תואר שני בהוראת מדעי הרוח בגישה רב-תחומית
כולל אפשרות לתעודה לשם הוראת המקצוע "תרבות יהודית וישראלית"
כולל האשכולות:
תוכנית זו נלמדת במסגרת הפקולטה למדעי הרוח והחברה
ראש התכנית: ד"ר אמנון יובל
צוות היגוי: פרופ' שי פרוגל (דיקאן הפקולטה), ד"ר אמנון יובל (ראש התכנית), פרופ' חגית הלפרין
חזון ומטרות:
במאה ה-21 מתמודדים בני אדם בכלל ומורות ומורים בפרט עם מציאות מורכבת, המתאפיינת בשינויים מהירים, בריבוי נקודות מבט ובבעיות מאתגרות וחסרות תקדים של קיימות ותרבות. הבנה מעמיקה של מציאות זו, פעולה מושכלת בתוכה ותיווכה לתלמידות ותלמידים, מחייבות היכרות עם תובנות מתחומי ידע שונים והיפתחות אל פרספקטיבות מגוונות. אלה מאפשרות ומעודדות גיבוש של זהות אישית, התמודדות עם דילמות בחיי היומיום ונקיטת עמדה בשאלות קיום פילוסופיות וחברתיות.
הנחת המוצא של תכנית התואר השני בהוראת מדעי הרוח בגישה רב-תחומית היא שהתפקיד המרכזי שנדרש כיום מאנשי חינוך הוא לאתר חיבורים וליצור קשרים - הן בין הדיסציפלינות השונות של מדעי הרוח והן בין יסודות ומוסדות מרכזיים בעולם בן זמננו: גוף ונפש, אדם וסביבה, חברה וטכנולוגיה, חשיבה וחוויה, אקדמיה ובתי ספר. צוות התכנית משוכנע כי הרחבת הקשרים שבין תחומי הדעת ההומניסטיים, זיהוי תחומי ההשקה ביניהם והעברת דגמי חשיבה מתחום אחד למשנהו, מאפשרים צמיחה של רעיונות חדשניים, שכלול ההיגיון הביקורתי וטיפוח פלורליזם חשיבתי וערכי. הנחת מוצא זו עולה בקנה אחד עם הדרישה הקיימת היום במחקר, בחברה ובמערכת החינוך לפיתוח נושאים אינטגרטיביים במדעי הרוח.
התכנית לתואר מוסמך בהוראת מדעי הרוח בגישה רב-תחומית שמה לה למטרה לטפח אנשי ונשות חינוך בעלי אופק אינטלקטואלי רחב, יכולת דיאלוגית מפותחת ועושר תרבותי, השואפים ליזום פרויקטים בית ספריים יצירתיים, לקדמם ולהובילם. על מנת להגשים מטרה זו אנו שמים דגש על הקנייה של ארבע מיומנויות מרכזיות:
- חיבור ושילוב בין צורות חשיבה מעולמות תוכן שונים
- התאמת התכנים הנלמדים לעולם בן-זמננו ולשאלות התרבותיות והחינוכיות המעסיקות אותנו
- פיתוח פרספקטיבה רחבה ומבט פלורליסטי על הנושאים הנלמדים
- שימוש בכלים של חשיבה ביקורתית על מנת לחנך לתיקון עולם (חינוך טרנספורמטיבי)
מבנה התכנית:
התכנית מורכבת ברובה מקורסי בחירה במגוון נושאים במדעי הרוח, שיוצרים קשרים והקשרים רב-תחומיים. תחומי הדעת המרכזיים של התכנית הם: היסטוריה, ספרות, מקרא, פילוסופיה ותרבות ישראל. לתחומים אלה נלווים עולמות תוכן נוספים מתחומי הסביבה, התרפיות, האמנויות והחברה כגון קולנוע, פסיכואנליזה, קיימות, ביבליותרפיה, מדע המדינה, אמנות חזותית וסוציולוגיה. הלימודים, המשלבים גם סמינריונים רב תחומיים, מובילים לכתיבת עבודת תזה בהנחיה אישית (במסלול עם תזה) או לבניית יחידת הוראה רב תחומית במדעי הרוח (במסלול ללא תזה).
