קורסי חובה
ד"ר אמנון יובל
יום ג' סמ' א' 17:45
מדעי הרוח, ואולי הרוח בכלל, נמצאים במצב פגיע. פגיעות זו קשורה לפער בין ההגיונות המנחים את החשיבה ההומניסטית לבין אלה שמובילים תהליכים רחבים המתרחשים בתרבות ובחברה בכלל, ובעולם האקדמי והחינוכי בפרט, בעשורים האחרונים. בסדנה נעסוק בכמה מתהליכים אלה: היווצרותה של כלכלה גלובלית, המצייתת אך ורק להיגיון השוק הבינלאומי ושוחקת ערכים שאינם עולים איתו בקנה אחד; המצאתן המואצת של טכנולוגיות חדשות, הנתפסות כפתרון פלאים לכל בעיה או דילמה, כולל מוסרית, שבני אדם לא הצליחו לפתור בכוחות עצמם; התגבשותה של תרבות פוסטמודרנית, המדגישה צורה על חשבון תוכן ואוריינות ויזואלית על חשבון אוריינות אלפביתית, וכן קוראת תגר על ההבחנה בין אמת לשקר; והתחזקותה של פוליטיקה פופוליסטית בעלת מאפיינים אלימים ואוטוריטריים, הניזונה מכל התהליכים שצויינו והפוגעת במנגנוני הדמוקרטיה הליברלית.
ההנחה הבסיסית של הסדנה היא שהמודעות למה שמכונה "משבר מדעי הרוח" בנקודת הזמן הנוכחית עשויה להאיר ולהדגיש דווקא את נקודות החוזק שלהם, המחדדות את נחיצותם – כצורת מחשבה ביקורתית ואלטרנטיבית. בסדנה נדון, בין היתר, מהן החלופות לסדר החברתי והתרבותי הנוכחי שיכולה להציע צורת מחשבה זו.
תחומי הדעת: חינוך, סוציולוגיה, כלכלה, לימודי תרבות, פילוסופיה
משויך לאשכול: אקולוגיה, גלובליזציה ואדם
פרופ' שי פרוגל
יום ג' סמ' ב' 17:45
הקורס יעסוק בדרכי החשיבה והפרשנות שאופייניות למדעי הרוח. נכיר גישות שונות של חשיבה ביקורתית ורב תחומית במדעי הרוח ונדון בדרכי יישומן בחקר מדעי הרוח ובהוראתם. ננסה לבחון אם הגישות השונות משלימות זו את זו או סותרות זו את זו וכיצד הן מקדמות את יכולת ההבנה והפרשנות שלנו. מספר שאלות מפתח ינחו את הדיון בקורס: מהו ההבדל בין מדעי הרוח לבין מדעי הטבע? מהי אמת במדעי הרוח? כיצד ניתן לגלותה וכיצד ראוי לנמקה? מהי פרשנות יתר? מהו התפקיד האתי והתרבותי של מדעי הרוח? מהו מקומם בחינוך?
תחומי הדעת: פילוסופיה, פסיכואנליזה, חינוך, מקרא, ספרות, היסטוריה
ד"ר טלי סגל
יום ג' שנתי 17:45
במסגרת הסדנה נבקש להציע סיכום פדגוגי-דידקטי ללימודים בתכנית הרב-תחומית, ולכתוב יחידת לימוד רב-תחומית במדעי הרוח. בסדנה נדון במהותה של הוראה רב-תחומית במדעי הרוח לסוגיה ובאפשרויות ליישם אותה בבית-הספר. פרויקט הסיכום של הסדנה יהיה כתיבה של יחידת לימוד רב-תחומית שמתאימה להוראה בכיתות בית-הספר או בחינוך הפורמלי. כל סטודנט-ית יחליט באיזה נושא ברצונו שיחידת הלימוד תתמקד ולאיזו קבוצת גיל הוא מייעד אותה. דגש מיוחד יושם על דרכי הוראה מגוונות, על למידה פעילה, על גישה ביקורתית למקורות מידע, ועל אינטגרציה משמעותית בין תחומי ידע שונים ובין דיסציפלינות נפרדות. אלה ייעשו בין היתר בזיקה לתכנית הלימודים החדשה בהוראת ספרות, אזרחות, מקרא והיסטוריה, שיישומה ההדרגתי בבתי הספר יחל בשנת הלימודים הבאה ועתיד להימשך בשנים שאחריה.
