פסיכואנליזה, חקר התרבות
הכיתה כקבוצה: תהליכים אישיים ובינאישיים בחינוך – תיאוריה ופרקטיקה
ד"ר רועית דהן
יום ג' סמ' א' 19:30 (היקף 1 ש"ש)
האם חופש הרצון של האדם אינו אלא אשליה? האם האדם הוא אובייקט לחקירה וניתן להסביר את מכלול התנהגויותיו על ידי רדוקציה לתהליכים נוירולוגים, ביולוגים וכדומה, או שמא קיים ממד נוסף באדם בבחינת אישיות סובייקטיבית שאינה ניתנת לכימות? הדיון בשאלות אלה הינו רחב, ומקיף גישות פסיכואנליטיות פוסט-פרוידיאניות, חוקרים ממדעי המוח, פילוסופים, סוציולוגים אנשי דת וכדומה. בקורס זה אבקש לשרטט את קווי היסוד לשיח פילוסופי, פסיכואנליטי בשאלות אלה.
כמו כן אבקש להדגים סוגיות תאורטיות אלו במציאות החינוכית בפועל: בכל כיתה, נוצרים יחסים בינאישיים בין הילדים, כמו גם יחסי כוח, תתי קבוצות, שעיר לעזאזל, חרם וכדומה. יחסים אלה הם תוצר של תכנים ותהליכים תוך–אישיים ובינאישיים מודעים ובלתי מודעים. בקורס זה נכיר גם תיאוריות של קבוצות, כנגזרת מהשיח הפילוסופי-פסיכואנליטי, שבאמצעותן אפשר לחקור ולהבין את מכלול התהליכים הקבוצתיים שמתרחשים בכיתה, ואת השפעתם על סמכות המחנכת, ועל התפתחות הפרט ויכולת הלמידה שלו.
כך, קורס זה יסייע לפתח נקודת מבט רב-תחומית רחבה על תפיסת אדם ועל מה שחווים הילדים בכיתה, ויהווה תשתית לחשיבה ביקורתית כבסיס לקיום דיאלוג מקצועי וערכי לטובת קידום תהליכי למידה משמעותיים בכיתה.
תחומי הדעת: פילוסופיה, פסיכואנליזה, אנליזה קבוצתית.
משויך לאשכול פנים: גוף, נפש ומדעי הרוח
סיפורי המקרא על שאול המלך בראי הספרות המודרנית ובראי האמנות החזותית
ד"ר אסנת זינגר
יום ג' סמ' א' 19:30 (היקף 1 ש"ש)
קורס זה יוקדש לקריאה ספרותית ביקורתית מעמיקה בסיפורי המקרא על שאול (שמ"א ט ואילך) ולעיון ביצירות מן הספרות המודרנית (שירה, פרוזה ומחזות) המעמידות במרכזן את חייו הדרמטיים של המלך הראשון בישראל. נתחקה אחר אופי הזיקות הנרקמות בין היצירות המאוחרות (כגון, שירי טשרניחובסקי על שאול) לבין המקור המקראי. כמו כן נתבונן בציורים מפורסמים על שאול, לדוגמא ציורו המונומנטלי של אליהו צבי מרקוזה "מות שאול בגלבוע" (1848).
