תקצירי קורסי בחירה עיוניים

והתפתחותה של תרבות מרובת מסכים. הקורס יבחן את השלכות התהליך על קהלי מדיה צעירים הנחשבים כחלוצים בשימוש במדיה חדשים וכן כקהל מובחן שמחליט באופן עצמאי לגבי הצריכה שלו והשימוש בסוגי מדיה שונים. מטרות הקורס לסקור גישות תיאורטיות ומחקריות שונות המתייחסות לקהלים אלו וכן להתמודד עם שאלות הקשורות לחינוך לאוריינות מדיה ואוריינות דיגיטלית.

קורס מרתוני שהוא חגיגה של הקרנות סרטים ודיון קולנועי בהשתתפות יוצרות ויוצרים המטפלים בקולנוע שלהם בקשר הגורדי (זה שלא ניתן להפרדה ולניתוק) של היחסים בין יהודים וערבים וישראלים ופלסטינים. קשר גורדי מתעצם וגדל בעקבות הטרגדיה והאסון של הטבח של 7 לאוקטובר והמלחמות בעזה מאז צוק איתן. הדיון אודות הקונפליקט והסיכוי להתיר אותו ולמצוא בו תקווה לקיום אחר וחדש יעמוד במרכז השיעור .

האם הקולנוע רק משקף את המציאות או שהוא גם מעצב אותה? האם סרטים יכולים לשנות את המציאות? והאם קיים קולנוע מהפכני באמת? הקורס יציג את הגישות התיאורטיות המרכזיות במחקר הקולנוע והתרבות ביניהן הגישה הפמיניסטית, הגישה המרקסיסטית והגישה הפסיכואנליטית. הסטודנטים יקבלו כלים לניתוח וביקורת של סרטים ובסופו יתבקשו להגיש עבודת סיכום בה ינתחו סרט לבחירתם על פי אחת הגישות.

זמן קצר יחסית עבר מאירועי 7 באוקטובר ועד שאמצעי תקשורת ישראלים שונים החלו להיות מעורבים בתיעוד האירועים והנצחה של הישראלים והישראליות ,שמצאו את מותם באותה שבת. הודות לפרויקטי תיעוד והנצחה אלו החל תהליך עיצוב הזיכרון הקולקטיבי של השביעי באוקטובר. במהלך הקורס נבקש להבין בעזרת דיונים כיתתיים, למידת עמיתים הנחיה והדרכה אישית וכתיבת עבודות סמינריוניות האם יש הבדל בין מעורבות התקשורת הישראלית ביצירת זיכרון קולקטיבי ומה הקשר בין אוטופיה ודיסטופיה.