קורס זה בוחן סוגיות, דילמות ותהליכים היסטוריים הקשורים לעיצוב הזהות היהודית/ישראלית לאורך ציר הזמן. נמקם את הציונות כזרם אחד מתוך תנועות שונות שביקשו להציע פתרון קולקטיבי לעם היהודי לנוכח אתגרי המודרניזציה, ננתח את המקורות והגורמים שהובילו להקמת התנועה הציונית ואת רוח הזמן שגרמה לאנשים לעזוב את ביתם/מולדתם ולעלות לארץ-ישראל כמקור להתחלה וחיים חדשים ב"מולדת" חדשה, ונעסוק במושגים "היהודי החדש", "העברי", "הצבר" כמגלמים את ניסיונה של המהפכה הציונית לעצב זהות אלטרנטיבית ל"יהודי הישן", "הגלותי". נעסוק בתיאור סוכני הסוציאליזציה שלקחו חלק בפרויקט בינוי הזהות הישראלית, נתאר את מאפייני היסוד של דמות "האדם החדש" של המהפכה הציונית ונתחקה אחר אירועים, מחלוקות ואתוסים שעיצבו את הזהות הישראלית לאורך השנים והשפיעו על דמותה ומאפייניה של החברה הישראלית.
לאן יובילו אותנו משחקי הכס? האם ל"חושך", ל"אפלה" או למקום ולזמן בהם התרחשו שינויים, מהחשובים ביותר בהיסטוריה? כאשר אנחנו תוהים על שורשי המלוכה, האבירים, הטירות והנשפים, וגם כשאנחנו אוכלים ושותים, אנו מושפעים מבלי דעת מאחת התקופות המרתקות בהיסטוריה – ימי הביניים. בקורס נעמיק לתוך התקופה, נברר מדוע אלף שנות היסטוריה מטלטלת זו זכו ליחסי ציבור כל כך גרועים (וגם ל"משחקי הכס") וכיצד היא נוגעת בנו היום. נקרא במקורות היסטוריים, נצפה בקטעי סרטים, נאזין למוזיקה של התקופה וגם נטעם ממורשתה: אחד השיעורים האחרונים יתקיים בפאב במרכז תל אביב.
כיצד עיצבו סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה את האופן שבו ישראלים תופסים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני? כיצד השתנו דמות ה"אויב", דמות ה"גיבור" והגבולות בין "אנחנו" ל"הם"? הקורס ייבחן את ייצוגיו של הסכסוך בקולנוע ובטלוויזיה הישראליים ויידון בתפקידם בעיצוב נרטיבים היסטוריים, בניית מיתוסים ולעתים אף ניפוצם. נעקוב אחר התמורות שחלו בייצוגי הישראלים והפלסטינים, החל מסרטי הקולנוע הלאומי המוקדם, כגון "גבעה 24 אינה עונה" (1955), דרך הקולנוע הפוליטי והביקורתי של שנות ה-80 בסרטים כמו "מאחורי הסורגים" (1984), ועד ליצירות עכשוויות ובהן הסדרות "פאודה" (2015) ו"הנערים" (2019), והסרט "הים" (2025). לצד הצפייה נקרא טקסטים מרכזיים של היסטוריונים שעסקו בסכסוך ובמקומו בעיצוב הזהות הישראלית והפלסטינית. שילוב זה יאפשר לבחון כיצד הקולנוע והטלוויזיה משקפים פרשנויות היסטוריות שונות של הסכסוך, ולעתים אף מתחרים בהן או מעצבים אותן מחדש.
"בתקופה האחרונה אני מרגיש שמשהו לא בסדר בעולם. נראה כאילו ההיגיון הפנימי, שאפיין אירועים והתרחשויות, נשחק ונעלם [...] אני מרגיש שכבר אי אפשר לתת פשר למה שקורה סביבי, שאין יותר אמת, סדר או היגיון, סיבה ותוצאה". כך פותח יובל דרור את ספרו "קוד סמוי", שנכתב עוד לפני משבר הקורונה, התפשטות הבינה המלאכותית ומלחמות עזה ואיראן, ומבטא תחושת עומק המשותפת לרבים בעשור האחרון. מטרת הקורס לשרטט תמונה בהירה של מגמות ותהליכים עולמיים מרכזיים שמתרחשים בתקופתנו, כדי "למצוא את ההיגיון בשיגעון". על מנת להעניק פשר ומשמעות לעולם הכאוטי שבו אנו חיים, יודגשו במיוחד הנושאים הבאים: גלובליזציה, פוסטמודרניות, המהפכה הדיגיטלית, משבר האקלים ומשבר הדמוקרטיה הליברלית.
