תואר שני בהוראת מדעי הרוח בגישה רב-תחומית
קורסי חובה
סדנת ראשית א': מדעי הרוח בעידן הגלובליזציה (חובה לסטודנטיות-ים שנה א')
ד"ר אמנון יובל
יום ג' סמ' א' 17:45
מדעי הרוח, ואולי הרוח בכלל, נמצאים במצב פגיע. פגיעות זו קשורה לתהליכים רחבים המתרחשים בתרבות ובחברה בכלל, ובעולם האקדמי והחינוכי בפרט. מהם תהליכים אלה? ראשית, האוריינות הוויזואלית הופכת להיות מרכזית ודוחקת בהדרגה את האוריינות האלפביתית לשוליים. שנית, הטכנולוגיה, שמשתכללת בקצב מסחרר, נתפסת יותר ויותר כפתרון פלאים לכל בעיה או דילמה, כולל מוסרית, שבני אדם לא הצליחו לפתור בכוחות עצמם. שלישית, אנשים קוראים פחות ופחות תכנים הדורשים חשיבה וסבלנות, ומסתפקים בקריאה 'תכליתית' שיכולה לתת מענה מהיר לצרכים פרקטיים או לצורך בריגושים מיידיים. רביעית, קצב החיים וכמות הגירויים שהם מכילים גדלו באופן דרמטי, ואנו מוקפים במסכים ובמכשירים שדורשים את תשומת לבנו המתמדת לאורך כל שעות הערות שלנו.
ההנחה הבסיסית של הסדנה היא שלא זו בלבד שלא כדאי להתעלם מפגיעות זו של מדעי הרוח, אלא שההכרה בה צריכה להוות נקודת מוצא לכל חשיבה על עתידם. שכן מודעות למעמדם המידרדר של מדעי הרוח בנקודת הזמן הנוכחית עשויה להאיר לא רק את ה"נתק" שלהם מהעולם בן זמננו, שבו הם מואשמים שוב ושוב, אלא גם את נקודות החוזק שלהם, המחדדות את נחיצותם דווקא בעידן הטכנולוגיות החדשות, והמאפשרות להם להציע חלופות רדיקליות לסדר התרבותי הנוכחי: במקום אווירת הקלילות והתאוצה המתמדת שמשרה התרבות הפופולרית הדומיננטית - חשיבה מעמיקה וביקורתית לגבי מובנו של העולם הסובב אותנו וניסיון תמידי לספר את סיפורו באופן מורכב, מרובה פרספקטיבות ורב ממדי; במקום ההיגיון השטוח של 'מה שאת רואה זה מה שיש' - חיפוש אחר מה שמסתתר מתחת למיידי, לגלוי, למובן מאליו; במקום 'לכל שאלה תשובה', ורצוי מהירה ופשוטה - 'לכל תשובה שאלה', הבוחנת את ההיגיון העומד מאחורי אותה תשובה.
בסדנה נדון במתח הבסיסי בין התרבות הקפיטליסטית-טכנולוגית-ויזואלית השלטת לבין ההגיונות של מדעי הרוח, כפי שהוא בא לידי ביטוי במגוון זירות (ובראשן הזירה החינוכית), אך גם בשיתופי פעולה אפשריים ביניהם, ונחשוב באילו מובנים המשבר שבו מצויים מדעי הרוח עשוי להיות עבורם, עבורנו כאנשי חינוך, ואולי עבור החברה בכללותה, גם הזדמנות חשובה לשינוי הממתינה למימוש.
תחומי הדעת: חינוך, סוציולוגיה, כלכלה, לימודי תרבות, פילוסופיה
משויך לאשכול חוץ: אקולוגיה, גלובליזציה ואדם
סדנת ראשית ב': מחשבות ברוח (חובה לסטודנטיות-ים שנה א')
פרופ' שי פרוגל
יום ג' סמ' ב' 17:45
הקורס יעסוק בדרכי החשיבה והפרשנות שאופייניות למדעי הרוח. נכיר גישות שונות של חשיבה ביקורתית ורב תחומית במדעי הרוח ונדון בדרכי יישומן בחקר מדעי הרוח ובהוראתם. ננסה לבחון אם הגישות השונות משלימות זו את זו או סותרות זו את זו וכיצד הן מקדמות את יכולת ההבנה והפרשנות שלנו. מספר שאלות מפתח ינחו את הדיון בקורס: מהו ההבדל בין מדעי הרוח לבין מדעי הטבע? מהי אמת במדעי הרוח? כיצד ניתן לגלותה וכיצד ראוי לנמקה? מהי פרשנות יתר? מהו התפקיד האתי והתרבותי של מדעי הרוח? מהו מקומם בחינוך?
