bein-hamilim-banner

×Ē×§×Ļיר

המאמר דן במודל של קבו×Ļו×Ē ×˜×™×¤×•×œ באמנו×Ē ×‘×ž×Ą×’×¨×Ē ×’× ×™× לילדים ×ĸל הספקטרום האוטיסטי. מבנה הקבו×Ļו×Ē ×‘×ž×•×“×œ זה מהדהד חשיבה פסיכודינמי×Ē ×”×Ēפ×Ēחו×Ēי×Ē ×Š×¤×•×Ēחה בגנים אלו, הנ×Ēמכים ×ĸל ידי "ה×ĸמו×Ēה לילדים בסיכון". במודל זה ישנו דגש ×ĸל חשיבה אינטגרטיבי×Ē ×¨×‘-מק×Ļו×ĸי×Ē ×Š×ž×˜×¨×Ēה לקדם ילדים אוטיסטים בגיל הרך בכל ×Ēחומי הה×Ēפ×Ēחו×Ē: ב×Ēפקוד בגן, ב×Ēחום השפ×Ēי, הסנסו-מוטורי והפנים-נפשי. המודל הקבו×Ļ×Ēי-דיאדי שנידון במאמר מ×Ēקיים במרחב הגן וכולל א×Ē ×›×œ ילדי הגן וה×Ļוו×Ē ×”×ž×œ×•×•×” או×Ēו. המאמר דן בשכבו×Ē ×”×”×›×œ×” המרכיבו×Ē ××Ē ×”×§×‘×•×Ļה ×ĸל פי דימוי מארגן של בבושקה. ×ĸוד דן המאמר בר×Ļיונל של הבחירה בחומר אחד חסר ×Ļורה וראשוני כחמר או מים, שנו×ĸד לאפשר לילדי הקבו×Ļה הזדמנו×Ē ×œ×Ēנו×ĸה מן החושי והקונקרטי ל×ĸבר ה×Ēפ×Ēחו×Ē ×Š×œ ק׊ר ומשמ×ĸו×Ē.

 

מילו×Ē ×ž×¤×Ēח: אוטיזם, קבו×Ļו×Ē ×˜×™×¤×•×œ באמנו×Ē, פרנסיס טסטין, אן אלווארז, חומרי יסוד (חמר, מים)

הקדמה

המאמר ×ĸוסק במודל של קבו×Ļו×Ē ×˜×™×¤×•×œ באמנו×Ē ×‘×’× ×™× לילדים בגיל הרך ×ĸל הספקטרום האוטיסטי. ייחודו של המודל שיו×Ļג במאמר הוא שהוא מבוסס ×ĸל מ×ĸגלים שונים של הכלה המיי×Ļגים מ×ĸרך ×Ēנו×ĸה הנ×ĸ בין רמו×Ē ×ž×Ļיאו×Ē ×Š×•× ×•×Ē, חי×Ļוני×Ē ×•×¤× ×™×ž×™×Ē, וא×Ē ×”×”×™×–×•×Ÿ ביניהן. במוקד המ×ĸרך חומר מרכזי מקבו×Ļ×Ē ×—×•×ž×¨×™ היסוד חסרי ה×Ļורה (כגון חמר או מים). שני ×ĸקרונו×Ē ××œ×•, המבנה והמוקד החומרי, נו×ĸדו לאפשר מפגש שיהיה מקור פוטנ×Ļיאלי ל×ĸניין, לחיבורים ראשונים בין מג×ĸ, ×Ēחושה ומשמ×ĸו×Ē, ומכאן לני×Ļני ×Ēקשור×Ē ×‘×™×Ÿ-אישי×Ē ×‘×™×Ÿ חברי קבו×Ļ×Ē ×”×™×œ×“×™×.

הקבו×Ļו×Ē ×”×Ēקיימו בגנים בשי×Ēות משרד החינוך, ה×ĸירייה, משרד הבריאו×Ē ×•"ה×ĸמו×Ēה לילדים בסיכון" – ×ĸמו×Ēה של אנשי מק×Ļו×ĸ הנו×Ē× ×Ē ×ž×ĸנה טיפולי לילדים בגיל הרך ×ĸם הפר×ĸה מהקש×Ē ×”××•×˜×™×Ą×˜×™×Ē. הגנים הראשונים הוקמו במסגר×Ē ×”×ž×¨×›×– לבריאו×Ē ×”× ×¤×Š ברמ×Ē ×—×Ÿ וב×Ēל אביב, וכיום הם מונים יו×Ēר מ-120 גנים ברחבי האר×Ĩ הפו×ĸלים לפי ×Ēפיסו×Ē ×ž×§×Ļו×ĸיו×Ē ×ž×’×•×•× ×•×Ē (ה×Ēפ×Ēחו×Ēי×Ē-פסיכואנליטי×Ē, ה×Ēפ×Ēחו×Ēי×Ē-אינטגרטיבי×Ē, קוגניטיבי×Ē ×•×”×Ēנהגו×Ēי×Ē).

