בשנת 1980 הוכו ההיסטוריונים הליברלים בהלם עם בחירתו של רונלד רייגן לנשיאות, אך למעשה כיבוש וושינגטון היה רק הצעד הסופי במסע ארוך ועקבי שנמשך כמעט שלושה עשורים, במהלכו השמרנים החדשים הצליחו להכשיר את לבבות האמריקניים ולצעוד משולי הפוליטיקה האמריקנית אל מרכזה. האם הייתה עליית השמרנות החדשה תוצאה של מדיניות מכוונת "מלמעלה" או תוצאה של זרמי מעמקים עממיים שצמחו "מלמטה"? כיצד רעיונות שנחשבו בשנות ה-60 לקיצוניים או מנותקים מן המציאות הפכו בתחילת שנות ה-80 למקובלים על רוב הציבור האמריקני? מה הביא להתמוטטותה של קואליציית ה"ניו דיל" הדמוקרטית שנראתה יציבה עד לרבע האחרון של המאה ה-20, והאם ניתן להגדיר את נציג הרפובליקנים הנוכחי, דונלד טראמפ, כשמרן? בקורס זה ננסה לענות על שאלות אלה תוך היכרות עם הגישות ההיסטוריוגרפיות המגוונות והמחקרים של היסטוריונים אמריקניים עכשוויים העוסקים בה.
מה הקשר בין הפאב הראשון באנגליה לצלבנים בירושלים? איך ומתי הפכו הנזירים ל"מאסטר שפים"? ומה הקשר בין הבירה הכי טובה בעולם לרוזנת באיטליה? השאלות האלה הן חלק מהשאלות בהן נעסוק בשיעור שהוא מסע של שלושה ימים ברחבי הארץ בעקבות האוכל, היין והבירה, במטרה להכיר צדדים חדשים ומרתקים בתרבות המערב. נצא למסע שכולו מפגש עם אנשי האוכל והשתייה המשמרים מסורות עתיקות כאן בארץ, בהם נזירים שהפכו ל"מאסטר שפים", ועוד.
היישוב הישן בפלשתינה מנה כשלושים אלף יהודים ערב העלייה הראשונה בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-19. ערב מלחמת העצמאות חיו כבר בפלשתינה כשש מאות אלף יהודים, שני עשורים לאחר הקמת המדינה שולשה האוכלוסייה ועמדה על כ-3 מיליון יהודים ובשנות התשעים היגרו לישראל למעלה ממיליון מהגרים נוספים. ההגירה לישראל נלמדת בדרך כלל כחלק מהציונות וכחלק מסוגיות יסוד בהיסטוריה של ישראל, אולם הגירה היא תחום מחקר ולימוד עשיר, דרכו אפשר להאיר את העבר של מדינה קולטת הגירה בצורה שונה לחלוטין מהמקובל, ובדרך דומה אפשר להבין את העבר של המדינה ממנה הגיעו המהגרים בצורה אחרת. הקורס ייבחן את ההיסטוריה של הציונות וישראל דרך גישות המחקר של "היסטוריה של הגירה ומהגרים", ינסה להאיר את העבר הישראלי באופן חדש וכן ישים דגש על השפעות ההגירה על התרבות הישראלית: במוזיקה, בספרות, בשפה ובקולנוע.
חלקו העיקרי של הקורס יוקדש להיכרות עם ההיסטוריה של הרעיונות והפרקטיקות המרכזיים של הדמוקרטיה המודרנית. נפתח בסוף המאה ה-18, שבה קמו בצרפת ובארצות הברית הדמוקרטיות המודרניות הראשונות ופורסמו המסמכים המכוננים שלה. משם נפנה למאה ה-19 ולראשית המאה ה-20 ונראה כיצד התחזקו והתגבשו במהלך תקופה זו, במסגרת מדינת הלאום ותוך כדי מאבקים רבים, חוקים, מוסדות ומאפיינים המוכרים לנו מהדמוקרטיות של ימינו, כגון הפרדת הרשויות, זכות הבחירה, בתי הספר הציבוריים והעיתונות הפופולרית. נעסוק בתקופה שבין שתי מלחמות העולם וננסה להבין מדוע קרסו בה דמוקרטיות ליברליות רבות שעל חורבותיהן שגשגו משטרים פשיסטיים, שהובילו לחורבן של מלחמת העולם השנייה. נסיים חלק זה בחצי המאה השני של המאה ה-20, תור הזהב של הדמוקרטיות הליברליות. בחלק האחרון של הקורס נבחן תהליכים מרכזיים שהתרחשו ברבע המאה האחרונה – הגלובליזציה, המהפכה הדיגיטלית, גלי ההגירה מהעולם השלישי לעולם הראשון, הפוסטמודרניות, עליית הרשתות החברתיות, עליית הפופוליזם – וננסה להבין את הסיבות שבגללן הם תרמו ותורמים להתערערות הדמוקרטיה הליברלית בימינו.
