טל שושן
בקורס זה נערך הכרות עם תהליכי עבודה ומחשבה הנוגעים למפגש בן יוצר/ת ובין צורה וחומר. נכיר את כוחה של העשייה (ה-DOING) ונעסוק בתהליכי יצירה ועשייה שבאמצעותם אנחנו פותרים בעיות, מביעים רעיונות ומעצבים את עולמנו.
במהלך הקורס יתאפשרו תהליכי עבודה יצירתיים, אשר יפגישו אותנו עם היכולות המגוונות הגלומות בנו, כמו למשל יכולות החקירה, הגילוי וההמצאה. עם יכולות אלו נפתח את החופש שהן מעניקות ליוצר/ת (בדיקת גבולות של חומר וצורה). בנוסף, נשכלל יכולות של הבנה ופרשנות של התוכן החזותי ושל הרציונאל העולה מתוך העשייה -- תוכן הנוגע באישי, ובאוניברסלי ואשר לוקח חלק בכל היבטי התרבות החזותית שבה אנו חיים.
ד״ר גיא דוביוס
הקורס עוסק בפיתוח החשיבה והיצירה בעולמות הצליל, עבור סטודנטיות שאינן מוזיקאיות או מתמחות בסאונד, דרך שילוב של התנסות מעשית וחקירה עיונית.
החל מהמאה ה19 התפתחויות טכנולוגיות ומחקריות הובילו לאפשרות להתייחסות וחקירה של עולם הצלילים בנפרד מעולם המוסיקה. לפתע עולם שלם של צלילים הפך להיות חומר שאותו אפשר ללוש לסנתז וליצר מחדש, צלילים אלו אינם שייכים בהכרח לכלי נגינה ושירה, ואינם מעוגנים בעולמות התיווי ובמסורות הכתיבה המוזיקליות המסורתיות (עד המאה ה20). לרוב אנחנו נוטים להתייחס לעולם צלילי זה כאל רעש. ההקלטה כמערך רעיוני-טכנולוגי הרחיבה את אפשרויות הייצוג של צלילים, גם כאלו שאינם מצויים בטווח השמיעה האנושית, וגם כאלו שלכאורה אינם קיימים, ופתח פתח לעולם חדש של קומפוזיציה, בו צלילים מאורגנים ומעובדים באופנים חדשים.ה עבור המערכים הטכנולוגיים הללו, וכמובן עבור אמניות וחוקרות אשר עשו בהן שימוש, הצלילים הפכו לחומר פלסטי. אולם הפלסטיות הצלילית דורשת מאיתנו לארגן מחדש את מערך השמיעה וההקשבה שלנו. להבין את החוקיות הסגולית של חומריות זו, אשר מייצרת פרספקטיבה שונה בתוך העולם, מזו של הראייה והמבט. מימד חושי זה, הינו גם מימד פילוסופי ופוליטי, אשר דרכו אנו מקשיבות ומנגנות את העולם בעולם.
הקורס לוקח את השינוי המתואר לעיל כנקודת המוצא להתייחסות אל עולם הצלילים - כחומר. נלמד להכיר את החומר הצלילי דרך התנסויות משחקיות, תרגילי הקלטה, הקשבה, וגם דרך בחינה פילוסופית וביקורתית של יצירות ומעשי אמנות, סיפורים היסטוריים ותופעות שונות בעולם הצלילים. תהליך הלמידה מבקש להקנות לסטודנטיות פרספקטיבה אחרת על חומריות בכלל, פרספקטיבה אשר מעוגנת בעולם הצליל. פרספקטיבה שכזו תתרום ליצירה האישית את היכולת לעבוד עם צליל באופן עמוק יותר שאינו אילוסטרטיבי לדימוי החזותי, אלא מהווה מימד חדש בהתייחסות לעבודת האמנות באשר היא ובכל פרקטיקה אמנותית מחקרית.
פרופ׳ טל דקל
בקורס זה נערוך סקירה ביקורתית של הקאנון המקובל בזרמי האמנות המודרנית המערבית, באמצעות סוגיות העולות מן היצירות ונדונות בטקסטים של ביקורת מגדרית. במהלך המפגשים נבצע קריאות חדשות של נושאים מוכרים בתולדות האמנות המודרנית, נלמד על יצירות שכיום מתקבלות בקאנון האמנותי ונציע הגות ופרשנות הרווחות בשיח הדיסציפלינרי כיום.