תחומי הדעת: פילוסופיה, פסיכואנליזה, חינוך, מקרא, ספרות, היסטוריה
סדנת פרויקט גמר (חובה לסטודנטיות-ים שנה ב' במסלול ללא תזה)
ד"ר טלי סגל
יום ג' שנתי 17:45
במסגרת הסדנה נבקש להציע סיכום פדגוגי-דידקטי ללימודים בתכנית הרב-תחומית, ולכתוב יחידת לימוד רב-תחומית במדעי הרוח. בסדנה נדון במהותה של הוראה רב-תחומית במדעי הרוח לסוגיה ובאפשרויות ליישם אותה בבית-הספר. פרויקט הסיכום של הסדנה יהיה כתיבה של יחידת לימוד רב-תחומית שמתאימה להוראה בכיתות בית-הספר או בחינוך הפורמלי. כל סטודנט-ית יחליט באיזה נושא ברצונו שיחידת הלימוד תתמקד ולאיזו קבוצת גיל הוא מייעד אותה. דגש מיוחד יושם על דרכי הוראה מגוונות, על למידה פעילה, על גישה ביקורתית למקורות מידע, ועל אינטגרציה משמעותית בין תחומי ידע שונים ובין דיסציפלינות נפרדות. אלה ייעשו בין היתר בזיקה לתכנית הלימודים החדשה בהוראת ספרות, אזרחות, מקרא והיסטוריה, שיישומה ההדרגתי בבתי הספר יחל בשנת הלימודים הבאה ועתיד להימשך בשנים שאחריה.
סדנת פרויקט גמר (חובה לסטודנטיות-ים שנה ב' במסלול ללא תזה)
ד"ר עתליה שרגאי
יום ג' שנתי 17:45
הסדנה תהווה קבוצת לימוד שתאגד ותסכם את הלימודים בתכנית הרב תחומית, מחד, ותלווה את הסטודנטים.ות אל השלב הבא הבא בעבודתם, מאידך. באמצעות דיונים קבוצתיים, הנחיה אישית ועבודה עצמית, נעסוק באופן ביקורתי במהותם הרב תחומית של מדעי הרוח, בסינרגיה הקיימת ביניהם אך גם באתגרים ובבעיות שחיבור זה יוצר. כפרוייקט גמר יכתבו הסטודנטים.ות יחידת לימוד רב תחומית ויציגו אותה בכיתה.
הסמסטר הראשון יוקדש ברובו לעיסוק בהגות רב תחומית והקניית מיומנויות חינוכיות ופדגוגיות דוגמת אוריינות ויזואלית, הוראה מבוססת מקום ופדגוגיה דיגיטלית. בסמסטר השני יעבדו הסטודנטים.ות בהדרכת המרצה ותוך שיתוף הקבוצה על יחידת לימוד רב תחומית, שתלווה בעבודה תיאורטית קצרה. יחידת ההוראה תותאם לגיל מסויים לפי בחירת הכותבים.ות ולעבודה מעשית בחינוך הפורמאלי. ביצירתה יושם דגש על שילוב תחומי דעת ומקורות מסוגים שונים, שאינם בהכרח טקסטואליים, גישה ביקורתית אל מקורות שונים של ידע ודרכי הוראה יצירתיות ומגוונות.
סדנת מחקר לכתיבת תזה (חובה לסטודנטיות-ים במסלול עם תזה)
פרופ' שי פרוגל
יום ג' שנתי 17:45
סדנת התזה נועדה ללוות את הסטודנטיות/ים מהשלב הראשון של הרעיון לתזה, דרך הגדרת הנושא, הגדרת שדה המחקר, בחינת שיטות המחקר המתאימות לנושא ועד הכנת תכנית מחקר שעל פיה תיכתב התזה. הסדנה תעסוק בגישות מחקריות שונות, יושם דגש על פיתוח חשיבה מחקרית ושימוש נכון בשפה מחקרית, פיתוח היכולת לשאול שאלות ממוקדות עניין ורלוונטיות לנושא, חיפוש מקורות מידע מתאימים, שיטת איסוף נתונים, עיבוד ממצאים, דיון והסקת מסקנות, תכנון מבנה התזה (כולל הכנת ראשי פרקים). בנוסף להנחייה בסדנה – לכל סטודנט יהיה גם מנחה אישי לעבודת התזה ונושאי המחקר ייבחרו על ידי הסטודנט בכפוף לאישור המנחה. הסטודנטים בסדנת המחקר המחקר ילווה כקבוצה וכן באופן אישי לפי הצורך על ידי מנחת הסדנה. הדיסציפלינות הן בהתאם לנושאי עבודות התזה של הסטודנטיות/ים.
