קורסים לדוגמה - החוג לספרות

כיצד מיוצגות דמויות של נשים בספרות? האם קימת ספרות נשיים? האם נשים כותבות אחרת? האם נשים קוראות אחרת? מטרת הקורס לבחון את החוויה הנשית וייצוגיה בספרות, ואת הכתיבה והקריאה הנשיות. מהלך זה יתבצע על בסיס של דיון בקשרים בין שפה – ספרות – תרבות – חברה, (השפה כמייצרת תמונת עולם וסדר חברתי), בכוח התרבותי והפוליטי של הטקסט הספרותי, ובמשמעות של מעשה הכתיבה. הקורס יתבסס על קריאה של מבחר טקסטים מהספרות העברית החדשה ומספרות העולם.

אַרְבָּעָה שׂוֹחֲחוּ עַל הָאֹרֶן. אֶחָד הִגְדִּיר אוֹתוֹ לְפִי הַסּוּג, הַמִּין וְהַזָּן. אֶחָד עָמַד עַל מִגְרְעוֹתָיו בְּתַעֲשִׂיַּת הַקְּרָשִׁים. אֶחָד צִטֵּט שִׁירִים עַל אֳרָנִים בְּכָל מִינֵי שָׂפוֹת. אֶחָד הִכָּה שֹׁרֶשׁ, הוֹשִׁיט עֲנָפִים וְרִשְׁרֵשׁ. (שיחה/ דן פגיס) המשורר דן פגיס מציג בדרכו המיוחדת כמה נקודות מבט שונות זו מזו על הָאֹרֶן, עץ אחד מוכר ושכיח. הוא מעורר בנו את ההכרה כי כלל לא נכון להגדיר אובייקט, נושא או רעיון כשייכים לתחום אחד בלבד. האקולוגיה, שמירת הסביבה והקיימות, לדוגמא, מפגישים תחומי דעת שונים של ענפי מדע למיניהם: גיאוגרפיה, סוציולוגיה, היסטוריה וספרות יהודית וכללית. מתוכם נתמקד בקורס שלפנינו בזווית היסטורית, ספרותית ואף בנקודת מבט של מורשת יהודית. כמחנכים ומובילי דרך ננסה לשלב את התחום האקולוגי-סביבתי בראייה רעיונית ומעשית במרחב החינוכי. מבנה ההוראה: הקורס נמשך לאורך הסמסטר על פני שני שיעורים ברצף ומעניק קרדיט של 2 ש"ש. הוא מבוסס על שיטה של "תחנות": הכיתה תתחלק לשלוש קבוצות, כשכל קבוצה תלמד במשך שליש סמסטר (ארבעה שיעורים, אם מנכים שיעור פתיחה וסיכום) אצל כל אחד/ת משלושת המרצות-ים, המגיעים מדיסציפלינות שונות (ספרות, היסטוריה, מקרא ותרבות ישראל). מבנה זה של שיעור כפול יאפשר לשלב בקורס פעילויות מחוץ לכיתה ופעילויות ייחודיות אחרות.

Picture book הינו אחד מצורות התקשורת המורכבות והמאתגרות בתרבות המערב – הן לצעירים והן למבוגרים. מדובר במדיום בעל שפה ייחודית, המפגיש בדרכים מגוונות מילים ודימויים חזותיים, וכולל אלוזיות לעולמות התרבות והאמנות. ההכרה באמנויות הבמה וב-Picture book כבמדיומים משיקים באה לידי ביטוי בכך, שאמנים שונים מרחבי העולם יוצרים בשני התחומים הללו במקביל. בקורס נכיר את השפה והמהות של ה- Picturebook ונחשף למגוון רחב של ספרים מרחבי העולם. אנו נאתר את נקודות המפגש בין עולם ה- Picturebook לבין עולמות התיאטרון והאמנות, 'נשחק' במעבר ממדיום למדיום, וניצור 'מיני' הפקות לאפיזודות שונות מספרים.

