מבוא בימים אלו עושה את צעדיה הראשונים התכנית הלאומית "ישראל עולה כיתה: עוברים ללמידה משמעותית". תכנית זו חותרת לזמן תהליך למידה שמחולל חוויית צמיחה קוגניטיבית, רגשית וחברתית, המבוססת על רלוונטיות ללומד ולמורה, על מעורבות פעילה ביצירת הידע ועל בניית יכולות ומוטיבציות ללמידה משמעותית עתידית. מטרתה של רפורמה חינוכית זו היא להתאים את מערכת החינוך למאה העשרים ואחת ולהכין את הלומדים למציאות חדשה, מאתגרת ודינמית. נייר עמדה זה מבקש להצביע על "הכנסת הקיימות לליבה" כנתיב מרכזי ביישום רפורמה ברוח זו.
ההכרה בחשיבות החינוך לשם המעבר לחברה בת קיימא מעוגנת בשורה של ועידות וכנסים בינלאומיים שהתקיימו בעשורים האחרונים,]]] בהחלטות ממשלת ישראל,]]] בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך]]] ובמחקרים וניירות עמדה.]]] אף על פי כן, מחקרים אקדמיים ודיווחים של ארגוני חינוך וסביבה מעידים שרמת המודעות הסביבתית-חברתית בקרב תלמידים וסטודנטים )בכל הגילים והמגזרים( נמוכה, נפח הפעילות הלימודית והחינוכית בנושא קטן והמשאבים המוקצים לו נמצאים בחסר. אנו סבורים שללמידה משמעותית יש תפקיד מכריע ביכולתנו להתמודד בהצלחה עם המשבר הסביבתי הגלובלי ועם האתגר של ביסוס צדק חברתי בר קיימא. המציאות הגלובלית הולידה מודעות אנושית חדשה – שבחזיתה המושג קיימוּת – ומודעות זו מחייב חריגה מגישה ממוקדת דיסציפלינה ומעבר ללמידה משמעותית ובין-תחומית. דרושה עשייה חינוכית מאומצת וממוקדת שתקנה דעת, תעורר אכפתיות ואחריות ותפתח כישורים, רגישויות והתנהגויות – חינוך שישאיר חותם משמעותי בחיי הצעירים ויחולל אצלם את המודעות והאחריות הנדרשות להתמודדות עם אתגרים סביבתיים- חברתיים דרמטיים שמעסיקים את החברה הישראלית.