שיטות מחקר איכותניות (חובה לסטודנטיות-ים במסלול עם תזה)
נלמד מחוץ לפקולטה – פרטים במזכירות
סמינריונים
יום ג' שנתי 16:00
החלום בספרות, בפילוסופיה ובפסיכואנליזה
פרופ' שי פרוגל
יום ג' שנתי 16:00
"כי בא החלום ברוב עניין וקול כסיל ברוב דברים." (קהלת, ה, ב)
החלום הוא תופעה נפשית יומיומית אך יחד עם זאת מסתורית. יש שמתייחסים אליו ברצינות רבה ויש שרואים בו לא יותר ממקסם שווא. בתרבויות עתיקות ייחסו לחלום לא פעם איכויות נבואיות ובפסיכואנליזה רואים בו מפתח לחיי הנפש של האדם, הוא תופש מקום מרכזי ביצירות ספרות רבות ומשמש אתגר מחשבתי מיוחד לחשיבה הפילוסופית. בקורס נדון במבטים פילוסופיים, פסיכואנליטיים וספרותיים על החלום, נדון במקומו בחיי האדם, בספרות ובתרבות ונבחן עד כמה המבט הרב-תחומי עליו מקדם את הבנתנו אותו.
תחומי הדעת: ספרות, פילוסופיה, פסיכואנליזה, חקר התרבות
משויך לאשכול פנים: גוף, נפש ומדעי הרוח
מבוסס על סיפור אמיתי: קולנוע, היסטוריה וזיכרון
ד"ר אמנון יובל
יום ג' שנתי 16:00
היסטוריונים רבים מביטים בחשדנות על סרטים פופולריים המתארים תופעות ואירועים היסטוריים. הם טוענים, במידה רבה של צדק, שסרטים אלה נוטים להשטיח את מורכבות העבר, לחטוא באי דיוקים, ללקות בהיעדר ביקורתיות ולהעדיף את הדרמה הסיפורית על פני האמת ההיסטורית. עם זאת, הביקורת שמשמיעים היסטוריונים בהקשר זה אינה קשורה תמיד רק לסיבות ענייניות אלה אלא גם לסיבה נוספת: חששם מהפגיעה במעמדה הציבורי של ההיסטוריה הכתובה ובמוניטין המוענק להם כפרשני העבר המוסמכים בעידן פוסטמודרני שבו הדימויים השולטים בתרבות הם אלה שמספקת התרבות הפופולרית הוויזואלית ושבו "לכל אחד האמת שלו". כתוצאה מכך, היסטוריונים רבים ממעטים להתייחס ליתרונות הפוטנציאליים הגדולים שיש לסרטים היסטוריים על פני ההיסטוריה הכתובה: תיאור מפורט ומלא יותר של חיי וחפצי היום יום בתקופות היסטוריות; היכולת להמחיש באופן אפקטיבי את החוויות הרגשיות וקצב ההתפתחויות באירועים דרמטיים כגון מלחמה או מהפכה; ודרך ייצוג קומוניקטיבית המאפשרת למשוך את התעניינותו של קהל רחב ולהטמיע בו ידע היסטורי. בסמינריון נשווה בין מאפייני הייצוג הכתוב והייצוג הקולנועי של אירועים היסטוריים ואגב כך נעמוד על היתרונות והחסרונות שיש לכל אחת מה"שפות" הללו בניתוח העבר. בתוך כך נברר מהו זיכרון קולקטיבי, מדוע וכיצד הוא נוצר, מהו הקשר בינו לבין זיכרון אישי ואיזו פונקציה ממלאים המחקר ההיסטורי האקדמי והסרט ההיסטורי הפופולרי בעיצובו. לבסוף, נדון במושג הטראומה ובתהליכי ההדחקה וההכחשה של אירועי עבר ונבדוק את האופן הייחודי שבו המדיום הקולנועי ניסה לייצג אותם.
תחומי הדעת: היסטוריה, קולנוע, פילוסופיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה
משויך לאשכול חוץ: אקולוגיה, גלובליזציה ואדם
כינונו של עם ישראל על פי המקרא ובראי האמנויות השונות
ד"ר אסנת זינגר
יום ג' שנתי 16:00
סמינריון רב תחומי שבמרכזו סיפורי המקרא על האבות והאימהות ועל ראשית התהוותו של עם ישראל במצרים, החל משעבודו וגאולתו (מעבדות לחירות) ועד השתקעותו והתבססותו בארץ כנען, ובחינתם של סיפורים אלו בראי ספרות חז"ל, ההגות היהודית בימי הביניים ובעת החדשה, הספרות המודרנית ואמנויות חזותיות.
