מה לומדים ולומדות אצלנו?

אדם ועולם: מהעת העתיקה למאה ה-21 (שיעור שנתי) ד"ר מעין מזור, ד"ר אמנון יובל 

הקורס הוא מסע מרתק ומקיף מבעד לפנורמה העצומה והמגוונת של הציוויליזציה האנושית. שיעור זה מזמין לצלול לנרטיבים שובי לב, להכיר אירועים מרכזיים ולהתוודע אל אישים משפיעים, שעיצבו את עולמנו מימי קדם ועד היום. באמצעות שילוב של סיפורים חיים וניתוח ביקורתי, נעמיק את ההבנה על הקשר ההדדי בין חברות, תרבויות ורעיונות על פני זמן ומרחב. רוצה לקרוא עוד?

 

לנצח תאכל חרב? סוגיות בעיצוב הזהות הישראלית בצילו של סכסוך מתמשך (שיעור) ד"ר אלון גן

מראשית מפעל ההתיישבות בארץ מטלטלת החברה הישראלית בין קוטב הכמיהה לשלום ופיוס לקוטב ההשלמה עם גזירת גורל של סכסוך מתמשך ומחיר כואב של דימום מתמיד. יש ששרים בתקווה את שירו של חיים חפר: "אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה שזאת תהיה המלחמה האחרונה", יש שרים בכאב את שירו של חנוך לוין: "כשאנחנו מטיילים, אז אנחנו שלושה: את, אני והמלחמה הבאה", רוצה לקרוא עוד?

 

למה ללמוד היסטוריה? (הנחייה אישית) ד"ר שרון גבע 

עניינו של השיעור הוא היכרות עם היסטוריה כדיסציפלינה על בסיס קריאה משותפת ודיון בסוגיות בתחום דעת זה. עם הנושאים בהם נעסוק: היסטוריה והיסטוריה שכנגד, תיקוף,  היסטוריה והיא-סטוריה, היסטוריה וזיכרון. בין מטרות השיעור: עמידה על מרכזיותה של ההיסטוריה בעיצוב ההווה והעתיד; פיתוח מיומנויות לחשיבה ביקורתית; היכרות עם השיח האקדמי; יצירת בסיס לדיון משותף במפגש בין היסטוריה לבין המחשבה והמעשה החינוכי.

 

מהפאב אל הצלחת: מסע קולינרי בתרבות המערב (מרתון חורף) ד"ר מרב שניצר

מה הקשר בין הפאב הראשון באנגליה לצלבנים בירושלים? איך ומתי הפכו הנזירים ל"מאסטר שפים"? ומה הקשר בין הבירה הכי טובה בעולם לרוזנת באיטליה? השאלות האלה הן חלק מהשאלות בהן נעסוק בשיעור שהוא מסע של שלושה ימים ברחבי הארץ בעקבות האוכל, היין והבירה, במטרה להכיר צדדים חדשים ומרתקים בתרבות המערב. נצא למסע שכולו מפגש עם אנשי האוכל והשתייה המשמרים מסורות עתיקות כאן בארץ, בהם נזירים שהפכו ל"מאסטר שפים", ועוד. 

 

היסטוריה ואקולוגיה: ים המלח כמקרה בוחן (מרתון אביב בים המלח) ד"ר אלי בר-חן

מטרת השיעור לאחד בין שתי התחומים כך שהבנת העבר האנושי תיגזר מתהליכים אקולוגים וההיפך: הבנת תהליכים אקולוגים תשען גם על עשיית האדם, במיוחד בעת החדשה. במסגרת זאת יוארו ארבע סוגיות היסטוריות מרכזיות כנובעות מהמרקם היחסים אדם סביבה. גילוי העולם החדש, עליית האסלאם הרדיקלי, ג'נוסייד במאה העשרים והמפעל הציוני. רוצה לקרוא עוד?

 

מלחמת האזרחים האמריקנית (מקוון א-סינכרוני) ד"ר נמרוד טל

מלחמת האזרחים (1865-1861) הייתה אירוע מכונן בהיסטוריה של ארצות הברית. שיעור זה יתחקה אחר שורשיה של המלחמה, מהלכה ותוצאותיה. בנוסף, ננסה להבין מדוע גם כיום ממשיך זיכרון המלחמה לעורר רגשות עזים בארצות הברית ולהוות סלע מחלוקת המפלג את החברה האמריקנית. השיעור ילמד בצורה מקוונת א-סינכרונית. כך, במהלך הסמסטר יתבקשו הסטודנטים והסטודנטיות לקרוא טקסטים מחקריים וכן לנתח מקורות ראשוניים. על בסיס קריאה וניתוח אלו, ייקחו חלק בדיון שיתקיים לאורך השיעור בפלטפורמה דיגיטלית משותפת. חריגים הם המפגשים הראשון והאחרון בסמסטר, שיתקיימו במפגשי זום סינכרוני.

