תקצירי קורסים חטיבה ג' - לימודי חקר ויצירה באוריינות חזותית

הקורס מזמין את הסטודנטים והסטודנטיות לחקור תהליכים של יצירה אישית אוטוביוגרפית, לתרגל נוכחות ופעולה בחלל בזמן אמת, ולפתח יצירת דימוי חזותי מול מצלמה או מול קהל, תוך יצירת חיבורים והקשרים בין היומיומי לאומנותי ובין האישי-פרטי לציבורי-פוליטי. בהיבט המעשי-אמנותי הסטודנטיות/ים יפתחו ויעמיקו את שפתם האמנותית תוך התבוננות במבנה החברתי-תרבותי, ויצרו עבודות אמנות בווידיאו או פרפורמנס חי. בהיבט העיוני במהלך הקורס יקראו הסטודנטיות/ים פרקים או מאמרי מפתח בתחום. בסוף הקורס תוגש מטלה כתובה, הקשורה ונובעת מפרויקט המעשי שביצעו הסטודנטיות/ים. העבודה תהיה רפלקסיבית אודות התהליך היצירתי שנעשה, תוך השענות על מקורות אקדמיים שעוסקים בנושאים של פרפורמנס, וידאו, זהות וחברה.

בקורס זה נערוך סקירה ביקורתית של הקאנון המקובל בזרמי האמנות המודרנית, באמצעות סוגיות העולות מן היצירות ונדונות בטקסטים של ביקורת מגדרית. במהלך המפגשים נבצע קריאות חדשות של נושאים מוכרים בתולדות האמנות המודרנית, ונציע הגות ופרשנות הרווחות בשיח הדיסציפלינרי כיום. במהלך הקורס נבחן שאלות מרכזיות כמו למשל: אילו מגמות חדשות עלו במחצית השנייה של המאה ה- 20 שאפשרו שינוי עמוק ומהותי במעמדן ובמיקומן של אמניות נשים ובתוצרי עבודותיהן. לצד מצגות של יצירות אמנות ישולבו לדיון תיאוריות פמיניסטיות ויידונו תהליכים של התפתחות השיח, לדורותיו השונים – אמנות והפמיניזם הליברלי; הפמיניזם הרדיקלי; הפמיניזם הפסיכואנליטי; הפמיניזם המרקסיסטי; הפמיניזם הפוסט קולוניאלי ועוד. הניתוח הפמיניסטי העכשווי באמנות יראה כי ההגות לא מסתפקת בניתוח ההטיות המגדריות המגמתיות ובחשיפת ההדרה של נשים בתרבות, אלא מתקדמת לעבר צורות תיאורטיזציה מורכבות יותר, שבהן המגדר נחצה ומשתלב עם צירים רבים ומגוונים (בהם אתניות, לאום, מיניות, מעמד, יכולות גופניות ועוד), וכן עם נושאים של מקום וזמן.

הקורס יעסוק בתרבות החזותית בעולם הערבי שבמזרח התיכון, החל מהמאה ה-19 ועד ימינו, עם דגש מיוחד על אמנות פלסטינית עכשווית. הקורס יתבסס על יצירות מתחום הציור, רישום, פיסול, מיצג, מיצב וצילום. בנוסף, יוצגו דוגמאות גם מסוגי אמנויות נוספות, כמו קולנוע, סדרות טלוויזיה, מחול ותיאטרון. במפגשים נבחן את ההקשר הפוליטי המורכב והמשתנה שבו פלסטינים ופלסטיניות חיים, וזאת על פי חלוקה גאוגרפית: כאזרחים בתוך ישראל, בשטחי הרשות הפלסטינית, בגדה וברצועת עזה, וברחבי העולם הערבי ולבסוף מחוצה לו, בדיאספורה העולמית. ניתוח יצירות של אמנים ואמניות ערבים יפתח צוהר בפני הסטודנטים והסטודנטיות להבנת תהליכים חברתיים, תרבותיים ואמנותיים מורכבים בזהותם של יוצרים ערבים ופלסטינים הפועלים במקומות שונים בארץ ובעולם.