בשלב הראשון נעיין בטקסטים נבחרים מן הספרים בראשית – שמואל, טקסטים שעניינם כינונו של עם ישראל, החל בציווי האל לאב הראשון, אברהם, "לך לך מארצך וממולדתך אל הארץ אשר אראך", והמשך בקורות צאצאיו של אברהם, עבור לשעבוד מצרים והגאולה בהנהגתו של משה, הנדודים במדבר וכיבוש ארץ כנען בהנהגתו של יהושע בן נון, ועד ימי ראשית המלוכה בארץ. אנו נעמיק בקריאתם של טקסטים אלו בהתבסס על כלי מחקר ונאיר את מעגלי הפרשנות שנוצרו סביבם במרוצת הדורות. בשלב העילי תיבחנה השתקפויותיהם של הסיפורים הנבחרים באמנויות השונות: ציור, פיסול, ספרות (פרוזה ושירה), קולנוע ותיאטרון.
הקורס נועד להקנות ללומד כלים ביבליוגרפיים, פרשניים ומחקריים לניתוח טקסט מקראי ולבחינת מעגלי ההשפעה שלו על תחומי אמנויות שונות.
במסגרת הקורס יכתוב הסטודנט עבודה סמינריונית (בהנחיה אישית) על נושא הקרוב ללבו, ובלבד שלא נלמד בכיתה.
ההנחיה האישית תומכת במהלכי תכנון העבודה הסמינריונית וכתיבתה, והיא נועדה לשפר את מיומנויות החקר והכתיבה המדעית של הסטודנט. היא מלווה אותו בשלביה השונים של העבודה: החל מבחירת נושא, תכנון לוח זמנים, דליית מקורות מידע באופן מושכל ממאגרי מידע ואופני השימוש בהם וארגונם ומיזוגם בתהליך הכתיבה, עיצוב מבנה העבודה וגיבוש ראשי פרקים ופרקי משנה, סעיפים וסעיפי משנה, כללי הכתיבה האקדמית, רישום ביבליוגרפיה ועוד.
תחומי הדעת: מקרא, תרבות יהודית וישראלית, ספרות, אמנות חזותית
משויך לתעודה: תרבות יהודית וישראלית
קורסי בחירה
סמסטר א'
דוד: בין המקרא לספרות חז"ל
ד"ר חיים חיון
יום ג' סמ' א' 14:15 (היקף 1 ש"ש)
אהוב המקרא, הרועה הלוחם, המלך יפה העיניים, המאמין החוטא, המשורר ואבי המשיח. פנים רבות לדוד במקרא, והמדרש עוד מוסיף על אלה את דוד הנביא, הצדיק ואיש התורה, ולעתים מתקן את דמותו ומייפה את עברו. נצא יחדיו למסע בעקבות הדמות שהיסטוריה ומיתולוגיה עיצבו את מהותה ונבקש לצייר את תמונת האיש שסוד קסמו מושך את הלב אלפי שנים לאחר כתיבת הסיפורים.
תחומי הדעת: מקרא, ספרות, מדרש
משויך לתעודה: תרבות יהודית וישראלית
ללמוד מתוך התבוננות
ד"ר לילך ניישטט-בורנשטיין
יום ג' סמ' א' 14:15 (היקף 1 ש"ש)
"פדגוגיה מתבוננת״ היא גישה חינוכית המתמקדת בנפש האדם ורוחו, בזיקתו אל זולתו ואל העולם. במרכזה עומד טיפוח מודעות קשובה, והיא פועלת לקידום התפתחותם הרוחנית ורווחתם של התלמידים והמורות באמצעות למידה המפעילה את הנשימה, הגוף, החושים, הדמיון והרוח.
איך נתפסים ״חומר הלימוד״, התהליך החינוכי והיחס בין המורה לתלמידיה בפדגוגיה מתבוננת? איך היא רלוונטית להוראת מדעי הרוח? באילו דרכים ניתן לשלב אותה בכיתה ומחוצה לה? בקורס נתעמק בשורשיה במסורת הבודהיסטית (בודהה, פנטג׳לי), במופעיה המערביים במאה העשרים (קבט-זין, קרסון), וכן בביטוייה במחשבה ובפרקטיקה היהודית-ישראלית (בובר, מרגולין).