המודל הנידון במאמר הוא פי×Ēוח ר×ĸיוני למודל של קבו×Ļו×Ē ×˜×™×¤×•×œ באמנו×Ē ×‘×’×™×Š×” פסיכודינמי×Ē ×Š×”×’×• ראומה ויינברג ומזל כרמון במסגר×Ē ×ĸבוד×Ēן כמטפלו×Ē ×‘××ž× ×•×Ē ×‘×’× ×™ ה×Ēקשור×Ē ×‘×™×—×™×“×” המרכזי×Ē ×Š×œ המ×ĸרך ברמ×Ē ×—×Ÿ. המודל המסוים שמו×Ļג במאמר זה י×Ļא וה×Ēפ×Ēח מ×Ēוך מודל האם, והוא מבוסס ×ĸל ×ĸבודה משו×Ēפ×Ē ×•×¨×‘×Ē ×Š× ×™× ×ĸם מטפל×Ē ×‘××ž× ×•×Ē ×•×ĸמי×Ēה.[1] מ×Ēוך ×ĸבוד×Ēנו המשו×Ēפ×Ē, א׊ר ה×Ēקיימה ביחידה אחר×Ē ×Š×œ ה×ĸמו×Ēה לילדים בסיכון, יחידה ב×ĸל×Ē ××•×¨×™×™× ×˜×Ļיה פסיכואנליטי×Ē-ה×Ēפ×Ēחו×Ēי×Ē, כבר ה×Ē×ĸ×Ļב פרויקט ×ĸ×Ļמאי משלו.

 

יחסים חבר×Ēיים והקבו×Ļה מן ההיבט הה×Ēפ×Ēחו×Ēי

האדם הוא י×Ļור חבר×Ēי. החל בשלבי החיים הראשונים מגלה הפ×ĸוט ×Ļורו×Ē ×Š×•× ×•×Ē ×Š×œ ה×Ēייחסו×Ē ×œ××—×¨. ב×Ēחילה מושאי הה×Ēקשרו×Ē ×”×ĸיקריים הם האם, האב והמשפחה המורחב×Ē ××‘×œ בסביבו×Ē ×’×™×œ ׊נ×Ēיים מ×Ēחיל הילד לה×Ēיק חלק מ×Ēשומ×Ē ×”×œ×‘ שלו מהמבוגר המשמ×ĸו×Ēי לילדים בני גילו. לקרא×Ē ×’×™×œ שלוש מורחב×Ē ×”×”×Ē×ĸניינו×Ē ×ž×§×Š×¨ ×ĸם הפרט להש×Ēייכו×Ē ×œ×§×‘×•×Ļה. מרכיב מ׊מ×ĸו×Ēי ביכול×Ē ×œ×”×Š×Ēייך לקבו×Ļה הוא הידי×ĸה הפנימי×Ē ×Š×”××—×¨ הוא מוקד ל×ĸניין, ׊אפ׊ר לחלוק ×ĸימו חוויו×Ē, שהוא דומה אך גם שונה. לילד משיכה ראשוני×Ē, הן בפנטזיה והן במ×Ļיאו×Ē, ליחסים של קח ו×Ēן, להדדיו×Ē ×•×œ×™×Ļירה משו×Ēפ×Ē. הוא רו×Ļה לקבל הכרה, להשמי×ĸ קול, להיו×Ē × ×•×›×— (ויניקוט, 1996ב; Stern, 1985).

ילדים שוהים ׊×ĸו×Ē ×¨×‘×•×Ē ×‘×—×‘×¨×Ē ×”×Š×•×•×™× להם. באר×Ĩ מסביבו×Ē ×’×™×œ שלוש (ואת לפני כן) הפ×ĸוט הולך לגן ו×ĸ×Ēיד לשהו×Ē ×—×œ×§ ניכר מזמנו במסגר×Ē ×§×‘×•×Ļ×Ēי×Ē ×›×–×• או אחר×Ē. הקבו×Ļה ×Ēהיה אפוא חלק מרכזי בחייו ו×Ēקבל מופ×ĸים שונים לאורך שנו×Ē ×”×Ēבגרו×Ēו. ילדים לומדים זה מזה, יו×Ļרים קבו×Ļו×Ē ×ž×Š× ×” וחברויו×Ē, חולקים חוויו×Ē, משחקי דמיון ופ×ĸילו×Ē ×ž×Š×•×Ēפ×Ē, ולכן קבו×Ļו×Ē ×˜×™×¤×•×œ×™×•×Ē ×”×Ÿ אופ×Ļיה מ׊מ×ĸו×Ēי×Ē ×œ×”×Ē×ĸרבו×Ē ×˜×™×¤×•×œ×™×Ē ××Ļל ילדים, בייחוד לנוכח השפ×ĸ×Ēן החיובי×Ē ×ĸל ×Ēפקוד במ×Ļיאו×Ē (Moss, 1984).

את שנכ×Ēב לא מ×ĸט חומר מר×Ē×§ ×ĸל טיפול באמנו×Ē ×›×ž×§×“× ×Ēהליכי סימבוליז×Ļיה א×Ļל ילדים ×ĸל הספקטרום האוטיסטי (Evans & Dubowski, 2001; Isserow, 2013) ו×ĸל ה×Ē×ĸרבויו×Ē ×§×‘×•×Ļ×Ēיו×Ē ×‘×˜×™×¤×•×œ באמנו×Ē ×ĸם ילדי בי×Ē ×Ą×¤×¨ ×ĸל הספקטרום האוטיסטי (Gabriels, 2012), חסרה ה×Ēייחסו×Ē ×Ēיאורטי×Ē ×œ×˜×™×¤×•×œ באמנו×Ē ×‘×™×œ×“×™× אוטיסטים בגיל הרך, וכל שכן לקבו×Ļו×Ē ×˜×™×¤×•×œ באמנו×Ē ×‘×™×œ×“×™ גן אוטיסטים. מאמר זה מבקש ל×Ēרום ולו במ×ĸט למילוי החÖļץר ב×Ēחום.