ספרות ילדים ונוער בישראל היא תחום פעילות חי ותוסס: מדי שנה יוצאים לאור מאות כותרים, חלקם שמרניים וחלקם מנסים לפרוץ גבולות, להפגיש את הילדים עם חוויות חדשות, לשקף להם את המציאות העכשווית ולהעניק להם חוויה אמנותית. להיכרות עם פעילות זו מוקדש הקורס, שמטרתו התחקות אחר המגמות החדשות בתחום ספרות הילדים. בקורס נכיר את הסוגיות המרכזיות שעמן מתמודדים הטקסטים הספרותיים לילדים ואת האתגרים שבפניהם עומד שוק ספרות הילדים בעולם שבו עתיד הספר לוט בערפל. הלמידה בקורס תישא אופי חוויתי: חלק מהשיעורים יתקיימו בספריה, בחלקם נבקר באירועים ובתערוכות הקשורים לספרות ילדים, ובאחרים: נצפה בסרטים, נקרא קומיקס, נכתוב בעקבות סיפורים וגם ניפגש עם המעורבים ביצירתה של ספרות הילדים העכשווית.

בשנים האחרונות עולה הטענה כי השתנו פני החברה וכעת מי שנמצא במוקדי הכוח הם המזרחים. בקורס נבחן מחדש את מוקדי הכוח בחברה הישראלית לאור הזהות המזרחית בשירה, באומנות ובקולנוע.

בקורס נערוך הכרות עם ז'אנר סיפורי הבלש: ראשיתו בספרות האירופאית והאמריקאית של המאה ה 19 והתפתחותו בראשית המאה ה 20. נתמקד בגישות תיאורטיות שונות החוקרות את התפתחות הז'אנר, את מאפייניו הצורניים ואת משמעותיו בהקשרים אידיאולוגיים ופוליטיים. נערוך קריאה פרשנית ליצירות מרכזיות ממאה השנים הראשונות של הסיפור הבלשי ביצירותיהם של: אדגר אלן פו, קונן דויל (שרלוק הולמס), ח.ל בורחס ואגטה כריסטי. בקורס נבחן כיצד מודל הבלש מתורגם לספרות העברית ולשיח הישראלי ובסופו של דבר למדיום של הטלוויזיה: כיצד מבעד למודל הבלש המודרני צצות ועולות שאלות העוסקות ביחסים בין מרכז ופריפריה, אשכנזים ומזרחים והתמודדות עם טראומת השואה. נעסוק בקריאה פרשנית ביצירותיהם של דן פגיס, שמעון אדף, שולמית לפיד ודרור משעני ונצפה בסדרות ״זגורי אמפריה״ ו״תיק נעדר״.

הקורס יעסוק במושג 'ספרות פוליטית' על היבטיו, ויידונו בו יצירות מהפרוזה, מהשירה ומהדרמה, שעניינן מחאה: פוליטית, חברתית, פמיניסטית, אתנית ועוד. במסגרת הקורס נקרא ביצירות מספרות העולם מאת ג'ורג' אורוול, ריי ברדבורי, פלאנרי אוקונור, ז'וזה סאראמאגו, ברטולט ברכט, פרימו לוי, מחמוד דרוויש, ויסלבה שימבורסקה, לצד יצירות מהספרות העברית מאת ש"י עגנון, א.ב. יהושע, עמוס עוז, אילנה המרמן, ח.נ. ביאליק, נתן אלתרמן, אורי צבי גרינברג, חיים גורי, יהודה עמיחי, נתן זך, אהרן שבתאי, ארז ביטון, דוד אבידן, דליה רביקוביץ, יונה וולך, מירי בן-שמחון, חנוך לוין, מאיר ויזלטיר, ויקי שירן, אגי משעול, רוני סומק, טל ניצן, אלי אליהו, שחר-מריו מרדכי, תהילה חכימי ואחרים.