פרופ' שי פרוגל
יום ג' שנתי 17:45
סדנת התזה נועדה ללוות את הסטודנטיות/ים מהשלב הראשון של הרעיון לתזה, דרך הגדרת הנושא, הגדרת שדה המחקר, בחינת שיטות המחקר המתאימות לנושא ועד הכנת תכנית מחקר שעל פיה תיכתב התזה. הסדנה תעסוק בגישות מחקריות שונות, יושם דגש על פיתוח חשיבה מחקרית ושימוש נכון בשפה מחקרית, פיתוח היכולת לשאול שאלות ממוקדות עניין ורלוונטיות לנושא, חיפוש מקורות מידע מתאימים, שיטת איסוף נתונים, עיבוד ממצאים, דיון והסקת מסקנות, תכנון מבנה התזה (כולל הכנת ראשי פרקים). בנוסף להנחייה בסדנה – לכל סטודנט יהיה גם מנחה אישי לעבודת התזה ונושאי המחקר ייבחרו על ידי הסטודנט בכפוף לאישור המנחה. הסטודנטים בסדנת המחקר המחקר ילווה כקבוצה וכן באופן אישי לפי הצורך על ידי מנחת הסדנה. הדיסציפלינות הן בהתאם לנושאי עבודות התזה של הסטודנטיות/ים.
נלמד מחוץ לפקולטה – פרטים במזכירות
סמינריונים
יום ג' שנתי 16:00
פרופ' שי פרוגל
יום ג' שנתי 16:00 (היקף: 6 נק')
סוגיית הגוף והנפש (חומר ורוח) היא סוגיית יסוד בחשיבה על האדם ועל העולם. האם העולם מורכב מחומר או מרוח או משניהם? האם החומר קודם לרוח או הרוח קודמת לחומר? האם קיימת השפעה של גוף על נפש ושל נפש על גוף? כיצד תיתכן השפעה כזו אם מדובר בדברים כה שונים זה מזה?
החשיבה העתיקה של הפילוסופיה המסורתית והדת נטתה לראות את הגוף או החומר כפן הפחות חשוב והפחות ממשי בקיום, לעומתה החשיבה המודרנית מפקפקת לא אחת בקיומה של הנפש או הרוח. ההתפתחות הדיגיטאלית, מצדה, יוצרת אתגרים חדשים לחשיבה זו בדמותם של "המציאות המדומה" (Virtual reality) ו"המרחב הממוחשב".(Cyberspace) בקורס, נדון בעמדות מרכזיות בסוגיית הגוף והנפש (חומר ורוח) מהעת העתיקה ועד לגישות פוסט-הומניסטיות עכשוויות כדי לבחון תשובות שונות ואף סותרות לשאלות הנוגעות לסוגיית הגוף והנפש (החומר והרוח). כמו כן, ננסה להבין את הקשר בין עמדתנו ביחס לסוגיה זו לבין השקפת עולמנו ועמדותינו האתיות והחינוכיות.
תחומי הדעת: פילוסופיה, פסיכואנליזה, חקר התרבות, אתיקה
משויך לאשכול פנים: גוף, נפש ומדעי הרוח
ד"ר אמנון יובל
יום ג' שנתי 16:00 (היקף: 6 נק')
בסמינריון זה ננסה להבין מה הפך את הלאומיות, לצד הקפיטליזם, לאידיאולוגיה המנצחת הגדולה של שתי המאות האחרונות, ומה גורם לכך שיש הטוענים שהיא נמצאת כיום, על רקע תהליך הגלובליזציה המואץ, בתהליך של שקיעה. לצורך כך, נביט בלאומיות מכמה נקודות מבט שונות. תחילה נדון במספר דגמים של לאומיות, ובמיוחד הרפובליקני, הדמוקרטי והפשיסטי, כפי שבאו לידי ביטוי היסטורי קונקרטי במדינות-לאום כגון צרפת, ארה"ב, גרמניה ואיטליה. בחלקו השני של הסמינריון נבדוק ניסיונות שונים ואף מנוגדים של חוקרים מדיסציפלינות שונות – היסטוריונים, פילוסופים, סוציולוגים ואנתרופולוגים – להציע הסברים מכלילים ותיאורטיים לעליית הלאומיות וליכולת השרידות המרשימה שלה. נשאל בין היתר אם הלאומיות היא אידיאולוגיה פוליטית, תרבות, זהות או אולי תחליף דת או תחליף משפחה. החלק השלישי יוקדש לניסיון להשתמש בתובנות ובמושגים שהציעו שני החלקים הראשונים על מנת לנתח היבטים שונים של הלאומיות הציונית. נעסוק בו במושגים פוסט-ציונות וניאו-ציונות, וכן נשווה את הלאומיות הישראלית ללאומיות ההודית. בחלקו האחרון ננסה לחשוב על מעמדה של הלאומיות כיום, בעולם מרובה משברים הפועל במידה רבה על פי היגיון גלובלי.