קידום אישי:
כדי לפתוח בפני המוסמכות והמוסמכים של התוכנית אפשרויות לקידום מקצועי התכנית מכשירה אותם לרכישה של חמש יכולות מרכזיות:
- ריכוז והובלה של פרויקטים בית ספריים בתחום הוראה משלבת של מדעי הרוח
- שימוש בשיטות הוראה חדשניות, החורגות מגבולות הזמן, המרחב והחשיבה המסורתיים
- לימוד של תכנים הרלבנטיים לעולם בן זמננו, כגון משבר האקלים והאתגרים שהוא מציב בפנינו
- כתיבה ויצירה של תוכניות לימוד, חומרי למידה וספרי לימוד בגישה רב-תחומית
- חקר רב-תחומי במדעי הרוח (מסלול עם תזה)
- גוף, נפש ומדעי הרוח – האשכול עוסק בידע התיאורטי והפרקטי בתחומי הגוף והנפש (ויחסי הגומלין ביניהם), ומקשר ידע זה לתחומי הדעת של מדעי הרוח והקשריהם החינוכיים. בין הנושאים שיילמדו: הנחיית קבוצות; ביבליותרפיה; כתיבה יוצרת; טיפול בגישה חינוכית; פילוסופיה של גוף ונפש; פסיכואנליזה; תרגול מדיטטיבי ככלי חינוכי.
- אקולוגיה, גלובליזציה ואדם – האשכול מתמקד בתופעות מרכזיות בעולם בן-זמננו ובהוראתם בבתי הספר בעזרת כלים מתחומי מדעי הרוח והחברה. בין הנושאים שיילמדו: משבר האקלים והקשריו החברתיים, הפוליטיים וההיסטוריים; היסטוריה של היקום ("היסטוריה גדולה"); טכנולוגיה, חברה ותרבות: יחסים מסוכנים?; מדעי הרוח בעידן הגלובליזציה; ספרות, פדגוגיה וטכנולוגיה.
- כתיבה יוצרת - האשכול מציע הנחיה וליווי של כותבים בכל הרמות, כמו גם הכשרת מנחים לכתיבה כחלק מפיתוח מרחב ההוראה של מורות ומורים. בין הנושאים שיילמדו: סדנת שירה ומסה אישית; הכשרת מנחי כתיבה; פדגוגיה מתבוננת וכתיבה; סדנת פרוזה; סדנת ספרות ילדים; סדנת ביצוע קולי. בנוסף לכך, יוצעו לאורך התואר מפגשים עם יוצרים, ערבי קריאה ואירועים נוספים.
אופן הלמידה:
- קבוצות קטנות
- יחס אישי וסביבה דיאלוגית
- קהילה לומדת ומלמדת
מועדי הלימודים:
- יום אחד בשבוע (יום שלישי) בשעות 14:15 עד 21:00 במשך שנתיים (ארבעה סמסטרים)
אני מאמין – סגל התוכנית
ד"ר אמנון יובל (ראש התכנית)
התובנות האתיות, ההיסטוריות, הרגשיות, הנרטיביות והפילוסופיות שיש למדעי הרוח להציע הופכים אותם למשאב יקר ערך עבור חברה ששואפת לשמור על איזוניה הפיזיים והנפשיים ועל קיימות במציאות שבה מתרחשים שינויים מואצים והרי גורל. יכולתם להתחבר ולתרום לכל תחום, כולל תחומים שלכאורה רחוקים מהם, היא הסיבה שיותר ויותר חברות היי-טק מחפשות בשנים האחרונות לצרף לשורותיהן בוגרות ובוגרים של מקצועות מדעי הרוח. זוהי גם הסיבה שבעידן חסר ודאות, שבו לא ברור מה יהיו המקצועות המובילים אפילו בעשור הבא, אחד הדברים הוודאיים יותר הוא שאיכויות החשיבה של מדעי הרוח יהוו את הערך המוסף לכל מקצוע באשר הוא.
ד"ר טלי סגל
מעשה הכתיבה הוא אפשרות של ריבונות, של משמעות ושל תיקוף דברים, ולו בדיעבד. הכתיבה היא אפשרות של אינטגרציה אישית, מהותית ועמוקה של דיסציפלינות שונות ומרחבי משמעות מגוונים. במעשה הכתיבה, יכולים להיקשר יחד שלל הרעיונות הנלמדים במדעי הרוח, לכתיבה נרטיבית, מסאית או אישית, למזיגה אפשרית של עובדות, דעות, הערכות, מרחב דמיון ורפלקסיה. כתיבה יוצרת עשויה להיות מתודה משמעותית לתלמידינו בבתי הספר במקצועות מדעי הרוח, כאפשרות להוראה יצירתית, אינטגרטיבית ורפלקטיבית.
פרופ' שי פרוגל
אני מאמין שמדעי הרוח שוכנים ביסוד המעשה החינוכי, מפני שהם עוסקים בתרבות האדם ובדרך בה האדם מנסה להבין את קיומו בעולם. לכן, אני רואה חשיבות מיוחדת להוראת מדעי הרוח בבתי הספר. הוראה מיטבית של מדעי הרוח דורשת התפתחות אינטלקטואלית של המורה, שחותרת להכרות רחבה ומעמיקה עם הגוונים השונים של הקיום האנושי. כמרצה בתכנית הבינתחומית להוראת מדעי הרוח אני משתדל לתרום להתפתחות זו.
