(חובה לסטודנטיות-ים שנה א')
ד״ר מירב אלמוג
יום ג' סמ' א' 17:45 (היקף 1 ש"ש)
מהו כוחה של חשיבה רב-תחומית, ומהו הערך הייחודי שהיא מקיימת במדעי הרוח? החיבור העמוק בין מחשבה ויצירה בתרבות האנושית יהווה מוקד החקירה שלנו בקורס זה, וננסה להבינו לאור תרומתו הייחודית בהקשר הרחב של מדעי-הרוח. נחדד ראשית את מובחנות מדעי הרוח מן המדעים האחרים, ונבחן מספר תמות מליבת המרחב האנושי כפי שהן באות לידי הבעה וחקירה באמנויות ותחומי הרוח השונים. נראה כיצד מרחבי חקירה ויצירה שונים מאתגרים ומעשירים זה את זה באופן היוצר מרחב משותף חדש, פורה ובינתחומי.
תחומי הדעת: פילוסופיה, ספרות, לימודי תרבות, קולנוע, אמנות, מחול
משוייך לאשכול: גוף, נפש ומדעי הרוח
(חובה לסטודנטיות-ים שנה א')
ד"ר אמנון יובל
יום ג' סמ' ב' 17:45 (היקף 1 ש"ש)
מדעי הרוח, ואולי הרוח בכלל, נמצאים במצב פגיע. פגיעות זו קשורה לפער בין ההגיונות המנחים את החשיבה ההומניסטית לבין אלה שמובילים תהליכים רחבים המתרחשים בתרבות ובחברה בכלל, ובעולם האקדמי והחינוכי בפרט, בעשורים האחרונים. בסדנה נעסוק בכמה מתהליכים אלה: היווצרותה של כלכלה גלובלית, המצייתת אך ורק להיגיון השוק הבינלאומי ושוחקת ערכים שאינם עולים איתו בקנה אחד; המצאתן המואצת של טכנולוגיות חדשות, הנתפסות כפתרון פלאים לכל בעיה או דילמה, כולל מוסרית, שבני אדם לא הצליחו לפתור בכוחות עצמם; התגבשותה של תרבות פוסטמודרנית, המדגישה צורה על חשבון תוכן ואוריינות ויזואלית על חשבון אוריינות אלפביתית, וכן קוראת תגר על ההבחנה בין אמת לשקר; והתחזקותה של פוליטיקה פופוליסטית בעלת מאפיינים אלימים ואוטוריטריים, הניזונה מכל התהליכים שצויינו והפוגעת במנגנוני הדמוקרטיה הליברלית.
ההנחה הבסיסית של הסדנה היא שהמודעות למה שמכונה "משבר מדעי הרוח" בנקודת הזמן הנוכחית עשויה להאיר ולהדגיש דווקא את נקודות החוזק שלהם, המחדדות את נחיצותם – כצורת מחשבה ביקורתית ואלטרנטיבית. בסדנה נדון, בין היתר, מהן החלופות לסדר החברתי והתרבותי הנוכחי שיכולה להציע צורת מחשבה זו.
תחומי הדעת: סוציולוגיה, לימודי תרבות, חינוך, כלכלה, מדע המדינה
משויך לאשכול: אקולוגיה, גלובליזציה ואדם
ד"ר טלי סגל
יום ג' שנתי 17:45 (היקף 3 ש"ש)
במסגרת הסדנה נבקש להציע סיכום פדגוגי-דידקטי ללימודים בתכנית הרב-תחומית, ולכתוב יחידת לימוד רב-תחומית במדעי הרוח. בסדנה נדון במהותה של הוראה רב-תחומית במדעי הרוח לסוגיה ובאפשרויות ליישם אותה בבית-הספר. פרויקט הסיכום של הסדנה יהיה כתיבה של יחידת לימוד רב-תחומית שמתאימה להוראה בכיתות בית-הספר או בחינוך הפורמלי. כל סטודנט-ית יחליט באיזה נושא ברצונו שיחידת הלימוד תתמקד ולאיזו קבוצת גיל הוא מייעד אותה. דגש מיוחד יושם על דרכי הוראה מגוונות, על למידה פעילה, על גישה ביקורתית למקורות מידע, ועל אינטגרציה משמעותית בין תחומי ידע שונים ובין דיסציפלינות נפרדות. אלה ייעשו בין היתר בזיקה לתכנית הלימודים החדשה בהוראת ספרות, אזרחות, מקרא והיסטוריה, שיישומה ההדרגתי בבתי הספר יחל בשנת הלימודים הבאה ועתיד להימשך בשנים שאחריה.