החברה הארץ-ישראלית (תקופת היישוב) והישראלית (תקופת המדינה) התגבשה תוך מפגש ועימות בין שלוש יחידות דוריות דומיננטיות: "החלוץ": דור האבות – דור המייסדים; "הצבר": דור הבנים הראשונים – דור תש"ח; "המתלבט": דור ילידי המדינה – דור "הלוחות השבורים". ;קורס זה עוסק בניתוח משווה בין יחידות דוריות אלה. הקורס נוקט בגישה בין-תחומית המשלבת סוציולוגיה (התיאוריה הדורית), היסטוריה (ניתוח מאורעות מעצבים), פסיכולוגיה (המודל האדיפאלי כבסיס ליצירת זהות) וספרות (טקסטים מעצבי זהות דורית של כל דור) על מנת לבחון את המאפיינים המרכזיים של "החלוץ", "הצבר" ו"המתלבט" כדמויות מפתח בעיצוב פני החברה הישראלית.
עם מהפכת המידע, המנגישה אינפורמציה כמעט לכול וכמעט לכול כיס, פייק ניוז ומגוון ערוצי תקשורת המונים, כושר ההתבוננות הביקורתית של כל אחת ואחד מאיתנו הולך ומתנוון. מטרתו של קורס זה היא לפתח ולתרגל קריאה כזו באמצעות התבוננות וחקר, בחברותא ובאופן עצמאי, במאגר מידע גדול וותיק ברשת, "ויקיפדיה: האנציקלופדיה החופשית". במסגרת הקורס נדון במאגר זה בהקשרים של לימודי היסטוריה, הוראת היסטוריה וחינוך היסטורי, נעמוד על תוכן ואופן הפעולה של המאגר ונכיר את הדינמיקה מאחורי הקלעים. במהלך הסמסטר הסטודנטים והסטודנטיות יגישו תרגילים קצרים ובהמשך יעמיקו את הקריאה הביקורתית בערכים נבחרים, לאור ובזיקה לספרות מחקר בנושא.
אחת המשמעויות של להיות אפרו-אמריקני היא לחוות את החוויה האמריקנית מבפנים ומבחוץ בעת ובעונה אחת. ואמנם, ניתן לומר כי אפרו-אמריקנים רבים הגשימו את "החלום האמריקני" והם אולי אף המייצגים הבולטים שלו. אוכלוסייה מוחלשת שמאות רבות שועבדה והודרה, לא חדלה להילחם על זכויותיה ושברה מחסומים פוליטיים תוך שהעמידה גיבורים אמריקניים גדולים: אינטלקטואליות, פוליטיקאים, משוררות, מנהלים, ספורטאיות, נשיא. בה בעת, גם מגשימי החלום האמריקני מקרב הקהילה האפרו-אמריקנית ידעו שבמובנים רבים הם מגשימים את חלומם של אחרים, חלום שאף נוסח והוגשם על-חשבונם. הקורס יוקדש לעיון בחלום האמריקני כפי שהוא נראה מבעד לעיניהם של אפרו-אמריקניים. ננסה להבין איך נראו פרקי מפתח בעיצוב החוויה האמריקנית – מלחמת העצמאות, מלחמת האזרחים, המשבר הכלכלי הגדול, ועוד – מבעד לעיניים אפרו-אמריקניות ואיך נראית הגשמת החלום האמריקני על-ידי אפרו-אמריקניים הן בעיניי אפרו-אמריקניים והן בעיני החברה הלבנה. בחקירתנו נשען על תעודות היסטוריות, קטעי ספרות, סרטים ותוכניות טלוויזיה, תרבות פופולארית, מוזיקה ועוד.