 

המוזות של שאנל: כשאופנה מספרת סיפור אחר (שיעור) ד"ר מרב שניצר

בית האופנה "שאנל" , אחד מבתי האופנה המובילים בפריז, טומן בחובו סיפור מרתק של אישה פורצת דרך בעיר פריז. מחקר היסטורי מרתק חושף את המוזות של שאנל, נשים פורצות דרך ומובילות אופנה בפריז. בקורס נכיר את תרומתן המפתיעה של נשים לעיצובה של פריז כמרכז אופנה עולמי, נדון בהשפעות עד ימינו ונברר גם כיצד מחקר היסטורי העוסק באופנה, מאפשר לנו לפתוח צוהר לסיפור היסטורי אחר. ייתכן וזהו סיפור שלא רצו לספר.

 

הסיפור הישראלי בראי הקולנוע: מ"עודד הנודד" ועד ל"צ'ארלי וחצי" (מקוון א-סינכרוני) ד"ר מאיה פנחסי

בשיעור נלמד את קיצור תולדות הקולנוע הישראלי, מקולנוע החלוצים המגויס שנוצר עוד לפני קום המדינה ועד לקולנוע הביקורתי של שנות ה-80 וה-90. נלמד על ז'אנרים מרכזיים כמו סרטי החלוצים, הז'אנר הלאומי הרואי לאחר 67, סרטי הבורקס והקולנוע האישי. בשיעור נצפה בסרטים מרכזיים וננתח את היצירות והיוצרים הדומיננטיים. השיעור ידון במקומו של הקולנוע הישראלי בזיכרון הקולקטיבי הישראלי ובחלקו ביצירת "נרטיב העל" של הסיפור ההיסטורי הלאומי.

 

המאה העשרים בין יצירה לחורבן (שיעור) ד"ר אלי בר-חן

בשנת 1900 ציין העולם את מפנה המאה בתערוכה עולמית בפריז. בביתנים השונים פיארו אומות את עצמן באמצעות הצגת הישגיהם הטכנולוגיים. לכל היה נראה שהמאה ה-20 תהייה המשך לשיר הלל למין האנושי שהחל כבר במאה שקדמה. ואולם ארבע עשרה שנים מאוחר יותר פרצה מלחמת העולם הראשונה שחשפה את פוטנציאל ההרס הגלום בטכנולוגיה, במדע ובלאומיות. רוצה לקרוא עוד?

 

"בלי הבדל מין"? היסטוריה של נשים בישראל (שיעור) ד"ר שרון גבע

התמודדותה של החברה הישראלית במדינתה עם שאלת שילובן של נשים בה נפתרה לכאורה באמצעות הכרזה על שוויון זכויות "בלי הבדל מין" כלשון מגילת העצמאות, אך שוויון זה לא היה בפועל. על אף השיח הציוני הליברלי, הנחת היסוד הייתה שכל אישה בישראל היא אֵם, נשים נותבו למקצועות נשיים מסורתיים, מרחב הפעולה העיקרי שלהן היה הבית והן הוצגו כאחראיות הבלעדיות על אחזקתו. על רקע הפער בין ההצהרה למציאות נדון במעמדן, מקומן ותפקידיהן של נשים בהיסטוריה של התנועה הציונית, היישוב העברי והחברה הישראלית תוך בחינת האפשרויות שעמדו בפני נשים וגברים לחולל שינוי – אז, וגם היום.

 

אוכל, מלוכה וגם מלכה: מבט נוסף על ממלכת ירושלים הצלבנית (שיעור) ד"ר מרב שניצר

הידעתם שאי שם בעיר העתיקה של ירושלים, ישנו שוק אוכל צלבני שעל קירותיו חרוטים מסרים מסתוריים מימי הביניים? שהקימה אותו מלכה צלבנית למען אחותה שננטשה כתינוקת? לפני כשמונה מאות שנים הוקמה כאן ממלכה אירופאית, שמייסדיה ובוניה הותירו לנו שרידים רבים ומורשת מרתקת ומפתיעה. בקורס נכיר את האבירים, המלכים, המלכות, אורח החיים והתרבות החומרית. נעמיק למורכבות ולגילויים החדשים. הממלכה הצלבנית? כנראה לא מה שחשבנו.