הקורס בוחן את ההיסטוריה, התרבות והפוליטיקה שנקשרו בבננה ביבשת אמריקה לאורך מאתיים השנה האחרונות. באמצעות התמקדות בפרי הטרופי הצהבהב נעסוק בתהליכים של אימפריאליזם, קפיטליזם תאגידי, מחאה והתנגדות, תרבות פופולרית, מגדר וזהות, ונבחן כיצד אובייקט יומיומי לכאורה הפך סמל רב עוצמה בזירה הגלובלית והמקומית כאחת. למן הקמתן של "רפובליקות הבננות" במרכז אמריקה כמהלך אימפריאלי של ארצות הברית, דרך יצירתו של הסופר גבריאל גארסיה מארקס שהפכה את אזורי הבננות של קולומביה לחלק מהדמיון הספרותי העולמי, ועד דמותה האיקונית של הזמרת הברזילאית כרמן מירנדה עם כובע הפירות, שהומצאה כסמל של אמריקה הלטינית בהוליווד, נבחן כיצד הבננה גילמה בעת ובעונה אחת כוח ושליטה, התנגדות ויצירה תרבותית, מיניות, צרכנות ופוליטיקה. אף שהקורס מתמקד ביבשת אמריקה, הוא מציע מודל רחב ללימוד ולהוראה שניתן ליישם באזורים גיאוגרפיים ובדיסציפלינות אחרות.
למראית עין, במאה השנה האחרונות באו אל קיצן מאות שנים בהן נשים יהודיות הופלו והודרו, הושתקו ומוקמו בשוליים של החברה. לכאורה, מאז ראשית המפעל הציוני נשים התקבלו כשוות ערך לגברים, קל וחומר בהתיישבות העובדת, ושאלת מעמד האישה ביישוב העברי נפתרה בתום המאבק על זכות הבחירה (1926) – אך המציאות הייתה שונה. בקורס נכיר, נלמד ונשוחח על סיפורי חייהן ופועלן של נשים יהודיות משלהי המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20 דרך מגוון מקורות וייצוגים מתחומי מדעי הרוח, ביניהם זיכרונות ומכתבים, ספרות יפה, טורים ורשימות, ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות, ועל בסיס המחקר הביקורתי בנושא. נשאל כיצד התגלגלה "אשת חיל" להיות "עברייה חדשה", נעקוב אחרי ביטוייו של הפער בין ההצהרה על שוויון מגדרי לבין הפרקטיקה, נברר כיצד נשים התמודדו איתו ונכיר נשים שחצו את גבולות המגדר. הקורס משלב למידה והתבוננות באופן אישי ובקבוצה וחותר לשמש מרחב השראה לתיקון ולקידום שוויון.
מה הקשר בין הפאב הראשון באנגליה לצלבנים בירושלים? איך ומתי הפכו הנזירים ל"מאסטר שפים"? ומה הקשר בין הבירה הכי טובה בעולם לרוזנת באיטליה? בשאלות אלה ואחרות נעסוק בקורס, שהוא מסע של שלושה ימים ברחבי הארץ בעקבות אוכל, יין ובירה. במהלכו נכיר צדדים חדשים ומרתקים בהיסטוריה של תרבות המערב וניפגש עם אנשי האוכל והשתייה המשמרים מסורות עתיקות כאן בארץ, בהם נזירים שהפכו ל"מאסטר שפים", ועוד.
שפע של סיפורים על אלים, גיבורים ושלל דמויות ססגוניות שהתפתחו ביוון הקדומה הצית את דמיונם של בני האדם מאז ומעולם. החל מהעת העתיקה נעשו ניסיונות להבין את פשרם ולהסביר את מקורם ותפקידם של סיפורים אלה, אותם נהוג לכנות מיתוסים. במהלך הקורס נבחן כמה מן האלים, הגיבורים והמיתוסים הקשורים בהם ונברר כיצד הם נוצרו, מה תפקידם בעולם ועל אילו צרכים דתיים ותרבותיים הם ניסו לענות. נבחן את המיתוסים בהקשרם ההיסטורי והתרבותי ונדון במקומו של האדם ביקום, ביחסים בין האלים לבני האדם, תפיסת החיים והמוות, גורל מול בחירה חופשית ונפש האדם. נראה כיצד מיתוסים, בדרכי הבעה שונות, עיבדו ועיצבו באופן אמנותי אמונות, מנהגים ותפיסות בחברה היוונית הקדומה. השימוש החוזר בסיפורים המיתולוגיים מאז ועד ימינו גרם למקור המיתולוגי לשמש בסיס לפרשנויות ייחודיות המשתנות על פי צורכי הזמן והמקום.