 

אוטיזם: הגדרה ×§×Ļרה

אוטיזם (ASD) הוא הפר×ĸ×Ē ×”×Ēפ×Ēחו×Ē × ×¨×—×‘×Ē ×”×¤×•×’×ĸ×Ē ×‘×›×œ ×Ēחומי הה×Ēפ×Ēחו×Ē. ישנו שיבוש ב×ĸיקר בהיבטים הקשורים ב×Ēקשור×Ē ×ĸם האחר (מילולי×Ē ×•×œ× מילולי×Ē). אחד ממאפייני ההפר×ĸה ה×ĸיקריים הוא פגי×ĸה מהו×Ēי×Ē ×‘×”×“×“×™×•×Ē ×”×—×‘×¨×Ēי×Ē, כך שישנו קושי לש×Ē×Ŗ ב×Ēחומי ×ĸניין וברגשו×Ē ×•×œ×”×Š×Ē×Ē×Ŗ במשחק דמיוני. ההפר×ĸה מאופיינ×Ē ×’× בדפוסי ה×Ēנהגו×Ē, ×ĸניין ופ×ĸילו×Ē ×ž×•×’×‘×œ×™×, כגון הי×Ļמדו×Ē ×œ×¨×™×˜×•××œ×™× מילוליים ולא מילוליים, נוקשו×Ē ×‘×—×Š×™×‘×” או בה×Ēנהגו×Ē ×•×Š×™×ž×•×Š חזר×Ēי בפ×ĸילו×Ē ××• באובייקט. מאפיין אפשרי × ×•×Ą×Ŗ הוא ×Ēחומי ×ĸניין מ×Ļומ×Ļמים או מקוב×ĸים או, לחלופין, ×ĸניין מוגבר בגירויים סנסוריים (American Psychiatric Association, 2013).

ב×ĸבר היה מקובל לראו×Ē ×‘××•×˜×™×–× ×ĸ×Ļירה או נסיגה ה×Ēפ×Ēחו×Ēי×Ē ×œ"שלב אוטיסטי" (Mahler, Pine, & Bergman, 1975) ראשוני בה×Ēפ×Ēחו×Ē ×‘×Ēגובה לסביבה חי×Ļוני×Ē ×§×™×Ļוני×Ē ×•×œ× ×Ēואמ×Ē (Bettelheim, 1967), אבל כיום ×Ēפיסה זו אינה מקובל×Ē. השינוי הדרמטי ה×Ēחולל ב×ĸקבו×Ē ×ž×—×§×¨×™× של ×Ē×Ļפיו×Ē ×‘×Ēינוקו×Ē (Trevarthen, 1977; Stern, 1985) שחידדו א×Ē ×”×”×‘× ×” כי ל×Ēינוקו×Ē ×™×›×•×œ×Ē ×ž×•×œ×“×Ē ×œ× ×¤×¨×“×•×Ē ×•×”×‘× ×” ראשוני×Ē ×Š×œ אני–אחר, ולכן ההנחה כי ישנה ×ĸ×Ļירה או נסיגה לשלב אוטיסטי ×Ēקין אינה מדויק×Ē. בד בבד ×ĸם השדה המחקרי, מ×Ēוך ה×Ēנסו×Ē ×‘×§×œ×™× ×™×§×” ×ĸם ילדים אלו הגי×ĸו פרנסיס טסטין (1994; 2008) ואן אלווארז (2005; 2017) למסקנה כי האוטיזם אינו ×Ēגובה לאירו×ĸ או לאירו×ĸים במ×Ļיאו×Ē ×•××™× ×• נסיגה למבנה ה×Ēפ×Ēחו×Ēי קדום יו×Ēר, אלא מבנה נפשי ייחודי ׊×ĸימו מגי×ĸ ה×Ēינוק ל×ĸולם. הנח×Ē ×”×™×Ą×•×“ היא ׊×Ēינוק ב×ĸל מבנה ייחודי זה חווה מלכ×Ēחילה א×Ē ×”× ×¤×¨×“×•×Ē ×”×’×•×¤× ×™×Ē ×”×¨××Š×•× ×™×Ē ×ž×’×•×Ŗ האם כנפרדו×Ē ×˜×¨× זמנה וכאירו×ĸ טראומטי. ומאחר שכך ×Ēוסט כל החוויה הה×Ēפ×Ēחו×Ēי×Ē ×ž×ž×Ą×œ×•×œ×”, ה×Ēינוק יגן ×ĸל ×ĸ×Ļמו בסיפוק ×Ēחוש×Ēי ×ĸ×Ļמי ובהס×Ēגרו×Ē ×ž×¤× ×™ ה×ĸולם כדי שלא להיו×Ē ×‘×ž×’×ĸ ×ĸם הכאב הבל×Ēי נסבל של טראומ×Ē ×”× ×¤×¨×“×•×Ē.