תחומי הדעת: היסטוריה, סוציולוגיה, מדע המדינה, פילוסופיה, אנתרופולוגיה
משויך לאשכול חוץ: אקולוגיה, גלובליזציה ואדם
קורסי בחירה
סמסטר א'
ד"ר חיים חיון
יום ג' סמ' א' 14:15 (היקף 2 נק')
אשה מקראית – מי יידע חייך? האשה המקראית חוסה לרוב בצלו של הגבר שלצידה, יהא זה בעלה, אביה, חמיה או אחיה. הוא - כבודו מלא עולם, והיא – הדום לרגליו. מי שנולדה מצלעו של האדם דומה שנגזר עליה להיות עצם מעצמיו, בשר מבשרו, רק תוספת משלימה לנזר הבריאה. אל אישה תשוקתה והוא ימשול בה. צריכים הקוראים לשוט במרחבי הספר כדי לגלות את הנשים שבו. הנשים במקרא כמעט שלא נולדות וכמעט שלא מתות, ועל חייהן שבין לידה למוות לא נרבה לקרוא בתנ"ך. יחד עם זאת קריאה צמודה והאזנה קפדנית לקולו של הכתוב תגלינה מורכבות שהיא מטבעו של העולם ומטבע היחסים שבין המינים. בקורס נבקש להסיר את הצעיפים שנתעטפו בהם הסיפורים ולגלות את פניהן של גיבורות המקרא: אמהות ובנות, נשים ופילגשים, מלכות ופשוטות עם, ישראליות ובנות עם אחר, אלו הידועות בשמן ואלו האלמוניות, אלו שהבליחו לרגע - שדמותן זהרה בפסוק או שניים ונעלמה - ואלו שמקומן מובטח לעולם.
במוקד הקורס יעמוד אפוא המקרא, ואנו נרחיק את מבטנו ונרחיב את לימודנו לספרות הבתר מקראית. מעמדו הקנוני של המקרא לא הרתיע את המחברים שבאו אחריו מלגעת בסיפורים ולשכתבם באופן שונה ואף מנוגד לכתוב המקראי. ההיפך הוא הנכון, המעמד הקנוני חייב את מדרשם של הכתובים. נבחן אם כן את הסיפורים המקראיים בלבושם החדש בימי בית שני בסוגה שזכתה לכינוי "המקרא המשוכתב", וכן בעולמם של חז"ל שדרשו את האשה המקראית לעתים לשבח ולעתים לגנאי. בנוסף לאלה נשלב בקורס יצירות ספרותיות הנוגעות במישרין ובעקיפין בטקסטים המקראיים הנלמדים, סיפור של ש"י עגנון, שירים של י"ל גורדון, שאול טשרניחובסקי, יהודה עמיחי, רוני סומק, הילה להב ועוד.
תחומי הדעת: מקרא, ספרות ימי בית שני, ספרות המדרש, סיפורת ושירה בנות זמננו
משויך למסלול: תרבות יהודית וישראלית
ד"ר שרון גבע
יום ג' סמ' א' 14:15 (היקף 2 נק')
משפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן, שנפתח באולם בית העם בירושלים באפריל 1961, לא היה משפט פלילי רגיל. היה זה אירוע היסטורי בתולדות החברה הישראלית, שחזר והדהד בה גם בעשורים הבאים. במסגרת הקורס נכיר את פרשת המשפט החל מלכידתו של אייכמן בארגנטינה וההחלטה להעמידו לדין במדינת ישראל, נעמוד על מקומו כאבן דרך בזיכרון השואה בארץ ואופני השפעתו על היחס לניצולי וניצולות השואה ונשוחח על תפקודו כ"שיעור חינוך" לחברה הישראלית לאור ייצוגיו במהלך השנים ובמבט אקטואלי. השיעורים יתקיימו כדיונים משותפים, במליאה ובחברותא, על בסיס מגוון מקורות היסטוריים, ביניהם פרוטוקול המשפט, עיתונות, תיעוד ויזואלי ויצירה דוקומנטרית, וספרות המחקר בנושא.