בקורס נבחן את שאלת הביצוע הקולי (כלומר קריאה בקול / דקלום) של שירה. הביצוע הקולי הוא בסיס עקרוני ורב חשיבות בהצגת היצירה, וביכולת לדון בה מתוך כבוד לטקסט ואפשרויות הבנתו. המחקר והפרקטיקה של קריאה בקול מתמקדים במה שמייחד את השירה מז'אנרים אחרים, אותו מסתורין רתמי, אותו המתח שבין "כתיבה" ל "קול", בין טקסט/תחביר/סמנטיקה לבין ריתמוס, מכלול ההיבטים הפרוזודיים, ומימוש אקוסטי ואופני ביצוע. מחקר ובחינה מעשית של הכרעות בקריאה קולית מתייחסים למכלול ההיבטים הנוגעים לתורת השיר. אולם, מתודת הקריאה הקולית מציגה פרשנות ומשמוע החומקים מ"ניתוח", ופונים ליצירת דיאלוג קונקרטי, חושי, מנטלי ומוסיקלי, תזכורת שהשיר הוא פעולת דיבור המתממשת גם (ולעיתים רק) בביצוע של קריאה קולית. "השירה היא אלימות מאורגנת כלפי המבע הרגיל" (יאקובסון). ביצוע קולי של שירה יוצר קשב מחודד במפגש עם הטקסט ומדגיש את ייחודיות המבע, את הטקסטורה של השיר, את תכונותיו החושיות, את המאגיות והמוסיקליות יותר מאשר את ה"ספרותיות" שבו. בעזרת מרחב של מקרי קריאה מוקלטים ומבוצעים של שירים, הקורס יהווה תשתית לגיבוש גישה אלטרנטיבית במפגש עם שירה. נעמוד על מכלול מרכיבי הביצוע הקולי, סוגיות בדיקציה ואינטונציה, ניגון ומקצב, נימה ביצועית וריגוש, נעסוק בשאלות פרשניות של הטקסט כיסוד לקריאה, נבחן גישות לביצוע קולי והשתנותן של נורמות ביצוע, נקליט (במידת האפשר) את עצמנו, ונאזין לדרכי קריאה של משתתפי הסדנה, למשוררים ולקרייני שירה. לאחר מבוא רעיוני שעניינו שאלת הקריאה בקול, ההיבטים התרבותיים, הפואטיים, החברתיים והאתיים של קריאה בקול, נעסוק במגוון סוגיות או מקרי טקסט-ביצוע, המחייבים את הקוראים בשיקול דעת: שיר נעדר פיסוק (ריבוי אפשרויות קריאה ופרשנות/הכרעה ביצועית); שירים לילדים /פעוטות (שיקול דעת בהפעלת משחק/גיוון קולי/היענות למשקל); שירה היפנוטית/בעלת יסודות חזרה אינטנסיביים (גיוון, מובדלות, רמות קוליות); השיר הקצר, השיר המולחן וסוגיית ה "התגברות"; ביצוע פרשני לנוכח קריאה מקבילה בטקסטים פרשניים/ביוגרפיים; קריאת פרוזה; המשפט הארוך ואופני הביצוע.