מטרת הקורס "היסטוריה ואקולוגיה" היא לאחד בין שני התחומים כך שהבנת העבר האנושי תיגזר מתהליכים אקולוגיים ולהיפך: הבנת תהליכים אקולוגיים תישען גם על עשיית האדם. בקורס זה, ההיסטוריה של ים המלח כיחידה אקולוגית היא מקרה בוחן להבנת הנושא. תהליכים אקולוגיים שעברו על ים המלח מושפעים עד היום ממעשי האדם, והמבנה הייחודי של ים המלח השפיע על ההתיישבות האנושית סביבו במשך אלפי שנים. בקורס נבחן זאת ונלמד על מכלול היחסים המורכב בין אדם לסביבה. החיבור בין היסטוריה לבין אקולוגיה מציע גם דרכי הוראה חדשות: לקראת הסיורים הסטודנטים והסטודנטיות יכירו את הרקע התיאורטי, והלימודים עצמם יתרחשו בשטח. השהייה והלינה במקום תנסה להציע הבנה בלתי אמצעית לסוגיות היסטוריות ובכך תציע דרכים נוספות להוראת היסטוריה למורים ולמורות לעתיד.
האם הסרט "גלדיאטור" יכול ללמד אותנו יותר על רומא העתיקה או דווקא על ארצות הברית בשנת 2000, השנה בה נוצר? כיצד ניתן ללמוד משובר הקופות "מלתעות" (1975) על המשברים ועל החרדות שהעסיקו את הציבור האמריקני באותן שנים? כיום אין כמעט מחלוקת על כך שהקולנוע הפך לאחד מסוכני הזיכרון המרכזיים של המאות ה-20 וה-21, ולעתים אף התחרה בספרי ההיסטוריה על מקומו בעיצוב תודעת העבר. בכל זאת, היסטוריונים והיסטוריוניות רבים עדיין נרתעים משימוש בסרטים כמקורות היסטוריים, מדוע? במה שונה השימוש במקור כתוב מן השימוש במקור חזותי, וכיצד ניתן להפיק מידע היסטורי מיצירה בדיונית? בקורס נבחן את היתרונות והמגבלות של השימוש בסרטי קולנוע עלילתיים כמקורות היסטוריים, נדון באתגרים המתודולוגיים ונלמד כיצד לנתח סרטים באופן ביקורתי. באמצעות קריאת מחקרים מרכזיים בתחום וצפייה בסרטים פופולריים, ביניהם "פורסט גאמפ" ו"רשימת שינדלר", נבחן כיצד סרטים יכולים לשמש בסיס למחקר היסטורי-תרבותי של התקופה בה הופקו.
מקובל לראות בראשית העת החדשה, בין המאות ה-15 ל-18, תקופה של תחייה, התעוררות של האנושות לאחר שנים של "חשכת ימי הביניים". היו שאמרו: "רנסאנס!", ומה אם יתברר שהמציאות יותר מורכבת? מלחמות דת שקרעו את אירופה, ציד מכשפות, פגיעה וגם חורבן של ציוויליזציות שלמות, ובכל זאת – "עת חדשה". בקורס נכיר היבטים מפתיעים במחקר העת החדשה המוקדמת ובתוכם האמנות, הטכנולוגיה, הגילויים והאכזבות במסעות חובקי עולם. ננפץ כמה מהמיתוסים על גילויי העולם החדש, נכיר מקרוב את הכומר הקתולי שהעז למחות נגד האפיפיור וגם נלמד על יחסה של הכנסייה למדע: מי באמת התנגד לגליליאו גליליי, והאם דקארט באמת רצה להוכיח ש"אין אלוהים"? וכמובן, נלמד על הולדת המסעדות.
עד המאה ה-16 התקיימו זו לצד זו במרחב האירו-אסייתי שורה של ציוויליזציות: הסינית, ההודית, הפרסית, העות'מנית, הרוסית והמערב אירופית. בין אלה התקיימו קשרי גומלין ולא פעם גם מלחמות, אך לאף אחת מהציוויליזציות הללו לא הייתה עדיפות מכרעת על פני השנייה, ודאי לא למערב אירופית. מציאות זו השתנתה מן היסוד לאחר "גילוי אמריקה" והחורבן שחוללו האירופים ביבשת זו. מאז אפשר להבחין בשינוי מאזן הכוחות בעולם: מדינות אירופה המערבית השיגו עדיפות צבאית וכלכלית, שנוצלה על ידן כדי לשעבד תרבויות ועמים אחרים. כך, עד תחילת המאה העשרים, פרט למדינות בודדות, הוכפף העולם לשלטון ישיר או עקיף של מעצמות המערב. שליטה זו לוותה בניצול מחפיר של המשאבים הכלכליים, שיעבוד האוכלוסייה המקומית, רציחות של מיליוני בני אדם ובמספר מקרים ג'נוסייד (רצח עם). בקורס תיבחן התופעה הקולוניאלית על היבטיה, תוך עמידה על הדומיננטיות שלה, שהושגה לא רק בכוח צבאי: שימוש בתנ"ך, בספרות ובתרבות היו כלי מרכזי ביצירת תודעה קולוניאלית.