 

המיילדת השנייה: חינוך היסטורי לדמוקרטיה הישראלית בת ימינו (מרתון חורף) ד"ר נמרוד טל

לפני כ-100 שנה כתב ג׳ון דיואי ש"על הדמוקרטיה להיוולד בכל דור מחדש, והחינוך הוא המיילדת שלו". בכך ביטא הפילוסוף הגדול לא רק את הרעיון שקיומה של דמוקרטיה תלוי בחינוך, אלא גם שדמוקרטיה משתנה על-ידי בני אדם בכלל ועל-ידי נשות ואנשי חינוך בפרט. כדי שכל דור של נשות ואנשי חינוך יוכל לממש את ייעודו להוליד את הדמוקרטיה מחדש בהתאם לזמן, עליו ללמוד כיצד לממש עקרון זה. רוצה לקרוא עוד?

 

החברה הישראלית והשואה (שיעור) ד"ר שרון גבע

נושא השואה לעולם דומיננטי בשיח הציבורי הישראלי: השואה חוזרת ונזכרת, וכן עומדת במרכז פרשות ואירועי מפתח בתולדות החברה הישראלית במדינתה. בשיעור נכיר צמתים מרכזיים בהם נפגשה החברה הישראלית עם השואה, ביניהם הוויכוח על השילומים מגרמניה, פרשת קסטנר ומשפט אייכמן, וכן נשוחח על הנושא בהקשר אקטואלי. השיעורים יתקיימו על בסיס קריאה מקדימה של מקורות היסטוריים ופריטים מספרות המחקר וישלבו תרגילים משותפים ופעילויות קצרות. בסיום הסמסטר כל סטודנט וסטודנטית יגישו חיבור מסכם בעקבות ספר שקראו במהלך השיעור (רשימה תימסר בשיעור הראשון).

 

אזורי מגע: יחסים בינאמריקניים במאות 21-19: ארצות הברית, מרכז אמריקה והקאריביים (שיעור) ד"ר עתליה שרגאי וד"ר נמרוד טל

"הו מקסיקו המסכנה, כל כך רחוקה מאלוהים וכל כך קרובה לארצות הברית". אמירה זו, המיוחסת לפורפיריו דיאז (Díaz), נשיא מקסיקו בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, משקפת את הדימוי שיש ליחסים בין ארה"ב למדינות אמריקה הלטינית כיחסים בין מעצמה חזקה למדינות מוחלשות הנכנעות לה. רוצה לקרוא עוד?

 

להעיר את סינדרלה? (שיעור) ד"ר מרב שניצר

חפץ כסף מסתורי שהתגלה במוזיאון בפריז הוביל לחשיפה של סיפור היסטורי מרתק. בסיפור הזה ובסיפורים מרתקים נוספים נעסוק במפגשים. עוד נברר באיזה אופן מבנה וחפץ יכולים להוות מקורות, מדוע יש חשיבות לסיפורים שהם חושפים? האם היו אלו סיפורים שרצו להסתיר? בקורס מחכה לנו גם הפתעה... ביקור באחד המוזיאונים החשובים בעולם.

 

אמנות המינון: סוגיות ביסודות הקיום האנושי ויסודות הקיום הישראלי ד"ר אלון גן

שיעור זה מבקש להתחקות אחר דילמות, סוגיות ומאפיינים הקשורים ליכולתו של אדם ויכולתה של חברה לנתב את דרכם בתוך מציאות מרובת סתירות וניגודים. כל אדם (בין שהוא מודע לכך ובין אם לא),  מבקש לנתב את חייו תוך חיפוש המינון הראוי של חלוקת זמן, משאבים חומריים  ומשאבים נפשיים בין מתחים מסוגים שונים.  רוצה לקרוא עוד?