ההסבר הפסיכודינמי רואה אפוא באוטיזם הגנה מפני נפרדו×Ē ×˜×¨× זמנה, והגנה סוגר×Ē ×Š×”×™× כמ×ĸין שריון מפני השינוי המ×Ēמיד שקיים בחוויה של היו×Ē ×‘×ĸולם. האוטיזם הוא מ×ĸין ×Ēגוב×Ē ×ž× ×ĸ כנגד הזרימה של החיים ו×Ēהליכי ה×Ļמיחה וההש×Ēנו×Ē ×”×›×œ×•×œ×™× בהם, ×Ēהליכים שבאו×Ēה מידה שהם מובילים קדימה ומשמשים מקור לי×Ļיר×Ēיו×Ē, דמיון וחשיבה, יש בהם גם פרידה ממה שהיה ואיננו ×ĸוד. הגנו×Ē ××•×˜×™×Ą×˜×™×•×Ē ××œ×•, שבמוקדן היש×ĸנו×Ē ×™×Ēר ×ĸל גרייה וסיפוק ×ĸ×Ļמי, מובילו×Ē ×œ×Š×™×‘×•×Š אל מול הה×Ēנסו×Ē ×‘×ĸולם ופוג×ĸו×Ē ×‘×™×›×•×œ×Ē ×œ×Ē×Ē ×¤×¨×Š× ×•×Ē ×œ×—×•×•×™×” (טסטין, 1994; Tustin, 1994).

היו×Ē ×Š×›×š, ילדים אוטיסטים מ×Ēקשים ב×ĸיבוד סימולטני של גירויים (ל×ĸי×Ēים הם מ×Ēמקדים בחוש אחד ואינם מסוגלים ל×Ēפוס אובייקט באופן אינטגרטיבי כב×ĸל כמה ממדים), בארגון גופני (אינם חווים א×Ē ×’×•×¤× כשלם) ובפ×ĸנוח רגשו×Ē ×Š×œ ×ĸ×Ļמם ושל אחר. בגלל כל אלו חל א×Ļלם שיבוש ביכול×Ē ×œ×—×‘×¨ בין ×Ēחושו×Ē ×•×ž×Š×ž×ĸו×Ē ×›×š שהטרנספורמ×Ļיה בין גירוי לשפה נפג×ĸ×Ē ×•×’×™×¨×•×™×™× ×Ēחוש×Ēיים נשארים מבודדים ולא מפו×ĸנחים. כל אלו מרכיבים חיוניים ב×Ēנו×ĸה בין מ×Ļיאו×Ē ×œ×ĸולם פנימי שהיא המסד לחוויה הסובייקטיבי×Ē, חוויה הממוקמ×Ē ×‘×ž×¨×—×‘ פוטנ×Ļיאלי בין אני ולא אני (ויניקוט, 1996ב). אפ׊ר אך לדמיין ×ĸד כמה ×ĸולמם של ילדים אלו נו×Ēר מבודד ופרגמנטרי.

קבו×Ļו×Ē ×˜×™×¤×•×œ×™×•×Ē: היבטים ×Ēיאורטיים

הבסיס ה×Ēיאורטי של הקבו×Ļה יו×Ļא מ×Ēוך הנחה שהקבו×Ļה כיחידה מהדהד×Ē ××Ē ×ž×ĸרך היחסים והקונפליקטים הקבו×Ļ×Ēיים של הגן. במובן זה ה×Ēפיסה ה×Ēיאורטי×Ē ×”×ž×œ×•×•×” א×Ē ×”×—×Š×™×‘×” ×ĸל קבו×Ļו×Ē ×”×’×Ÿ היא בראש ובראשונה פסיכודינמי×Ē ×•×ž×˜×¨×Ēה להקנו×Ē ×ž×Š×ž×ĸו×Ē ×œ×ž×ĸרך היחסים המ×Ēקיים בקבו×Ļה ול×ĸקוב אחרי פוזי×Ļיו×Ē ×ž× ×˜×œ×™×•×Ē ×ž×Ēחלפו×Ē ×›×“×™ ל×Ē×Ē ×œ×”×Ÿ מ׊מ×ĸו×Ē (בירן, 1997).

×Ēפיס×Ēו של ביון (1992) בנוג×ĸ למנגנונים הקבו×Ļ×Ēיים היי×Ēה לנו ל×ĸזר רב בחשיבה בהקשר זה, שכן בראש ובראשונה ה×Ēייחסנו לקבו×Ļה כשלם ושמנו דגש ×ĸל האפקט הקבו×Ļ×Ēי ברג×ĸ × ×Ēון. הנח×Ē ×”×™×Ą×•×“ ב×ĸבודה קבו×Ļ×Ēי×Ē ×”×ž×‘×•×Ą×Ą×Ē ×ĸל המודל של ביון היא שלקבו×Ļה חיים מנטליים משלה, ולכן יבואו בה לידי ביטוי הגנו×Ē ××™× ×¤× ×˜×™×œ×™×•×Ē ×•×¨×’×¨×Ą×™×‘×™×•×Ē. לפי ביון, בכל ×Ēהליך קבו×Ļ×Ēי ישנם שני מ×Ļבים המ×Ēחלפים ללא ה׍ת ומיי×Ļגים מ×Ļב הגנ×Ēי ל×ĸומ×Ē ×ž×Ļב של "×ĸבודה" וה×Ēפ×Ēחו×Ē. למ×Ļב ההגנ×Ēי הוא קרא basic assumptions, והוא כולל כמה מנגנונים לא מוד×ĸים:fight/flight, pairing, dependency. ביון ט×ĸן שבאמ×Ļ×ĸו×Ē ×ž× ×’× ×•× ×™× אלו הקבו×Ļה נמנ×ĸ×Ē ×‘××•×¤×Ÿ לא מוד×ĸ מ"×ĸבודה" וממימוש המטרה שלשמה ה×Ēכנסה. בקבו×Ļ×Ē ×”×ĸבודה הארגון נו×Ļר משי×Ēות פ×ĸולה מוד×ĸ בין חברי הקבו×Ļה. ככל שיש יו×Ēר אפשרו×Ē ×œ×ĸכל א×Ē ×”×›×•×—×•×Ē ×”×œ× מד×ĸים, כך ×Ēיטה הקבו×Ļה לפוזי×Ļיה של קבו×Ļ×Ē ×ĸבודה ו×Ēוכל ל×ĸבור ×Ēהליכי ×ĸיבוד ושינוי.