האיליאדה והאודיסאה, המיוחסות למשורר הומרוס, גדול משוררי יוון העתיקה, הן יצירות ספרותיות התופסות מקום ייחודי בספרות העולמית. כבר בעת העתיקה זכו היצירות להערצה ומאז דורות של קוראים הוקסמו והושפעו מיופיין. עלילות האפוסים מתייחסות לעבר קדום, אך הן מעלות נושאים "על זמניים" ואקטואליים תמיד. גיבוריהם הם צאצאי אלים המגלים גבורה, אך אנושיים כל כך; בהשראתם – אכילס, הלנה, אודיסאוס, פנלופה, הקטור ואנדרומכה – נכתבו יצירות רבות, שירים, סיפורים, ציורים, סרטים ומחזות, ומטבעות לשון ומטאפורות כמו "עקב אכילס", "שירת סירנות", "איתקה" ואחרים השתרשו כאבני בוחן בתרבות. במסגרת מפגשי ההנחייה נקרא יחדיו קטעים מתוך האפוסים בהקשרם ההיסטורי והתרבותי ונדון בנושאים המגוונים העולים מהם.
פעילותו ומורשתו הצבאית, החלוצית והערכית של הפלמ"ח (פלוגות מחץ), החטיבה המגויסת של "ההגנה", היו מרכיב מרכזי בתולדות היישוב העברי ובהיסטוריה של מדינת ישראל. במהלך שנות פעילותו וכן במורשתו חרת הפלמ"ח על דגלו שוויון מגדרי, אך בפועל רק נשים מעטות נמנו עם המערך הלוחם, ומקומן בו היה כרוך במאבק. נשוחח על חוויותיהן והתנסויותיהן של חברות פלמ"ח באותם ימים וממרחק הזמן, כאינדיבידואל וכקבוצה, נעמוד על הפער בין מיתוס למציאות ונשאל מה נוכל ללמוד מכל זה – על העבר ועל ההווה.
בהנחייה אישית זו נבחן את ההיסטוריה של יבשת אמריקה באמצעות התחקות אחר נשים וגברים שעיצבו את היבשת בדמותם, ובה בעת עוצבו בעצמם על ידי התנאים ההיסטוריים, התרבותיים והפוליטיים שבתוכם פעלו. למן כריסטופר קולומבוס, ש"גילה" את אמריקה בעודו משוכנע שהגיע להודו, ואמריגו וספוצ'י, שהעניק ליבשת את שמה, דרך מוקטזומה, קיסר האצטקים שנכנע לכובשים הספרדים על רקע אמונות ונבואות דתיות, ועד נשים וגברים שחצו גבולות גיאוגרפיים וחברתיים, כדוגמת אשת האליטה הקריאולית איזבל גודין דה אודינה שחצתה את האמזונס לבדה במאה ה-18, ולעומתה הארייט טאבמן, שפחה בורחת שהובילה עבדים נמלטים ממדינות הדרום אל החירות בצפון ארצות הברית. בנוסף נעסוק בדמויות שפעלו לעיצוב זהויות לאומיות וחברתיות במאה העשרים, כגון חוסה וסקונסלוס, שכחלק מהמהפכה המקסיקנית ערך מהפכה חינוכית במדינה, ופידל קסטרו וצ'ה גווארה, אנשי המהפכה הקובנית. נבחן את יחסי הגומלין בין האדם הבודד לבין תהליכים היסטוריים רחבים כגון קולוניאליזם, מהפכות, עבדות, הגירה, לאומיות ומודרניות ונשאל גם מהו תפקידם של יחידים בעיצוב ההיסטוריה ועד כמה חייהם משקפים את התקופה.
בין הנתיבים התיירותיים של פריז מסתתרים סיפורים סמויים מן העין, על דרך אבודה, מלכה מיוחדת, צופן סודי ואבירים. בעשורים האחרונים הולכים ונחשפים היבטים חדשים בהיסטוריה של העיר במסגרת מחקר לא שיגרתי של התרבות החומרית, דרך חפצים, מבנים, יצירות אמנות ותכשיטים. בקורס נצא למסע וירטואלי ברחבי העיר: נחשוף את הסיפורים תוך מחקר התרבות החומרית ונשלב טקסטים היסטוריים ומקורות ספרותיים.