ד"ר לילך ניישטט בורנשטיין
לימוד שירה כרוך הרבה פעמים במאבק, בקושי, בהתנגדות ובכישלון. סטודנטיות אומרות לי: ״אני לא מבינה״, ״אני לא מתחברת״. מאחורי האמירות האלה מתחבאות— כך נדמה לי— השאלות: ״למה שאקרא סיפור של מישהו אחר? למה שזה יעניין אותי? ומה עם הסיפור שלי, מי יקרא אותו?". ספקות כאלה אינם ייחודיים רק להן. גם אנשים שבחרו בספרות כדרך חיים ועוסקים בה רוב זמנם, כמוני, מתמודדים אִתם חדשות לבקרים. אני מזמינה את הסטודנטיות לקרוא את אי־המובנות ואת חוסר הפשר לא ככישלון שלהן, אלא כמשבר חיוני בפדגוגיה רדיקלית. התהליכים העמוקים והמורכבים המתחוללים בפרשנות של יצירת ספרות הם אלה המאפשרים לנו להתמודד עם החסרים, המורכבויות והסתירות בחיי היומיום שלנו, מספקים מרחב להתבוננות, ועוסקים בשאלות הגדולות של החיים.
מוסמכים ומוסמכות מספרים:
גיל חכם, מורה לתנ"ך בחטיבה העליונה
סיימתי תוכנית הסבה להוראת מקרא וחיפשתי לימודי המשך בסמינר. התכנית לתואר שני בהוראת מדעי הרוח בגישה רב-תחומית נראתה מבטיחה על פי הסילבוס. ההבטחה התממשה במלואה בשנתיים מוצלחות במיוחד. קורסים מגוונים ומעניינים, סגל מרצים איכותי וקשוב, סטודנטים באווירה קהילתית מכוונת למידה, ראש תכנית קשוב וגמיש, סדנאות קיץ מעניינות ומאתגרות ואווירת הלימוד המיוחדת והביתית של הסמינר. ממליץ בחום.
אביטל מסטרמן, מחנכת, מורה להיסטוריה ותנ"ך ורכזת הכלה והשתלבות
בתור בוגרת התואר הראשון במדעי הרוח וחינוך של סמינר הקיבוצים, היה לי ברור שארצה ללמוד גם את התואר השני במכללה ואני שמחה שעשיתי כך. הסילבוס המגוון והמעניין והמרצים האיכותיים לצד היחס האישי והמכבד גרמו לי להפיק את המיטב מהתואר, גם בימים מורכבים כמו ימי הקורונה.
יובל מנדלסון, מורה לאזרחות ומוסיקאי
תכנית הלימודים מציגה מגוון רחב של תחומי דעת ומשלבת בין היסטוריה, ספרות, קולנוע, פילוסופיה ואמנות. בפשטות: כל מה שמעניין בן תרבות. אלא שתרבות בלי חינוך אי אפשר. כמורה לאזרחות, חומרי הקריאה אליהם נחשפתי בקורסים השונים שימשו אותי בכיתות והעשירו את הדיון בהן. במסגרת התכנית נטלתי חלק גם במפגשים, ימי עיון וסימפוזיונים מרחיבי דעת. כל אלה, כמובן לצד הקורסים הסמסטריאליים והשנתיים, העשירו את עולמי התרבותי. דווקא בשעתם הקשה של מדעי הרוח והלימודים ההומניסטיים, לימודי התואר השני בסמינר הקיבוצים חשובים ורלוונטיים כל כך.
שאלה: מה הניע אותך ללמוד תואר שני "בהוראת מדעי הרוח בגישה רב-תחומית" בסמינר הקיבוצים?
תשובה: ידע העולם שלי בנוי מהכרות עם תחומים רבים ומגוונים. בדרך הוראת הספרות תמיד שילבתי אמנויות שונות, מבט אישי, רעיוני ואקטואלי. לכן כאשר נחשפתי לאפשרות להרחיב את ידיעותיי בגישה רב תחומית, זה היה מתבקש להמשיך בדרך זו.
שאלה: מה הניע אותך ללמוד תואר שני "בהוראת מדעי הרוח בגישה רב-תחומית" בסמינר הקיבוצים?
תשובה: לימודי התואר הראשון בסמינר היו נהדרים בעיני, מגוונים ומאתגרים – האווירה בקמפוס עצמו, הקורסים, המרצים. הרגשתי שהתכנית להוראת מדעי הרוח בגישה רב-תחומית הינה המשך ישיר ללימודי התואר הראשון, אך עם קפיצת המדרגה הברורה.