מקורם של למעלה ממחצית האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל הוא במדינות מוסלמיות. מאז הכיבוש המוסלמי במאות ה-7 וה-8 ובמהלך מאות שנים חיו למעלה מתשעים אחוז מכלל היהודים תחת האסלאם ובשכנות למוסלמים. המפגש עם האסלאם עיצב את הדת והתרבות היהודית: בהלכה, בשפה, בספרות, בקשרים בין קהילות ואף במבנה החברתי. למרות זאת, מעט מאוד נלמד בישראל על עבר זה וכלל יהודי העולם המוסלמי מקוטלגים בשם "מזרחיים". מטרת הקורס ללמד חולייה כל כך חסרה זו בהיסטוריה היהודית, להעניק לישראלים בכלל ולישראלים שמוצאם בעולם המוסלמי היכרות עם עברם המשפחתי ולבחון לעומק מתי התחילה היהדות להתרחק מהיבטים שעוצבו תחת האסלאם ולראות את עצמה כאירופית-מערבית.
בשנים האחרונות ישנו עיסוק היסטורי מחודש בשנות ה-70 של המאה ה-20 בארצות הברית, שמבקר מחדש את התפיסות לגביהן. במקום לראות אותן כ"עשור האבוד" ועידן של ירידה במעורבות פוליטית, היסטוריונים דווקא רואים בהן עידן של מימוש הרדיקליזם הפוליטי של שנות ה-60 וזמן הדגירה של העידן השמרני. תפיסה זו רואה בהן עידן חשוב, בו התעצבו המאפיינים החדשים של אמריקה שהיו עתידים לפרוץ בעידן רייגן: עליית הפמיניזם, זכויות הלהט"ב והתגבשות הקואליציה של ה"ימין החדש". בקורס רב תחומי זה ננסה לעמוד על מאפייניו של העשור בעזרת מקורות מגוונים: ספרות יפה, קולנוע פופולרי, סדרות טלוויזיה וכתבות עיתונאיות. נלמד על האירועים המרכזיים של העשור: מפרשת ווטרגייט דרך משבר הנפט, הגל השני של הפמיניזם והמהפכה המינית, המאבק לזכויות הלהט"ב, ועד לניצחונו של רייגן בבחירות 1970. למידה זו תאפשר לנו למקם את שנות ה-70 בהקשר של התהליכים רבי המשמעות שעברה ארה"ב ברבע האחרון של המאה הקודמת, שיש להם השפעה מכרעת עד לימינו. בין היצירות שיידונו בקורס: הספרים "פחד גבהים" (אריקה ג'ונג), "השחף ג'ונתן ליוינגסטון" (ריצ'ארד באך), "פחד ותיעוב בלאס וגאס" (האנטר תומפסון) והסרטים "כל אנשי הנשיא" (אלן ג'י פאקולה), "נהג מונית" (מרטין סקורסזה), "אחר הצהריים של פורענות" (סידני לומט),"רוקי" (ג'ון אבילדסן).
"חושך", "אפלה" או המקום והזמן שבו התרחשו שינויים מהחשובים ביותר בהיסטוריה שלנו? כשאנחנו חושבים וחושבות על רומנטיקה, (הצעת נישואין), צופים וצופים בסרטים (דיסני ועוד) לוגמים וטועמים בירה, יין וגבינות, אנחנו נוגעות מבלי לדעת באחת התקופות המרתקות בהיסטוריה. בין המאה החמישית למאה ה-15 במשך כאלף שנים, עוצבו גבולותיה של אירופה, צמחו בה הממלכות המרכזיות המהוות את היסוד למדינות האירופאיות המודרניות, ובהן הטירות, הכפרים, השווקים, הקתדרלות והמנזרים. כאשר אנחנו מטיילים ומטיילות באירופה הם נמצאים סביבנו: מבנים ופסלים וגם מסעדות ופאבים ופריטי לבוש. בכל אלה נדון בקורס, וכן בתהליך שבו נולדה אירופה כמושג לאומי, פוליטי ותרבותי. נברר גם מדוע זכתה תקופת ימי הביניים ליחסי ציבור כל כך רעים ולמי היה אינטרס להעלים את חשיבותה? נכיר את התקופה, נקרא טקסטים שנכתבו במהלכה, נכיר מושגים מרכזיים באמנות, נצפה בסרטים ונקרא מאמרים וספרים של מיטב החוקרים. בסיום הקורס נערוך מפגש ייחודי בפאב מרכזי בתל אביב.