מוקד × ×•×Ą×Ŗ בחשיבה ×ĸל הקבו×Ļה היה שלבי ה×Ēפ×Ēחו×Ē ×”×§×‘×•×Ļה המבוססים ×ĸל המודל של טקמן Tuckman, 1965; Tuckman & Jensen, 1977; Bonebright, 2010)). לפי המודל שלושה שלבים ×ĸיקריים בה×Ēפ×Ēחו×Ē ×”×§×‘×•×Ļה: שלב ראשוני של היוו×Ļרו×Ē (forming), המאופיין ב×Ēחושו×Ē ×ĸמימו×Ē ×•×—×•×Ą×¨ אונים; שלב שני של ×Ēחרו×Ē ×•× ×™×Ą×™×•×Ÿ לקבו×ĸ מה מ×ĸרך הכוחו×Ē ×”×§×‘×•×Ļ×Ēי, מי נגד מי ומי שולט (storming), שהוא חלק מביסוס זהו×Ē; ושלב שלישי (performing), שמאופיין באינטימיו×Ē ×•×”×“×“×™×•×Ē ×•×‘×• הקבו×Ļה בדרך כלל נר×Ēמ×Ē ×œ×ž×™×ž×•×Š המטרו×Ē ×Š×œ×Š×ž×Ÿ ה×Ēכנסה. שלב × ×•×Ą×Ŗ הוא הסיום, והוא כולל פ×ĸמים רבו×Ē ×¨×’×Š×•×Ē ×ž×ĸורבים ככ×ĸץ, ×ĸ×Ļב, הקלה וגם קבלה והפנמה. את שמודלים אלו היו מסגר×Ē ×›×œ×œ×™×Ē ×œ×—×Š×™×‘×” ×ĸל הקבו×Ļו×Ē, ניכר כי בקבו×Ļו×Ē ×”× ×™×“×•× ×•×Ē ×—×œ שיבוש הן ב×Ēהליך הכרונולוגי-ה×Ēפ×Ēחו×Ēי והן בדינמיקה הקבו×Ļ×Ēי×Ē. ל×Ļורך כך א×Ēייחס למאפייני ה×ĸבודה הקבו×Ļ×Ēי×Ē ×ĸם ילדים המביאה בחשבון א×Ē ×Ļורכיהם של ילדים ×ĸל הספקטרום האוטיסטי.

אוטיזם, מבנה קבו×Ļ×Ēי ו×Ēהליך קבו×Ļ×Ēי

ילדים ×ĸל הספקטרום האוטיסטי בדרך כלל נכנסים למסגרו×Ē ×—×™× ×•×›×™×•×Ē, ומכיוון שה×ĸבודה בגנים היא בראש ובראשונה ×ĸבודה קבו×Ļ×Ēי×Ē ×”×ž×•×Š×Ē×Ē×Ē ×ĸל סדר יום גני הכולל מפגשים, פ×ĸילויו×Ē ×ž×Š×•×Ēפו×Ē, ארוחו×Ē, זמן ח×Ļר ו×ĸוד, חשוב ל×Ē×Ē ××Ē ×”×“×ĸ×Ē ×ĸל המ×Ēח בין ההס×Ēגרו×Ē ×•×”×Š×™×‘×•×Š ה×Ēקשור×Ēי באוטיזם ובין המבנה הקבו×Ļ×Ēי שהוא בלב ליבה של היחידה הגני×Ē.

טרפימואו ופאטק (Trafimow & Pattack, 1981; 1982) מ×Ēייחסים להיבטים מרפאים בקבו×Ļו×Ē ×œ×™×œ×“×™× ×ĸם הפר×ĸו×Ē ×§×Š×•×Ē. לט×ĸ× ×Ēם, ישנם שלושה גורמים מרפאים ×ĸיקריים: הראשון הוא ×ĸ×Ļם נוכחו×Ēם של ילדים, שהיא פוטנ×Ļיאל ליחסי אובייקט מגוונים ולי×Ļיר×Ē ×¨×Š×Ē ×Š×œ קשרים פסיכולוגים מ׊×Ēנים; השני הוא ×Ēפקידו של המנחה כאגו חי×Ļוני המסיי×ĸ לילדים כש×ĸולה ה×Ļורך; והגורם השלישי קשור באופן שבו הקבו×Ļה מיי×Ļג×Ē ×‘××•×¤×Ÿ לא מוד×ĸ א×Ē ×”××, ובכך מ׊מ׊×Ē ×“×™×ž×•×™ מארגן המכיל אלמנטים של חיים ואינטגר×Ļיה ל×Ļד אלמנטים של הרס ופירוק.

