מפרי עטו של סגל הפקולטה

איימי גרנאי: Thomas Holcroft’s Revolutionary Drama: Reception and Afterlives, Lewisburg, PA: Bucknell University Press, 2023

A key figure in British literary circles following the French Revolution, novelist and playwright Thomas Holcroft promoted ideas of reform and equality informed by the philosophy of his close friend William Godwin. Arrested for treason in 1794 and released without trial, Holcroft was notorious in his own time, but today appears mainly as a supporting character in studies of 1790s literary activism. Thomas Holcroft’s Revolutionary Drama authoritatively reintroduces and reestablishes this central figure of the revolutionary decade by examining his life, plays, memoirs, and personal correspondence. In engaging with theatrical censorship, apostacy, and the response of audiences and critics to radical drama, this thoughtful study also demonstrates how theater functions in times of political repression. Despite his struggles, Holcroft also had major successes: this book examines his surprisingly robust afterlife, as his plays, especially The Road to Ruin, were repeatedly revived worldwide in the nineteenth century.

לפרסומים נוספים לחצו כאן

אמנון יובל ודפנה יצחקי (עורכים). דיו כתובה על נייר מחוק: חינוך בישראל והסכסוך היהודי-ערבי. תל אביב: הוצאת רסלינג, 2022.

מהם העקרונות החינוכיים והפילוסופיים שראוי לפעול לאורם במציאות רוויית קונפליקטים? כיצד מיוצג הסכסוך היהודי-ערבי בתוכניות לימודים ובספרי לימוד בישראל? מהו הקשר בין הפרדיגמות החינוכיות הדומיננטיות בישראל לבין ההתייחסות הדלילה לסכסוך זה בבתי הספר? כיצד ההפרדה הכמעט מוחלטת בין יהודים לערבים במרחב הציבורי בישראל מעצבת את הנתק ביניהם גם במרחב החינוכי? אילו נקודות מגע חינוכיות מתקיימות למרות זאת בין שתי קבוצות אלה ובין השפה העברית לשפה הערבית? מהם מאפייניה הייחודיים של הוראת השפה הערבית בבתי הספר ומנין הם נובעים? מהי נקודת המבט של ילדים על הסכסוך? באיזו מידה מפגשים קבוצתיים בין יהודים לערבים עשויים לשנות תפיסות עומק של משתתפיהם?

מטרתה של אסופת המאמרים דיו כתובה על נייר מחוק היא לחקור את הזיקות המגוונות והחמקמקות שמתקיימות בין החינוך בישראל לבין הסכסוך היהודי-ערבי, ולשרטט תמונת מצב עדכנית לגביהן. חלק ממאמרי הספר הם אמפיריים, ואילו אחרים מציעים מבט תיאורטי יותר; חלקם מתמקדים במקרה מבחן קונקרטי, ואחרים מתארים תמונה רחבה או מציעים סינתזה ביקורתית של מושא המחקר. רבים מהם מציירים תמונה קודרת של פני הדברים, הן בעבר והן בהווה, וראייה פסימית ביחס להתפתחויות העתידיות. עם זאת, המחקרים המוצעים כאן מגלמים גם תקווה לשינוי – בין אם דרך אזכורים של נקודות אור זעירות שעשויות להזניק אותנו למציאות אחרת, ובין אם באמצעות מבט מפוכח על המציאות שמהווה שלב ראשון, הכרחי, בדרך לתיקונה.

העורכים:

ד"ר אמנון יובל הוא היסטוריון המתמחה בתקופת המהפכה הצרפתית, וכן חוקר של נקודות מפגש בין חינוך לפוליטיקה; משמש כראש תוכנית התואר השני בהוראת מדעי הרוח בגישה רב-תחומית במכללת סמינר הקיבוצים.

ד"ר דפנה יצחקי היא בלשנית ומרצה במחלקה לאנגלית במכללת סמינר הקיבוצים. מחקרה עוסק ברב-לשוניות ורב-תרבותיות בחינוך ובהוראה בהקשרי קונפליקט; לאחרונה מתמקדת ביישום הדגם הצפון-אירי של לימוד משותף בישראל.

לפרסומים נוספים לחצו כאן

 

 

אסנת זינגר (עורכת), שאר רוח: מאמרים במדעי הרוח והאמנויות ובהוראתם. תל אביב: הוצאת רסלינג, 2022.

אסופת המאמרים אשר לפניכם קורעת צוהר לעולמות שונים וליצירות שונות – למן מדיאה ועד בטהובן, למן סיפורי המקרא ועד ויקטור הוגו. ריאיון מקיף שקיים שי פרוגל עם מנחם ברינקר (ז"ל) פותח את האסופה. הריאיון נסב בעיקרו על חקר מדעי הרוח והוראתם, והוא עומד על אופיים הרב-תחומי בהשוואה לאופיים המתודולוגי והדיסציפלינרי של מדעי הטבע. בשיחה זו בוקעת רוח מחשבתו הייחודית של ברינקר – זהו ככל הנראה הדבר האחרון בכתובים שנותר מאיש הרוח הדגול.

לצד זאת כלולים בספר מחקרים במגוון רחב של נושאים במדעי הרוח והאמנויות, בדגש על רב-תחומיות, לפי השערים הבאים: שער הרוח, שער הספרות הקלאסית והמקרא, שער הספרות המודרנית, שער ההיסטוריה והוראתה, וחינוך לשוני, שער המוזיקה והאמנות החזותית. התוכנית להוראת מדעי הרוח בגישה רב-תחומית לתואר שני במכללת סמינר הקיבוצים וקבוצת המחקר שלה היו המסד לצמיחתה של אסופת מאמרים זו. זו תוכנית עשירה בתכניה, מרחיבה אופקים ומטפחת סקרנות אינטלקטואלית, מעצימה את הרוח, אך בד-בבד גם קשובה לקולות הבוקעים משדה החינוך ולדופק של שדה ההוראה.