קורס מרתוני זה מציע מסע מרתק אל לב תקופת בית שני בירושלים (538 לפנה"ס - 70 לספירה), המשלב לימוד אקדמי עם סיורים באתרים ארכיאולוגיים מרכזיים. הסטודנטים והסטודנטיות יחוו את ההיסטוריה דרך ממצאים ארכיאולוגיים המאירים את חיי היומיום, המבנה החברתי, והאירועים המכוננים של התקופה. הקורס מתקיים במתכונת מרוכזת של שלושה ימים מלאים בירושלים ובסביבתה (כולל לינה), ומאפשר למידה אינטנסיבית ורציפה של הנושא. כל יום יוקדש לנושא מרכזי אחר ולאתרים ייחודיים: ביום הראשון נתמקד בעיר דוד ובמסלול התת-קרקעי עד לקשת רובינסון, ביום השני נעסוק במערכות המים העתיקות ובממצאים במוזיאון ישראל, והיום השלישי יוקדש למערכות המסתור בפארק עדולם והמרד הגדול. הקורס מקנה כלים לשילוב ארכיאולוגיה בהוראת תולדות בית שני, תוך התנסות חווייתית במסלולים תת-קרקעיים, מערכות מים עתיקות ומחילות מסתור.
מרד גטו ורשה, שפרץ ב-19 באפריל 1943, ערב פסח תש"ג, היה גילוי ההתנגדות הרחב, המקיף והידוע ביותר של יהודים באירופה הכבושה במלחמת העולם השנייה, ובסמוך להתרחשותו היה לאירוע מכונן בזיכרון השואה בישראל. במסגרת הקורס נכיר את הסיפור ההיסטורי של המרד ואת סיפוריהם של דמויות מפתח מקרב המורדים, נעמוד על מקומו בזיכרון השואה בישראל ובפרקטיקה שלו כביטוי אולטימטיבי לגבורה בתקופת השואה ונשוחח על הדהודיו בשיח הציבורי בהיבט חברתי ובהיבט פוליטי אז והיום.
בשנת 2013 נפתחה תערוכת ענק במוזיאון חשוב בפריז, הנושא: ההיסטוריה של בית קרטייה, מותג הצורפות הוותיק, מהחשובים ביותר בעולם. הכרטיסים אזלו מהר וגם אלו שזכו לרכוש נאלצו לעמוד שעות בתור עד שהגיע תורם להיכנס. מדוע להציג היסטוריה של מותג תכשיטים במוזיאון חשוב? האם תכשיטים יכולים לספר סיפור היסטורי? בקורס נברר זאת ונעלה שאלות נוספות סביב הקשר שבין תרבות החומרית להיסטוריה של העיר פריז מתכשיטים דרך בתי האופנה הגדולים, והמשך במוסדות הקולינריים והמאכלים ועד ליצירות אמנות ומבנים היסטוריים. נברר כיצד מחקר התרבות החומרית יכול לשפוך אור על צדדים פחות ידועים בהיסטוריה של העיר פריז, לא פעם מדובר בחפצים שעמדו במרכז אירועים ששינו את ההיסטוריה, בחפצים החושפים צדדים מפתיעים בחייהם של האנשים והנשים שחיו בה. נכיר את המחקרים המרכזיים בנושא וכלים מחקריים עכשוויים, נצפה בסרטים, נקרא מקורות ונצא לסיורים וירטואליים בעיר.
יחסית לעכו, יפו, עזה או ירושלים, חיפה היא עיר צעירה. אמנם קיימות עדויות לקיום עתיק בחיפה, אך את חשיבותה קיבלה העיר החל מהמאה ה-18. מאז, היא לא הפסיקה לעבור התפתחות ושינויים, שהפכו אותה לעיר השלישית בגודלה בישראל. קורס זה יציג בפני הסטודנטים והסטודנטיות ענף היסטורי פחות מוכר, היסטוריה מקומית, ובמהלכו נלמד על השינויים שעברו על חיפה במהלך שלוש המאות האחרונות, ביניהם שלושה חילופי שלטון, תיעוש מואץ, שינויים דמוגרפיים דרמטיים והפיכתה לעיר קדושה לדת עולמית צומחת. אולם הקורס לא יסתפק בלימוד תמורות אלה, אלא ינסה להבין את ההקשרים הרחבים יותר, שמהם נבעו. במובן זה המרתון ירתום את ההיסטוריה של חיפה ככלי להבנה, דרך פרספקטיבה מקומית, נושאים רחבים כשקיעת האימפריה העות'מנית, הציונות, המאבק הישראלי ערבי, הסכסוך העדתי, קולוניאליזם ותנועות דתיות. הסביבה הפיזית של חיפה תהיה רקע להוראה, ונקיים את הלמידה בבירת הצפון עצמה.