פרופ' שי פרוגל
יום ג' שנתי 17:45 (היקף 1 ש"ש)
סדנת התזה נועדה ללוות את הסטודנטיות/ים מהשלב הראשון של הרעיון לתזה, דרך הגדרת הנושא, הגדרת שדה המחקר, בחינת שיטות המחקר המתאימות לנושא ועד הכנת תכנית מחקר שעל פיה תיכתב התזה. הסדנה תעסוק בגישות מחקריות שונות, יושם דגש על פיתוח חשיבה מחקרית ושימוש נכון בשפה מחקרית, פיתוח היכולת לשאול שאלות ממוקדות עניין ורלוונטיות לנושא, חיפוש מקורות מידע מתאימים, שיטת איסוף נתונים, עיבוד ממצאים, דיון והסקת מסקנות, תכנון מבנה התזה (כולל הכנת ראשי פרקים). בנוסף להנחייה בסדנה – לכל סטודנט יהיה גם מנחה אישי לעבודת התזה ונושאי המחקר ייבחרו על ידי הסטודנט בכפוף לאישור המנחה.
ד"ר חיים חיון
יום ג' סמ' א' 14:15 (היקף 1 ש"ש)
אהוב המקרא, הרועה הלוחם, המלך יפה העיניים, המאמין החוטא, המשורר ואבי המשיח. פנים רבות לדוד במקרא, והמדרש עוד מוסיף על אלה את דוד הנביא, הצדיק ואיש התורה, ולעתים מתקן את דמותו ומייפה את עברו. נצא יחדיו למסע בעקבות הדמות שהיסטוריה ומיתולוגיה עיצבו את מהותה ונבקש לצייר את תמונת האיש שסוד קסמו מושך את הלב אלפי שנים לאחר כתיבת הסיפורים.
תחומי הדעת: מקרא, ספרות, מדרש
משויך לתעודה: תרבות יהודית וישראלית
ד"ר הדס שבת-נדיר
יום ג' סמ' א' 14:15 (היקף 1 ש"ש)
הקורס יעסוק בכתיבה אישית המתבוננת בזיכרונות חיים על קו התפר: בין זהויות, בין מקומות (גם בתוך ישראל) בין תרבויות ובין שפות. מתוך עיסוק בזיכרונות אישיים, נלמד כיצד להפוך חוויות של תפר, מרחק ושייכות ליצירה ספרותית. נתוודע לשאלות של זיכרון, עיצוב קול אישי, והמרחק שבין האני הזוכר לבין האני הכותב.
תחומי הדעת: ספרות, גוף ונפש, כתיבה יוצרת, היסטוריה, החברה הישראלית
משוייך לאשכול: גוף, נפש ומדעי הרוח
משויך לאשכול: כתיבה יוצרת
ד"ר עתליה שרגאי
יום ג' סמ' א' 19:30 (היקף 1 ש"ש)
מילון אבן שושן מגדיר גבול כ"קו הפרדה, קו מבדיל, קצה, טווח, תחום, שטח, ספר, הגבלה, סייג, קץ וסוף". באנגלית משתמשים במושגים border, boundary, borderland, bordered lands, frontier. במהלך הקורס נעסוק בנושא הגבול כמקום קונקרטי וכמושג סימבולי המתקיים במרחב הציבורי והפרטי גם יחד. נעשה זאת תוך לימוד מספר מקרי חקר של גבולות בינלאומיים (הגבול בין ארה"ב למקסיקו), בין ישויות מדיניות מצורות שונות (ישראל והרשות הפלסטינית) וביחסים בין אישיים - בין הורים לילדיהם ומורים לתלמידיהם.