שאר רוח פונה לכל מי שחפץ להעפיל אל הר הליקונאס (הליקון אשר ברכֶס פרנסוּס) – הר ההשראה שבו שוכנות לפי המיתולוגיה היוונית המוזות, אלות המדעים והאמנויות.

עורכת הספר, ד"ר אסנת זינגר, מרצה בפקולטה למדעי הרוח במכללת סמינר הקיבוצים, עוסקת בספרות המזמורית, בפואטיקה של הסיפור המקראי ובסיפורי המקרא בראי הספרות המודרנית; כיהנה כראש התוכנית להוראת מדעי הרוח בגישה רב-תחומית לתואר שני במכללת סמינר הקיבוצים.

לפרסומים נוספים לחצו כאן

 

 

 Yitzhaki, D., Gallagher, T., Aloni, N. & Gross, Z. (Eds.) (2022) Activist Pedagogy and Shared Education in Divided Societies: International Perspectives and Next Practices. Brill

Collaborative engagement between activist academics from Israel and Northern Ireland highlighted the challenges and potential of working through education to promote shared learning and shared life in divided societies. Following these initial explorations, the volume brought together educationalists from Europe, the United States and South Africa to widen the range of experience and insights, and broaden the base of the conversation. The result is this book on the role of shared education, not only in deeply divided societies, but also in places where minorities face discrimination, where migrants face prejudice and barriers, or where society fails to deal positively with cultural diversity. Together, the contributors challenged themselves to develop theoretical and practical paradigms, based on practical knowledge and experience, to promote activist pedagogies. Their shared purpose was to work for more humane, just and democratic societies, in which education offers genuine hope for sustained transformational change.

The four main themes around which the book is organized are: educating for democratic-multicultural citizenship, models of shared learning, nurturing intercultural competencies, and reconciling dialogue in the face of conflicting narratives. The book draws on a wide range of international perspectives and insights to identify practical strategies for change in local contexts.

לפרסומים נוספים לחצו כאן

הדס שבת נדיר, תיק מספר אפס

יצירתו של דן פגיס (1930 – 1986) היא מעמודי התווך של הספרות העברית החדשה. שיריו זכו לתהודה רבה מצד הקוראים והחוקרים, אך עדיין רב בהם הנסתר על הנגלה. ספר זה מבקש בראש ובראשונה להוציא לאור את יצירותיו שטרם כונסו, ביניהן שירים גנוזים, ובכך לתרום לחקר יצירתו. מלבד שיריו, כולל הספר שני פרקי מחקר העוסקים ב״סוד הביוגרפיה״ של פגיס; פענוח הסוד נעשה תוך דיון ספרותי ביצירתו. הפרק הראשון מתמקד בשירתו ואילו השני מבקש להתחקות אחר עקבותיו מילדותו ועד לעלייתו ארצה. פרק מחקר נוסף שופך אור על היבטים פואטיים של שירתו הגנוזה. בספר משולבים דימויים חזותיים המתפרסמים כאן לראשונה: כתבי יד ומכתבים גנוזים, מסמכים, תעודות, תמונות נשכחות ועוד.

לפרסומים נוספים לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 

חגית הלפרין, המאסטרו – חייו ויצירתו של אברהם שלונסקי. תל אביב: הוצאת ספרית פועלים- הקיבוץ המאוחד ומרכז קיפ לחקר הספרות והתרבות העברית, אוניברסיטת תל-אביב, 2011.

אברהם שלונסקי (1900- 1973) נחשב לאבי השירה הארצישראלית המודרניסטית, "המאסטרו" – כפי שכונה בהערצה המלווה לעתים בנימה אירונית. שלונסקי הקרין תדמית של משורר בוהמיין, מלא הומור ושופע חידודי לשון. אולם הוא היה גם איש עבודה השוקד על שיריו ועל תרגומיו המופלאים. משורר רב-פעלים, ממחדשי הלשון העברית, עורך מחונן, כתב ספרי ילדים וכן תרם ליציקת יסודותיו של התיאטרון בארץ. שלונסקי היה מעורה בחיי התרבות, ממייסדי הוצאת 'ספרית פועלים' ו'צוותא', משורר שנטל חלק במאבקים לשינוי פני החברה.

ביוגרפיה זו בוחנת את דמותו כמרדן הגדול והבנאי הגדול של הספרות העברית, מי שניתץ את מוסכמות השירה ה"קלאסית" ומצד שני הכיר בחשיבות ה"אבות" ורצה להמשיך את השושלת. המחצית הראשונה של חייו היא סיפור של פריצת דרך: משורר חדשן, מלא מרץ ותנופת נעורים שאצה לו דרכו אל הפסגה בנסותו לרשת את מקומו של ח"נ ביאליק. משורר אינדיבידואליסט שבחר להשפיע באמצעות חבורות ספרותיות מלוכדות, אדם שהצליח להציב את הספרות והסופרים במקום מרכזי ולהוכיח לחברה החלוצית כי בניית מרכז תרבותי חשובה לא פחות מבניינה החומרי של הארץ.

בפרק המסיים – הסוקר בתמציתיות את המחצית השנייה של חייו – ניתן לראות את השינויים שחלו ביצירתו ובהשקפת עולמו: הסער והפרץ התחלפו בפיוס ובהשלמה והיחס לברית המועצות ידע תהפוכות משלילה לחיוב ומחיוב לביקורת. על מעמדו כמשורר וכמתרגם קמו עוררים.

בביוגרפיה נחשפים לראשונה שירי נעורים של שלונסקי וכן חומרים ארכיוניים המגלים את השפעתה של משפחת שלונסקי רחבת- האופקים ובעלת השורשים החב"דיים על עולמו הרוחני.
הביוגרפיה מבקשת להחזיר חוב אבוד ליוצר מרכזי בתרבות העברית ולתאר את סיפור חייו ויצירתו בהקשרים ספרותיים, היסטוריים וחברתיים.

לפרסומים נוספים לחצו כאן

חלי טל שלם, את לא לבד. תל אביב: עיתון 77, 2021.