 

עבר שאיננו עובר לעולם: ייצוגי פאשיזם ונאציזם בקולנוע (שיעור) ד"ר מאיה פנחסי

השיעור יעסוק בייצוגם בקולנוע של שני משטרים טוטליטריים שעיצבו את המאה ה-20: הפאשיזם האיטלקי והנאציזם הגרמני. בחלק הראשון של השיעור נלמד כיצד משטרים אלה השתמשו בקולנוע כדי לייצר תעמולה כמו לדוגמא בסרט הנאצי "ניצחון הרצון" (לני ריפנשטאל, 1935). בחלק השני נעבור לבחון כיצד הקולנוע האיטלקי והגרמני המודרניים מתמודדים עם הפרק המורכב והמביש בעברם. נראה סרטים כגון "הקונפורמיסט" (ברנרדו ברטולוצ'י, 1970) או "לילי מרלן" (ריינר ורנר פאסבינדר, 1981) שמתחמקים מהתמודדות עם העבר ואולי אף מכחישים אותו ועד לסרטים כמו "ילדה רעה" (מיכאל ורהובן, 1990) או "הנפילה" (אוליבר הירשביגל, 2004) בהם ניתן לראות את תחילתה של ההתמודדות עם העבר. 

 

קולוניאליזם כיסוד מארגן במדעי הרוח (הנחייה אישית) ד"ר אלי בר חן

הדומיננטיות של המערב היא תופעה חדשה יחסית. עד למאה ה-16 התקיימו זו לצד זו במרב האירו-אסייתי שורה של ציוויליזציות: הסינית, ההודית, הפרסית, העותומנית, הרוסית והמערב אירופאית. בין אלה התקיימו לאורך מאות קשרי גומלין ולא פעם גם מלחמות. אך לאף אחת מהציוויליזציות האלה לא הייתה עדיפות מכרעת על פני השנייה, בטח לא למערב אירופאית. רוצה לקרוא עוד?

 

מלומייר ועד "מארוול": ההיסטוריה של הקולנוע (שיעור) ד"ר מאיה פנחסי

למרות שנולד בסוף המאה ה-19 כצורת בידור עממית שיוצריה לא חזו לה עתיד, במהלך המאה ה-20 הפך המדיום הקולנועי לאחד הכוחות המרכזיים והמעצבים של התרבות העולמית. מי הם הכוחות שבנו ועיצבו את הסרטים שהפכו למרכזיים בהיסטוריה התרבותית של המאה ה-20? כיצד משפיע הקולנוע על הפוליטיקה ועל התרבות של ימינו? בשיעור נלמד על יוצרים וז'אנרים מרכזיים בהיסטוריה של הקולנוע ונלווה את התפתחותו מימי הקולנוע האילם ועד לסרטי גיבורי העל ושוברי הקופות ההוליוודיים של ימינו.

 

יורים ובוכים תחנות בזמן ד"ר אלון גן (סמינריון)

שאלת הציונות והכוח מלווה את ההיסטוריה הישראלית החל מראשית מפעל ההתיישבות בארץ ישראל ועד ימינו. המודעות לצורך להשתמש בכוח, מצד אחד, והרצון לאחוז במצפן ערכים הומניסטי, מצד שני, הולידו את דמות "היורה והבוכה". החייל המתייסר ומתחבט במכלול נרחב של דילמות הנגזרות מפעילותו הצבאית. סמינריון זה מבקש להתחקות אחר השאלה מתי ולמה הומצא המושג "יורים ובוכים", תוך התמקדות במאפייני היסוד של דמות זאת והביקורת שנמתחה עליה לאורך ציר הזמן.

 

דרכי הוראת היסטוריה לעל יסודי מדעי הרוח (שנה א') רות פליישמן

השיעור ישמש לשתי מטרות עיקריות: לצורך דיון ובחינת תפקיד המורה להיסטוריה ולצורך סדנת עבודה של הסטודנטים והסטודנטיות. במסגרת המפגשים השבועיים נבחן שאלות הנוגעות לתפקיד המורה להיסטוריה, לאופנים השונים של הוראת המקצוע, לחיבור בינו לבין מיומנויות חקר ולמידה וכן לדיאלוג ולתקשורת בין המורה לבין התלמידים והתלמידות. יחדיו נבחן את תכנית הלימודים, נכתוב מערכי שיעור ואירועי הערכה ונקיים דיונים על מקומה של האקטואליה בלימודי ההיסטוריה. בצד שאלות הקשורות למקצוע עצמו, נחשוב גם על האופן שבו ניתן לפנות לתלמידים ותלמידות עם לקויות למידה והפרעות קשב.