בקורס זה נעסוק בהיבטים אוטופיים ודיסטופיים הנקשרים למשבר האקלים הגלובלי. אמנים ואמניות מכל קשת היצירה החזותית – קולנוע, אמנות פלסטית, מחול, תיאטרון, עיצוב וכיוצא בזה – מגיבים בעבודותיהם לסוגיות של קיימות וחיים ברי קיימא (sustainability). יצירות האמנות מנהלות דיון מרובד ומורכב אל מול השיח הציבורי וביחס לכוחות החברתיים-כלכליים-פוליטיים שנכרכים בנושא הבוער והדחוף, הנוגע לנו ולדורות הבאים.

קורס זה מיועד לסטודנטיות/ים במסלול מחקרי הכותבים עבודת תזה. במהלך הקורס נדון במושגים ורכיבים של עבודת תזה, כמו רציונל מחקר, שאלת מחקר, ואתיקה במחקר. נתרגל את הדרכים של בניית סקירת ספרות, כתיבת רקע תיאורטי, ובניית מתודולוגיות מחקר. כמו כן נתרגל שימוש בכלי מחקר ושיטות מחקר, דיון בממצאי מחקר וניסוח של תרומת המחקר. במהלך הקורס כל סטודנט יבסס את הבחירה שלו לתזה. היא/הוא יכתבו את ההצעה בשלבים ויציגו אותה בתחנות שונות במהלך הקורס. חלק מההגשות תתבצענה באמצעות מצגות ייעודיות שאותן נסביר במהלך המפגשים (המפגשים יתקיימו במתכונת של פעם בשבועיים לאורך כל שנת הלימודים).

סדנת עבודת הגמר היא החלק המסיים של תכנית הלימודים לתואר השני באוריינות חזותית. במסגרת הסדנה ילוו המנחות את כתיבת עבודת הגמר באוריינות החזותית – החל מבחירת הנושא, דרך כתיבת ההצעה ועד כתיבת העבודה עצמה. במהלך הסדנה יבחנו האפשרויות השונות לבחירה ולחקירת נושאים וסוגיות מעולמות התוכן החזותי, מתוך הקשרים של חינוך, תרבות ו/או ביצירה, באמצעות מתודולוגיות וכלי מחקר המשרתים את שדה האוריינות החזותית. הנושאים הנבחרים יענו לצרכים המקצועיים של המשתתפים/ות וישאבו את השראתם מתחומי העניין שלהם/ן. הסדנה תשלב בין לימוד עיוני וסדנאי משותף, שיתקיים בהתכנסות במליאה, לבין מפגשי ליווי והנחייה, שיהיו אישיים-פרטניים. טיוטה סופית של עבודת הגמר תוגש עד סוף שנת הלימודים והעבודה הסופית תוגש במהלך הקיץ, ועד פתיחת שנת הלימודים הבאה, לכל המאוחר.

בתחילה היה המסע – התנועה ממקום למקום, חוסר השקט וחוסר המוצא של המקום האחד. התנועה שהובילה את האדם מהבית ומהמשפחה הרחק אל הלא נודע, ומול זה השאיפה של האדם במצוא עצמו בחורבן ובריק, גורם לחיפוש מחדש ומציאת המקום שבלב ובבית החדש. את הסוגיות שנמצאות בלב הקורס נבחן דרך שתי פריזמות עיקריות, שהן שתי תנועות של מסעות – המסע האמריקאי אל הלא נודע והריק, והמסע האירופאי שמבקש בחזרה את הבית, המשפחה, החברה והשפה. הקורס יתקיים במתכונת מרוכזת, כמרתון בן שלושה ימים, שבמהלכו נעמיק בהיבטים תיאורטיים לצד יצירה של עבודה אמנותית וביטוי אישי-יצירתי.

בקורס זה נתנסה במגוון חומרים ודרכי עיצוב בתחומי האמנויות. לצד סקירה של תולדות העיצוב ותכונות של חומרים שבהם נעשה שימוש בתחומי העיצוב והיצירה, סקירה אשר תישען על מקורות טקסטואליים ותיאורטיים, נכנס גם לסדנאות יצירה – סדנת פיסול, סדנת רישום, מחלקת התפירה – כדי לחוות באופן בלתי אמצעי חומרים מסוגים שונים (למשל חימר, טקסטילים וחומרים רכים, וחיבור של חומרים קשיחים). במהלך הקורס יוגשו שתי מטלות ביניים מעשיות שמקור השראתם הוא בסוגיות תמטיות, ובסוף הקורס תוגש מטלה עיונית מסכמת אשר תכלול התייחסות למסגרת תיאורטית רלוונטית (מאמר או פרק מתוך רשימת הקריאה) וכתיבה רפלקסיבית אודות התהליך היצירתי שנעשה לאורך הקורס.