כל אחד צריך

כָּל אֶחָד צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ חַמָּנִית בַּמְּגֵרָה,

סָמוּךְ לַכַּדּוּרִים, עָלִים פְּזוּרִים מְיֻבָּשִׁים

כְּמוֹ גַּפְרוּרִים, עִם רֹאשׁ שָׁחֹר

הַנִּתְחָבִים מִבְּלִי מֵשִׂים אֶל הַקֻּפְסָה.

וּמִן הַכִּיס בְּשַׁיָּרָה הוֹלְכוֹת לְאִבּוּד נְמָלִים, מִלִּים

וְכוֹכָבִים נוֹפְלִים 

בִּפְנִים

את לא לבד הוא ספר השירים השני של חלי טל שלם – ביבליותרפיסטית ומדריכה, מרצה, מורה לספרות ומלווה תהליכי כתיבה. שיריה פורסמו במוסף "תרבות וספרות" ובמוסף "גלריה" של עיתון "הארץ", בכתבי העת "מאזניים", "הליקון", "משיב הרוח" ובבמות נוספות. כמו כן הוצגו שיריה בתערוכות שונות.

הספר זכה בתמיכת קרן י.ל. גולדברג לתרבות וספרות והקרן לקידום היוצר של אקו"ם.

לפרסומים נוספים לחצו כאן

 

 

 

חנה קהת, ח'. משהפכה תורה לתלמוד תורה – תמורות באידיאה של תלמוד תורה בעין המודרני, הוצאת  כרמל ירושלים, 2016.

זיכרון משחר ילדותי: מנגינה ערֵבה של לימוד התורה של אבי מתמזגת בשנתי, בשעות קסומות   בטרם עלה הבוקר. את אבי כמעט שלא זכיתי לראות במשך ימות השבוע. לפנות בוקר, לאחר שכבר למד שעה ארוכה, היה יוצא לבית המדרש לתפילת ותיקין וחוזר בשעת לילה מאוחרת, כשאני כבר ישנתי. כך היה אבי הלומד, הנעדר הנוכח ביותר בחיינו. מסור כל כולו ללימוד התורה, לא נמצא עמנו בבית, אך ממלא את תוכן חיינו בתכלית הראויה ביותר עלי אדמות. על קרקע זו נולדה הכמיהה להבין את הסוד, את האידאה  שבעבורה בוחרים רבים וגם רבות להקריב כה הרבה מחייהם בעולם הזה.

מן המעגל האישי והחברתי שבו  צמחתי, מורשת ליטאית למדנית מובהקת, התבוננתי סביבי עת התרחשו תהליכים מרתקים של התרחבות האידאה הזו. עוד ועוד קבוצות מהחברה היהודית הצטרפו למעגלי לימוד התורה. בתנועת החסידות, שהתקוממה בראשיתה, נגד דרכם של הלמדנים, קמו ישיבות למדניות לתפארת; בתנועה הציונית-דתית, שחרטה על דגלה את חיי התורה יחד עם חיי העבודה, צצו ועלו ישיבות גבוהות וישיבות הסדר. גם נשים החלו ללמוד תורה באופן שיטתי, ומשנות השמונים של המאה העשרים ואילך החלו לפעול מדרשות חדשות שבהן יכלו להגשים זאת. תנועות אלו, שוודאי הרחיבו את הלב של אוהבי התורה מצד אחד, ערערו את ההגמוניה של הקהילה הלמדנית הליטאית מן הצד השני, ואף הרחיבו את המנעד של אופי הלומדים ומגמתם. דרכים חדשות, מטרות רוחניות נוספות וערכים מגוונים הפכו את לומדי ולומדות התורה לפסיפס אידאולוגי מרתק.

ספר זה מסכם מסע מחקרי ארוך שנים של הד"ר חנה קהת בנבכי ההגות היהודית העוסקת באידאה של לימוד התורה בעידן המודרני, מאז בשורת הלימוד של ישיבת וולוז'ין, אם הישיבות, ועד ימינו; בתמורות שחלו בה בתוך הקבוצות השונות באורתודוכסיה, בשיטות השונות שהתפתחו בעקבותיהן, ובזיקות ההיסטוריות והחברתיות של האידיאה הזו למציאות ימינו.

ד"ר חנה קהת – חוקרת ומרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומכללת גבעת וושינגטון.

לפרסומים נוספים לחצו כאן

 

טלי אשר, החיים שלנו סוף. חיפה: הוצאת פרדס, 2022.

הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ קָשִׁים וְאֵין דָּבָר. שֶׁיּוּכַל לְהַסְגִּיר אֶת הַמִּיתוֹת הַקְּטַנּוֹת, אֶת הַשְּׁבָעוֹת הַסְּמוּיוֹת מֵעֵין כֹּל, אֶת הָאֲבֵלוּת הַמִּשְׂתָּרֶגֶת בַּהַמְתָּנָה לָאוֹטוֹבּוּס, בְּעִתּוֹן הַבֹּקֶר, בַּתּוֹר לְדוּכַן הַתּוּתִים שֶׁנִּקְטְפוּ עִם שַׁחַר. בַּחִפּוּשׂ הַמַּתְמִיד אַחַר טְרִיּוּת.

 

הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ אֵשׁ. בַּבֹּקֶר אֲנִי מְבַשֶּׁלֶת מָרָק עַל לֶהָבָה קְטַנָּה, נֶעֱרֶכֶת לַשְּׁקִיעָה. לִקּוּי כָּזֶה. מַבָּטִים מִתְפָּרְקִים מוּלִי סִיבִים סִיבִים, מְמָאֲנִים לְהַיְשִׁיר רְאוּת, שֶׁלֹּא לְהִסְתַּמֵּא. אוּלַי מוּטָב הָיָה לִקְפֹּא לִפְנֵי שֶׁהַכֹּל הֵחֵל לִנְזֹל כָּכָה.

הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ סוֹף. חוֹזְרִים עַל סְקִילָה קְדוּמָה שֶׁלֹּא יוֹדַעַת שֹׂבַע. הַגּוּף שֶׁלָּנוּ עָמִיד לֹא-מְשַׁנֶּה-מָה. אֲנַחְנוּ מוֹתְחִים אוֹתוֹ וְהוּא מִתְמַסֵּר בָּנוּ. לִפְעָמִים נִפְתַּח שַׁעַר כְּמוֹ הַבְטָחָה. אֲנַחְנוּ בָּאִים בּוֹ וְשׁוֹכְחִים לְהִתְעַצֵּב וְשׁוֹכְחִים לְפַחֵד וְשׁוֹכְחִים שֶׁבְּבַת אַחַת נִזָּכֵר.

הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ דְּבַשׁ. יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִסְתּוֹפְפִים בַּכַּוֶּרֶת. אִם נֵצֵא – נָצוּף. כְּשֶׁאַתָּה מַמְלִיךְ אוֹתִי, אֵין עוֹלָם מִלְּבַדֵּנוּ. אַתָּה שׁוֹאֵל אִם הִשְׁקֵיתִי אֶת הָעֲצִיצִים, אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אִם הִתְקַשַּׁרְתָּ לַטֶּכְנַאי, שְׁנֵינוּ שׁוֹאֲלִים זְמַן. שׁוּב וָשׁוּב מְסַתְּתִים יוֹם-יוֹם.

הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ גְּדוֹלִים מֵהַחַיִּים. בָּעֶרֶב אֲנַחְנוּ נִשְׁעָנִים עַל סִפְלֵי תֶּה סְגֻלִּים, מַצִּילִים זֶה אֶת זוֹ, נִפְלָטִים לְאֵיזוֹ נְקֻדָּה בַּמֶּרְחָב, עִם רֵיחַ עוּגַת תַּפּוּחִים, עִם קֶרַע זָעִיר בַּסַּפָּה הַתְּכֻלָּה וְעִם כְּבָסִים שֶׁמְּנוֹפְפִים לָנוּ מִבַּעַד לַחַלּוֹן, מַדִּיפִים כְּנִיעָה.

החיים שלנו סוף הוא ספר שירה בשל, עשיר ורב רבדים. בשיריה מעמידה המשוררת תמונה כנה, מפוכחת ומכמירת לב של פרקי חייה, ומתבוננת על תצורותיו השונות של מושג המשפחה. זו לצד זו מונחות בשירים חוויות של פירוק ושל איחוי, של היעדר מילים ושל מזור טקסטואלי, של שבירוּת ושל חוסן.

לפרסומים נוספים לחצו כאן

 

 

 

לילך ניישטט-בורנשטיין. מי מפחד מקריסטבל? סיפורה של קבוצות קריאה. תל אביב: הוצאת גמא והקיבוץ המאוחד, 2017.

חוקרת ספרות צעירה נקלעת למשבר. לאחר שעסקה במשך עשרים שנה בקריסטבל, פואמה מאנגליה במפנה המאה ה־19, כל מה שהיא קוראת נדמה לה משעמם ולא שייך. בייאושה היא עוזבת את האוניברסיטה ומגיעה לקבוצת קריאה ביבליותרפית. לאחר שנתיים של עבודה משותפת היא מציעה להביא את קריסטבל לקבוצה, והצעתה מתקבלת.

ספר זה מגולל את תהליך התנפצותה של הפואמה האניגמטית אל תוך קבוצת הנשים הישראליות, המנסות להתחבר ליצירה רחוקה מעולמן, המובאת אליהן בתרגום לעברית. בתהליך אמיץ ויוצא דופן, המשלב בין מחקר ספרותי למחקר אוטו-אתנוגרפי, חושפת לילך ניישטט בורנשטיין את ההתחוללות המסתורית בקבוצה, ובתוך כך מגלה מחדש מדוע נצמדה כה בעוז אל קריסטבל שלה. הספר, המתחקה אחר הדרכים המעמיקות והסמויות בהן מהדהדת יצירת ספרות בנפש ובקבוצה, הוא עדות מפעימה לכוחה של הספרות.  

 

לפרסומים נוספים לחצו כאן

 

 

 

 

מימי חסקין, דינה חרובי, מומחית בספונג'ולוגיה, עוזרות בית ומנקות בספרות העברית. תל אביב: הוצאת גמא, 2023.

מבט חשוב והכרחי המעניק קול מושכל, בלתי מתפשר, היסטורי ושלם לעובדות משק הבית, לעוזרות הבית, לשרתות, והמציב אותן לעיני הקוראת כפי שהן: נשים משוסעות. מנקות/מלוכלכות, שקופות/מסומנות, זרות/מבויתות, אפסיות/שימושיות. נשים שנקרעות מכל צד, בכל תקופה, החיות ומתפקדות במתח חונק; "כלי ריק" ומלא. 

לאה איני

ספרן של מימי חסקין ודינה חרובי פורש דיון מרתק ומקורי במקומה של עוזרת הבית בשיח הספרות העברית. באמצעות הצלבה מתוחכמת של זהויות מגדריות, מעמדיות, לאומיות ואתניות, הן חושפות את הדרכים המגוונות שבאמצעותן פועלים מנגנוני כוח ספרותיים בכינונה של סטראוטיפיות מדוכאת ומודרת. קפדנותו של הניתוח הביקורתי של הזהות התימנית, הרוסית והערבית של עוזרת הבית חושפת את דכאנותם של טקסטים הגמוניים, שבעודם מפגינים רגישות ואמפתיה הם חוזרים ומשכפלים את הסטראוטיפ. חשיבותו הרבה של הספר ניכרת גם ביכולתו להצביע בזהירות רבה על הדרכים שבהן מייצרת הספרות קולות של מחאה והתנגדות לדיכוי באמצעות השתקה.

חנן חבר, אוניברסיטת ייל

מימי חסקין – חוקרת ומלמדת ספרות במכללת סמינר הקיבוצים. ערכה יחד עם ניסים אבישר את הספר זיו נוצץ מדמע – עיונים במזרחיות ובחינוך (2019, בהוצאת רסלינג). מדריכת טיולים ספרותיים בארץ ובחו"ל.