 

דרכי הוראת היסטוריה לעל יסודי מדעי הרוח (שנה ב') שרונה ברגר

השיעור יעסוק בפיתוח גישות ושיטות להוראת ההיסטוריה, הקניית מיומנויות, אסטרטגיות הוראה ושילוב פרקטיקות שונות. מטרות השיעור: השלמה ועיבוד של ההתנסות המעשית, למידה, התנסות ופיתוח יכולות מקצועיות בהוראת היסטוריה, רכישת דרכי הוראה חדשניות ויצירתיות הכוללות גם שילוב טכנולוגיות מתקדמות, התנסות פעילה הכוללת הוראת עמיתים ועמיתות, היכרות עם מערכת החינוך והתרבות הבית ספרית, דרכי התמודדות עם ניהול כיתה, תקשורת עם תלמידים ותלמידות ודרכי הערכה, למידה מעשירה ומשלימה באמצעות סיורים, ביקור במוזיאון ומפגש עם אנשי ונשות חינוך.

 

דרכי הוראת היסטוריה לחינוך המיוחד ולחינוך הבלתי פורמלי והתנסות מעשית (שנה ב') חן רביניאן

מטרת השיעור היא הכשרת סטודנטיות וסטודנטים להוראה בהיסטוריה בחטיבות הביניים והתיכונים בחינוך הממלכתי, תוך שימת דגש על הזהות כמורה להיסטוריה בבתי הספר הממלכתיים ועל למידה והתנסות מעשית בכיתה הטרוגנית. השיעור ינוע בין שני צירים מרכזיים: הראשון יעסוק באבני היסוד להוראה בכיתה הטרוגנית (תכנון ובניית שיעורים, עמידה מול כיתה, יצירת שיח משמעותי ומקדם למידה, הערכה מעצבת ועוד), רוצה לקרוא עוד?

 

דרכי הוראת היסטוריה לחינוך המיוחד והתנסות מעשית (שנה ג') גלית רדיע

שיעור זה הינו שיעור משלים בתוכנית להתנסות המעשית בהוראה בשנה השלישית להכשרת מורות ומורים להיסטוריה. מטרתו השיעור להכשיר את הסטודנטיות והסטודנטים כמורות ומורים להיסטוריה בבתי הספר העל-יסודיים. מהלך השיעור יפגיש את הסטודנטיות והסטודנטים עם תוכניות הלימודים בהיסטוריה, המיומנויות הפדגוגיות הנדרשות למורה להיסטוריה וכן פרקטיקות להוראה משמעותית ומגוונת בכיתה. ההתנסות המעשית כוללת: צפייה בשיעורי מורות מאמנות וסטודנטיות וסטודנטים עמיתים, תכנון שיעורים והוראה בפועל לאורך שנת הלימודים, תוך יישום הפרקטיקות והמיומנויות הנלמדות בסמינר הדידקטי, קבלת משוב מקצועי והדרכה של מורה מאמן/ת, התנסות בהוראה פרטנית בקבוצות למידה קטנות, חונכות אישית והשתלבות בתהליכים פדגוגיים חינוכיים בבית הספר כגון: ישיבות צוות, אירועים בית ספריים ופרויקטים ייחודיים.

 

לתוכנית הלימודים של החוג להיסטוריה - לחצו כאן

למרצות והמרצים של החוג להיסטוריה - לחצו כאן

 

---

המשך - אדם ועולם מהעת העתיקה למאה ה-21
על ידי חקירת נושאים מרכזיים, תקופות היסטוריות נושאי תשתית ונקודות מפנה משמעותיות, נקבל פרספקטיבה רב-גונית על החוויה האנושית והכוחות שעיצבו את עולמנו הנוכחי. בחלק הראשון של הקורס נצא למסע מהעת העתיקה ועד ימי הביניים. נסקור היבטים שונים של יוון ורומא ונבחן מושגי יסוד המלווים את התרבות המערבית עד ימינו. השיעור יעסוק גם במפגש בין התרבות היהודית בארץ לבין התרבות היוונית-רומאית בתקופה שבין כיבוש הארץ על ידי אלכסנדר מוקדון דרך כיבוש הארץ על ידי רומא ועד חורבן בית המקדש ב-70 לספירה ומרד בר כוכבא. נכיר את ראשית הנצרות, את ישוע, שליחיו וממשיכיו, את הניתוק מהיהדות ואת האופן שבו אומצה בהדרגה הנצרות כדת השלטת באימפריה הרומית. ננסה לפענח את סודותיהם של אירופה ושל עמי הים התיכון בימי הביניים ולעקוב אחרי שורשיהם השונים מההיבטים הדתי, המשפטי, הכלכלי, החברתי והתרבותי. נדון בנדידת העמים, האימפריה הביזנטית, האסלאם והתפשטותו, ח'ליפות דמשק, ח'ליפות בגדד, המרכז היהודי בבבל, הפאודליזם, המאבק שבין הקיסרות והאפיפיורות, מסעי הצלב ועליית הערים. 