הקורס יעסוק בכתיבת מסעות וכתיבה של מהגרים ביבשת אמריקה מאז ש"התגלתה" בראשית המאה ה-16 ועד לימינו, כאמצעי להכרת האמריקות והבנה של משמעותן עבור נשים ואנשים שונים, תושבי היבשת הזו ומי שהגיעו אליה מיבשות אחרות. באמצעות מקורות בעברית ובאנגלית מז'אנרים מגוונים - יומני מסע, כתיבה בדיונית, סרט דוקומנטארי ועוד - נעמוד על התגבשותה של יבשת אמריקה כמקום פיזי וקונקרטי, אך גם כאתר סמלי ומדומיין, ועל הפיכתה של ארה"ב לאימפריה עולמית ומוקד משיכה לנוסעות ונוסעים – או, לתפישתה, כמקום מנוון שיש לעזוב אותו, למשל לטובת מקסיקו העתיקה והטהורה. במהלך הקורס נקרא בכתביהם של כותבים מפורסמים דוגמת צ'ה גווארה וג'ק קרואק, אך גם נתוודע לנוסעות ונוסעים ידועים פחות שבאמצעותם נבחן את ההיסטוריה, החברה והתרבות של היבשת מלמטה למעלה ומחוץ לגופי הידע המוכרים. הקורס יעשיר את הידע בנושא ההיסטוריה של האמריקות וייצוגיהן השונים, כמו גם על יחסי הכוח בין החלקים השונים ביבשת ובין תושביהם ותושבותיהן. מבחינה מתודולוגית הקורס יציג שימוש במגוון רחב של מקורות ללימוד היסטוריה ושימוש בפלטפורמה דיגיטלית – מפות גוגל – כדי להמשיג את הקשר בין חוויה המתועדת בטקסטים לתנועה במרחב ספציפי. בתחילת הקורס ובסופו יתקיימו שני שיעורי זום שיאפשרו דיון קבוצתי והעמקה בחומרים.
קורס זה מבקש להתחקות אחר דילמות, סוגיות ומאפיינים הקשורים ליכולתו של אדם ויכולתה של חברה לנתב את דרכם בתוך מציאות מרובת סתירות וניגודים. כל אדם (בין שהוא מודע לכך ובין אם לא), מבקש לנתב את חייו תוך חיפוש המינון הראוי של חלוקת זמן, משאבים חומריים ומשאבים נפשיים בין מתחים מסוגים שונים. מתחים אלה מתקיימים, הן בממד המעשי היומיומי (עבודה מול פנאי, זוגיות מול הורות, קריירה מול משפחה וכו'), והן בממד הרוחני-ערכי (אמונה מול ספקנות, מאבק מול קבלה, המשכיות מול שינוי וכו'). הן במישור האישי והן במישור החברתי ניתן להצביע על מתח מובנה בין אנשים וחברות בכל הנוגע לדרך הראויה להתמודד עם קטבים אלה: יש שאימצו את גישת ה-"או, או" ויש שחיפשו את המינון הנכון לגישת "הגם וגם". מטרת הקורס להתעמק בחלק ממתחים אלה, ולנתח מקרי בוחן בהם ניסתה החברה הישראלית להתמודד עם מתחים אלה: זכרון מול שכחה, מאבק מול השלמה, זכויות מול חובות, אמונה מול ספק, יחיד מול יחד ועוד. בבסיס גישת "אמנות המינון" עומד הרצון ליצירת שיח אינטלקטואלי המאפשר חינוך לחשיבה מורכבת, המבקשת לקרוא תיגר על "שיח הקצוות" הבולט בעיצוב סדר היום העולמי והישראלי.
בקורס נבחן את התהליכים המרכזיים שעיצבו ההיסטוריה של ארצות הברית, למן ראשית תקופת ההתיישבות במאה ה-17 ועד מלחמת האזרחים באמצע המאה ה-19. בהישען על מחקר עדכני ומבעד לתעודות מהתקופה, נעמיק בתהליך התגבשותה של זהות אמריקנית ייחודית ב״עולם החדש״; נבחן את האירועים שהובילו לניתוק מבריטניה; נעמוד על היסודות הפילוסופיים עליהם נבנה המשטר הדמוקרטי בארצות הברית של אחרי המהפכה; נעקוב אחרי תהליכי התיעוש ורעיונות הקדמה שהולידו את הקפיטליזם האמריקני; ונראה כיצד התבססותה של העבדות בארצות הברית הובילה לקרע ולמלחמת אזרחים שהטילה צל כבד על ״הפרויקט האמריקני״. הקורס מניח יסודות להבנת התרבות, החברה והפוליטיקה בארצות הברית מאז ועד היום לצד פיתוח אוריינות היסטורית.