בשנת 1900 ציין העולם את מפנה המאה בתערוכה עולמית בפריז. בביתנים השונים פיארו אומות את עצמן באמצעות הצגת הישגיהן הטכנולוגיים. היה נראה לכול שהמאה העשרים עתידה להיות המשך לשיר הלל למין האנושי שהחל כבר במאה שקדמה לה. מלחמת העולם הראשונה חשפה את פוטנציאל ההרס הגלום בטכנולוגיה, במדע ובלאומיות, והייתה רק הקדמה להרג ורצח חסרי תקדים שהפכו למאפיין המרכזי של המאה העשרים ושנמשכו עד סופה – רציחות של מיליוני בני אדם בשם האידיאולוגיה הקומוניסטית, השמדת עם מתועשת בזמן מלחמת העולם השנייה, מלחמות שחרור באלג'יריה ובווייטנאם שגבו חיים של מיליונים בשם המאבק של אמריקה וצרפת להפצת דמוקרטיה, אסונות אקולוגיים, טיהורים אתניים באפריקה, ועוד. לצד ברוטליות זו המאה העשרים הביאה את המין האנושי לשיאים של הישגים: גילוי האנטיביוטיקה, המצאת הרדיו והמטוס והבנת עומק של מבנה היקום והנפש האנושית. הקורס ייבחן את הצדדים האלימים והיצירתיים של המאה הקודמת ואת הקשרים בין יצירה לחורבן בכלל.
הקורס מזמין למסע אל אחת התרבויות המשפיעות ביותר בתולדות העולם: רומא הקדומה. נעקוב אחר צמיחתה מעיר קטנה על גדות הטיבר לכוח פוליטי וצבאי אדיר, ונשאל כיצד נבנתה החברה הרומית, כיצד פעלה הרפובליקה, ומה איפשר את התפשטותה באיטליה ובים התיכון. לצד המלחמות, הכיבושים והמאבקים הפוליטיים, נעסוק גם בדת, בפולחן ובחיי היומיום של הרומאים. בחלקו האחרון של הקורס נבחן את המחיר הכבד של ההצלחה הרומית: השינויים החברתיים והצבאיים, מאבקי הכוח, ניסיונות התיקון, ועלייתם של אישים שהובילו לבסוף לקריסת הרפובליקה.
הציונות היא תנועה לאומית ייחודית בהרבה מובנים: היא התגבשה מתוך ההקשר היהודי האירופי, ולא התהוותה באזור שביחס אליו הייתה לציונות שאיפות – ארץ ישראל. בזמן הקמת התנועה הציונית רק מיעוט זעיר של יהודים חי בארץ ישראל, והרוב המכריע נמצא בגולה. מציאות זו הפכה את ההגירה היהודית לארץ לתנאי מוקדם למימוש החזון, והאתוס הציוני עמד על חשיבות ההגירה לישראל והעליות הפכו לחלק מרכזי בנרטיב שלו. מטרת הקורס היא לבחון את תופעת ההגירה היהודית לישראל בעת החדשה על המורכבויות השונות שלה, ובכך להאיר את העבר הישראלי באופן חדש.
הסיפור האמיתי של ממלכת ירושלים הצלבנית כולל את כל המרכיבים לתסריט של סדרה עכשווית מצליחה עתירת רייטינג, כך שכל שנותר הוא להתיישב ולהתחיל לגלות מה התרחש. מי היו האבירים שהובילו את המסעות המסוכנים, כמעט חסרי הסיכוי, לארץ עוינת? מדוע החליטו חלקם להישאר? האם הייתה כאן ממלכה מנותקת, כובשת, או שעלולה להתגלות לנו תשובה מפתיעה? בקורס נשיב על שאלות אלו ונוספות במטרה ללמוד על תולדותיה והשפעותיה של ממלכת ירושלים הצלבנית שהתקיימה לפני כ-800 שנה. נחשוף את התככים, המאבקים, הנישואים הכפויים, נגלה מה יכול ללמד אותנו מחקר על המטבח הצלבני, השוק והאופנה ונכיר גם את עולמן של הנשים – נסיכות, מלכות, נזירות ולוחמות – מנהיגות שהיו חלק משמעותי בממלכה. הקורס מבוסס על לימוד עצמי תוך צפייה בסרטים, היכרות עם ממצאים ארכיאולוגיים, מקורות היסטוריים ומחקרים עכשוויים ובסיומו יתקיים יום סיור.