במהלך הקורס נבחן שאלות מרכזיות כמו למשל: מדוע כה רבות מיצירות האמנות החזותית (בעיקר ציורים) של התקופה המודרנית מתארות את הגוף הנשי, לרוב העירום; מה באמת בין פורנוגרפיה לאמנות "גבוהה"; מה בחוויה "המודרנית" של פריס של המאה ה- 19 גרם לשגשוג אמנים גברים ולדיכוי ולהשכחה של נשים יוצרות ואילו נושאים וסגנונות בכל זאת יצרו האמניות בתקופה הנדונה; אילו מגמות חדשות עלו במחצית השנייה של המאה ה- 20 שאפשרו שינוי עמוק ומהותי במעמדן ובמיקומן של אמניות נשים ובתוצרי עבודותיהן, ועוד.
לצד הצגה וניתוח של יצירות אמנות ישורגו לדיון תיאוריות מגדר ופמיניזם ויידונו תהליכים של התפתחות השיחים הללו, לדורותיהם השונים -- אמנות והפמיניזם הליברלי; הפמיניזם הרדיקלי; הפמיניזם הפסיכואנליטי; הפמיניזם המרקסיסטי; הפמיניזם הפוסט קולוניאלי ועוד. הניתוח הפמיניסטי העכשווי באמנות יראה כי ההגות לא מסתפקת בניתוח ההטיות המגדריות המגמתיות ובחשיפת ההדרה של נשים בתרבות אלא מתקדמת לעבר צורות תיאורטיזציה מורכבות יותר, שבהן המגדר נחצה ומשתלב עם צירים רבים ומגוונים (בהם אתניות, לאום, מיניות, מעמד, יכולות גופניות ועוד) וכן עם נושאים של מקום וזמן.
לקראת סופו של הקורס תוזמן מרצה-אורחת, היוצרת אמנות שנוגעת לסוגיות שונות של מגדר שנדונו ועובדו במהלך הקורס. מפגש זה יפרה את החומרים שנלמדו במהלך הסמסטר, ויעורר זוויות חשיבה אלטרנטיביות ומשלימות אודות הפרקים שנלמדו בכיתה.
ד"ר הדרה שפלן קצב ופרופ׳ טל דקל
הקורס, אשר משמש כקורס ממיין לקראת מסלול עבודת גמר מחקרית (תזה), עוסק בחשיבה חזותית ובשאלות מרכזיות שמעלה המחשבה הפוסט-מודרנית לסוגיה, תוך הבלטה של אופני ביטויָים בתרבות החזותית ולצרכי אוריינות חזותית ("קריאת" טקסטים חזותיים, מכל סוגי האמנויות -- קולנוע, תיאטרון, מחול, אמנות פלסטית, עיצוב ועוד).
מטרות הקורס הינן פיתוח מיומנות חקירה חזותית ויישום צורות מחשבה ביקורתית ו'קריאה' משוכללת של טקסטים חזותיים, דרך קריאת טקסטים פוסט-מודרניים ומאמרי יסוד בחשיבה חזותית. במהלך הקורס ניישם עקרונות תיאורטיים על תחומי אמנות חזותית כמו קולנוע בסגנון פוסט-מודרני; ננתח יצירות אמנות פלסטית שמושפעות מהגות פוסט-מודרנית ונדון ביצירות מחול ותיאטרון שנוצרו בהשפעת המפנה הפוסטמודרני. יצירות האמנות שמקורן במקומות שונים ברחבי העולם -- אירופה, אפריקה, ארצות הברית, המזרח התיכון, אסיה ואוסטרליה -- ידגימו את השינוי הפרדיגמטי והעמוק שמתחולל בשני העשורים האחרונים באמנויות העכשווית מהמודרניזם לפוסט מודרניזם, לקראת אוריינות חזותית בחינוך בגישה גלובלית מעודכנת שעושה שימוש בספרות עדכנית בתחום דעת המתפתח של אוריינות חזותית בדגש חברתי.
בין היוצרים שבאמצעותם נדגיש שיטות בחשיבה חזותית מפרספקטיבה של תיאוריות פוסט מודרניות הם האמנים הפלסטיים קארה וואקר ויאסומסה מורימורה; הקולנוענים פדרו אלמודובר וטרי גיליאם; אמני המחול פינה באוש ואוהד נהרין, ועוד.
ד״ר יוני ניב
קורס המשלב היסטוריה, תיאוריה ביקורתית ופרקטיקה, ועוקב אחר התפתחות היחסים בין טכנולוגיה, אמנות ותודעה מסוף המאה ה-19 ועד לעידן הדיגיטלי.