דינה חרובי – חוקרת ספרות ומגדר. לימדה ספרות ומגדר בסמינר הקיבוצים ומלמדת  באוניבריסטת תל-אביב בתוכנית לתרבות צרפת. ערכה יחד עם טלילה קוש זהר את הספר פורצות גדרות (2017, בהוצאת גמא).

לפרסומים נוספים לחצו כאן

 

 

מעין מזור, מבוא קצר לתולדות רומא. ירושלים: הוצאת כרמל, 2021.

הרומאים הותירו אחריהם מסורת ארוכה שהשפעתה ניכרת על חיינו גם במאה ה-21. רומא העתיקה ממשיכה להיות עבורנו קנה מידה לבירור סוגיות של שלטון, חירות, משפט, כיבושים, אזרחות ואלימות. מבוא זה מספר בפשטות ובשטף את סיפורה של אותה עיר במרכז איטליה, שהפכה מכפר קטן וחסר חשיבות לאימפריה עולמית רחבת ידיים. במבט ממעוף הציפור סוקר הספר את ייסודה של רומא ותקופת המלוכה המוקדמת, עליית משטר הרפובליקה, הכיבושים והשפעתם על החברה והמשטר ברומא, הדרך שבה נוהלו השטחים שנכבשו, מלחמות האזרחים, ועד רצח יוליוס קיסר ותפיסת השלטון על ידי אוגוסטוס, הקיסר הראשון. תככים ומזימות, תחכום, מעשי עוול, אכזריות ורדיפה אחר כבוד ותהילה, אך גם אומץ לב, נחישות, כושר המצאה, דמיון ויופי – כל אלה נפרשים על פני כ-700 שנות היסטוריה רומאית, שזורה בדמויות שעולות לגדולה, נאבקות, סובלות ולבסוף נופלות, ועוזרות לנו לחשוב על עצמנו, מנהיגינו, אמונותינו ודרך חיינו.

ד"ר מעין מזור הוא ראש החוג להיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים, מורה ללטינית ומתמחה בתרבויות העתיקות של יוון ורומא.

 

לפרסומים נוספים לחצו כאן

 

 

 

מעין מזור - מבוא קצר לתולדות יוון העתיקה

היוונים העתיקים המציאו את הדמוקרטיה, התיאטרון ואת מושג האזרחות, וקידמו חשיבה רציונלית וביקורתית. היוונים מעולם לא התאחדו והקימו מדינה אחת, אלא שמרו באדיקות על עצמאות הפוליס, המסגרת הדתית, הפוליטית והחברתית הייחודית להם. ספר זה מגולל בסגנון שוטף וקריא את ההיסטוריה התרבותית, המדינית והצבאית של היוונים לאורך כ-1200 שנים, החל מהתקופה המוקדמת ביותר שממנה יש בידינו מידע על היוונים ועד סוף המאה ה-5 לפנה"ס – תקופת השיא של יוון הקלסית. היוונים – חקרניים, עצמאיים ומרדנים מאז ומתמיד – העניקו לעולם יצירות ורעיונות שממשיכים לרתק אותנו גם כיום. התמונה המתקבלת מכל אלה חושפת את היסודות שעליהם מושתתים חלקים נרחבים של תרבות המערב.
ד"ר מעין מזור הוא ראש החוג להיסטוריה במכללת סמינר הקיבוצים, מורה ללטינית ומתמחה בתרבויות העתיקות של יוון ורומא. 

 

 

 

 

 

 

 

מרב שניצר מימון, אונס בין הלכה למציאות

אונס בין הלכה למציאות בוחן לראשונה בצורה שיטתית את היחס לכפיית יחסי מין על נשים בקהילות צפון צרפת וגרמניה בימי הביניים.

הספר דן בכמה מן השאלות המורכבות במערכת המשפט וביחסים בין נשים לגברים, בינהן: כיצד ניתן להגדיר כפיית יחסי מין? האם תתכן כפיית יחסי מין על ידי הבעל? הספר עוסק גם בסוגיית הכפייה ב"נישואי קטנות", בנות שלא הגיעו לגיל 12 ויום.

הדיון בכפיית יחסי מין מציג היבטים חדשים ומפתיעים ביחס החברה היהודית למשפחה, לגוף האישה ולמיניותה, כמו גם את התפקיד המרכזי שמילאה החברה הנוצרית ביחסם של חכמי ההלכה לכפיית יחסי מין על נשים בתוך הקהילה. פסיקותיהם רלוונטיות עד היום בבתי הדין הרבניים.

 

לפרסומים נוספים לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 

פסיכותרפיסטים רבים מוצאים את עצמם מתלבטים אל מול סוגיות פוליטיות רחבות שעולות בטיפול באופנים גלויים וסמויים. רבים מהם מוצאים עניין וערך בבירור ההיבטים הפוליטיים של העשייה הטיפולית אבל חוששים לגעת בנושא טעון זה או שאינם יודעים כיצד. הפוליטיקה, העוסקת ביחסי כוח (בחברה ובטיפול כאחד), נחשבה עד לאחרונה לטאבו בשיח הטיפולי. בעשורים האחרונים, בעקבות שינויים תרבותיים גלובליים, השתנה מצב זה והעיסוק בפוליטיקה מצא דרכו ללב השיח התיאורטי-טיפולי. אבל עדיין נותרה מידה רבה של עמימות ביחס לאפשרות לקיים טיפול רגיש פוליטית אשר מכיר בכוחות הפועלים על השותפים במפגש הטיפולי, בתוך המרחב הטיפולי ומחוצה לו.

הספר טיפול פוליטי מבקש לתת פשר לאי-הנחת שחשים אנשי טיפול רבים אל מול הפוליטיקה. ספרו של ניסים אבישר פותח פתח לחשיבה מחדש על טיפול נפשי באופן אשר מביא בחשבון את הקשרי החיים של הפרטים הפונים לסיוע ואת השלכות העשייה המקצועית על הסביבה החברתית. מוצגת בו עמדה מקצועית-ערכית אשר מבקשת לקדם ביטחון פיזי ורגשי לכול אדם. עמדה זו אינה רואה בפרט מערכת סגורה, וממילא אינה מסתפקת בשינוי נפשי פנימי. היא מבקשת לטפח מישור משלים של מודעות ופעולה של מטפלים – זה החותר לצדק חברתי. 