תחומי הדעת: מקרא (ופרשנותו), ספרות, תיאטרון וציור
משויך ללימודי התעודה "תרבות יהודית וישראלית"
סמסטר ב'
חינוך ושינויי אקלים במבט גלובלי ולוקלי: הקשרים מדעיים, חברתיים, תרבותיים והיסטוריים
ד"ר דפנה גן וד"ר אמנון יובל
יום ג' סמ' ב' 16:00 (היקף 1 ש"ש)
נקודת הפתיחה של הקורס היא שתי עובדות מרכזיות, שאין עליהם עוד (כמעט) חולק: הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ הולכת ומתחממת באופן משמעותי מזה כחצי מאה; הגורם להתחממות זו הוא ההתנהלות האנושית במנעד רחב של תחומים, שההיבטים החומריים והרעיוניים בהם שלובים היטב. כדי להבין לעומקן תופעות אלה, המוכרות בדיון הציבורי בשמות "משבר האקלים" ו"ההתחממות הגלובלית", וכדי לנסות ולהתוות דרכים לבלום או למתן אותן, יש צורך בחקירתן מפרספקטיבות מגוונות ותוך שימוש בכלים הלקוחים ממנעד רחב של תחומי דעת. לכן, במהלך הקורס ננתח היבטים שונים של תופעת שינויי האקלים: ההיבט המדעי, ההיבט הסביבתי, ההיבט החברתי, ההיבט הכלכלי, ההיבט ההיסטורי וההיבט התקשורתי. באופן מיוחד, נשים דגש על האופן שבו אפשר ורצוי לרתום את הזירה החינוכית להתמודדות אפקטיבית עם תופעה זו. בהלימה לרב-תחומיותו, את הקורס ילמדו שני מרצים בעלי אוריינטציה אקדמית שונה זו מזו: האחת מתחום החינוך הסביבתי, והאחר מתחום מדעי הרוח. המשותף לשניהם – העניין בחינוך ובהתמודדות עם תופעת שינויי האקלים.
תחומי הדעת: חינוך סביבתי, היסטוריה, מדעי הטבע, סוציולוגיה, תקשורת המונים, כלכלה
משויך לאשכול חוץ: אקולוגיה, גלובליזציה ואדם
מיהודי לעברי ובחזרה? זהות יהודית/ישראלית במבחן הזמן
ד"ר אלון גן
יום ג' סמ' ב' 16:00 (היקף 1 ש"ש)
קורס זה מבקש להתחקות אחר סוגיות, דילמות ותהליכים היסטוריים הקשורים לעיצוב הזהות היהודית/ישראלית לאורך ציר הזמן. מטרת הקורס לבחון "מאין באנו", על-מנת ללבן "לאן אנו הולכים". "היהודי החדש", "העברי", "האדם החדש", "הצבר" הם מושגים המגלמים את ניסיונה של המהפכה הציונית לעצב זהות אלטרנטיבית ל"יהודי הישן" - "היהודי הגלותי". בחלקו הראשון של הקורס נעסוק בתיאור סוכני הסוציאליזציה שלקחו חלק בפרויקט בינוי הזהות הישראלית החדשה. בחלקו השני של הקורס נעסוק בתיאור מקורות אי הנחת כלפי הזהות הישראלית/צברית הסדוקה ועל הרצון להכיר את "ארון הספרים היהודי" כמקור יניקה לגיבוש זהות מתחדשת. הקורס יעסוק בבחינת הזיקה והמתח שבין תפיסת היהדות כדת לתפיסת היהדות כלאום, לתפיסת היהדות כתרבות, תוך ניסיון לבחון האם ניתן ליצור סינתזה מחודשת בין זהות ישראלית לזהות יהודית. הקורס נוקט בגישה רב-תחומית הבוחנת את הסוגיות בהן נעסוק דרך זוויות מבט רבות: הגות, חינוך, אמנות, ספרות, ספרות ילדים, תיאטרון, קולנוע, שפה, ריקוד, שירה, זמר, ספורט ועוד.
תחומי הדעת: היסטוריה, סוציולוגיה, חינוך, ספרות, אמנות
משויך ללימודי התעודה "תרבות יהודית וישראלית"
ספרות ואדריכלות
ד"ר לילך ניישטט בורנשטיין
יום ג' סמ' ב' 19:30 (היקף 1 ש"ש)
לכאורה פעורה תהום בין המלים לבין הלבנים והמלט מהם עשוי הבית. ואולם, הבית מתחיל כסיפור ורק סיפור ייוותר ממנו אחרי שייחרב; ואילו הספרות נטלה לה מושגים אדריכליים כגון ״מבנה״, ״בית״, ״שורה״, ״צלע״, ״דלת״, ״בריח״ ו״משקל״. בקורס נתוודע אל הצדדים המשותפים לאמנות השירה ולאמנות האדריכלות ואל זיקותיהן לאמנויות-אחיות כמו ציור, פיסול, צילום, מוזיקה, מחול וקולנוע. נבחן את המלים כחומר בעל נפח, מרקם, משקל, חום וצבע; את המשמעויות שנוצרות בתוך הסיפור והשיר, הכיתה והבית; את הדרכים בהן נע הגוף בתוך מבנים, ואת העקבות שהוא מותיר אחריו. נקרא בטקסטים מהמיתולוגיה היוונית ומן המקרא, בכתביהם של קפקא, עגנון, גולדברג, ישורון, זלדה, בשלאר, גורביץ׳ וכרמי. דרך התנסות ביצירה ובכתיבה, בשוטטות, פירוק והרכבה מחדש, נשכלל את הקריאה בספרות ואת הוראתה.