הקורס מבקש לקרב את הסטודנטים אל אחד מתחומי החקר המתפתחים והרב- תחומיים באקדמיה היום, זה של לימודי הגבול (Borderland Studies). לפיכך, הביבליוגרפיה תתבסס על מקורות תיעודים ובדיוניים מתחומים שונים - היסטוריה, אנתרופולוגיה, פסיכולוגיה, חינוך וספרות. בהיבט הציבורי נעסוק בעיצובם של מרחבי הגבול השונים מבחינה היסטורית, פוליטית ותרבותית, תוך מתן דגש מרחב להתנסויות של האנשים החיים באזורי הגבול ולביטויים התרבותיים הנוצרים בהם ועליהם. נלמד את אוצר המילים של הגבול ונעמוד על היותם של גבולות מרחבים דינמיים, המושפעים אמנם מתהלכים בינלאומיים ומדינתיים, פוליטיים ופדגוגיים, אך גם, אם לא בעיקר, מדינמיקות החיים הנוצרות בהם. בנוסף יעסוק הקורס במקומם של גבולות ביחסים בין אישיים בשני אתרים מרכזיים - במשפחה ובמערכת החינוך: כיצד מתעצבים בהם הגבולות ומה המשמעות של חצייתם.
מטרת הקורס אינה רק להקנות ידע תיאורטי ואמפירי אלא להעביר את הסטודנט/ית מסע אינטלקטואלי ורגשי-אישי בנושא גבולות. הקורס יכלול לפחות סיור אחד והמטלות שיינתנו בו יאפשרו ביטוי אישי של הסטודנטי/ת לגבי משמעות המושג גבול עבורו/ה, באופן שסטודנטים יוכלו לקבל בקורס כלים גם לעבודתם החינוכית ולהתפתחותם האישית כבני אדם וכמורים.
תחומי הדעת: היסטוריה, ספרות, אנתרופולוגיה, אתנוגרפיה, חינוך מבוסס מקום, כתיבה יוצרת
משוייך לאשכול: גוף, נפש ומדעי הרוח
משויך לאשכול: אקולוגיה, גלובליזציה ואדם
משויך לאשכול: כתיבה יוצרת
ד"ר דפנה יצחקי
יום ג' סמ' א' 19:30 (היקף 1 ש"ש)
הקורס יעסוק בז’אנר של כתיבה דוקומנטרית־אישית – כתיבה שמשלבת בין התבוננות בעולם (אירועים, תופעות, מקומות, אנשים) לבין קול אישי ופרשני של הכותב/ת. נקודת המוצא לכתיבה תהיה תופעה כלשהי מן העולם הסובב אותנו: אירוע חברתי, תהליך תרבותי, רגע פוליטי, מקום, או מפגש אנושי. הכתיבה תשאף לא רק לתעד, אלא גם לפרש, לנתח ולהציע מבט עומק תוך התבססות על טקסטים ומקורות נוספים. במהלך הקורס יכתבו המשתתפים/ות טקסטים בז’אנר זה, יגיבו לטקסטים של אחרים, ויקראו מגוון דוגמאות – ממסות אישיות ועד כתיבה דוקומנטרית-ספרותית. נעסוק בשאלות של אתיקה, ייצוג, פרטיות, ואמת נרטיבית – ונשאל: כיצד לספר סיפור שהוא גם "שלי", גם "שלהם", וגם "של המקום"?
תחומי הדעת: כתיבה תיעודית, ספרות, חינוך
משויך לאשכול: כתיבה יוצרת
משויך לאשכול: אקולוגיה, גלובליזציה ואדם
פרופ' חנה קהת
יום ג' סמ' ב' 14:15 (היקף 1 ש"ש)
בהיסטוריה היהודית ישנה ביקורת מתמשכת נגד הצבת הערך של לימוד תורה, כערך עליון, כאשר הוא בא על חשבון ערכים אחרים. היא היא גברה במיוחד במאה ה-18 וה- 19. תנועת החסידות יצאה נגד ערך זה והציעה ערכים מתחרים כמו עבודת האלוהים, ותפילה. תנועת המוסר דרשה להציב בראש סולם הערכים את המוסריות האנושית ואת העשייה חברתית. תנועת ההשכלה חינכה לקראת מדע ונאורות והציונות, ובתוכה גם ה'ציונות הדתית', טיפחה את הדמות של 'היהודי החדש' ואת האתוס של חלוציות ועבודה. בכל התנועות הללו ביקרו את הלמדנים ואת הצבת לימוד התורה בראש מעיניהם.
