על המכללה
אדם הישראלי
עשייה חברתית באקדמיה היא תופעה חיובית, על אחת כמה וכמה במסגרת הכשרות המורים השונות. המפגש עם פעילות חברתית ותרומה לקהילה לצד הלימודים התיאורטיים במהלך הלימודים מסייע למורים להכיר טוב יותר את הדילמות הקיימות בחינוך דור העתיד ומאפשר להם להעביר הלאה מסרים חברתיים ואקטיביסטיים ולהטמיע אותם בקרב תלמידיהם.
עד לפני מספר עשורים לאקדמיה היו שני תפקידים עיקריים - הוראה ומחקר, אולם לאחרונה נוסף לה תפקיד שלישי, מעורבות חברתית. תפקיד זה ממחיש את השינוי שעבר על האקדמיה. עליה לא רק להעניק הכשרה מקצועית, עליה גם להכשיר את הסטודנטים להפוך לאזרחים ביקורתיים, פעילים ויוזמים, שיוכלו לפרש את המציאות ולפעול בה. שינוי זה פותח גם הזדמנות לשינוי בתהליך הכשרת המורים, שינוי בתפיסה הרואה בעשיה החינוכית מעשה חברתי.
לתפיסתי, להיות מורה זה לא רק ללמד מתמטיקה, ספרות או אנגלית, לחבר בחינות ולתת ציונים. על המורים להיות מעורבים בחברה ובקהילה בה הם חיים. לפיכך, סטודנטים להוראה שמתנסים באופן מעשי בפעילות חברתית כמדריכים וכחונכים בארגונים קהילתיים וחברתיים יכולים להכיר טוב יותר את הקהילה בה הילדים גדלים ואת סביבת החיים שלהם, ולצד זה ללמוד להכיר היטב גם את המורכבות של החברה הישראלית. הקהילה היא המקום שבו אפשר לקיים למידה ועשייה הדדית והיא יכולה לשמש כמקבילה של הכיתה או הגן אליו ייכנסו הסטודנטים בסיום הלימודים. הקהילה תהיה המקום שבו הסטודנטים יוכלו ללמוד בתנאי אי-וודאות ושם יוכלו לאמץ עמדה לומדת ולא מפחדת, מתבוננת ולא מסמנת.
הסטודנטים מתנסים במיומנות של בירור עמדתם הערכית ביחס לסוגיות העולות מהשטח, וההתנסויות האלו מולידות בסופו של דבר אקטיביזם חברתי וחינוכי, המאפשר למורה לתאר את המציאות הקיימת במערכת מושגים ברורה יותר ובכך לייצר שיח נכון יותר עם התלמידים. מודל למידה שכזה פועל במכללת סמינר הקיבוצים במסגרת היחידה למעורבות חברתית. הסטודנטים במכללה מחויבים לפעילות מעשית במגוון מסגרות חברתיות וקהילתיות, בהיקף של 60 שעות עם קרדיט אקדמי.
כך לדוגמא, סטודנט שמתנדב בבית ספר "הזדמנות שנייה" לנוער בסיכון, יזם פרויקט מחזור פסולת אלקטרונית. התלמידים הסתובבו בשכונה ואספו מחשבים, מסכי טלוויזיה ומכשירים חשמליים אחרים שנזרקו לרחוב, פירקו אותם ושלחו לטכנאים. המחשבים המתוקנים חזרו לשימוש תלמידי בית הספר. בפרוייקט אחר, שתי סטודנטיות במכללה, שמתנדבות בגן ילדים בתל אביב, שתלו יחד עם הילדים גינה עם פרחים וגינת ירק, בעזרתו של הגנן של סמינר הקיבוצים ובמימון המכללה. הילדים נהנו מאוד וגם למדו על ערכים כמו מחזור החיים בטבע ותזונה בריאה.
סטודנטים שמתנסים בארגונים חברתיים ונחשפים לדילמות הקיימות באוכלוסיות חלשות ומודרות מבינים טוב יותר את החברה הישראלית על רבדיה. בסופו של יום, כשהם יעמדו מול תלמידיהם, הם עשויים להוות מקור השראה למעורבות בקהילה ויוזמה חברתית. לתפיסתי מורה שמעורב בחברה לא מכיר רק את 'הילדים הנורמטיביים', אלא גם נוער בסיכון וקבוצות חברתיות במיעוט כמו עולים חדשים או ילדים עם מוגבלויות. מורה כזה הנו בעל מודעות חברתית והוא עשוי לתת מענה טוב יותר לכלל הילדים בכיתה, מתוך הכרה בשונות של כל תלמיד.
ד"ר אדם הישראלי, ראש היחידה למעורבות חברתית במכללת סמינר הקיבוצים