טיפול פוליטי הוא ספר פורץ דרך, אשר מציע תפיסה פסיכולוגית מהפכנית, בעל תרומה חיונית לשדה המקצועי. הספר משרטט, לראשונה בעברית, נרטיב בהיר ומפורט על אודות קשרי הגומלין המורכבים בין הפסיכותרפיה לבין הפוליטיקה במובנה הרחב. הוא מנסח בסיס תיאורטי לעבודה טיפולית רגישה פוליטית לצד עקרונות מנחים הנוגעים ליישומה של עמדה זו. כמו כן, מוצגת בספר התייחסות להקשר המקומי-ישראלי, אשר מתבססת על מחקר שטח שערך המחבר.

לפרסומים נוספים לחצו כאן

 

ניסים אבישר, ללמוד מהמזרח

מהי זהות מזרחית? האם השיח המזרחי העכשווי מועיל לחברה הישראלית, או שמא הוא מיותר ומזיק? כיצד תלמידים ומורים מזרחים חווים תהליכים חינוכיים? מה נוכל ללמוד מחוויותיהם? האם יש ערך לניסוח עקרונות ל"חינוך מזרחי"? אלה מקצת השאלות שכותב הספר מבקש להתמודד עימן.

הספר עוסק במרחב ציבורי טעון ושנוי במחלוקת, המצוי באזורי החפיפה שבין התחום החינוכי והתחום החברתי. הוא מבקש לקדם שינוי במצב הנוכחי, שמתקיימים בו פערים ניכרים בין קבוצות עדתיות בישראל: בחינוך, בהשכלה הגבוהה, בשכר ובבריאות. הספר מציע תפיסה חינוכית עדכנית שהולמת את רוח הזמן ומתאפיינת בזיקות מגוונות לנקודות המבט המזרחיות בישראל. תפיסה חינוכית זו מבקשת לצמצם פערים חינוכיים, לקדם את מערכת החינוך הישראלית ולתרום לכלל תלמידיה. בכך היא גם יכולה לתרום ליצירת חברה שוויונית וצודקת ולהיות חלק מתיקון חברתי רחב יותר.
ד"ר ניסים אבישר הוא פסיכולוג קליני-חברתי וחוקר איכותני. כתיבתו ומחקריו מתמקדים ביחסי הגומלין בין התפתחות אנושית לבין הפוליטיקה במובנה הרחב, כיחסי כוחות בין פרטים וקבוצות. אבישר עוסק בהכשרת אנשי חינוך ומטפלים. הוא מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ובבית הספר לפסיכולוגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.

 

 

 

 

Nimrod Tal ,The American Civil War in British Culture: Representations and Responses, 1870 to the Present, Palgrave Macmillan, 2015.

This book explores the continuous British fascination with the American Civil War from the 1870s to the present. Analysing the War's place in British political discourse, military writing, intellectual life and popular culture, it traces the sources of Britons' appeal to the American conflict and their use of its representations at home and abroad.

 

לפרסומים נוספים לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

 

 

Atalia Shragai, Cold War Paradise: Settlement, Culture, and Identity-Making among U.S. Americans in Costa Rica 1945-1980, Lincoln, NE: The University of Nebraska Press, 2022

Cold War Paradise: Settlement, Culture, and Identity-Making among U.S. Americans in Costa Rica 1945-1980, The University of Nebraska Press, 2022

In the wake of the Cold War, a diverse group of U.S. immigrants flocked to Costa Rica, distancing themselves from undesirable U.S.policies at home and abroad. Enchanted with Costa Rica’s natural beauty and lured by the prospect of cheap land, these expatriates—former government employees, businessmen and privileged bourgeois, dissident Quakers and self-seeking hippies, farmers and ecologists—sought a new life in a country that was often dubbed the Switzerland of Central America.

Cold War Paradise is a social and cultural history of this little-studied immigration flow. Based on extensive oral histories of these immigrants and their diverse writings, ranging from women’s club cookbooks to personal letters, Atalia Shragai examines the motivations for immigration, patterns of movement, settlements, and processes of identity-making among U.S. Americans in Costa Rica from post–World War II to the late 1970s. Exploring such diverse themes as gender, nature, and material culture, this study provides a fresh perspective on inter-American relations from the point of view of ordinary U.S. emigrants and settlers. Shragai traces the formation and evolution of a wide range of identifications among U.S. expats and the varied ways they reconstructed and represented their individual and collective histories within the broader scheme of the U.S. presence in Cold War Central America

לפרסומים נוספים לחצו כאן

 

 

רביב רייכרט, בין קונפליקט לדיאלוג

הדיון בקשר שבין חינוך לבין ספרות הוא דיון רב שנים שיוצרים וחוקרים רבים עסקו בו. ספר זה מציע הצעה חדשה לדיון הזה מתוך כך שהוא מתמקד בחינוך ובספרות המתקנים עולם ואדם, ומציג אותו באפן חדש:
דיאלוג בין מחנכים.

הספר בוחן את האפן שבו ניתן להבין את מהות החינוך באמצעות הספרות ובאפן שבו ניתן לחנך באמצעות הספרות, והוא עוסק בעצם בנושא שהוא רלוונטי מאד היום – בדמוקרטיה, המחברת חירות ואחריות, שמהותה היא הבסיס לתיקון שמציעים החינוך והספרות, ובקונפליקט ובדיאלוג שהם לב מהותה.

רביב רייכרט הוא מורה, מרצה וחוקר של ספרות, דמוקרטיה וחינוך הדמוקרטי.
ספרו לקפוץ בחבל טרזן — מסע בין חינוך דמוקרטי לדמוקרטיה יצא לאור בשנת .2021

 

 

 

 

 

 

 

רועית דהן, על חירות  ואחריות, קאנט, היגל, פרויד וסארטר. הוצאת רסלינג, 2019.