החלק השני של הקורס מוקדש להיכרות עם אירועים, תנועות ותהליכים מרכזיים בעת החדשה, כאלה שהתרחשו והתגבשו בחצי השני של האלף השני, החל מסביבות שנת 1500 ועד סמוך לימינו, בשלושה דגשים: ההבנה שחקר ההיסטוריה אינו עוסק רק בשאלה מה אירע? אלא גם, ולמעשה בעיקר, במחלוקות פרשניות לגבי הסיבות, התוצאות והמשמעויות של האירועים והתהליכים; התמקדות גיאוגרפית ביבשת אירופה, שהייתה דומיננטית מבחינה כלכלית, צבאית ותרבותית לאורך רוב התקופה, ובאינטראקציות שקיימה עם יבשות אחרות; שבירה של המחיצות המסורתיות הנהוגות באקדמיה בין היסטוריה יהודית לבין היסטוריה כללית על מנת להבין אותן כפי שהתרחשו בפועל – כלומר, משולבות זו בזו. 

 

המשך - לנצח תאכל חרב? סוגיות בעיצוב הזהות הישראלית בצילו של סכסוך מתמשך
ומצב הרוח הלאומי נע ונד בין תקוות השינוי לכאב ההשלמה הניבטים משורות אלה. בשיעור זה הוא נעסוק בסוגיות הנגזרות ממציאות כואבת של סכסוך מתמשך כגון: המינון הראוי בין סייף לספר; בין "יהדות השרירים" לבין "יהדות הומניסטית"; "רק חמור אינו משנה את דעתו": שינויים ביחס לסכסוך לאורך ציר הזמן;זרמים וגישות לגבי "השאלה הערבית"; דילמות מוסריות הנגזרות מהצורך בשימוש בכוח; פטליזם: שאלת המחיר של חיים לפתח הר געש. השיעור נוקט בגישה רב-תחומית, המבקשת לעסוק בשאלות אלה דרך זוויות מבט: היסטוריות, פסיכולוגיות, חינוכיות ותרבותיות.

 

המשך - היסטוריה ואקולוגיה: ים המלח כמקרה בוחן 
מעבר להקניית כלים מתודולוגיים חדשים לסטודנטים ולסטודנטיות לשיעור גם מטרה מוסרית-אקטואלית. קצב הפגיעה של האדם בסביבתו הגיעה החל מהמהפכה התעשייתית לממדים מבהילים. השימוש של האנושות במשאבים המוגבלים של כדור הארץ עומד קיום על פי שש מהקצב שבו הטבע מסוגל לשקם את עצמו וקצב הצריכה הפראית אינו נבלם אלא רק מואץ משנה לשנה. בהחלט ייתכן שבמבט מהעתיד אל ימנו ייחשב דורנו לאחראי להפיכת למקום שאינו בר קיום. הנחלת חשיבה היסטורית-אקולוגית למורים ומורות לעתיד יכול אפוא להיות תרומה, גם אם צנועה, ואולי צעד ראשון בהאטת תהליך זה. אך החיבור בין היסטוריה לבין אקולוגיה יכול להציע גם דרכי הוראה חדשים. הטקסטים והרקע התיאורטי לשיעור יקראו מראש על ידי הסטודנטים והסטודנטיות. הלימודים עצמם יתרחשו בשטח במשך שלושה ימים מרוכזים ובאזור המעניין ביותר בישראל מבחינה אקולוגית: ים המלח. נצא לסיורים מאחד החאנים שבסביבות ים המלח. במהלכם נבחן כיצד הסביבה עיצבה את הקיום האנושי באזור זה החל מהעת העתיקה ועד היום. כמו כן נבחן כיצד האדם השפיע על אזור זה, במיוחד בתקופה המודרנית. השהייה והלינה במקום תנסה להציע הבנה בלתי אמצעית לסוגיות היסטוריות ותנסה להקנות כלים חלופיים למורים ולמורות לעתיד להוראת היסטוריה.