כיצד אם כן, מול כל אלו, צמחה במאה ה-20 התופעה הרחבה של לומדי התורה החרדים, אשר הלימוד מבחינתם הוא דרך חיים שפוטרת מכל עיסוק אחר? כיצד התפשט והתרחב הרעיון של לימוד התורה כערך חשוב גם בכל המגזרים האחרים של החברה היהודית, בניגוד להתמרדות שהייתה כלפיו? מתי התחילה המהפכה של "חברת לומדים", שהלימוד הוא עיסוקה העיקרי? בקורס נעסוק בשאלות אלו - בהתפתחות ההיסטורית של ערך לימוד התורה ובתמורות שהתחוללו בו בעידן המודרני, מנקודות מבט חברתיות, היסטוריות, תיאולוגיות ומתודולוגיות.
תחומי הדעת: היסטוריה יהודית, סוציולוגיה, החברה הישראלית, מדעי היהדות
משויך לאשכול: אקולוגיה, גלובליזציה ואדם
משויך לתעודה: תרבות יהודית וישראלית
ד"ר נטע בר יוסף-פז
יום ג' סמ' ב' 14:15 (היקף 1 ש"ש)
המשבר הסביבתי שאנו חווים כולם הוא אחד הנושאים הבוערים ביותר בעולם היום – משבר האקלים, ההתחממות הגלובאלית, הכחדת המינים וצריכת היתר הן רק כמה דוגמאות. הקורס מציע חינוך לקיימות בגישה אקוהומניסטית, ומאפשר לסטודנטים לחוות כלים פדגוגיים שונים למטרות אלו. נחשוב על סביבתנו העירונית, הטבעית והבני-אדם, נצפה ביצירות אמנות, סרטים ווידאו הרלוונטיים לנושא הסביבה, ונקרא טקסטים ספרותיים המתמקדים בסביבה, בטבע ובקיימות.
באימוץ גישת הביקורת האקולוגית והחזון האקוהומניסטי, נדון בנושאים העולים מכל אלה, תוך קישור המערכות האקולוגיות אל המרחב הפנימי של כל לומד ולומדת. נעצור, נחשוב, נהרהר, ניצור, נשוחח ונתנסה בכתיבה יוצרת בסוגות שונות. כך, נקשר בין רווחת המערכות האקולוגיות שבהן אנו נוטלים חלק לבין צדק חברתי ורווחת כל אחד ואחת מאיתנו.
דרך קריאה ביצירות ספרות וצפייה בסרטים נציע עיסוק ודיון בשאלות מגוונות בתחום הקיימות. נבחן, לדוגמה, גישות שונות לשאלה "מהי פסולת?" מתחומי הכלכלה, הפסיכולוגיה, הסוציולוגיה וחקר התרבות. נעסוק בקשר בין תרבות הצריכה לייצור אשפה ובהשלכות שלהן על הסביבה, וכן נביט על ההשלכות של סוגיות אלה על צדק חברתי. כמו-כן, נציע דרכים ללמד סוגיות אלה בבית הספר היסודי העל-יסודי באמצעות ספרות.
תחומי הדעת: ביקורת אקולוגית של ספרות ותרבות, חינוך סביבתי, ספרות, כתיבה יוצרת, אמנות, קולנוע
משוייך לאשכול: גוף, נפש ומדעי הרוח
משויך לאשכול: אקולוגיה, גלובליזציה ואדם
משויך לאשכול: כתיבה יוצרת
ד"ר שרון גבע
יום ג' סמ' ב' 19:30 (היקף 1 ש"ש)
מה בין נשים לגברים שעברו את השואה? מהם ההבדלים בין חוויות של נשים לחוויות של גברים בתקופת השואה, ומה מחדשים חקר השואה וזיכרון השואה מן הפרספקטיבה של המגדר? שאלות אלו ואחרות יעסיקו אותנו במהלך הקורס, בו נכיר סיפורים של נשים ועל נשים בתקופת השואה, בערים ובעיירות, בגטאות ובשורות הפרטיזנים, במקומות מסתור ובמחנות המוות, ונעמוד על משמעותם בהיסטוריה של השואה, נבחן את מקומן של גיבורותיהם בזיכרון השואה בישראל ונדון באופני הזיכרון וההנצחה שלהן בהיבט פוליטי ומגדרי.