תחומי הדעת: ספרות, אדריכלות, גוף, הוראת ספרות, אמנות פלסטית, קולנוע
סיפורי נשים במקרא וגלגוליהם בספרות הבתר-מקראית, המדרש והשירה העברית
ד"ר חיים חיון
יום ג' סמ' ב' 19:30 (היקף 1 ש"ש)
אשה מקראית – מי יידע חייך? האשה המקראית חוסה לרוב בצלו של הגבר שלצידה, יהא זה בעלה, אביה, חמיה או אחיה. הוא - כבודו מלא עולם, והיא – הדום לרגליו. מי שנולדה מצלעו של האדם דומה שנגזר עליה להיות עצם מעצמיו, בשר מבשרו, רק תוספת משלימה לנזר הבריאה. אל אישה תשוקתה והוא ימשול בה. צריכים הקוראים לשוט במרחבי הספר כדי לגלות את הנשים שבו. הנשים במקרא כמעט שלא נולדות וכמעט שלא מתות, ועל חייהן שבין לידה למוות לא נרבה לקרוא בתנ"ך. יחד עם זאת קריאה צמודה והאזנה קפדנית לקולו של הכתוב תגלינה מורכבות שהיא מטבעו של העולם ומטבע היחסים שבין המינים. בקורס נבקש להסיר את הצעיפים שנתעטפו בהם הסיפורים ולגלות את פניהן של גיבורות המקרא: אמהות ובנות, נשים ופילגשים, מלכות ופשוטות עם, ישראליות ובנות עם אחר, אלו הידועות בשמן ואלו האלמוניות, אלו שהבליחו לרגע - שדמותן זהרה בפסוק או שניים ונעלמה - ואלו שמקומן מובטח לעולם.
במוקד הקורס יעמוד אפוא המקרא, ואנו נרחיק את מבטנו ונרחיב את לימודנו לספרות הבתר מקראית. מעמדו הקנוני של המקרא לא הרתיע את המחברים שבאו אחריו מלגעת בסיפורים ולשכתבם באופן שונה ואף מנוגד לכתוב המקראי. ההיפך הוא הנכון, המעמד הקנוני חייב את מדרשם של הכתובים. נבחן אם כן את הסיפורים המקראיים בלבושם החדש בימי בית שני בסוגה שזכתה לכינוי "המקרא המשוכתב", וכן בעולמם של חז"ל שדרשו את האשה המקראית לעתים לשבח ולעתים לגנאי. בנוסף לאלה נשלב בקורס יצירות ספרותיות הנוגעות במישרין ובעקיפין בטקסטים המקראיים הנלמדים, סיפור של ש"י עגנון, שירים של י"ל גורדון, שאול טשרניחובסקי, יהודה עמיחי, רוני סומק, הילה להב ועוד.