הלומדים בקורס יפגשו דמויות מפתח בתחום הפדגוגיה המתבוננת, יבקרו במרכזי התבוננות במערכת החינוך, יכירו דרכים שונות לשילוב התבוננות בהוראה, ויתנסו בפיתוח מרחב של שקט דרך כתיבה, התבוננות בטבע, תרגול מונחה גוף, רישום וקשב.
תחומי הדעת: פדגוגיה, התבוננות, טבע, ספרות, כתיבה יוצרת, גוף, אמנות, חינוך
משויך לאשכול פנים: גוף, נפש ומדעי הרוח
משויך לאשכול כתיבה יוצרת
למי יש שפה? מחומסקי דרך קנזי השימפנזה ועד ל-ChatGPT
ד"ר דפנה יצחקי
יום ג' סמ' א' 19:30
“No matter how eloquently a dog may bark, he cannot tell you that his parents were poor, but honest”
ברטראנד ראסל
יכולת לשונית (Linguistic Competence) מיוחסת באופן היסטורי לבני אדם בלבד ומתוארת כידע מולד, הבנוי על יכולות תחביריות אוניברסליות ואינטואיטיביות. האם אכן יכולת זו ייחודית לבני אדם? האם מאתגרים הפיתוחים הטכנולוגיים האחרונים את הקביעה הזו? ואם כן, כיצד?
הקורס יתחיל בהגדרתה של ״שפה״ על פי הכלים של המחקר הבלשני. לאחר מכן נשתמש בכלים אלו על מנת לחשוב על שפתן של ישויות/מערכות אחרות – שימפנזים דוגמת קנזי אשר אומנו בשימוש בשפה אנושית וכן של מערכות בינה מלאכותית (= צ׳טבוטים המשוחחים בשפה אנושית). נשאל אילו יכולות לשוניות מציגות מערכות אלו מבחינה תחבירית, סמנטית ופרגמטית ומהי המשמעות של תובנות אלו ביחס למה שאנו חושבים על שפה, הבנה, משמעות ויצירתיות.
תחומי דעת: בלשנות, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, פילוסופיה של הלשון
משויך לאשכול חוץ: אקולוגיה, גלובליזציה ואדם
סדנת כתיבה ככלי פדגוגי
ד"ר עודד מנדה לוי
יום ג' סמ' א' 19:30
נקודת המוצא בקורס היא שקווי הגבול בין קריאה של ספרות ובין כתיבה אומנותית או אישית מיטשטשים והולכים. הפנייה אל שילוב כתיבה-קריאה באה בעקבות נטייתן של אסכולות אקטיביות ודינמיות ביחסן אל הטקסט הספרותי (פוסט-סטרוקטורליזם ודקונסטרוקציה, תגובת הקורא וכיו"ב) לחדור אל הכתיבה של הזולת, וליצור מפגש ושותפות בין קוראים לכותבים, ובלשונו של רולן בארת: "הטקסט דורש שננסה לבטל או לפחות להקטין את המרחק בין כתיבה לקריאה [...] על-ידי צירוף השניים אל פרקטיקת משמוע אחת".
ההבנה שקריאה וכתיבה הן פעולות משלימות ואין לראותן כדיסציפלינות נפרדות (כפי שמקובל, בדרך כלל, היום), מדגישה את האופי התהליכי של פעולות הקריאה והכתיבה. הקרבה בין טקסט ספרותי לכתיבה חופשית או אישית, מפגיש את המתנסים בשיעורי הספרות בכל הרמות וקבוצות הגיל עם הטקסט הספרותי "מבפנים", מתוך מערכת מורכבת שיש בה הזדהות, התחבטות, ציפיות והתענגות.
הכתיבה הבאה עם, לצד ובעקבות הקריאה בטקסטים ספרותיים מביאה לתובנות הדדיות בין הפעולות, ומסייעת לחשיפה, המחשה והבנה של תהליכי קריאה. כמו כן מתאפשרת התעמקות ביכולת האישית והרגשית לפגוש באופן ממשי את הטקסט מתוך מרכיביו ותנאי כתיבתו.
מבנה הקורס הוא של סדנה/סדנת כתיבה-קריאה, בו ננסה להבין על-ידי התנסויות רציפות את האפשרויות הגלומות בשילוב כתיבה בקריאה בכל רמות הגיל כמהלך אפשרי בהוראת הספרות.