במפגשי הקורס נכיר, נשוב ונכיר, בערך של הכתיבה ובכתיבה כערך. ננסה באופן עקבי ובלתי מתפשר להאזין לעצמנו ביושר, בכנות. נתבונן ושוב נתבונן בזולתנו, בַסביבה, בַדרך שבה אנחנו רגילים לתפוס את העולם. נשחרר אי אילו בריחים זעירים שבתוכנו, נתַרגל התייחסות 'אחרת' למוכר ולידוע, נערער על האמונות המוצקות שלנו, נראה בהם נקודת מוצא לִפליאה, לַקסם שבַגילוי. את הכוחות המחודשים שאולי נגלה בעצמנו ננסה ליצוק לכלים של צורה, מבנה ותשתית של לשון. נבנה את ה"קול" של היצירה, נשרטט דמויות ומצבים שיספקו איזו מלאות או תלת-ממדיות, נכיר במוסיקליות של השפה, בַערך של הריתמוס, בַצורות השונות לעורר רגש ולהנכיח אותו בלשון. נקרא סיפורים וקטעים ספרותיים, נלמד מהם, ננהל איתם דיאלוג, נופרה מהם ונפרה זה את זה. כל העת נעסוק במפגשים. במפגשים עם טקסטים, עם שפות, עם הלשון, עם זיכרון, עם העולם. נשוב ונזכיר לעצמו שהטקסט הספרותי הוא צורה אומנותית. נכיר בערך המוחלט של יסודות פואטיים: מי מספר את הסיפור? מהי נקודת המבט שלו? איך הוא מספר? באיזה סדר? מהי מערכת הזמנים? מה המקום של הממד הלשוני בסיפור? מהו הסיפור, בעצם? איך יוצרים הזדהות או הסתייגות? מהי משמעות של טקסט ספרותי? איך יוצרים אותה? במהלך המפגשים נבחן מבחר מהנושאים העקרוניים הללו, נתקרב אל הדברים בעזרת תרגילים ספרותיים שישכללו את ההתבוננות ואת הביטוי, נכתוב ושוב נכתוב, נקרא לעצמנו ולזולתנו ונביע את עצמנו. המפגש בין מילה, מבנה וצורה של טקסט לבין נושאים ועקרונות ביצירה ובאומנות שלכם עשוי להצמיח כיווני מחשבה, יצירה ותגבור הדדי שכדאי לבדוק ולהכיר. כיוון מרכזי בסדנה הוא הפנייה אל אלמנטים משחקיים ביצירה הספרותית, פעולה מתוך אילוץ של מבנה, צורה או כל אלמנט חיצוני המתנה את היצירה ברוח ״אוליפו״. אנשי ״אוליפו״, אולפנה לספרות פוטנציאלית, אוהבים מגבלות צורניות בכתיבה, צורות קבועות, נוסחאות ומשחקים לשוניים וסגנוניים. בכך מתקיימת התרחקות מהמיתוס הרומנטי של ההשראה. העיקרון הוא שהדמיון ממריא דווקא כשהוא נתון בסד של צורה קבועה, של מגבלה מלאכותית כמו חזרה, היעדר קבוע וכו׳. נציב מטרה: לכתוב. אנחה ואלווה אתכם לאורך המפגשים, בתקווה שנשמח בְּמעשה הכתיבה.

"כי לעוררך אני בא" (י.ח. ברנר מתוך המניפסט של כתב העת "המעורר", לונדון, תרס"ו, 1906). הקורס יעסוק בהבנת מקומם ואופיים של כתבי עת ספרותיים ובעריכה של גיליון חדש של כתב העת ״אולם 70״. נתוודע לראשי פרקים בתולדות הוצאתם לאור של כתבי העת העבריים, מתוך הבנה שאותם כתבי עת היו תמיד הזירה המרכזית שבתוכו התקיימו מאבקים לאומיים, חברתיים ותרבותיים, ששינו את פני המציאות היהודית והישראלית. נכיר כתבי העת לאורך ההיסטוריה, נתוודע לדוגמאות מרכזיות, נקרא מניפסטים, בהם הושקעו הכוונות והתקוות של העורכים והמייסדים. ננסה להכיר את מפת כתבי העת הספרותיים הפעילים היום בישראל, נארח עורכות ועורכים, ונשמע מהם על עבודתם. החלק העיקרי של הקורס יוקדש לפרסום גיליון מס׳ 2 של כתב העת הספרותי ״אולם 70״ (גיליון מס 1 הופיע בסוף שנת הלימודים תשע״ט). הקבוצה תשמש כמערכת פעילה. נקבל כתבי יד (ייצא "קול קורא") ממשתתפי סדנאות הכתיבה בסמינר הקיבוצים, ממשתתפי הקורס, ומסטודנטיות וסטודנטים מסמינר הקיבוצים. נתרגל עריכה של טקסטים ספרותיים, נחליט על שם, כיוון, נושא, אופי, וננסח/ נעדכן מניפסט וטקסטים דומים. נתוודע לכל שלבי ההפקה של כתב העת משלב הפנייה לקבלת טקסטים, ועד לעיצובו, הדפסתו ואפשרויות הפצתו. ייתכן מאוד שנזדקק למפגשים ייעודיים מעבר לשעות הקורס, ולעבודה מאומצת ואחראית סביב הטקסטים. עבודה רבה תיעשה "מרחוק", בהתכתבות ובעבודה שיתופית. מובן שכל הזמן נחשוב על האפשרויות וההשלכות הפדגוגיות של הפקת כתב עת ספרותי. ננסה, בעקבות ברנר, לעורר ולהתעורר לעבודה ספרותית ממשית.