האדם במהלך חייו נדרש לקיים בחירות רבות ומגוונות בתחומי חיים שונים. הוא אינו חופשי שלא לבחור על פי עיקרון, אולם בפועל רבים המקרים שבהם הוא פונה לסמכות חיצונית שתכריע עבורו. אומנם, בהיותו חלק מעולם הטבע הוא נושא מבנה נטורליסטי, אולם בתרבות הוא נתבע לאחריות. אם כך, השאלה שמתעוררת היא "איך מתוך מבנה נטורליסטי יכול האדם לשאת באחריות על חייו ולכונן הוויה אנושית".

ספר זה מזמין חשיבה מחודשת ומעמיקה בשאלת חירותו של האדם וזיקתה לסוגיית האחריות והאושר.  קאנט והגל, פרויד וסארטר מציגים בהגותם עמדות מפורשות באשר לתפיסת מידת החופש האנושי ולאחריות הנגזרת מכך. בהצגת רצף ההגויות בנושא זה מושגת ראיית החירות והאחריות כהתפתחות דיאלקטית, שבאה תחילה לביטוי בפילוסופיה ובעקבותיה בפסיכואנליזה. בדיון זה נחשפת הנחה משותפת שלפיה החירות, בין אם היא יכולת של התבונה, או פוטנציאל של תודעה עצמית, היא תנאי נדרש לקיום אדם מוסרי שכשיר לשאת באחריות למעשיו. הכשירות המוסרית היא נגזרת של מבנה נפשי שבו האדם "הבריא בנפשו" הוא האדם החופשי שיכול היה לנהוג אחרת ממה שנהג בפועל. משמעות הדבר היא שחירות לא רק שאינה הפקרות, אלא אף מטילה על האדם עול כבד של אחריות. בהצגת ביקורתו של מרקוזה הן על תפישת החירות של סארטר והן על תפיסת החירות של קאנט, הגל ופרויד יש הזמנה למקם את סוגיית החירות כשאלה העומדת בפני עצמה מחד, וככזו אשר יש להמשיך ולדון בה בתוך הקשרים של רצון, אושר ותרבות, מאידך. כך, לצד התובנות אותן מספק הספר מוצגת  אמירה בין-אישית – חברתית אשר אינה רואה בהכרח סתירה בין אושרו של היחיד לבין כיבודה של החברה.
עליי: ד"ר לפילוסופיה, אנליטיקאית קבוצתית, מרצה לפילוסופיה במכללת סמינר הקיבוצים ובמוסדות אקדמיים נוספים בארץ. מחברת הספר: קאנט ופרויד: על מקור החוק המוסרי.

לפרסומים נוספים לחצו כאן

 

 

רימה שיכמנטר, חבר מנייר

בעשור הראשון למדינה הייתה עיתונות הילדים העברית בשיאה ומילאה תפקיד חשוב בעולמם של ילדים רבים. את הפופולריות שלה אפשר להשוות רק לזו של הטלוויזיה והמחשב בימינו. אך בניגוד להן, לא דבקו בה דימויים שליליים, להפך: היא נהנתה מדימוי אליטיסטי, ולא בכדי. עיתוני הילדים הביאו לקוראיהם, הילדים, את הסולתה והשמנה של יצירות התרבות והאמנות: שירים, סיפורים, רשימות ואיורים של מיטב יוצרי ואמני התקופה, ובהם מידע במגוון רחב של תחומים וידע על אירועי השעה.

הספר שלפניכם מפנה את הזרקור לשלושת עיתוני הילדים החילונים המרכזיים של שנות החמישים, 'דבר לילדים', 'משמר לילדים' ו'הארץ שלנו'. מקריאה דקדקנית בהם, על כל מדוריהם – החל במדורי הפובליציסטיקה וכלה במדורי השעשועים – מצטיירים הנתיבים הפוליטיים שהתוו המבוגרים לילדים ונגלים השינויים שחלו בהם בתקופה זו. שלושת העיתונים עסקו בסוגיות פוליטיות-אידאולוגיות והיו בימה של מאבקים מפלגתיים-מגזריים, שבגלגולם לעיתונות הילדים הועצם אופיים הרגשי והעקרוני כאחד, שהרי נמענם הישיר היה דור העתיד של החברה הישראלית.

בחבר מנייר חושפת רימה שיכמנטר היבטים של הילדות הישראלית בתקופת עיצובה ונראה כיצד יצרו עיתוני הילדים קהילה, שגבולותיה חרגו אל מעבר לקריאת העיתון. לא זו בלבד: העיתונים מציירים את פניה של החברה הישראלית כפי שדמיינו אותה המבוגרים בני הזמן, ומאפשרים לנו לראות אילו חלופות תרבותיות הם העמידו לפני דור הילדים הראשון שצמח במדינת ישראל, אילו חלופות מומשו ואילו התפוגגו בחלוף השנים.

לפרסומים נוספים לחצו כאן

 

 

שי פרוגל, פטפוטים פילוסופיים. ירושלים: הוצאת כרמל, 2016.

ביום גשום, נוקש על דלתו של המספר סוקרטס ומיד אחריו מופיעים בביתו מספר פילוסופים מרכזיים מההיסטוריה של תרבות המערב. בין הפילוסופים מתפתח דיאלוג על שאלות יסוד ביחס לאדם ולעולם, למחשבה ולאמונה. בדיאלוג באים לידי ביטוי לא  רק העמדה הייחודית לכל פילוסוף אלא אף אישיותו ודרכי המחשבה וההבעה האופייניים לו. כך, מתפתחת דרמה פילוסופית במערכה אחת, שהמפנים והמהפכים בה אינם נוגעים לגורלם של הגיבורים אלא להתפתחותה של המחשבה. הדיאלוג מסתחרר מעגלים, מעגלים עד שמגיע לסיומו?