תחומי הדעת: היסטוריה, משפט, תקשורת, חברה, תרבות, חינוך
משויך לאשכול: אקולוגיה, גלובליזציה ואדם
משויך למסלול: תרבות יהודית וישראלית
ד"ר לילך ניישטט
יום ג' סמ' א 19:30 (היקף 2 נק')
"הציור הוא שירה אילמת והשירה היא ציור מְדַבֵּר", טען סימונידס. בקורס נתוודע אל צדדים משותפים לאמנות השירה ולאמנות הציור, ואל זיקותיהן לאמנויות-אחיות כמו צילום, מוזיקה וקולנוע. נבחן מושגי יסוד באמנות כמו מימזיס, ארס-פואטיקה, מרחב וזמן, פורטרט ואקפרסיס; נתוודע לשירי-תמונה, לקערות השבעה, ולציורים טקסטואליים; נתנסה בכתיבה ובציור, ובתוך כך נשכלל את הקריאה בספרות ואת הוראתה. חלקים מהקורס יתקיימו במוזיאון תל אביב לאמנות.
תחומי הדעת: ספרות, אמנות פלסטית, הוראת ספרות, פילוסופיה, צילום, מוזיקה, קולנוע
משויך לאשכול: גוף, נפש ומדעי הרוח
משויך לאשכול: כתיבה יוצרת
ד"ר אלון גן
יום ג' סמ' א' 19:30 (היקף 2 נק')
"אולי רק ציפורי מסע יודעות, כשהן תלויות בין ארץ ושמים, את זה הכאב של שתי המולדות [...] ושורשי בשני נופים שונים. " (לאה גולדברג)
בשירה "אורן" היטיבה המשוררת לאה גולדברג לבטא את המעבר המורכב שעובר אדם שבחר לעבור מ"מולדת" (ביולוגית) ל"מולדת" (אידיאולוגית). קורס זה מבקש להתחקות אחר דילמות, מאפיינים ותהליכים שעברו ועוברים על עולים/מהגרים שעלו לישראל וניסו לעצב את זהותם תוך מציאות מורכבת של "שורשים בשני נופים שונים". הקורס יעסוק במתח שבין "שם" ל"כאן", בין זכרון לשכחה, בין שימור העבר לבריאת העתיד. תהליך הגירה הוא תהליך טעון ומורכב לכל אחד, אך מורכבותו מתעצמת כאשר החברה הקולטת מבקשת מהנקלט "למחוק את עברו הגלותי" ולאפשר לחברה הקולטת להעבירו ב"כור ההיתוך הישראלי" כדי שיתחיל "חיים חדשים". בקורס ננתח את דרכי ההתמודדות השונות שעברו המהגרים למול מדיניות כור ההיתוך, תוך התייחסות לאופן העיבוד גם לאורך ציר הזמן וגם מזווית מבט דורית.
תחומי הדעת: היסטוריה, ספרות, סוציולוגיה, אמנות, פסיכולוגיה
משויך לאשכול: אקולוגיה, גלובליזציה ואדם
משויך למסלול: תרבות יהודית וישראלית
סמסטר ב'
פרופ' חנה קהת
יום ג' סמ' ב' 14:15 (היקף 2 נק')
בשנים האחרונות סוגיות מגדריות מסעירות את מדינת ישראל: הדרת נשים, נשות הכותל, עגונות ומסורבות גט ועוד. מה פשרן? לעומדים/ות מן הצד לא תמיד ברור מה הביא לתופעות הללו, מהם השורשים הדתיים וההלכתיים של החוקים, מי ועל מה נאבקים כאן. במדינת ישראל אין הפרדת דת מהמדינה. דיני האישות וכל מערכת שירותי הדת נתונים לרשותה של הרבנות הראשית לישראל וכפופים לסטטוס קוו שנקבע עם החרדים לאחר קום המדינה. חוקי דת רבים יש בהם היבטים מגדריים ובהתאם להלכה ולמסורת יש בהן גם אפליה ואף דיכוי של נשים. בקורס זה נלמד את הסוגיות הללו ואת התמודדותן של נשים פמיניסטיות עם האתגרים השונים הכרוכים בהן.