תחומי דעת: ספרות, כתיבה, פרשנות
משויך לאשכול כתיבה יוצרת
סמסטר ב'
״הגיע הזמן לומר אני אחרת״: על שאלות של זהות בשירה העברית
ד"ר הדס שבת-נדיר
יום ג' סמ' ב' 19:30
״הגיע הזמן לומר אני אחרת בשירה העברית״, מכריזה חביבה פדיה בשנת 2005 ברשימה שקיבלה תהודה גדולה. בקורס נבקש להתחקות אחר תהליכי כינון ה״אני״ בשירה העברית משנות החמישים ועד לימינו. נבחן באילו אופנים מופיע ה״אני״ בשירה העברית לראשונה, כיצד הוא מתפתח ובאילו הקשרים תרבותיים-ספרותיים. נקרא ביצירותיהם של אבות ישורון, נתן זך, יהודה עמיחי, ארז ביטון, מחמוד דרויש, חביבה פדיה, אפרת מישורי, אלמוג בהר, עדי קיסר ועוד. הקורס ישלב קריאה אקדמית וסדנת כתיבה.
תחומי הדעת: ספרות, חקר התרבות, כתיבה
משויך לאשכול כתיבה יוצרת
נשים ומעמדן בספרות חז"ל
פרופ' חנה קהת
יום ג' סמ' ב' 14:15
כיצד התייחסו חכמים לנשים ולמעמדן בתקופתם? אין על כך תשובה אחת ואחידה, היחס השתנה בהתאם לחכם ולעמדות שלו כלפי נושא זה. בדומה לסוגיות רבות - גם בתחום זה ישנן מחלוקות עם עמדות מנוגדות, מכאלה שניתן להגדירן מיזוגניות (שונאות נשים) עד לעמדות שהיינו מגדירות כיום כפמיניסטיות. בקורס זה נלמד סוגיות 'אגדיות' והלכתיות שעוסקות בנשים, במעמדן, בזכויותיהן ובחובותיהן, ונפגוש כמה מדמויות המופת של נשים מפורסמות בספרות חז"ל. בקורס נרכוש כלים לעיון ולניתוח של סוגיות בתלמודים ובמדרשים ונחשף לעולמם העשיר של חכמינו ז"ל.
תחומי הדעת: מגדר, ספרות חז"ל, תרבות ישראל ומורשתו
משויך לתעודה תרבות יהודית וישראלית
נפלתם על הדור הלא נכון: כשהרוח גוברת על המציאות
ד"ר מיכל ווסר
יום ג' סמ' ב' 14:15
היכן היינו ללא מוזיקה, תיאטרון, אומנות, מחול וקולנוע? מי היינו בלעדיהם? למרות שהם תופסים חלק משמעותי בחיינו, כמעט ואין להם ביטוי במקצועות הרוח בבתי הספר, וכי מהי רוח ללא יצירה ודמיון וללא היכולת להקשיב ולהביט פנימה והחוצה כאחד?
בקורס זה נציג כיצד תפיסה מורכבת יותר של המציאות, השכלה כללית, דמיון ויצירה משפיעים על היותנו אזרחים מודעים ופעילים השואפים לשינוי מתמיד וחתירה לצדק ומוסר חברתי. במרכזו יעמוד שילוב עולם האומנות והיצירה בהוראה. "המידה שבה אנחנו תופסים את עולמו של האדם האחר תלויה לעיתים קרובות ביכולתנו לעשות שימוש פואטי
בדמיון שלנו, לעורר לחיים את עולמות ה"כאילו" – פרי יצירתם של כותבים, ציירים, פסלים, קולנוענים, כוריאוגרפים ומלחינים – ולהשתתף [...] בעולמות הנעים הרחק אחורה וקדימה בזמן". (מקסין גרין)
תחומי דעת: אומנויות, מדעי הרוח, סוגיות אזרחיות, חברתיות ופוליטיות.
משויך לאשכול חוץ: אקולוגיה, גלובליזציה ואדם
מחשבת הגוף: בין פילוסופיה לאמנות
ד"ר מירב אלמוג
יום ג' סמ' ב' 19:30
הגוף האנושי מהווה משחר התרבות מוקד פורה למחשבה והבעה אמנותית. עובדת היותו מושא החקירה כמו גם, באותה עת, המצע המאפשר אותה, הופכים את הגוף לתופעה ייחודית, קונטרוברסלית ומרתקת. קורס זה יבחן את היחס המורכב לגוף וגופניות העולה כבר מראשית המחשבה הפילוסופית המערבית, ובהשלכות מחשבה זו אודותיו מנקודת מבט פילוסופית ואמנותית. נתחקה אחר דחיקתו של הגוף החי בהיסטוריה של הפילוסופיה, ובמקביל נציג עמדות שונות המקנות לו מעמד ומקום משמעותי בהקשר של תפיסת עצמיות מורכבת, שאלות מגדר, יחסי אני-זולת, ותרבות עכשווית עירונית (שוטטות אורבנית). נחשוב על עמדות פילוסופיות אלה והשלכותיהן תוך התבוננות וקריאה ביצירות אמנות העוסקות בשאלת הגוף מכיוונים שונים: ספרות, צילום, ציור, פרפורמנס ארט, ומחול.