"אי כישלון למופת", כך הגדיר מרטין בובר את אורח החיים הקיבוצי. קורס זה מבקש לבחון סוגיות, דילמות ותהליכים הקשורים לעיצוב הזהות הקיבוצית לאורך זמן. ננתח את הרעיונות, הגורמים והתהליכים שהובילו להקמת הקיבוצים ואת הסיבות שגרמו לקיבוצים להיות חלוצים פורצי דרך שתרמו תרומה מכרעת להקמת מדינת ישראל. נעסוק בתהליכי שינוי שעברו הקיבוצים מהקמת המדינה ועד תהליכי ההפרטה והמעבר למודל של "קיבוץ מתחדש" בראשית המאה ה-21, ונבקש להתחקות אחר תהליכי צמיחה והתחדשות של קיבוצים, קומונות, קיבוצים עירוניים, קיבוצי מחנכים וקהילות שיתופיות המנסות לצקת טעם, תוכן ומשמעות מחודשת לרעיון הקיבוצי. הקורס מתקיים במתכונת המבקשת לאמץ את דרכו של א"ד גורדון בנוגע לקשר שבין "הכרה" ל"חוויה": נקיים ימי לימוד מרוכזים שיכללו סיורים, בהם נכיר את הרעיון השיתופי דרך מפגש עם אנשים ומקומות.
סוזן ב. אנתוני, שקראה לשותפיה למאבק למען זכויות נשים "להתארגן, להסעיר, לחנך", הייתה מהקולות הבולטים שקראו לרפורמה חברתית ופוליטית בארצות הברית של המאה ה-19. אנתוני והתנועה הסופרג'יסטית האמריקנית היו אבן דרך בהיסטוריה ארוכה של תנועות רפורמה בארה"ב. במהלך מפגשי ההנחייה נתחקה אחר תנועות אמריקניות מסוג זה ונבחן את קריאותיהן השונות לעצמאות, לביטול העבדות, לשוויון גזעי, לזכויות מגדריות, לזכויות פועלים ומהגרים ועוד, ונבחן האם ישנה "דרך אמריקנית" לתיקון חברתי, שינוי ומהפכה.
"חלפו עברו 'השנים ההרואיות', שנות מלחמת העולם, רצח העם היהודי באירופה, הפרטיזנים, ההתגייסות ההמונית לצבא הבריטי ולבריגדה היהודית שהקימה בריטניה לצורך המלחמה בנאצים, שנות המאבק בבריטים, המחתרות, ההעפלה, ההתיישבות של חומה ומגדל, המלחמה לחיים ולמוות נגד הפלסטינים ונגד צבאותיהן הסדירים של חמש מדינות ערב. כעת, ככלות 'השנים הנשגבות', הגיע אלינו לפתע 'בוקר המחרת'" (עמוס עוז, "סיפור על אהבה וחושך"). אותו "בוקר המחרת", הוא היום שאחרי, פתח עידן של הכרעות בהיסטוריה של מדינת ישראל, אז הותוו קווי אופייה המדיני והביטחוני, הפוליטי והכלכלי, החברתי והתרבותי. במסגרת הסמינריון נתמקד ב-1949 כשנה מכוננת: נתבונן ונבחן נושאים מרכזיים ואירועי מפתח, נדון בחשיבותם ההיסטורית ונפיק תובנות ביחס להווה. עם הסוגיות העיקריות בהן נעסוק: חזון ומציאות, רוב ומיעוט, מרכז ושוליים, קולקטיב ואינדיבידואל.
שאלת הציונות והכוח מלווה את ההיסטוריה הישראלית החל מראשית מפעל ההתיישבות בארץ ישראל ועד ימינו. המודעות לצורך להשתמש בכוח מצד אחד, והרצון לאחוז במצפן ערכים הומניסטי מצד שני, הולידו את דמות "היורה והבוכה", החייל המתייסר ומתחבט במכלול דילמות הנגזרות מפעילותו הצבאית. דמות זו משתקפת במקורות הנבדלים בזמן בו נכתבו: "ראינו אז אשה אחת … נראתה תקיפה, מתאפקת, סמורה ביגונה. דמעות, שכאילו אינן שלה, התגלגלו על לחייה … עד כדי שהרגשתי שבוש אני בפניה, והשפלתי עיני. … נתברר לי פתאום משהו כברק. ... גלות, הנה זה גלות. כך זה גלות. כך נראית גלות" (ס. יזהר, "חרבת חזעה", 1948); "פינינו שם משפחה עם בחורה יפה. היא הביטה בי במבט נפחד וזה השאיר משקע שלא יישכח. תפסנו מבט אחד לשני בעיניים והרגשנו שכולנו בני אדם. לא היה לי לב. חשבתי על הבית. חשבתי, מוציאים את ההורים שלי" ("שיח לוחמים", 1967); "הייתי איזה מטר או שניים ממנו, הוא היה הדור כזה, הייתה לו חליפה וכאפייה, ממש נראה כזה איש מכובד. ואני עומד, מחזיק את הנשק ככה, צמוד לחזה, מתוך רצון להגן על עצמי, ...ובאמת הייתה הרגשה טעונה, יותר מתמיד. ואז הוא מותח את החזה שלו, שני אגרופים נקפצים, אני כבר... היד עוברת לידית דריכה, ואז אני רואה שהעיניים שלו מתחילות לדמוע, אמר איזה משהו בערבית, הסתובב, הלך, וכל החמולה הלכה אחריו. אני לא סגור על למה דווקא זה נחקק לי מכל הפעמים שאמרתי לאנשים 'תחפף' כשיש עוצר, אבל היה בו משהו אצילי כזה, שגרם לי להרגיש הכי חלאה בעולם" ("שוברים שתיקה", 2004). סמינריון זה מבקש להתחקות אחר השאלה מתי ולמה הומצא המושג "יורים ובוכים", תוך התמקדות במאפייני היסוד של דמות זו והביקורת שנמתחה עליה לאורך ציר הזמן.