בקורס סמינריוני זה נערוך הכרות עם מילון מושגי יסוד בשפת המופע החזותי, נפתח כלי שיח מקצועיים בנושא התחביר הבימתי והטקסט החזותי, ונקיים הכרות עם סוגיות יסוד בשאלות טקסט-במה-חלל-פעולה-זמן. כמו כן יוקדש זמן לפיתוח יכולת ניתוח וניסוח תובנות חזותיות במופע בימתי, ויכולת מחקר אישי סביב שאלה, נושא או דמות המתייחסים לתחביר החזותי של שפת הבמה. מבחינת תוצרי הלמידה בקורס נעבוד ביחד לבניית מודלים תלת-ממדים הממירים את המושגים הנרכשים בשיעור בהתנסות מעשית, ונשכלל יכולות ניסוח בכתב של צפייה במופע, תוך ניתוח וניסוח השפה החזותית בכלים אקדמיים. כל הסטודנטים/יות חייבים בהצגת רפרט אישי בכיתה, המוכיח יכולת הצגת נושא מקצועי מתחום התחביר החזותי למופע בימתי וכן בהגשת עבודת מחקר סמינריונית בנושאי התחביר החזותי של שפת הבמה (כולל הצגת שאלת חקר, מחקר, מסקנות ורשימה ביבליוגרפיה רלוונטית).

הקורס הסמינריוני משלב בין לימוד תיאורטי-עיוני, צפייה וניתוח של טקסטים חזותיים וכן יצירת סרט אתנוגראפי. נבקש במהלך המפגשים להבין את האפשרויות הטמונות באנתרופולוגיה חזותית ביחס לייצוג של יחידים ושל חברות, הבנת קודים תרבותיים, ופיענוח של דפוסי התנהגות ומרקמים חברתיים. במהלך הקורס נשאל מהם היתרונות של ייצוג באמצעות עדשת המצלמה בהשוואה לאפשרויות ייצוג אתנוגראפיות אחרות? מה מבדיל בין סרטים תיעודיים לקולנוע אתנוגראפי? מהם הכלים המעניקים לקולנוע אתנוגראפי את הכוח שלא תמיד קיים בסרטים חברתיים ופוליטיים? במסגרת הקורס נלמד להשתמש בכלים ושיטות מחקר שונות. כמו כן הקורס ישלב היבט סדנאי-יצירתי שבמהלכו הסטודנטיות והסטודנטים יצרו סרט אתנוגראפי קצר, וכמו כן יתבקשו לכתוב טקסט עיוני המספק רקע והסבר לסרטים בהקשר למסגרות תיאורטיות רלוונטיות.

הקורס הסמינריוני עוסק בשאלות מרכזיות שמעלה המחשבה הפוסט-מודרנית לסוגיה, תוך הבלטה של מושגי הסובייקט והשיח, ובדיקת האופנים השונים בהם באים מושגים אלו לידי ביטוי בתרבות חזותית. מטרות הקורס הינן פיתוח מיומנות בקריאת טקסטים פוסט-מודרניים וביישום צורות מחשבה ביקורתיות. במהלך הקורס ניישם עקרונות תיאורטיים אל מול תחומי אמנות כמו קולנוע בסגנון פוסט-מודרני; ננתח יצירות אמנות פלסטית שמושפעות מהגות פוסט-מודרנית ואף נדון יצירות מחול ותיאטרון שנוצרו בהשפעת המפנה הפוסטמודרני. יצירות האמנות שמקורן במקומות שונים ברחבי העולם – אירופה, אפריקה, ארצות הברית, המזרח התיכון, אסיה ואוסטרליה – ידגימו את השינוי הפרדיגמטי והעמוק שמתחולל בשני העשורים האחרונים באמנות העכשווית. בין היוצרים שידונו הם האמנים הפלסטיים קארה וואקר ויאסומסה מורימורה; הקולנוענים פדרו אלמודובר וטרי גיליאם; אמני המחול פינה באוש ואוהד נהרין, ועוד.