אלא שההפר×ĸה האוטיסטי×Ē ×ž×Š×‘×Š×Ē ×‘××•×¤×Ÿ מהו×Ēי א×Ē ×”×ž× ×’× ×•× ×™× המנטליים ׊×ĸומדים בבסיס היכול×Ē ×œ×”×™×ĸזר בקבו×Ļה ל×Ļורך ה×Ēפ×Ēחו×Ē ×•×œ×ž×™×“×” חבר×Ēי×Ē ×•××™×Š×™×Ē. אפ׊ר לראו×Ē ×Š×§×‘×•×Ļו×Ē ×Š×œ ילדים ×ĸל הספקטרום האוטיסטי אינן × ×ĸנו×Ē ×Ēמיד למהלכים של מבנה וה×Ēפ×Ēחו×Ē ×Š×œ קבו×Ļו×Ē. ל×ĸי×Ēים הקבו×Ļה שוהה בשלב מקדים, שאו×Ēו אכנה שלב טרום היוו×Ļרו×Ē (pre-forming), שבו כל אחד מחברי הקבו×Ļה שוהה ב×ĸולם הלבדיו×Ē ×Š×œ×• ב×ĸוד החומר והקבו×Ļה משוללי מ׊מ×ĸו×Ē ×•×¤×•×ĸלים בלא הקשר. גם בראייה של המודל של ביון מדובר בהגנו×Ē ×¨×’×¨×Ą×™×‘×™×•×Ē ×™×•×Ēר הקשורו×Ē ×‘× ×™×Ēוק או פירוק מסיבי מכיוון שההי×ĸנו×Ē ×œ××•×‘×™×™×§×˜ ×Ļריכה להיוו×Ļר ואינה × ×Ēונה מרא׊. לקבו×Ļו×Ē ×œ×•×§×— זמן רב ×ĸד שנו×Ļר×Ē ×–×”×•×Ē ×§×‘×•×Ļ×Ēי×Ē, ול×ĸי×Ēים זו המשימה ה×ĸיקרי×Ē ×Š××œ×™×” ×Ē×Š××Ŗ הקבו×Ļה לאורך קיומה. הדגש ב×ĸבודה יהיה אפוא פי×Ēוח מוטיב×Ļיה ו×Ēשוקה ראשוני×Ē ×œ×Š×”×™×™×” בקבו×Ļה.

מ×Ēוך כך ×ĸולה שאלה כי×Ļד אפ׊ר לי×Ļור מכנה משו×Ē×Ŗ ו×ĸניין קבו×Ļ×Ēי א×Ļל ילדים שהנטייה הטב×ĸי×Ē ×Š×œ×”× היא לנו×ĸ במ×ĸגלים סביב ×ĸ×Ļמם, ככוכבי לכ×Ē ×”×—×•×œ×§×™× גלקסיה אח×Ē ××š לא נפגשים? ט×ĸ× ×Ē ×”×ž××ž×¨ היא שהשימוש בחומר ראשוני וטרום-סימבולי כמוקד ל×ĸבודה קבו×Ļ×Ēי×Ē ×ž×–×ž×Ÿ אפשרו×Ē ×œ×§×Š×•×¨ בין ה×Ēנסו×Ē ×¤×™×–×™×Ē ×œ×ž×ž×“ רפלקסיבי של ×Ēחושה, רגש ואת מחשבה, וכל זא×Ē ×‘×”×§×Š×¨ של יחסים ×ĸם קבו×Ļ×Ē ×”×Š×•×•×™×. המאמר מדגיש א×Ē ×™×™×—×•×“×• של השילוב בין שלוש×Ē ×ž×¨×›×™×‘×™ המודל הקבו×Ļ×Ēי – החומר, הטקס ושכבו×Ē ×”×”×›×œ×” השונו×Ē â€“ כמה ׊מאפ׊ר לקבו×Ļה לה×Ēהוו×Ē.

ה×Ēהליך הקבו×Ļ×Ēי: החומר כנשמ×Ē ××¤×” של הקבו×Ļה

בקבו×Ļו×Ē ×˜×™×¤×•×œ באמנו×Ē ×”×ž×¨×—×‘ הי×Ļיר×Ēי הוא אמ×Ļ×ĸי ×Ēקשור×Ēי המאפשר לחברי הקבו×Ļה לבטא א×Ē ×ĸ×Ļמם (Waller, 2012). ה×Ēקשור×Ē ×œ× חייב×Ē ×œ×”×™×•×Ē ×ž×™×œ×•×œ×™×Ē, אלא באמ×Ļ×ĸו×Ē ×¨×ž×•×Ē ×Š×•× ×•×Ē ×Š×œ יי×Ļוגים לא מילוליים המאפשרים לחמוק מהרמה המוד×ĸ×Ē ×Š×œ השפה המילולי×Ē. א×Ļל ילדים ×ĸל הספקטרום האוטיסטי הדבר מ׊מ×ĸו×Ēי במיוחד כשנו×Ēנים א×Ē ×”×“×ĸ×Ē ×ĸל הקושי של ילדים אלו בחשיבה סימבולי×Ē ×•×‘×™×Ļיר×Ē ×§×Š×¨ ×ĸם בני גילם ((Tyminski, 2005; Gabriels, 2012. ה×ĸבודה באמ×Ļ×ĸים שאינם מילוליים מאפ׊ר×Ē ×œ×¤×Ēח ני×Ļני ×Ēקשור×Ē ×›×Š×”×—×•×ž×¨ ×ĸ×Ļמו הוא מקור ל×Ēיווך ומ×Ļ×ĸ משו×Ē×Ŗ.