מהו מקור היסטורי וכיצד לגשת אליו, איך להתמודד עם קריאה של מחקר ומה אפשר ללמוד מהערת שוליים, והאם הצ'ט הוא חבר? על שאלות אלה ואחרות נשיב במהלך הקורס, שעניינו הקניית מיומנויות בסיסיות בשלב הראשון של הלימודים לטובת קריאה ביקורתית וכתיבת חיבור אקדמי עצמאי. בקורס נצטייד בכלים עיקריים לקריאה של מקורות ראשוניים ושל ספרות מחקר בשדה ההיסטוריה, נתרגל מיפוי ראשוני של טקסט, נכיר את כללי הכתיבה המדעית ונדון ביתרונות ובחסרונות של מאגרי מידע שונים.
היסטוריה היא שפה. כמו כל שפה, נדרש תהליך למידה כדי לרכוש אותה, בו הלומדים והלומדות מפנימים את כלליה. בקורס נתחקה אחר רזי השפה ההיסטורית על מנת שנוכל לחשוב, לקרוא, לדבר ולכתוב היסטוריה, ולהמשיך בכך את התהליך שהחל ב"צעדים ראשונים בהיסטוריה א". מטרות הקורס: הקניית מיומנויות הנדרשות על מנת לעבד, לנתח, לסכם ולהציג בצורה ביקורתית מאמרים אקדמיים בהיסטוריה, להציג נושא היסטורי באופן מילולי ולכתוב חיבור אקדמי-היסטורי על פי הכללים הנדרשים.
מטרתו של קורס זה, המשך לקורסים "צעדים ראשונים בהיסטוריה", היא לחזק את מיומנויות היסוד שנרכשו בשנה א'. "בדרך למחקר היסטורי" מבקש להעמיק את ההבנה של תחום הדעת, להרחיב את סל הכלים של הסטודנטים והסטודנטיות ולשכלל את הדרכים שבהן ניגש להיסטוריה במטרה להבין אותה ולהפיק ממנה משמעות. לצד המשך פיתוח מיומנויות בסיס, כגון ניתוח מקור בהקשרו וכתיבת חיבור טיעוני בהיסטוריה, נכיר גישות היסטוריוסופיות מגוונות, נעיין בזרמים היסטוריוגרפיים שונים, נדון במעמדן של עובדות, בקשרים סיבתיים, בזמן ובמבע במחקר ההיסטורי, ונבחן את מקומו של המקצוע בין תחומי דעת שונים.
לקורס שתי מטרות עיקריות: דיון ובחינת תפקיד המורה להיסטוריה, וסדנת עבודה של הסטודנטים והסטודנטיות. נעסוק בשאלות הנוגעות לאופנים השונים של הוראת היסטוריה, לחיבור בין הוראת המקצוע למיומנויות חקר ולמידה, וכן לדיאלוג ולתקשורת בין המורה לתלמידים והתלמידות. יחדיו נבחן את תוכנית הלימודים, נכתוב מערכי שיעור ואירועי הערכה, נחשוב על הפרקים המורכבים בתוכנית הלימודים, נשאל מה הופך אותם לכאלה וכיצד ניתן להתגבר על כך, ונדון בנושא מקומה של האקטואליה בלימודי ההיסטוריה. לצד שאלות הקשורות למקצוע נשוחח גם על האופן שבו ניתן לפנות לתלמידים ותלמידות עם לקויות למידה והפרעות קשב. ההתנסות המעשית בשנה זו משמשת כמפגש ראשוני עם בית הספר ומהווה הזדמנות להתבונן בנעשה במרחב זה בעיניים חדשות. ההתנסות כוללת מפגשי צפייה, מילוי דוחות רפלקציה על השיעורים שנצפו והעברת שיעור התנסות.