 

המשך - המאה העשרים בין יצירה לחורבן
במשך ארבע שנים גייסו האומות המתועשות את כל עוצמתן כדי להשיט הרס חסר תקדים על אויביהן. ואולם על אף אכזריות זו מלחמת העולם הראשונה הייתה רק הקדמה למעשה הרג ורצח חסרי תקדים שהפכו למאפיין המרכזי של המאה העשרים ושנמשכו עד סופה - רציחות של מיליוני בני אדם בשם האידיאולוגיה הקומוניסטית, השמדת עם מתועשת בזמן מלחמת העולם השנייה, מלחמות שחרור באלג'יריה ובווייטנאם שגבו חיים של מיליונים בשם המאבק של אמריקה וצרפת להפצת דמוקרטיה, אסונות אקולוגיים, טיהורים אתניים באפריקה ועוד. לצד אכזריות וגילומי רוע יוצאי דופן מתאפיינת המאה ה-20 גם בפרץ של יצירה חסרת תקדים ותנועות שחרור. חקר הנפש האנושית הגיע לשיאים חדשים בעבודת של פרויד, יונג וממשיכיהם. אלברט איינשטיין פרסם בראשית המאה את תורת היחסות ששינתה מהיסוד את הבנת היקום – זאת לצד התגבשות תורת הקוונטים שהתפתחה במקביל. שינויים טכנולוגיים – המצאת הרדיו, הטלוויזיה, האנטיביוטיקה, המחשב והגלולה למניעת היריון – שינו ללא הכר את חיי היומיום של כל אדם בכדור הארץ. מהם מקורות אכזריות המאה העשרים? כיצד אפשר להסביר את הקפיצה האדירה של המין האנושי במאה זו? והאם קיים קשר בין שני היבטים אלה? על שאלות אלה ינסה השיעור לענות.

 

 המשך - המיילדת השנייה: חינוך היסטורי לדמוקרטיה הישראלית בת ימינו
במרתון נברר כיצד יכולים נשות ואנשי חינוך היסטורי לקדם את התחדשות הדמוקרטיה בישראל בת ימינו. נתחיל בבחינת "המיילדת הראשונה" – החינוך ההיסטורי שתמך בעיצוב הדמוקרטיה הישראלית מאז הקמת המדינה. לאחר מכן, על רקע המחלוקות והשסעים בחברה כיום, המעידים על שינויי עומק בהם נתונה הדמוקרטיה הישראלית, נלמד גישות חדשות של חינוך היסטורי – כאלו שיש בהן, אולי, כדי לתמוך בהתחדשותה של הדמוקרטיה במציאות המשתנה. כדי לתרגל גישות אלו, שבליבן ניצב עיסוק במחלוקות היסטוריות, נתנסה במרתון בדיאלוג מורכב עם העבר דרך מפגש בלתי-אמצעי עם תפיסות זמן, היסטוריה וזהות שונות. זאת נעשה בשני סיורים, האחד במסגרת חינוך חרדית והשני במוזיאון להנצחת מורשת יהדות המזרח. נחתום את המרתון בניסיון לגבש משנה חינוכית-מקצועית עבור נשות ואנשי חינוך היסטורי המבקשות ומבקשים ליילד את הדמוקרטיה הישראלית מחדש בדור הזה.

 

המשך - אזורי מגע: יחסים בינאמריקניים במאות 21-19: ארצות הברית, מרכז אמריקה והקאריביים 
בשיעור זה נבחן את היחסים בין מדינות ובין מעמדות, גזעים ומגדרים שונים ביבשת אמריקה מנקודת מבט מורכבת יותר, של יחסים בין שותפים פעילים במידה שווה, גם אם לא שווים בעוצמתם. במוקד הדיון יעמוד המושג "אזורי מגע" (Contact Zones) המתייחס לתחומים בהם ההירארכיה המדינית או התרבותית המקובלת לכאורה מתערערת. תוך התבססות על מקורות היסטוריים ובשילוב חומרים תיעודיים ובדיוניים, בעברית ובאנגלית, נבחן את צמיחתן של אמריקה הלטינית וארה"ב, את היווצרותם של אזורי מגע פוליטיים, כלכליים, תרבותיים, לשוניים ואנושיים באמריקות ואת ההשפעות הדו סטריות בין האזורים והתרבויות, הקרויות בהכללה "אמריקניזציה" ו"היספניזציה".