תחומי הדעת: מקרא, ספרות ימי בית שני, ספרות המדרש, סיפורת ושירה בנות זמננו
משויך ללימודי התעודה "תרבות יהודית וישראלית"
קורא/ת – כותב/ת – קורא/ת: סדנת כתיבה יוצרת
ד"ר טלי סגל
קורס מרחף בתאריכים המפורטים למטה (היקף 1 ש"ש)
ב"מתחילים סיפור" מספר עמוס עוז על הרגע בו התיישב בחדר צדדי בקיבוץ, הניח עט על דף מחברת, והרי זה "מרכז העולם". לא במובן שזו ההתרחשות החשובה ביותר ושסביב לה שוליים, אלא מפני שמעשה הכתיבה הוא אפשרות של ריבונות, של משמעות ותיקוף דברים ולו בדיעבד. בסדנה נבקש לחדד את הרגישות לניואנסים בלשון ובמבע הספרותי, להקשיב למילה, לרווח במלים, לנקודה בסוף משפט, לטור שירי ולפסיחה. ננסה "לפרוק" את המלים ממשמעותן, ולהטעין אותן שוב. ננוע בין קריאה בטקסטים ספרותיים, היסטוריים ופילוסופיים לכתיבה שלנו, איטית ומהוססת, מחפשת את קולה הייחודי ואת הדי הדהודיו. ננסה להציע תרגילים בכתיבה יוצרת לתלמידינו במקצועות מדעי הרוח, כאפשרות להוראה יצירתית, אינטגרטיבית ורפלקטיבית.
מועדי המפגשים: 7.2.23, 14:15-19:00; 28.2.23, 14:15-19:00; 15.3.23, 19:00-21:00 (בזום); 2.4.23, 9:00-14:00; 4.4.23, 9:00-14:00. כל המפגשים ייערכו פנים אל פנים חוץ מהמפגש של ה-15.3.23.
תחומי הדעת: ספרות, הוראת ספרות, פילוסופיה, פסיכואנליזה, אמנות (מחול ואמנות פלסטית)
משויך לאשכול פנים: גוף, נפש ומדעי הרוח
הסבר לגבי אפשרויות לקבלת תעודות בסיום התואר
(בנוסף לתואר עצמו)
תעודת אשכול פנים:
גוף, נפש ומדעי הרוח
האשכול עוסק בידע התיאורטי והפרקטי בתחומי הגוף והנפש (ויחסי הגומלין ביניהם), ומקשר ידע זה לתחומי הדעת של מדעי הרוח והקשריהם החינוכיים. בין הנושאים שיילמדו: הנחיית קבוצות; ביבליותרפיה; כתיבה יוצרת; טיפול בגישה חינוכית; פילוסופיה של גוף ונפש; פסיכואנליזה; תרגול מדיטטיבי ככלי חינוכי.
לקבלת התעודה (הפנימית) יש ללמוד קורסים המשוייכים לאשכול בהיקף 6 ש"ש לאורך התואר.
תעודת אשכול חוץ:
אקולוגיה, גלובליזציה ואדם
האשכול מתמקד בתופעות מרכזיות בעולם בן-זמננו ובהוראתם בבתי הספר בעזרת כלים מתחומי מדעי הרוח והחברה. בין הנושאים שיילמדו: משבר האקלים והקשריו החברתיים, הפוליטיים וההיסטוריים; היסטוריה של היקום ("היסטוריה גדולה"); טכנולוגיה, חברה ותרבות: יחסים מסוכנים?; מדעי הרוח בעידן הגלובליזציה; ספרות, פדגוגיה וטכנולוגיה.
לקבלת התעודה (הפנימית) יש ללמוד קורסים המשוייכים לאשכול בהיקף 6 ש"ש לאורך התואר.
תעודת "תרבות יהודית וישראלית":
התעודה, המוכרת על ידי משרד החינוך, מעידה על התאמתם של הסטודנטים ללמד את המקצוע 'תרבות יהודית וישראלית' בכיתות א'-ט'.
זכאים לקבלה מי שילמדו במהלך התואר קורסים המשויכים למסלול זה בהיקף של 6 ש"ש
הערה חשובה: הלימודים המעניקים זכאות לתעודות אלה הם חלק אינטגרלי מלימודי התואר השני. התעודות ניתנות, למי שעומד בתנאיהן, עם סיום התואר בנוסף לתעודת התואר השני עצמו. אין חובה לקבל אף אחת מהן וגם לא להשלים את היקף השעות של אף אחת מהן – זהו רק בונוס למעוניינות ולמעוניינים. אפשר ללמוד במסגרת התואר רק קורס אחד או רק חלק מהקורסים המשויכים לאשכול/מסלול כלשהו.