הקורס עוסק בפיתוח גישות ושיטות להוראת היסטוריה, הקניית מיומנויות, אסטרטגיות הוראה ושילוב פרקטיקות. מטרותיו ותכניו כוללים השלמה ועיבוד של ההתנסות המעשית, למידה ופיתוח יכולות מקצועיות בהוראת היסטוריה, רכישת דרכי הוראה חדשניות ויצירתיות הכוללות שילוב טכנולוגיות מתקדמות, התנסות פעילה הכוללת הוראת עמיתים ועמיתות, היכרות עם מערכת החינוך ועם התרבות הבית ספרית, דרכי התמודדות עם ניהול כיתה, תקשורת ודרכי הערכה, וכן למידה מעשירה ומשלימה באמצעות סיורים, ביקור במוזיאון ומפגש עם אנשי ונשות חינוך. ההתנסות כוללת צפייה בשיעורי מורים ומורות וסטודנטים וסטודנטיות עמיתים; תכנון שיעורים והוראה בפועל לאורך השנה תוך יישום הפרקטיקות הנלמדות בקורס דרכי הוראה; קבלת משוב מקצועי והדרכה של מורה מאמן/ת; התנסות בהוראה פרטנית וקבוצות למידה; השתלבות בתהליכים פדגוגיים וחינוכיים בבית הספר כגון ישיבות צוות, אירועים ופרויקטים ייחודיים.
הקורס מבוסס על שלושה צירים: הידע ההיסטורי, הכולל היכרות עם נושאים מתוכנית הלימודים; הידע הפדגוגי, שמטרתו להקנות מיומנויות פדגוגיות להוראת היסטוריה; ציר מעשי, העוסק בפרקטיקות בהוראה ובניהול כיתה, תוך שאיפה לעצב את דמות המורה המקיים/מקיימת למידה ערכית הרלוונטית לעולם התלמידים/ות ולדמות הבוגר/ת במאה ה-21. בין מטרות הקורס: למידה, התנסות ופיתוח יכולות מקצועיות בהוראת היסטוריה; רכישת דרכי הוראה חדשניות ויצירתיות בשילוב טכנולוגיות מתקדמות; היכרות עם מערכת החינוך ועם התרבות הבית-ספרית; התמודדות עם ניהול כיתה, תקשורת ודרכי הערכה. ההתנסות המעשית מזמנת היכרות עם שגרת העבודה של מורה להיסטוריה, התנסות בבניית מערכי שיעור ובהעברתם, הוראה פרטנית, ניהול כיתה והתמודדות עם בעיות משמעת, ומפגשים עם הצוות החינוכי ובעלי תפקידים בבית הספר. ההתנסות כוללת צפייה בשיעורים, יישום הפרקטיקות והמיומנויות הנלמדות בקורס דרכי הוראה, קבלת משוב והדרכה, הוראה בקבוצות קטנות, חונכות אישית והשתלבות בבית הספר: ישיבות צוות, אירועים בית ספריים ופרויקטים ייחודיים.
לימוד היסטוריה והוראתה בארץ, כמו במדינות רבות בעולם, נעשים מזה שנות דור בצילה של אי נחת גדולה – הם לא ממש מצליחים ליצור עניין אצל התלמידים והתלמידות, המדרגים אותה כמקצוע פחות אהוב במערכת השעות שלהם. הם גם לא ממש יודעים אותה. הדבר זוכה להתעניינות אקדמית בשלושה כיוונים: זיכרון קולקטיבי, זהות, הצגת העבר בתרבות ההמונים; מחלוקות סביב ספרי לימוד, תוכניות לימודים ועוד; מחקר קוגניטיבי בחינוך שמספק מסגרות מתודולוגיות חדשות לבחינת היכולת לחשוב "היסטורית". המחקר והעיסוק הפוליטי והציבורי בנושא פתחו אופקים חדשים, דרכי התבוננות רעננות וכלים מגוונים להסתכלות על ההיסטוריה בין כותלי בית הספר. ניתן לזהות בהם שתי מגמות. אחת מעמידה במרכז את שאלת ה"מה?" מהם חומרי הבניין של תוכנית הלימודים, אלו פרקים יכללו בה? אחרת מתמקדת בשאלת ה"איך?" איך כדאי וצריך ללמד היסטוריה? המגמות הללו יעברו כחוטי שני לאורך הקורס, תוך ניסיון לברר כיצד ניתן לחלץ את ההיסטוריה הבית ספרית מן המצוקה בה היא נתונה.