החומרים שנבחרו ל×ĸבודה הקבו×Ļ×Ēי×Ē ×”× חומרי יסוד ראשוניים ואורגניים כחמר או מים. חומרים אלו, שהם חסרי ×Ļורה, מנגישים א×Ē ×ĸ×Ļמם לחוויה ×Ēחוש×Ēי×Ē ×‘×Ą×™×Ą×™×Ē ×ĸם אובייקט חי×Ļוני. הם מאפשרים היכרו×Ē ×ĸם ×Ēחושו×Ē ×¨××Š×•× ×™×•×Ē ×Š×œ רך ל×ĸומ×Ē ×§×Š×” או חלק ל×ĸומ×Ē ×ž×—×•×Ą×¤×Ą, ואלו יכולו×Ē ×œ×”×™×•×Ē ×ž×Ēורגמו×Ē ×‘×Ēיווכו של איש ×Ļוו×Ē ×œ×¨×’×Š×•×Ē ×Ą×•×‘×™×™×§×˜×™×‘×™×™× כמו × ×ĸים או לא × ×ĸים. מהלך זה מהדהד א×Ē ×”×ž×”×œ×š הה×Ēפ×Ēחו×Ēי הראשוני שבו ה×Ēינוק חווה ×Ēחושו×Ē ×¤×™×–×™×•×Ē ×‘×ž×¤×’×Š מול ה×ĸולם. האם מ×Ēווכ×Ē ×œ×• מ׊מ×ĸו×Ē ××¤×§×˜×™×‘×™×Ē ×Ēואמ×Ē, וכך ה×Ēינוק מ×Ēחיל להפנים מנגנון פרשנו×Ē ×–×” ולומד בהדרגה ל×Ē×Ē ×ž×Š×ž×ĸו×Ē ×œ×—×•×•×™×•×Ēיו. הנח×Ē ×”×™×Ą×•×“ היא כי מנגנון זה משובש באוטיזם (טסטין, 1994; 1968 Bick,). לכן מנסים למ×Ļוא אפשרויו×Ē ×˜×™×¤×•×œ×™×•×Ē ×œ×Ēמוך במהלכים אלו ולקדם או×Ēם.

במודל המדובר ישנו חומר אחד בסיסי וטרום-יי×Ļוגי שנו×ĸד לשמש כ×ĸמוד ה×Ēווך של הקבו×Ļה. בין שמדובר בחמר, במים או בבד, הקבו×Ļו×Ē × ×Ą×‘×•×Ē ×Ą×‘×™×‘ חומר זה מ×Ēוך מטרה להופכו לאובייקט טקסי שסביבו מ×Ēכנס×Ē ×”×§×‘×•×Ļה, כמו שבט קדום המ×Ēכנס סביב מדורה או טוטם. טקץ הפ×Ēיחה מ׊מ׊ כקריאה לה×Ēכנס, בדומה למשל ל×Ēופי הטם טם הקוראים לשבט לה×Ēכנס. טקץ הסיום ב×ĸזר×Ē ×”×—×•×ž×¨ גם הוא מוקד קבו×Ļ×Ēי המכריז ×ĸל סיום, פרידה ומו×ĸד הה×Ēכנסו×Ē ×”×‘×, בש×ĸה ומקום קבו×ĸים. המבנה הטקסי שבמרכזו החומר הוא המ×ĸגל הראשוני במבנה רב-שכב×Ēי שנו×ĸד ל×Ēמוך בנטייה האוטיסטי×Ē ×œ×¤×™×¨×•×§ וני×Ēוק.

החומרים משמשים מ×ĸין ×ĸמוד שדרה ממרכÖŧÖĩז לקבו×Ļה כולה, מוקד שסביבו הקבו×Ļה × ×ĸה. החומר הוא משו×Ē×Ŗ, אך יכול גם לה×Ēחלק כך שכל ילד יקבל חלק ממנו; למשל כדור חמר ראשי שיחולק לכדורים אישיים, מים במכל מרכזי שיחולקו לק×ĸרו×Ē ××™×Š×™×•×Ē ××• בד מרכזי ובדים אישיים. ×Ēנו×ĸה זו מ׊מר×Ē ×‘×ĸזר×Ē ×”×—×•×ž×¨ המרכזי ×Ēנו×ĸה מ×Ēמד×Ē ×‘×™×Ÿ ×Ēהליכים קבו×Ļ×Ēיים ואישיים. דוגמה לכך אפ׊ר לראו×Ē ×‘×Ļילומים הבאים שבהם כל ילד מקבל כדור משלו ומ×Ēחילה חקיר×Ē ×”×—×•×ž×¨.

