האדם הוא במידה רבה תבנית נופי תרבותו וחינוכו. אלה ניכרים בכולנו בשפות החשיבה והדיבור, באמונות, דעות, התנהגויות, ודרכי ביטוי ויצירה. גם רוח התקופה משפיעה על הווייתנו ודרכינו – כולל גורמי בריאות, איתנות, חיוניות וצמיחה מכאן, וגורמי חולי, ניוון, חולשה ושקיעה מכאן.
בנייר עמדה קצר זה נבקש לעמוד על מחלות תרבות עכשוויות, על פגיעותיהן הגופניות והנפשיות בדורות הצעירים בכלל ובמתבגרים בפרט.
לא נדבר כאן במונחים כלכליים, לא בשפת התל”ג לנפש, לא במדדי פריון עבודה וגם לא בטבלאות הישגים במבחנים הבין-לאומיים. כאנשי חינוך נבקש להסתמך על ניסיון העבר, על ראייה נכוחה של ההווה, ועל חוכמת ראיית הנולד כדי לקדם את שלומם והתפתחותם של ילדינו. במוקד, במילים אחרות, ניצב רצוננו להעצים את הדורות הצעירים במודעות מושכלת וביקורתית ובחוסן נפשי ורגשי, כך שיתאפשר להם להתחסן נגד מחלות התרבות, או לפחות למזער נזקים ולגבור עליהן, ויזכו ליהנות מחיים אוטונומיים ומלאים של בריאות, משמעות, הגינות והגשמה עצמית.
והרי החדשות הרעות: בשנים האחרונות ניכרת בקרב הדור הצעיר עלייה מדאיגה בשכיחות הופעתן של מחלות תרבות מסוימות, עד לכדי מגפות של ממש, ולאלה פגיעה קשה בגוף ובנפש, וגביית מחיר כבד מהפרט ומהחברה )לא פתולוגיות של אחוזים בודדים אלא מגמות רחבות ונורמות משתרשות(.
הבולטות שבמחלות אלה הן: הפרעות אכילה ועודף משקל, התמסרות לסמים ואלכוהול )הגולשת להתנהגות אלימה ואנטי-חברתית(, דיכאונות וקשיים תפקודיים במטלות היום-יום )ובעקבות כך צריכת תרופות פסיכיאטריות(, נסיגה מן המרחב הציבורי של התנסויות חברתיות אל השתקעות מנוכרת בתרבות המסכים והחברויות הווירטואליות, ובניית הזהות האישית והיוקרה החברתית על פיגומי הצרכנות המותגית והכוחנות הלאומנית-גזענית.
כאנשי חינוך, הקישור בין מגמות תרבותיות לפגעים גופניים ונפשיים הוא טבעי והכרחי: האדם הוא שלם והאדם הוא ברייה חברתית, תרבותית ופוליטית. במורשות הקלאסיות של המזרח קשורים בקשר הדוק תחזוקת הגוף והפעילות הגופנית עם טוהר המידות, איתנות הנפש וטיפוח הדעת וכושרי הרוח. בדתות המונותאיסטיות של המערב מושם דגש רב על ההתחסנות מפני גורמי סיכון אישיותיים ותרבותיים, כגון יצריות ונהנתנות, חמדנות ורכושנות, קנאה וקנאות, כוחנות, שקרים, רכילות, עוול, הונאה וחרישת רעה.