תחומי הדעת: פילוסופיה, אמנות, ספרות
משויך לאשכול פנים: גוף, נפש ומדעי הרוח
קורסי בחירה מרחפים
בין הפתק בקלפי לחינוך אזרחי במדינה דמוקרטית: מבט היסטורי, גלוקלי וחברתי על חינוך לדמוקרטיה בישראל
ד"ר תמי הופמן
מועדי הקורס:
חופשת חנוכה
יום ב' 11.12.23 בין השעות: 10:00 - 15:00
יום ה' - 14.12.23 בין השעות: 10:00 – 15:00
יחידה א – סינכרונית לחודש ינואר
חופשת סמסטר
31.1.24 בין השעות: 14:30 – 17:30
6.2.24 בין השעות: 14:30 – 17:30
13.2.24 בין השעות: 14:30 – 17:30
מתי למדנו להיות אזרחים ואזרחיות במדינה דמוקרטית? במאה העשרים ואחת, זו אינה שאלה טריוויאלית. בישראל של תחילת העשור השלישי, זו שאלה בוערת במיוחד. בקורס נעסוק במושגים מעולם החינוך האזרחי והחינוך לדמוקרטיה והשינויים שחלו בהם לאורך השנים. נדון ביחד בתהליכים הפוליטיים והכלכליים המעצבים את היחס לעקרונות חינוך זה ונכיר את האתגרים הייחודיים לישראל ביישום חינוך אזרחי וחינוך לדמוקרטיה במערכת החינוך. הקורס יציע תשתית תיאורטית ופדגוגית לדיון בנושא החינוך לדמוקרטיה כמענה לאתגרי המאה ה - 21 במערכת החינוך בכלל ובישראל בפרט ויציע כלים להתבוננות וניתוח של המציאות העכשווית בישראל.
תחומי דעת: מדיניות, סוציולוגיה של חינוך, היסטוריה של חינוך, חינוך אזרחי, פוליטיקה
משויך לאשכול חוץ: אקולוגיה, גלובליזציה ואדם
משויך למסלול תרבות יהודית וישראלית
החלוציות של אתמול – החלוציות של מחר: הרעיון השיתופי עבר-הווה-עתיד
ד"ר אלון גן
מועדי הקורס:
14.4.24 בין השעות 9:00-14:00 – יד טבנקין (רמת גן)
17.4.24 בין השעות 9:00-14:00 – יד טבנקין (רמת גן)
18.4.24 בין השעות 8:00-18:00 - סיור
14.4.24 בין השעות 9:00-12:15 – יד טבנקין (רמת גן)
קורס זה מבקש להתחקות אחר ניסיונות חברתיים שביקשו ללכת "נגד הזרם" וליצור אורח חיים אלטרנטיבי לאורח החיים הקפיטליסטי-בורגני. הקורס מבקש לעסוק בתהליכים, מאפיינים ודילמות של הרעיון השיתופי בישראל, החל מראשית דרכו עם ועד ימינו. בחלקו הראשון של הקורס, ננתח את הרעיונות, הגורמים והתהליכים שהובילו להקמתם של הקיבוצים ואת הסיבות שגרמו לקיבוצים להיות חלוצים פורצי דרך שתרמו תרומה מכרעת להקמת מדינת ישראל. לאחר מכן, נעסוק בתהליכי שינוי שעברו הקיבוצים לאורך השנים, החל מהקמת המדינה ועד תהליכי ההפרטה והמעבר למודל של "קיבוץ מתחדש" בראשית המאה העשרים ואחת. "הידיעות על מותי היו מוקדמות" – בחלקו האחרון של הקורס נבקש להתחקות אחר תהליכי צמיחה והתחדשות של קומונות, קיבוצים עירוניים, קיבוצי מחנכים וקהילות שיתופיות המנסות לצקת טעם תוכן ומשמעות מחודשת לרעיון הקומונאלי. הקורס נוקט בגישה רב-תחומית הבוחנת את הרעיון השיתופי דרך זוויות מבט היסטוריות, סוציולוגיות, ספרותיות ופדגוגיות.