בחלקו הראשון של הקורס, ננהל 'חפירה ארכיאולוגית' בהשראת הגותו של פרידריך קיטלר. נעקוב אחר האופן שבו טכנולוגיות המדיה המכוננות של המודרניות – הפונוגרף, הסרט ומכונת הכתיבה – יצרו מערכות נפרדות של רישום, אחסון ושידור, וכיצד ההפרדה ביניהן עיצבה את שדות האמנות, הספרות והמוזיקה של אותה התקופה.
בחלקו השני של הקורס, נבחן את ההתכנסות הגדולה אל המרחב הדיגיטלי ואת השלכותיה. נדון בחומריות החדשה של המדיה (שרתים, כבלים, קוד), נחקור את מעמדה של הבינה המלאכותית כ'הוויה מדברת' אוטונומית, ונפענח את תחושת ה'אל-ביתי הדיגיטלי' (The Digital Uncanny) הנוצרת במפגש בין האנושי והמכונה. דרך ניתוח אמנות עכשווית, נשאל כיצד אמנים מגיבים ומעצבים את תנאי הקיום הפוסט-אנושיים של ימינו.
ד"ר אלה באואר, תמי ליברמן
בשיעור זה נבקש להבין את האפשרויות הטמונות באנתרופולוגיה חזותית בכל הנוגע לייצוג יחידים וחברות, קודים תרבותיים, דפוסי התנהגות ומרקמים חברתיים: מה היתרונות של ייצוג באמצעות עדשת המצלמה בהשוואה לאפשרויות ייצוג אתנוגראפיות אחרות? מה מבדיל בין סרטים תיעודים לקולנוע אתנוגראפי? מהם הכלים המעניקים לקולנוע אתנוגראפי את הכוח שלא קיים בהכרח בסרטים חברתיים ופוליטיים?
במסגרת השיעור נלמד להכיר תיאוריות וייצוגים וויזואליים מגוונים של בני אדם החיים בתבניות תרבותיות וחברתיות שונות. כך גם נלמד להשתמש בכלים ושיטות המחקר שהתפתחו במהלך השנים בהם קיים תחום זה. השיעור משלב בין לימוד תיאורטי-עיוני , צפייה וניתוח טקסטים חזותיים שונים ויצירת סרט אתנוגראפי קצר בשילוב עם כתיבת עבודת סמינר המספקת רקע לסרט ומנתחת אותו.
יאיר ברק
הקורס ״מחשבות על צילום״ מבקש למצוא במדיום הצילום, כלי למחקר חזותי ולביקורת תרבות וחברה. במהלך הקורס נעסוק בטקסטים תיאורטיים ובאמצעותם נאפיין את מופעי הצילום השונים בעידן הנוכחי. הקריאה והדיון המשותף יעניק לסטודנטים כלים ביקורתיים באמצעותם ישכללו את המבט על הדימוי הצילומי.
בנוסף להיבט התיאורטי-עיוני נוסיף גם היבט מעשי-יצירתי ונצא למטלות של התנסות ביצירת צילומים, על מנת לייצר פעולות אמנותיות המיישמות הלכה למעשה את הכלים הביקורתיים שהעניקה לנו הקריאה העיונית-ביקורתית.
פרופ' אבנר פיינגלרנט
מרתון עיוני-מעשי שמציע התבוננות מעמיקה בתפיסות ותיאוריות של מסע דרך קולנוע שירה וספרות והתנסות מעשית בכתיבה, צילום ועריכה של רגעי מסע. במרכז הקורס היכרות עם תיאוריות של סרטי המסע האירופיים אל מול סרטי הדרך האמריקאים. האתוס של סרטי הדרך האמריקאים ללכת לריק ואל האבדון, דרך האוטו סטרדות הגדולות והריקות, שחוצות את מדבריות אמריקה, הוא המוטיב המרכזי של הקולנוע האמריקאי בז'אנר ייחודי זה. הביטוי של הנפש היוצאת לחופשי ולריק ורק שם היא תמצא גאולה לנפשה עומד בסתירה מוחלטת לאתוס האירופי של החזרה לחברה ולתרבות, הכניסה לחברה, על פי הטרמינולוגיה של לאקאן. סרטי המסע בקולנוע האירופי, מתכתבים עם המיתוס הקדום של האודיסיאה של הומר, שגם בה המוטיב המרכזי של אודיסאוס, נווד למוד מלחמות שחוזר הביתה לממלכתו לאיתקה. מיתוס מכונן זה של כניסה לחברה ולתרבות מעצב על פי קריאה זו את המאפיינים של סרטי המסע בקולנוע האירופי, 2800 שנה לאחר הופעתו. מה הקשר בין האודיסאה לסרטי המסע בקולנוע האירופאי, כיצד האתוס של עזיבת התרבות האירופאית והקמת אמריקה מעצבת את ז׳אנר סרטי הדרך בקולונע האמריקאי. תיאוריה פסיכואנליטית ל מסע שגיבוריהם מחפשים משמעות וגם כאשר אין מוצא, נחשפת נפשם, שנאבקה כנגד כל הסיכויים.