ב-1839 הייתה סין הכלכלה הגדולה בעולם. כמאה שנים מאוחר יותר, לאחר המהפכה הקומוניסטית ב-1949, הפכה למדינה הענייה בעולם, יותר ממדינות אפריקה או דרום מזרח אסיה. כיום חזרה סין למקומה הטבעי והיא הכלכלה הגדולה והחזקה בעולם. למעלה מ-30 אחוז מכל הייצור העולמי מתנהל בסין, והיא מובילה בענפי טכנולוגיה מובילים כייצור שביבים, חלל או אינטליגנציה מלאכותית. אולם ההישג החשוב ביותר של סין הקומוניסטית הוא הוצאת כ-850 מיליון סינים ממעגל העוני והעלאה דרמטית של תוחלת החיים, רמת ההשכלה ורמת הבריאות של כלל האוכלוסייה. למרות שסין היא המדינה המאוכלסת בעולם, למרות עברה הרצוף בן חמשת אלפים שנה ולמרות מקומה בעולם כיום, ההיסטוריה של סין כמעט ולא מוכרת ונלמדת בישראל, ובכלל. המעט שכבר נאמר על סין מוטעה מיסודו ומבוסס על תעמולה אנטי-סינית של אותן מדינות שהחריבו אותה במחצית השנייה של המאה ה-19 ובמחצית הראשונה של המאה ה-20. מטרת הקורס היא לצמצם פער זה ולחשוף את הסטודנטים והסטודנטיות להיסטוריה של סין בתקופה המודרנית ולהציג בפניהם עולם שחורג מהפרספקטיבה המקובלת שמתמקדת במערב בלבד.
הקורס הוא מסע מקיף מבעד לפנורמה המגוונת של הציוויליזציה האנושית. בחלק הראשון נצא למסע מהעת העתיקה ועד ימי הביניים. נעקוב אחרי עמי הים התיכון ושורשיהם בהיבט דתי, משפטי, כלכלי, חברתי ותרבותי. נעסוק במפגש בין התרבות היהודית לתרבות היוונית-רומאית בין כיבוש הארץ על ידי אלכסנדר מוקדון ועד חורבן בית המקדש ב-70 לספירה ומרד בר כוכבא. נכיר את ראשית הנצרות, הניתוק מהיהדות והאופן שבו אומצה כדת השלטת באימפריה הרומית. נדון בנדידת העמים, האימפריה הביזנטית, האסלאם והתפשטותו, ח'ליפות דמשק, ח'ליפות בגדד, המרכז היהודי בבבל, הפאודליזם, המאבק שבין הקיסרות והאפיפיורות, מסעי הצלב ועליית הערים. בחלק השני נצא למסע שעיקרו היכרות עם אירועים, תנועות ותהליכים מרכזיים בעת החדשה, החל מהמחצית השנייה של האלף השני ועד ימינו, בשלושה דגשים: ההבנה שחקר ההיסטוריה אינו עוסק רק בשאלה מה אירע? אלא בעיקר במחלוקות פרשניות לגבי הסיבות, התוצאות והמשמעויות של האירועים והתהליכים; התמקדות גיאוגרפית ביבשת אירופה, שהייתה דומיננטית מבחינה כלכלית, צבאית ותרבותית לאורך רוב התקופה, ובאינטראקציות שקיימה עם יבשות אחרות; שבירה של המחיצות המסורתיות הנהוגות באקדמיה בין היסטוריה יהודית לבין היסטוריה כללית על מנת להבין אותן כפי שהתרחשו בפועל – כלומר, משולבות זו בזו.
מהו מקור היסטורי, וכיצד לגשת אליו? איך להתמודד עם קריאה של מחקר ומה אפשר ללמוד מהערת שוליים? כיצד לחפש מידע, והאם הצ'ט הוא חבר? על שאלות אלה ואחרות נשיב במהלך הקורס, שעניינו הקניית מיומנויות בסיסיות לסטודנטים ולסטודנטיות להיסטוריה בשלב הראשון של הלימודים לתואר לטובת קריאה ביקורתית ובהמשך כתיבת חיבור אקדמי עצמאי. בקורס נצטייד בכלים עיקריים לקריאה של מקורות ראשוניים ושל ספרות מחקר בשדה ההיסטוריה, נתרגל מיפוי ראשוני של טקסט, נכיר את כללי הכתיבה המדעית ונדון ביתרונות ובחסרונות של מאגרי מידע שונים.