תחומי הדעת: היסטוריה יהודית, היסטוריה ישראלית, לימודי נשים ומגדר
משויך לתעודה: תרבות יהודית וישראלית
ד"ר אלון גן
מועדי הקורס:
יום ה', 26.3.26 – 9:00-14:00 (יד טבנקין – אפעל)
יום ו', 27.3.26 – 10:30-12:15 (זום)
יום א', 29.3.26 – 7:00-18:00 (סיור לנגב)
יום ב', 30.3.26 – 9:00-14:00 (יד טבנקין – אפעל)
א. מה נלמד?
קורס זה מבקש להתחקות אחר ניסיונות חברתיים שביקשו ללכת "נגד הזרם" וליצור אורח חיים אלטרנטיבי לאורח החיים הקפיטליסטי-בורגני. הקורס מבקש לעסוק בתהליכים, מאפיינים ודילמות של הרעיון השיתופי בישראל, החל מראשית דרכו עם ועד ימינו. בחלקו הראשון של הקורס, ננתח את הרעיונות, הגורמים והתהליכים שהובילו להקמתם של הקיבוצים ואת הסיבות שגרמו לקיבוצים להיות חלוצים פורצי דרך שתרמו תרומה מכרעת להקמת מדינת ישראל. לאחר מכן, נעסוק בתהליכי שינוי שעברו הקיבוצים לאורך השנים, החל מהקמת המדינה ועד תהליכי ההפרטה והמעבר למודל של "קיבוץ מתחדש" בראשית המאה העשרים ואחת.
"הידיעות על מותי היו מוקדמות מידי" – בחלקו האחרון של הקורס נבקש להתחקות אחר תהליכי צמיחה והתחדשות של קומונות, קיבוצים עירוניים, קיבוצי מחנכים וקהילות שיתופיות המנסות לצקת טעם תוכן ומשמעות מחודשת לרעיון הקומונאלי. הקורס נוקט בגישה רב-תחומית הבוחנת את הרעיון השיתופי דרך זוויות מבט היסטוריות, סוציולוגיות, ספרותיות ופדגוגיות.
ב. איך נלמד?
קורס זה יתקיים במתכונת לימודית אחרת המבקשת לאמץ את דרכו של א.ד גורדון בנוגע לקשר שבין "הכרה" ל"חוויה". במקום קורס סמטריאלי (משמע, 13 מפגשים שבועיים – 26 ש"ס), נקיים ארבעה ימי לימוד מרוכזים (מרתון) שיכללו גם סיור דרכו נכיר את הרעיון השיתופי לא רק דרך "מפגש עם טקסטים ומקורות היסטוריים", אלא דרך מפגש עם אנשים המנסים לצקת טעם, תוכן ומשמעות לרעיון השיתופי בעבר, בהווה ובעתיד. גם מטלת הסיום של הקורס תתבסס בעיקרה על מחקר המתבסס על מקורות ראשוניים מתוך ארכיון התנועה הקיבוצית ביד טבנקין (שם גם נלמד ונהיה במהלך הקורס)
תחומי הדעת: היסטוריה, סוציולוגיה, ספרות, חינוך
משויך לאשכול: אקולוגיה, גלובליזציה ואדם
משויך למסלול תרבות יהודית וישראלית
ד"ר אמנון יובל
יום ג' שנתי 16:00
היסטוריונים רבים מביטים בחשדנות על סרטים פופולריים המתארים תופעות ואירועים היסטוריים. הם טוענים, במידה רבה של צדק, שסרטים אלה נוטים להשטיח את מורכבות העבר, לחטוא באי דיוקים, ללקות בהיעדר ביקורתיות ולהעדיף את הדרמה הסיפורית על פני האמת ההיסטורית. עם זאת, הביקורת שמשמיעים היסטוריונים בהקשר זה אינה קשורה תמיד רק לסיבות ענייניות אלה אלא גם לסיבה נוספת: חששם מהפגיעה במעמדה הציבורי של ההיסטוריה הכתובה ובמוניטין המוענק להם כפרשני העבר המוסמכים בעידן פוסטמודרני שבו הדימויים השולטים בתרבות הם אלה שמספקת התרבות הפופולרית הוויזואלית ושבו "לכל אחד האמת שלו". כתוצאה מכך, היסטוריונים רבים ממעטים להתייחס ליתרונות הפוטנציאליים הגדולים שיש לסרטים היסטוריים על פני ההיסטוריה הכתובה: תיאור מפורט ומלא יותר של חיי וחפצי היום יום בתקופות היסטוריות; היכולת להמחיש באופן אפקטיבי את החוויות הרגשיות וקצב ההתפתחויות באירועים דרמטיים כגון מלחמה או מהפכה; ודרך ייצוג קומוניקטיבית המאפשרת למשוך את התעניינותו של קהל רחב ולהטמיע בו ידע היסטורי. בסמינריון נשווה בין מאפייני הייצוג הכתוב והייצוג הקולנועי של אירועים היסטוריים ואגב כך נעמוד על היתרונות והחסרונות שיש לכל אחת מה"שפות" הללו בניתוח העבר. בתוך כך נברר מהו זיכרון קולקטיבי, מדוע וכיצד הוא נוצר, מהו הקשר בינו לבין זיכרון אישי ואיזו פונקציה ממלאים המחקר ההיסטורי האקדמי והסרט ההיסטורי הפופולרי בעיצובו. לבסוף, נדון במושג הטראומה ובתהליכי ההדחקה וההכחשה של אירועי עבר ונבדוק את האופן הייחודי שבו המדיום הקולנועי ניסה לייצג אותם.