תחומי הדעת: יהדות, מגדר, משפטים, סוציולוגיה
משויך למסלול: תרבות יהודית וישראלית
ד"ר הדס שבת-נדיר
יום ג' סמ' ב' 14:15 (היקף 2 נק')
בסדנה נבקש לבחון מאילו מקומות אנו כותבים? מהם הכלים שאיתם אנו משתמשים לכתיבה? האם מהסכין או מהשמיכה? האם הכתיבה היא מעשה של מחאה, זעם או התקוממות או שהיא נכתבת דווקא ממקומות של התכנסות פנימה, דיאלוג פנימי ועוגנים? בקורס נבקש לקרוא ולכתוב טקסטים העוסקים בסוגיות אלו. יוצעו נקודות מבט, שהן גם כלים ביחד למעשה הכתיבה ולהופעתו בטקסט: הגוף המספר, הזיכרון, חשיבות הזמן והמקום והשימוש בשפה. נדון בסדנה ביצירותיהם של: יהודה עמיחי, אבות ישורון, דליה רביקוביץ, יונה וולך, ארז ביטון, סמי שלום שטרית, שמעון אדף, עדי קיסר ועוד
תחומי הדעת: ספרות, הוראת ספרות, כתיבה יוצרת, ביקורת התרבות
משויך לאשכול: גוף, נפש ומדעי הרוח
משויך לאשכול: כתיבה יוצרת
ד"ר עתליה שרגאי
יום ג' סמ' ב' 19:30 (היקף 2 נק')
כיצד אנחנו זוכרים את העבר וכיצד אנו מספרים אותו? מה בין זיכרון אישי לזיכרון קולקטיבי? ומה החשיבות ההיסטורית והפסיכולוגית של זכרונות דווקא כשהם שגויים ומוטעים? בעשורים האחרונים עולה חשיבותה של היסטוריה בעל פה, כלומר היסטוריה המבוססת על מקורות אוראליים, להבדיל מזו המבוססת על מקורות כתובים, כשיטת מחקר מרתקת וחתרנית. בחלקו הראשון של הקורס נכיר את המגמות העיקריות בדיסציפלינה זו, נעמוד על האתגרים שהיא מציבה בפני מוסכמות היסטוריות בנוגע ל"אמת" והבעיות האתיות והמתודולוגיות שבה. בחלקו השני נכיר מספר מקרי חקר בולטים העושים שימוש בהיסטוריה בעל פה בלימודי מגדר, בלימודי שואה, בהיסטוריות משפחתיות ועוד. דגש מיוחד יושם בקורס על הפוטנציאל שבשימוש בהיסטוריה בעל פה במסגרת הוראה בבתי ספר, מפרוייקט שורשים משפחתי בכיתות הנמוכות ועד לתוכניות הערכה חלופית בלימודי היסטוריה בתיכון. לפיכך, חלקו האחרון של הקורס יהיה מעין סדנה שבה יתנסו הסטודנטיות.ים ביצירת פרוייקט אישי בהיסטוריה בעל פה – מציאת נושא ומרואיין.ת, יצירת שאלון, ביצוע הראיון, תמלול וכתיבת טקסט פרשני - שיהווה מודל להוראה בבתי הספר.
תחומי הדעת: היסטוריה, הוראת היסטוריה, לימודי זיכרון, למידה מבוססת פרוייקטים, מגדר, שואה
משויך לאשכול: אקולוגיה, גלובליזציה ואדם
משויך לאשכול: כתיבה יוצרת
קורסי בחירה מרחפים
ד"ר טלי סגל
קורס מרחף בתאריכים המפורטים למטה (היקף 2 נק')
ב"מתחילים סיפור" מספר עמוס עוז על הרגע בו התיישב בחדר צדדי בקיבוץ, הניח עט על דף מחברת, והרי זה "מרכז העולם". לא במובן שזו ההתרחשות החשובה ביותר ושסביב לה שוליים, אלא מפני שמעשה הכתיבה הוא אפשרות של ריבונות, של משמעות ותיקוף דברים ולו בדיעבד. בסדנה נבקש לחדד את הרגישות לניואנסים בלשון ובמבע הספרותי, להקשיב למילה, לרווח במלים, לנקודה בסוף משפט, לטור שירי ולפסיחה. ננסה "לפרוק" את המלים ממשמעותן, ולהטעין אותן שוב. ננוע בין קריאה בטקסטים ספרותיים, היסטוריים ופילוסופיים לכתיבה שלנו, איטית ומהוססת, מחפשת את קולה הייחודי ואת הדי הדהודיו. ננסה להציע תרגילים בכתיבה יוצרת לתלמידינו במקצועות מדעי הרוח, כאפשרות להוראה יצירתית, אינטגרטיבית ורפלקטיבית.