היסטוריה היא שפה עם דרכי חשיבה וכללים משלה. כמו כל שפה, נדרש תהליך למידה כדי לרכוש אותה, בו הלומד/ת מפנים/ה את כללי השפה ההיסטורית. מטרתו של קורס זה היא להתחקות אחר רזי השפה ההיסטורית על מנת שנוכל לחשוב, לקרוא, לדבר ולכתוב היסטוריה. בין יעדיו: הקניית מיומנויות לעיבוד, ניתוח סיכום והצגה ביקורתית של מאמרים אקדמיים בהיסטוריה, להציג נושא היסטורי בעל פה באופן מילולי ולכתוב חיבור אקדמי היסטורי על פי כללי הכתיבה הנדרשים.
לשיעור שתי מטרות עיקריות: דיון ובחינת תפקיד המורה להיסטוריה וסדנת עבודה של הסטודנטים והסטודנטיות. נעסוק בשאלות הנוגעות לאופנים השונים של הוראת היסטוריה, לחיבור בין הוראת המקצוע לבין מיומנויות חקר ולמידה, וכן לדיאלוג ולתקשורת בין המורה לבין התלמידים והתלמידות. יחדיו נבחן את תוכנית הלימודים, נכתוב מערכי שיעור ואירועי הערכה, נחשוב על הפרקים המורכבים בתוכנית הלימודים ונשאל מה הופך אותם לכאלה וכיצד ניתן להתגבר על כך, ונדון בנושא מקומה של האקטואליה בלימודי ההיסטוריה. לצד שאלות הקשורות למקצוע נשוחח גם על האופן שבו ניתן לפנות לתלמידים ותלמידות עם לקויות למידה והפרעות קשב. ההתנסות המעשית בשנה זו משמשת כמפגש ראשוני של הסטודנטים והסטודנטיות עם בית הספר ומהווה הזדמנות להתבונן בנעשה במרחב זה בעיניים חדשות, מתוך מבט צופה ולומד שמאפשר לחשוב על הדברים ממרחק מסוים ולתהות באשר לאופן בנייתה של מערכת היחסים בין התלמיד/ה לבית הספר. ההתנסות כוללת מפגשי צפייה, מילוי דוחות רפלקציה על השיעורים שנצפו והעברת שיעור התנסות.
השיעור יעסוק בפיתוח גישות ושיטות להוראת ההיסטוריה, הקניית מיומנויות, אסטרטגיות הוראה ושילוב פרקטיקות שונות. מטרות השיעור: השלמה ועיבוד של ההתנסות המעשית, למידה, התנסות ופיתוח יכולות מקצועיות בהוראת היסטוריה, רכישת דרכי הוראה חדשניות ויצירתיות הכוללות גם שילוב טכנולוגיות מתקדמות, התנסות פעילה הכוללת הוראת עמיתים ועמיתות, היכרות עם מערכת החינוך והתרבות הבית ספרית, דרכי התמודדות עם ניהול כיתה, תקשורת עם תלמידים ותלמידות ודרכי הערכה, למידה מעשירה ומשלימה באמצעות סיורים, ביקור במוזיאון ומפגש עם אנשי ונשות חינוך. ההתנסות המעשית כוללת: צפייה בשיעורים, תכנון שיעורים והוראה בפועל לאורך שנת הלימודים, תוך יישום הפרקטיקות הנלמדות בשיעור דרכי הוראה, קבלת משוב מקצועי והדרכה של מורה מאמן/ת, התנסות בהוראה פרטנית וקבוצות למידה קטנות, השתלבות בתהליכים פדגוגיים חינוכיים בבית הספר כגון: ישיבות צוות, אירועים בית ספריים ופרויקטים ייחודיים.