תחומי הדעת: היסטוריה, קולנוע, פילוסופיה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה
משויך לאשכול: אקולוגיה, גלובליזציה ואדם
פרופ' שי פרוגל
יום ג' שנתי 16:00
הסמינר יעסוק בארבעה הוגים מודרניים שבחנו בכתביהם את שאלת קיומו של האדם, שסלק מעולמו את האל: פרידריך ניטשה, שהכריז על "מות האלוהים" ובחן את האתגרים, שאירוע זה, בלשונו, הניח לפתחו של האדם. זיגמונד פרויד, שניתח את האמונה הדתית כסוג של אשליה ועמד על מקומה האישי והתרבותי בחיי האדם. פרנץ קפקא, שתיאר את הקיום האבסורדי של האדם, שעדיין מחפש אחר האל. אלבר קאמי, שהציע את פילוסופיית האבסורד כמענה קיומי לחייו של אדם זה.
תחומי הדעת: ספרות, פילוסופיה, פסיכואנליזה
משוייך לאשכול: גוף, נפש ומדעי הרוח
האשכול עוסק בידע התיאורטי והפרקטי בתחומי הגוף והנפש (ויחסי הגומלין ביניהם), ומקשר ידע זה לתחומי הדעת של מדעי הרוח והקשריהם החינוכיים.
לקבלת התעודה (הפנימית) יש ללמוד קורסים המשוייכים לאשכול בהיקף 6 ש"ש לאורך התואר.
האשכול מתמקד בתופעות מרכזיות בעולם בן-זמננו ובהוראתם בבתי הספר בעזרת כלים מתחומי מדעי הרוח והחברה.
לקבלת התעודה (הפנימית) יש ללמוד קורסים המשוייכים לאשכול בהיקף 6 ש"ש לאורך התואר.
האשכול מציע הנחיה וליווי של כותבים בכל הרמות ובסוגות שונות, כמו גם הכשרת מנחים לכתיבה כחלק מפיתוח מרחב ההוראה של מורות ומורים.
לקבלת התעודה (הפנימית) יש ללמוד קורסים המשוייכים לאשכול בהיקף 6 ש"ש לאורך התואר.
התעודה, המוכרת על ידי משרד החינוך, מעידה על התאמה להוראת המקצוע 'תרבות יהודית וישראלית' בכיתות א'-ט'.
זכאים לקבלה מי שילמדו במהלך התואר קורסים המשויכים למסלול זה בהיקף של 6 ש"ש, ומי שלמדו לפחות שני קורסים בנושאים הקשורים למקרא ותרבות ישראל בלימודיהם הקודמים.
הערה חשובה: הלימודים המעניקים זכאות לתעודות אלה הם חלק אינטגרלי מלימודי התואר השני. התעודות ניתנות, למי שעומד בתנאיהן, עם סיום התואר בנוסף לתעודת התואר השני עצמו. אין חובה לקבל אף אחת מהן וגם לא להשלים את היקף השעות של אף אחת מהן – זהו רק בונוס למעוניינות ולמעוניינים. אין מניעה ללמוד במסגרת התואר רק קורס אחד או רק חלק מהקורסים המשויכים לאשכול/מסלול כלשהו.