קורס זה יתקיים במתכונת לימודית אחרת, המבקשת לאמץ את דרכו של א.ד גורדון בנוגע לקשר שבין "הכרה" ל"חוויה". במקום קורס סמטריאלי (משמע, 13 מפגשים שבועיים – 26 ש"ס), נקיים ארבעה ימי לימוד מרוכזים (מרתון) שיכללו גם סיור דרכו נכיר את הרעיון השיתופי לא רק דרך "מפגש עם טקסטים ומקורות היסטוריים", אלא דרך מפגש עם אנשים המנסים לצקת טעם, תוכן ומשמעות לרעיון השיתופי בעבר, בהווה ובעתיד. גם מטלת הסיום של הקורס תתבסס בעיקרה על מחקר המתבסס על מקורות ראשוניים מתוך ארכיון התנועה הקיבוצית ביד טבנקין (שם גם נלמד ונהיה במהלך הקורס).
תחומי הדעת: היסטוריה, סוציולוגיה, ספרות, חינוך
משויך לאשכול חוץ: אקולוגיה, גלובליזציה ואדם
משויך למסלול תרבות יהודית וישראלית
הסבר לגבי אפשרויות לקבלת תעודות בסיום התואר
(בנוסף לתואר עצמו)
תעודת אשכול פנים: גוף, נפש ומדעי הרוח
האשכול עוסק בידע התיאורטי והפרקטי בתחומי הגוף והנפש (ויחסי הגומלין ביניהם), ומקשר ידע זה לתחומי הדעת של מדעי הרוח והקשריהם החינוכיים. בין הנושאים שיילמדו: הנחיית קבוצות; ביבליותרפיה; טיפול בגישה חינוכית; פילוסופיה של גוף ונפש; פסיכואנליזה; תרגול מדיטטיבי ככלי חינוכי.
לקבלת התעודה (הפנימית) יש ללמוד קורסים המשוייכים לאשכול בהיקף 6 ש"ש לאורך התואר.
תעודת אשכול חוץ: אקולוגיה, גלובליזציה ואדם
האשכול מתמקד בתופעות מרכזיות בעולם בן-זמננו ובהוראתם בבתי הספר בעזרת כלים מתחומי מדעי הרוח והחברה. בין הנושאים שיילמדו: משבר האקלים והקשריו החברתיים, הפוליטיים וההיסטוריים; היסטוריה של היקום ("היסטוריה גדולה"); טכנולוגיה, חברה ותרבות: יחסים מסוכנים?; מדעי הרוח בעידן הגלובליזציה; ספרות, פדגוגיה וטכנולוגיה.
לקבלת התעודה (הפנימית) יש ללמוד קורסים המשוייכים לאשכול בהיקף 6 ש"ש לאורך התואר.
תעודת כתיבה יוצרת
האשכול מציע הנחיה וליווי של כותבים בכל הרמות, כמו גם הכשרת מנחים לכתיבה כחלק מפיתוח מרחב ההוראה של מורות ומורים. בין הנושאים שיילמדו: סדנת שירה ומסה אישית; הכשרת מנחי כתיבה; פדגוגיה מתבוננת וכתיבה; סדנת פרוזה; סדנת ספרות ילדים; סדנת ביצוע קולי. בנוסף לכך, יוצעו לאורך התואר מפגשים עם יוצרים, ערבי קריאה ואירועים נוספים.
לקבלת התעודה (הפנימית) יש ללמוד קורסים המשוייכים לאשכול בהיקף 6 ש"ש לאורך התואר.
תעודת "תרבות יהודית וישראלית":
התעודה, המוכרת על ידי משרד החינוך, מעידה על התאמתם של הסטודנטים ללמד את המקצוע 'תרבות יהודית וישראלית' בכיתות א'-ט'.
זכאים לקבלה מי שילמדו במהלך התואר קורסים המשויכים למסלול זה בהיקף של 6 ש"ש
הערה חשובה: הלימודים המעניקים זכאות לתעודות אלה הם חלק אינטגרלי מלימודי התואר השני. התעודות ניתנות, למי שעומד בתנאיהן, עם סיום התואר בנוסף לתעודת התואר השני עצמו. אין חובה לקבל אף אחת מהן וגם לא להשלים את היקף השעות של אף אחת מהן – זהו רק בונוס למעוניינות ולמעוניינים. אפשר ללמוד במסגרת התואר רק קורס אחד או רק חלק מהקורסים המשויכים לאשכול/מסלול כלשהו.