מועדי המפגשים:
4, 11, 18, 25 בפברואר - 16:00-19:30
4, 11 במרץ - 16:00-19:30
מפגש זום - מועד ייקבע בהמשך
תחומי הדעת: ספרות, הוראת ספרות, פילוסופיה, פסיכואנליזה, אמנות (מחול ואמנות פלסטית)
משויך לאשכול: גוף, נפש ומדעי הרוח
משויך לאשכול: כתיבה יוצרת
הסבר לגבי אפשרויות לקבלת תעודות בסיום התואר
(בנוסף לתואר עצמו)
האשכול עוסק בידע התיאורטי והפרקטי בתחומי הגוף והנפש (ויחסי הגומלין ביניהם), ומקשר ידע זה לתחומי הדעת של מדעי הרוח והקשריהם החינוכיים. בין הנושאים שיילמדו: הנחיית קבוצות; ביבליותרפיה; טיפול בגישה חינוכית; פילוסופיה של גוף ונפש; פסיכואנליזה; תרגול מדיטטיבי ככלי חינוכי.
לקבלת התעודה (הפנימית) יש ללמוד קורסים המשוייכים לאשכול בהיקף 12 נק' לאורך התואר.
האשכול מתמקד בתופעות מרכזיות בעולם בן-זמננו ובהוראתם בבתי הספר בעזרת כלים מתחומי מדעי הרוח והחברה. בין הנושאים שיילמדו: משבר האקלים והקשריו החברתיים, הפוליטיים וההיסטוריים; היסטוריה של היקום ("היסטוריה גדולה"); טכנולוגיה, חברה ותרבות: יחסים מסוכנים?; מדעי הרוח בעידן הגלובליזציה; ספרות, פדגוגיה וטכנולוגיה.
לקבלת התעודה (הפנימית) יש ללמוד קורסים המשוייכים לאשכול בהיקף 12 נק' לאורך התואר.
האשכול מציע הנחיה וליווי של כותבים בכל הרמות, כמו גם הכשרת מנחים לכתיבה כחלק מפיתוח מרחב ההוראה של מורות ומורים. בין הנושאים שיילמדו: סדנת שירה ומסה אישית; הכשרת מנחי כתיבה; פדגוגיה מתבוננת וכתיבה; סדנת פרוזה; סדנת ספרות ילדים; סדנת ביצוע קולי. בנוסף לכך, יוצעו לאורך התואר מפגשים עם יוצרים, ערבי קריאה ואירועים נוספים.
לקבלת התעודה (הפנימית) יש ללמוד קורסים המשוייכים לאשכול בהיקף 12 נק' לאורך התואר.
התעודה, המוכרת על ידי משרד החינוך, מעידה על התאמתם של הסטודנטים ללמד את המקצוע 'תרבות יהודית וישראלית' בכיתות א'-ט'.
זכאים לקבלה מי שילמדו במהלך התואר קורסים המשויכים למסלול זה בהיקף של 12 נק'
הערה חשובה: הלימודים המעניקים זכאות לתעודות אלה הם חלק אינטגרלי מלימודי התואר השני. התעודות ניתנות, למי שעומד בתנאיהן, עם סיום התואר בנוסף לתעודת התואר השני עצמו. אין חובה לקבל אף אחת מהן וגם לא להשלים את היקף השעות של אף אחת מהן – זהו רק בונוס למעוניינות ולמעוניינים. אפשר ללמוד במסגרת התואר רק קורס אחד או רק חלק מהקורסים המשויכים לאשכול/מסלול כלשהו.