רקע
אני יועצת חינוכית בגני ילדים בדרום הארץ, בעלת ותק של 15 שנים. במסגרת עבודתי, אני עוסקת במגוון נושאים (איתור ילדים בעלי קשיים התפתחותיים, איתור ודיווח על ילדים בסיכון, אקלים חינוכי מיטבי, עבודת צוות הגן, התמודדות עם בעיות התנהגות בגן, ליווי גננות בראשית דרכן ועוד) ועובדת עם גורמים מקצועיים רבים (מנהלות הגנים, גננות משלימות, מפקחות על גני ילדים, מדריכות פדגוגיות, מתי"א, שפ"ח ואנשי אגף החינוך האמונים על גני הילדים ברשות). אופי העבודה גם הוא מגוון וכולל הדרכה פרטנית לגננות, תצפיות בגנים, העברת השתלמויות לגננות וגם מרכיבים של עבודה מערכתית ( ועדות היוועצות, סל שילוב לגיל הרך וכדומה). האירוע שבחרתי להביא עוסק בסוגיית עבודת הצוות בגן הילדים. אנשי הצוות בגן הן מנהלת הגן, סייעת קבועה, גננת וסייעת משלימה. יחסי העבודה בין אנשי הצוות הם חלק בלתי נפרד מאקלים הגן ומנהלת הגן נדרשת לנהל את אנשי הצוות שלה ולקחת אחריות הן על ההיבטים הפדגוגיים – דידקטיים והן על החלקים הניהוליים (תקציב, תחזוקה וכדומה). כאשר יחסי הצוות בגן עכורים הדבר משפיע לרעה על אקלים הגן ודורש התערבות. חשוב להבין כי הגננת מועסקת על ידי משרד החינוך וכפופה למפקחת ואילו הסייעת מועסקת על ידי הרשות המקומית ובדרך כלל מיוצגת על ידי ועד עובדים חזק.
נתוני הפתיחה של האירוע
הגן המדובר מונה 35 ילדי טרום טרום חובה וטרום חובה (גילאי 3-4). מנהלת הגן היא מאיה. מאיה היא רווקה בת כשלושים וחמש אשר עבדה כגננת במגזר הפרטי ובשנה שעברה קיבלה ניהול של גן עירייה. מדובר בגננת בעלת ניסיון מההיבט הדידקטי אך חדשה מבחינת ההיכרות עם הדרישות של משרד החינוך ולכן מקבלת ליווי של מדריכה פדגוגית. בשנה שעברה ליוויתי את מאיה במסגרת השתלמות של גננות חדשות. התרשמתי ממנה כאדם שקט, מופנם, יסודי וחרוץ. בליווי בגן, עלה קושי בהתנהלות מול הסייעת (סייעת מאוד ותיקה ודומיננטית אשר בעבר היו תלונות כלפיה מצד גננות, כי היא מקבלת החלטות שאינן בהלימה לתפקיד שלה – מעבירה מידע להורים, מנסה להחליט על אופי התנהלות הגן וכדומה) וביצירת קשר עם הגננת בגן הסמוך. מאיה חשה מאוימת מהסייעת, לעיתים עד כדי שיתוק, וחשנו שיש פער גדול בין התנהלותה עם הילדים ועבודתה בגן בהיבטים הדידקטיים לבין יכולתה לנהל את יחסיה עם הסייעת. מאיה סירבה לקיים שיחה משותפת עם הסייעת ולפתוח בשיח על הקשיים ביניהן ואף דיווחה כי היא נושאת את הקושי בהתמודדות עם הסייעת איתה גם בהמשך היום ולא מצליחה להשתחרר מהמחשבות על החוויות שהיא חווה בגן. בתום שנת הלימודים בחרה מאיה לעבוד לגן אחר וחשבתי כי נכון לאפשר לה "התחלה חדשה" עם סייעת שאין בעברה רקע בעייתי.