 

המשך - אמנות המינון: סוגיות ביסודות הקיום האנושי ויסודות הקיום הישראלי
מתחים אלה מתקיימים, הן במימד המעשי היומיומי (עבודה מול פנאי, זוגיות מול הורות,  קריירה מול משפחה וכו'), והן במימד  הרוחני-ערכי  (אמונה מול ספקנות, מאבק מול קבלה,  המשכיות מול שינוי וכו'). הן במישור האישי והן במישור החברתי ניתן להצביע על מתח מובנה בין אנשים וחברות בכל הנוגע לדרך הראויה להתמודד עם קטבים אלה.  יש  שאימצו את גישת ה- "או, או" לעומתם יש שחיפשו את המינון הנכון שבין שני הקטבים. מטרתו של שיעור זה היא להתעמק בחלק ממתחים אלה ולנתח מקרי בוחן,  בהם ניסתה החברה הישראלית להתמודד עם המתח שבין: זיכרון מול שכחה, אמונה מול ספק, יחיד מול יחד, מסורת מול חידוש, מאבק מול השלמה,  ועוד. בבסיס  גישת "אמנות המינון" עומד הרצון ליצירת שיח אינטלקטואלי המאפשר חינוך לחשיבה מורכבת, חשיבה המבקשת לקרוא תיגר על "שיח הקצוות" שהולך ותופס בולטות בעיצוב סדר היום העולמי והישראלי.

 

המשך - קולוניאליזם כיסוד מארגן במדעי הרוח
מציאות זו השתנתה מהיסוד לאחר "גילוי אמריקה" והשואה שחוללו האירופאים ביבשת אמריקה. החל מתקופה זו אפשר להבחין בברור בשינוי במאזן הכוחות בעולם. מדינות אירופה המערבית השיגו . עדיפות צבאית וכלכלית, שנוצלה על ידם כדי לשעבד תרבויות ועמים אחרים. כך עד לתחילת המאה העשרים, פרט למדינות בודדות, הוכפף כל העולם לשלטון ישיר או עקיף של מעצמות המערב. שליטה זו לוותה בניצול מחפיר של המשאבים הכלכליים, שיעבוד האוכלוסייה המקומית ברציחות של מיליוני בני אדם ובמספר מיקרים בג'נוסייד. גם לאחר הענקת העצמות למדינות ששועבדו לאירופה לאחר מלחמת העולם השנייה לא השתנו כמעט יחסי הכוחות בין המערב לשאר העולם. עד היום נתונות מרבית המדינות, שהיו בעבר קולוניות מערביות, לניצול כלכלי עקיף. במקרה של ניסיון לשנות יחסי ניצול אלה לא מהסס המערב לפלוש אל המדינות "המורדות" ולהדיח שליטים סוררים בכוח. מציאות זו בת חמש מאות מעלה שאלות, שבהן נדון בשיעור. מה היה מקור העליון והכוח של המערב, שאפשר לו לפתוח את הפער על שאר העולם? מה הייתה המוטיבציה והמניע לשעבד את שאר העולם? כיצד הצליח ומצליח מיעוט של כלל אוכלוסיית העולם, כעשרה אחוזים, לשעבד את מרבית האנושות לצרכיו? ולא פחות חשוב: כיצד חוו העמים הנכבשים את חווית הקולוניאליזם, בתקופת השלטון הקולוניאלי הישיר וכיום?

 

המשך - דרכי הוראת היסטוריה לחינוך המיוחד ולחינוך הבלתי פורמלי והתנסות מעשית
השני יעסוק בדמותה של המורה המקצועית להיסטוריה (מטרות הוראת ההיסטוריה, שיטות הוראה מגוונות, למידה מעודדת חקר, ועוד). כמו כן, נעסוק במתח בין יצירת חזון חינוכי מגובש אל מול הגשמתו במציאות חינוכית מורכבת בבתי הספר בחינוך הממלכתי. מהלך ההתנסות כולל תצפית בשיעורים של מורות ומורים מאמנים וסטודנטיות וסטודנטים עמיתים; בנייה ותכנון של שיעורים והוראה בפועל לאורך שנת הלימודים; קבלת משוב מקצועי והדרכה של המורה המאמנת; התנסות בהוראה פרטנית והשתלבות בתהליכים פדגוגים חינוכיים בבית הספר. כל אלו נועדו במטרה לחזק את זהות הסטודנט/ית לכדי דמות מגובשת עם ביטחון וזהות חינוכית ברורה כמורה.