הקורס מתקיים במתכונת של מרתון בן שלושה ימים בין השעות 11 ועד לשעה 19 בכל יום. במהלך המפגשים ינתנו מטלות של כתיבה וצילום שתהיינה ביחס ובהקשר ללמידה התיאורטית.
ד״ר יוני ניב
המרחב העירוני הוא זירה בה החוויה החושית אינה ניטרלית אלא מעוצבת על ידי כוחות פוליטיים, חברתיים ואסתטיים. קורס זה בוחן את הקשרים הסמויים בין אסתטיקה, פוליטיקה ופדגוגיה במרחב העירוני של תל אביב. מתוך נקודת מוצא שלפיה כל מרחב מחלק את החושי — כלומר, קובע מי ומה ייראה, יישמע, יורגש וייחשב לבעל משמעות — נבקש לחשוף את המבנים הללו ולערער עליהם באמצעות מחשבה ביקורתית ופעולה אמנותית.
המסגרת הרעיונית המרכזית של הקורס היא מושג "חלוקת החושי" של ז'אק רנסייר, המשמש ככלי לניתוח האופנים בהם סדרים חברתיים מתגלמים במראות, קולות, חומרים, ותנועות. את המושג הזה נפגיש עם פרקטיקת השוטטות העירונית של ולטר בנימין כמתודולוגיה של חקירה ביקורתית, לעיתים גופנית, של העיר. השוטטות כאן איננה בריחה אלא חדירה: מבט מקרוב, מהלך בתוך השבר, פעולה אמנותית בשולי הנראה והמותר.
הקורס ינוע בתנועה ספירלית מהפנים אל החוץ: נתחיל במיפוי המרחב המיידי של מוסד הלימודים עצמו, נעבור לחקירה של השכונות הסובבות אותו, ונגיע עד מוקדי כוח תרבותיים בעיר — מוזיאונים, גלריות, זירות מסחר — כמו גם למרחבים של הדחקה, שוליים ועוני. הסטודנטיות.ים יתבקשו לתעד, להקליט, לאסוף חומרים, לפתח עבודות שוטטות-מחקריות, ולחבר בין תיאוריה, מרחב וחומר.
הילה בן ארי
סדנה רב תחומית המבוססת על מבט רפלקטיבי ומעמיק אל תוך המרחב הביוגרפי. הסדנה מהווה פלטפורמה ליצירה ומחקר השואבים מתוך המאגר האוטוביוגרפי, ממכלול הזיכרונות, החומרים, הדימויים, המראות והקולות שגלומים בו. דרך נקודת מוצא זו, תגבש כל סטודנט.ית פרויקט אמנותי או עיוני. התהליך הלימודי יבקש לעורר הקשרים חדשים, לבחון מחדש נרטיבים אישיים ותרבותיים ולהעלות שאלות הנוגעות לזהות, לגוף ולחומר. היצירה במסגרת הסדנה פתוחה לכל המדיות. השיעורים יתבססו על מפגשי שיח קבוצתיים והנחיה אישית בפיתוח הפרויקט.
ד״ר יוני ניב
סדנה זו נועדה ללוות את הסטודנטיות והסטודנטים בתהליך כתיבת עבודת הגמר – עבודה עיונית או רפלקטיבית־אמנותית המסכמת תהליך למידה, חקירה ויצירה שהתפתח לאורך התואר. הסדנה תעניק כלים לחשיבה מושגית, לניסוח שאלות, לבניית מבנה ברור, וחידוד הקול האישי־עיוני של הכותב.ת. בנוסף, נתמקד גם בטכניקות של כתיבה, עריכה וקריאה הדדית, ובמפגשים אישיים וקבוצתיים שיאפשרו תהליך ליווי מעמיק ופרקטי.
לקראת סיום הסמסטר, ייערך רפרט בעל־פה שבו כל סטודנט.ית יציג.תציג את עבודת הגמר שלה.ו בפני הקבוצה. הצגה זו מהווה הזדמנות לחשוב בקול, לנסח את עיקרי המהלך, ולהתמודד עם שאלות ומשובים מחברי הקבוצה ומהמרצה.