האירוע
השנה שובצה מאיה לגן עם סייעת שגם היא חדשה באותו הגן. הסייעת עבדה מספר שנים כסייעת במעונות יום כחלק מצוות סייעות והיא אם לארבעה ילדים. גננות אחרות שעבדו עם הסייעת בעבר מתארות אותה כאישה נעימה, חרוצה וזריזה. בסוף החופש הגדול שוחחתי עם מאיה והצעתי לה שנקיים שיחת תיאום ציפיות עם הסייעת, אך מאיה אמרה ששוחחה כבר עם הסייעת ויש לה הרגשה טובה. כבר בתחילת השנה החלו הקשיים: תלונות הדדיות של הגננת על הסייעת ולהיפך. מאיה טענה שהסייעת משוחחת עם הורים, אינה נשמעת להנחיותיה בנוגע לסדר היום ואינה קשובה לצרכיה לאורך היום עם הילדים. גם הסייעת פנתה לרשות וטענה כי הגננת אינה מתייחסת אליה בכבוד, מדברת אליה בטון דיבור מצווה, לא מאורגנת מספיק ברמת ניהול סדר היום בגן וכי ביום של הגננת המשלימה, היום מתנהל בצורה טובה יותר. לאור הקשיים הרבים קיימנו שיחה משותפת של הגננת והסייעת בהשתתפות האחראית על הסייעות באגף החינוך, מפקחת הגן ואנוכי. השיחה הייתה קשה מאוד, הגננת והסייעת לא הצליחו אפילו להסתכל אחת על השנייה והתייחסו זו לזו בגוף שלישי (היא) ובאופן כללי התנהגו כאילו השנייה אינה נמצאת בחדר. האווירה והתכנים היו קשים ובסיכום השיחה נאמר כי הסייעת תכבד ותקבל את החלטותיה הפדגוגיות והניהוליות של הגננת ואילו הגננת תכבד את הסייעת ותנהג בה בצורה נעימה ולא מצווה. כמו כן החלטנו לתת ליווי למאיה ע"י המדריכה הפדגוגית ועל ידי. אחרי החזרה מחופשת סוכות ניכר היה כי הגננת והסייעת עושות מאמצים רבים על מנת לשמור על שיח נעים ביניהן, יחד עם זאת, ההתרשמות הייתה כי הן פועלות בקווים מקבילים, ברמה הקונקרטית – פרקטית של מהלך היום ואינן מצליחות ליצור קשר או שיח משמעותי מעבר לכך. בשבועות האחרונים ישנה הידרדרות ותלונות הדדיות כאשר השיא היה ביום בו הגיעה המדריכה הפדגוגית לגן. כשנכנסה, הגננת כבר הייתה זעופה וכעוסה, הסייעת הייתה במטבח. בהמשך היום הגננת פנתה לסייעת בנוקשות לגבי מילוי ניירות לניגוב ידיים בשירותים ואמרה לה בטון לא נעים – זה התפקיד שלך. הסייעת ניצלה את כניסתה של המדריכה ואמרה לה – "את רואה, עם זה אני צריכה להתמודד כל הזמן". הגננת הסבירה בהמשך כי היא הייתה זקוקה לסייעת לארגון הגן לקראת המפגש והיא "נעלמה" למטבח להכין ארוחת בוקר.. מצבים מעין אלה שכיחים בגן וחוזרים בוואריאציות שונות. ניסיונות שונים לסייע בתיאום בין הגננת לסייעת בניהול סדר היום לא צלחו.
בתיאום עם הפיקוח והרשות ערכתי שיחה עם הסייעת לבדה. היא התלוננה כי הגננת מתנשאת עליה, מדברת אליה בחוסר כבוד, לא מאורגנת ואף הוסיפה כי הגננת מרבה לצעוק על הילדים (דבר שהצוות המקצועי בגן לא נתקל בו ואף עולה תמונה של קשר טוב עם הילדים ויכולות פדגוגיות טובות לצד השקעה, מסירות ונכונות לצרוך הדרכה). הסייעת מביעה נכונות לשיחה משותפת אך אומרת כי זה לא יעזור וכי מאיה לא תשתנה... הגננת מצדה רואה את יכולותיה של הסייעת (חרוצה, "מתקתקת" עבודות בגן, מתגייסת למשימות ועוד) אך יחד עם זאת מתארת אותה כלא קשובה לצרכיה, והדבר שמפריע במיוחד לגננת – הסייעת "נעלמת". לרוב, כשמבררים לאן היא "נעלמת" עולה כי הכל קשור לעבודות הגן – הכנת ארוחת בוקר, החלפת בגדים לילד וכדומה. הגננת חווה מצבים אלו כחוסר שליטה על הנעשה ואילו הסייעת מרגישה שהגננת "מחפשת אותה" וכי עליה לדווח בכל רגע נתון היכן היא נמצאת.
לסיכום, נראה כי ישנם קשיים בתקשורת ופערים מאוד גדולים בין הגננת לסייעת. דבריה של מאיה: "יכול להיות שהסייעת היא סייעת מצוינת, אבל לא מצוינת בשבילי..." גם הקושי של מאיה בהתנהלות הבין אישית עולה, וגם הצורך הגבוה בשליטה בנעשה בגן ונוקשות בתפיסת התפקיד. היבט זה מטריד אותי במיוחד כיוון שאני מתקשה להביא לשינוי באופן בו היא רואה את הדברים.
בשלב זה אני מתלבטת כיצד ניתן לסייע בעבודת הצוות הגן והקשר בין הגננת לסייעת עד לסיום השנה. כמו כן אני מוטרדת מהשם שיוצא למאיה ברשות כגננת "בעייתית" שסייעות לא רוצות לעבוד אתה. אם בשנה שעברה נתנו למאיה את הקרדיט כי מדובר בהתנסות ראשונה בניהול צוות ובעבודה עם סייעת בעלת רקע של קשיים בעבודת צוות, הרי שהשנה עולה תמונה דומה למדי וייתכן כי מדובר בדפוס ולא במעידה חד פעמית. הדבר קשה במיוחד לאור הפער בין היבטים אחרים בעבודתה של מאיה והשאלה מה רמת השינוי שאני רוצה ויכולה להוביל.