לימוד היסטוריה והוראתה בארץ, כמו גם במדינות רבות אחרות בעולם, נעשים מזה שנות דור בצילה של אי נחת גדולה - הם לא ממש מצליחים ליצור עניין אצל התלמידים. תלמידים מדרגים אותה כמקצוע הפחות אהוב במערכת השעות שלהם, הם גם לא ממש יודעים אותה. מצב זה של הוראת ההיסטוריה בבית הספר זוכה מזה שלושה עשורים להתעניינות אקדמית רחבה בשלושה כיוונים. האחד קשור בעניין הגובר והולך בזיכרון קולקטיבי, זהות והצגת העבר בתרבות ההמונים; השני קשור בעניין הגובר והולך בהיסטוריה כפי שהיא נלמדת בבתי הספר, מחלוקות סביב ספרי הלימוד ותוכניות לימודים; השלישי קשור במחקר הקוגניטיבי בחינוך שמספק מסגרות מתודולוגיות חדשות לבחינת יכולותיהם שלהתלמידים והתלמידות לחשוב "היסטורית". המחקר האקדמי והעיסוק הפוליטי והציבורי בהוראת ההיסטוריה פתחו אופקים חדשים, דרכי התבוננות רעננות וכלים מגוונים להסתכלות על ההיסטוריה בין כותלי בית הספר. בכל הללו ניתן, באופן גס, לזהות שתי מגמות. האחת מעמידה במרכזה את שאלת ה"מה?" מה הם חומרי הבניין של תוכנית הלימודים, אלו פרקים יכללו בה? האחרת מעמידה במרכזה את שאלת ה"איך?" איך כדאי וצריך ללמד היסטוריה? שתי המגמות הללו יעברו כחוטי שני לאורך הקורס תוך ניסיון לברר כיצד ניתן לחלץ את ההיסטוריה הבית ספרית מן המצוקה בה היא נתונה.
מטרת הקורס היא הכשרת סטודנטים וסטודנטיות להוראת היסטוריה בדגש על זהותם וזהותן כמורים ומורות להיסטוריה בבתי הספר הממלכתיים. הקורס נע בין שני צירים מרכזיים: האחד, אבני היסוד להוראה בכיתה הטרוגנית, וכולל תכנון ובניית שיעורים, עמידה מול כיתה, יצירת שיח משמעותי ומקדם למידה, הערכה מעצבת ועוד. השני, דמות המורה המקצועי/ת להיסטוריה, וכולל מטרות הוראת ההיסטוריה, שיטות הוראה מגוונות, למידה מעודדת חקר, ועוד. כמו כן נעסוק במתח בין יצירת חזון חינוכי מגובש אל מול הגשמתו במציאות חינוכית מורכבת בבתי הספר בחינוך הממלכתי. ההתנסות המעשית מזמנת למידה ויישום של התיאוריות החינוכיות הנלמדות במהלך התואר, לצד חוויה חושית ופיזית של תפקיד המורה בכיתה. מהלך ההתנסות כולל תצפית בשיעורים, בנייה ותכנון של שיעורים והוראה בפועל לאורך שנת הלימודים, קבלת משוב מקצועי והדרכה של המורה המאמנת, התנסות בהוראה פרטנית והשתלבות בתהליכים פדגוגים חינוכיים בבית הספר. כל אלו נועדו לחזק את זהות הסטודנט/ית כמורה, עם ביטחון וזהות חינוכית ברורה.
הקורס מפגיש את הסטודנט/ית עם תוכניות הלימודים בהיסטוריה, המיומנויות הפדגוגיות הנדרשות כמורה להיסטוריה וכן פרקטיקות להוראה משמעותית ומגוונת בכיתה. מטרות הקורס: השלמה ועיבוד של ההתנסות המעשית; למידה, התנסות ופיתוח יכולות מקצועיות בהוראת היסטוריה; רכישת דרכי הוראה חדשניות ויצירתיות הכוללות גם שילוב טכנולוגיות מתקדמות; התנסות פעילה הכוללת הוראת עמיתים ועמיתות; היכרות עם מערכת החינוך והתרבות הבית ספרית, דרכי התמודדות עם ניהול כיתה, תקשורת עם תלמידים ותלמידות ודרכי הערכה. ההתנסות כוללת: צפייה בשיעורי מורה מאמן/ת וסטודנטים/ות עמיתים/ות, תכנון שיעורים והוראה בפועל לאורך שנת הלימודים, תוך יישום הפרקטיקות והמיומנויות הנלמדות בקורס לדרכי הוראה; קבלת משוב מקצועי והדרכה של מורה מאמן/ת; התנסות בהוראה פרטנית בקבוצות למידה קטנות; חונכות אישית; השתלבות בתהליכים פדגוגיים חינוכיים בבית הספר כגון: ישיבות צוות, אירועים בית ספריים ופרויקטים ייחודיים.