פרופ׳ טל דקל, ד״ר יוני ניב
קורס חובה למסלול תזה
בקורס זה נבקש להדגיש את הקשרים הקיימים בין האומנויות השונות – תיאטרון, קולנוע, אמנות פלסטית, מחול ועיצוב, מפרספקטיבה חושית בעקבות תיאוריות של "המפנה החושי" (The Sensorial Turn), כולל דוגמאות של תופעות חדשות כמו ASMR.
בחלק הראשון של הקורס נתמקד בשאלות כמו "מהי חשיבה ויזואלית", שהינו מונח אשר הוטבע על ידי ההוגה רודולף ארנהיים בסוף שנות השישים של המאה העשרים, ומצביע על היסודות בחשיבה האנושית – למשל יצירת קונספטים וקטגוריות, יצירת הבדלים, מציאת הקשרים – שהינם נטועים באופן אינהרנטי בפרספציה, ונבחן מהו יחסה לחושים אחרים. עמדה זו התבססה בעשורים הבאים וכיום התיאוריות אודות חשיבה חזותית התרחבו והן עומדות על חשיבותה של הפרספציה האנושית הכללית, המשולבת בחשיבה חזותית וסנסורית רחבה, וישנה כתיבה נרחבת על חשיבותן עבור החשיבה האנושית ודרכיה באופן כללי.
במהלך הקורס נחווה את ההיבטים השונים של חשיבה חזותית המערבת חושים וקוגניציות שונות, הן בראיה היסטורית והן בראי של תיאוריות עכשוויות: החל ברובד הפיזי-אופטי, עבור לאופן שבו המוח שומר מידע (קשר עין-מוח; אופני שמירת מידע ודימויים מנטאליים), משם אל בחינת התפקיד שממלאים דימויים ביצירת מושגים אבסטרקטיים, והלאה משם אל דיון בקשרים שבין שפה חזותית וחשיבה חזותית. נושאים אלו יביאו אותנו לדיונים במאפיינים המגוונים והשונים של חשיבה חזותית שיאפשרו התעכבות על סוגיות שונות כמו למשל מהן ההשלכות הפרקטיות של השימושים בחשיבה חזותית וכיצד אפשר לפתח כלים ללמידה ביקורתית ויצירתית בהקשר חינוכי ואמנותי, בשילוב עם חושים אחרים. לאחר פרישת תשתית תיאורטית זו הקורס יתמקד בתכנים המשותפים לתחומי האמנויות החזותיות ויתבצע יישום יצירתי של עקרונות ממחקרים העוסקים בתהליכי הכרה ותפיסה חושית באמנויות, בעיקר שילוב תפיסה חזותית עם תפיסה גופנית-מישושית ושמיעתית.
פרופ׳ טל דקל
קורס חובה למסלול תזה
קורס זה מיועד לסטודנטים במסלול תזה. המפגשים הם פעם בשבועיים, במהלך כל השנה. המפגשים יתקיימו בפלטפורמות שונות: מפגשים קבוצתיים, מפגשים אישיים, הנחייה אישית מקוונת. הקורס מלווה באתר מוודל (moodle), אליו יועלו חומרי הקורס והתרגילים.
במהלך הקורס הסטודנטים מקבלים ליווי בכתיבת הצעה לתזה. בקורס נדון במושגים של רציונל מחקר, טענת מחקר, שאלת מחקר, אתיקה, סקירת ספרות, רקע תיאורטי, בניית מתודולוגיות מחקר, כלי מחקר, שיטות מחקר, ממצאי מחקר, תרומת מחקר, ביבליוגרפיה, תכן עניינים. במהלך הקורס כל סטודנט יבסס את הבחירה שלו לתזה. הוא יכתוב את ההצעה בשלבים ויציג אותה בתחנות שונות במהלך הקורס. חלק מההגשות תתבצענה באמצעות מצגות ייעודיות.
סמסטר ב' נתמקד בעבודה פרטנית. יש להגיש מתווה להצעה לתזה עד סוף סמסטר א'. המתווה הינו מסמך בהיקף של שניים-שלושה עמודים הכולל תיאור קצר של נושא המחקר, מטרותיו, השאלות שבהן יעסוק המחקר, אופי העבודה, לוחות זמנים ורשימה ראשונית של מקורות. המתווה להצעה יוצג בפני וועדה אקדמית. המשך הלימודים בקורס בסמסטר ב' מותנה באישור הוועדה.
עד סוף סמסטר ב' יש להגיש טיוטה להצעה. כמו כן יש צורך להגיש בקשה לוועדת אתיקה במקביל לכתיבת ההצעה, עד סוף סמסטר ב'.