 

לפרסומים נוספים לחצו כאן

 

 

 

 

 

 

שרון גבע, כל השאר הוא אלמוות: פרשת חייהם של צביה לובטקין ויצחק (אנטק) צוקרמן. ישראל: הוצאת הקיבוץ המאוחד, יד טבנקין ובית לוחמי הגטאות, 2023.

"אין לנו כל עניין עם מיתולוגיה. היה לנו עניין עם אנשים חיים, מהססים, מהרהרים. זה מה שעשה אותם לבני אדם. הלוחם שלנו לא היה מונומנט של ברונזה, חלול. היינו אנשים עם לבטים ופחדים
ועם זאת עם רצון עז לנקום, להילחם" יצחק צוקרמן
"אם הייתה בנו גבורה, הייתה זו הגבורה להחזיק מעמד כאדם" צביה לובטקין
צביה לובטקין ויצחק (אנטק) צוקרמן היו מראשי הארגון היהודי הלוחם (האי"ל) בפולין ומבכירי הלוחמים והלוחמות במרד גטו ורשה, שפרץ בתשעה־עשר באפריל 1943 ומאז היה שם נרדף לגבורה בתקופת השואה. הם נשארו בחיים ועלו לארץ, כאן אומצו אל ליבו של הקיבוץ המאוחד והשמאל הציוני. בה בעת, כולם, בלי הבדל מפלגתי, העלו אותם על נס וראו בהם גיבורים לאומיים. עדויותיהם נישאו ברוב עם ופורסמו בכתובים, עלילות גבורתם נרשמו בספרי ההיסטוריה ושמותיהם הונצחו על מפת הארץ, אך עם הזמן היטשטשו קווי דמותם. 80 שנה אחרי המרד ולמעלה מארבעה עשורים אחרי מותם נותר רק הסמל: שם יישוב ושמות רחובות, בית ספר ומרכז קליטה, לוח זיכרון ותמונות על הקיר.
כל השאר הוא אלמוות הוא ביוגרפיה כפולה של זוג לוחמי הגטאות צביה לובטקין ויצחק צוקרמן עם תום ימי הכיליון והמרד ואחרי שנות המלחמה ההן, החל מסוף שנות הארבעים של המאה העשרים ועד מותם. הספר מביא את פרשת חייהם בישראל בין מוות בגטו ובמרד לבין חיים בצל השואה ולאור הגבורה, בין חרישת תלם עברי באדמה נטושה בגליל המערבי לבין ייסודו של מוזיאון השואה הראשון בעולם, בין ביסוס קיבוץ של ניצולים לבין קריאה להחרים את גרמניה, בין צריף ההורים שעברו את השואה לבין בית הילדים של הדור השני, בין כמיהה לימים של שקט לבין קריירה פוליטית ומועמדות לכנסת, בין עדויות מסעירות מעל בימות ובמשפט אייכמן בירושלים לבין הידיעה המייסרת שמי שלא היו שם לעולם לא יוכלו להבין.

ד"ר שרון גבע היא מרצה בכירה בסמינר הקיבוצים והיסטוריונית בבית לוחמי הגטאות ע"ש יצחק קצנלסון. מחברת הספרים אל האחות הלא ידועה: גיבורות השואה בחברה הישראלית (הוצאת הקיבוץ המאוחד), זוכה פרס ע"ש מרדכי איש־שלום של יד יצחק בן־צבי, והאשה מה אומרת? נשים בישראל בשנות המדינה הראשונות (הוצאת מאגנס).

לפרסומים נוספים לחצו כאן

 

 

תמר, קטקו (2016). מקרח ברא אותו – החינוך בשירות הנאציזם. רסלינג.

הספר מקרח ברא אותו מציג לראשונה טקסטים מקוריים מספרי לימוד נאציים שהוצאו לאור בין השנים 1933-1945, תוך כדי ניסיון לפענח את משמעותם, כוח השפעתם המאגית והפסיכולוגית וסוד הצלחתו של הנאציזם על בסיס תוכנם המגויס והמגמתי. זהו ניסיון להבין את תהליך כישופם של מיליוני גרמנים, להסביר כיצד נרתמו מיטב ההיסטוריונים, הפילוסופים, המדענים והאמנים למימוש תוכנית החינוך מחדש של ההנהגה הנאצית.

הספר, אשר חושף את כוחן של שיטות הוראה וחינוך בסביבה פנטית ולאומנית, נועד לטלטל את המכחישים והמתכחשים, לזעזע את האדישים ואת המקלים ראש באמונות אזוטריות שהופכות לשפות פוליטיות.

בניתוח טקסטואלי יוצא דופן מראה המחברת איך נשזרה תיאוריה פגאנית וגזענית בתוכניות הלימודים של הרייך השלישי
אודות מוצאו של העם הגרמני, לצד הצגת כוחו של הכתב הרוּני ותכונותיו של העל-אדם הארי.
הנאציזם, כדיו שחור, התפשט לאיטו, נספג, חלחל בתודעה וקידש כל אמצעי להכתים את ראייתם של מאמיניו; הוא רוקן אותם מתבונתם ומהכרתם השכלית, כלא אותם באזיקי צייתנות, מנע מהם כל ערעור וספק, החריב את טבעם האנושי ושדד את שיקול דעתם עד כדי התמכרות טוטלית לפולחן הדם, הקורבן והשררה.

כמו כן, המחברת מעלה תהיות ביחס ל"היום שאחרי": מה עלה בגורלם של מיליוני הספרים הנאציים ובתי הספר המיוחדים שנבנו?

האם אפשר בכלל למחוק את כל זה, כך לפתע, בתום המלחמה ובשנים אחר כך?

ד"ר תמר קטקו היא מרצה לפילוסופיה של החינוך במכללת סמינר הקיבוצים; היסטוריונית המתמחה בתקופת מלחמת העולם השנייה, השואה והשתתפותם של יהודים במאבק ובלחימה נגד הנאצים ועוזריהם; חוקרת ויוצרת סרטים תיעודיים; אוצרת מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה ע"ש הנשיא חיים הרצוג/

לפרסומים נוספים לחצו כאן