חומרי היסוד בהיו×Ēם חסרי ×Ļורה פו×Ēחים פ×Ēח לטרנספורמ×Ļיה מ×Ēמד×Ē ×•×ž×Š×ž×Š×™× מכל להשלכו×Ē. הם מאפשרים מג×ĸ, השאר×Ē ×Ą×™×ž×Ÿ, פירוק, הרכבה וי×Ļיר×Ē ×ž×›×œ שיחזיק או×Ēם, כמו למשל בשימוש במים. א×Ē ×›×œ הה×Ēנסויו×Ē ×”×œ×œ×• אפ׊ר ל×Ēווך ברמה הדיאדי×Ē ×•×‘×¨×ž×” הקבו×Ļ×Ēי×Ē. ב×Ļילומים הבאים אפ׊ר לראו×Ē ×Ēהליכים הנ×ĸים בין פירוק לגילוי, ×Ēהליך ה×Ēפ×Ēחו×Ēי ׊מ×Ēרחש באמ×Ļ×ĸו×Ē ×”×—×ž×¨ ×Ēוך כדי חקירה וגילוי.

 

דימוי מארגן: בוב×Ē ×‘×‘×•×Š×§×” ומודל רב-שכב×Ēי

כדי לדון במבנה הקבו×Ļה המבוסס ×ĸל הכלה רב-שכב×Ēי×Ē ××™×ĸזר בדימוי מארגן של בבושקה. הה×Ēבוננו×Ē ×‘×§×‘×•×Ļה באמ×Ļ×ĸו×Ē ×“×™×ž×•×™ זה ×ĸשויה להבהיר לא רק א×Ē ×”×ž×•×“×œ ×ĸ×Ļמו, אלא גם א×Ē ×”×”×“×”×•×“ בין קבו×Ļו×Ē ×”×˜×™×¤×•×œ באמנו×Ē ×•×”×ž×ĸנה הטיפולי-חינוכי של הה×Ē×ĸרבו×Ē ×‘×™×—×™×“×” הגני×Ē ×œ×™×œ×“×™× ×ĸל הספקטרום האוטיסטי.

 

ר×ĸיון קבו×Ļו×Ē ×”×˜×™×¤×•×œ באמנו×Ē ×Ļמח כחלק מ×Ēפיסה נרחב×Ē ×™×•×Ēר של מ×ĸנה טיפולי רב-מק×Ļו×ĸי לילדים אוטיסטים בגיל הרך. בפרק מ×Ēוך הספר "'אני לא זז, אל ×Ēזוזי!': טיפול רב מק×Ļו×ĸי בילדים מהקש×Ē ×”××•×˜×™×Ą×˜×™×Ē" (2014) ה×Ēייחסה פם יוגב-פלטק לייחודיו×Ē ×ž×‘× ×”×• של המ×ĸנה הטיפולי הרב-מק×Ļו×ĸי שפו×Ēח בגני שקד בחולון,[2] יחיד×Ē ×‘×Ē ×Š×œ ה×ĸמו×Ēה לילדים בסיכון, המבוסס ×ĸל ר×Ļיונל פסיכואנליטי-ה×Ēפ×Ēחו×Ēי. ×ĸיקרו של המודל הוא השיח המ×Ēמיד בין המסגר×Ē ×”×—×™× ×•×›×™×Ē ×œ×˜×™×¤×•×œ×™×Ē. ׊×Ēי הדיס×Ļיפלינו×Ē ×—×™×•× ×™×•×Ē, ויחד הן מהוו×Ē ×ž××¨×’ המהדהד א×Ē ×Ļרכיו הה×Ēפ×Ēחו×Ēיים של כל ילד, אלו של המ×Ļיאו×Ē ×”×—×™×Ļוני×Ē ×•××œ×• של המ×Ļיאו×Ē ×”×¤× ×™×ž×™×Ē, וא×Ē ×”×”×™×–×•×Ÿ ביניהם, שהוא הבסיס לי×Ļיר×Ē ×—×•×•×™×™×Ē ×× ×™ סובייקטיבי×Ē.

הנח×Ē ×”×™×Ą×•×“ היא שבה×Ēפ×Ēחו×Ē ×Ēקינה ישנו היזון מ×Ēמיד בין המ×ĸרכו×Ē ×”×Š×•× ×•×Ē â€“ ק׊ר, אפקט, שפה, ×Ēקשור×Ē, סנסו-מוטוריקה, משחק וקוגני×Ļיה – וכל אח×Ē ×ž×¤×•× ×§×Ļיו×Ē ××œ×• מ×Ēפ×Ēח×Ē ×‘×Ēוך ה×Ēנסו×Ē ×‘×ž×Ļיאו×Ē ×•×™×—×Ą×™× ×ĸם אובייקט. באוטיזם ישנו שיבוש בכל אח×Ē ×ž×”×ž×ĸרכו×Ē ×”××œ×” וביכול×Ē ×Š×œ המ×ĸרכו×Ē ×œ×Ēק׊ר זו ×ĸם זו, ההיזון מול המ×Ļיאו×Ē ×•×ž×•×œ האחר נפג×ĸ גם הוא, וכך נפג×ĸ×Ē ×”×™×›×•×œ×Ē ×”×‘×Ą×™×Ą×™×Ē ×œ×™×Ļיר×Ē ×—×•×•×™×” של "אני" אינטגרטיבי (טסטין, 1994; אלווארז, 2005). היו×Ē ×Š×›×š, המ×ĸנה החינוכי-טיפולי נו×ĸד לחזק א×Ē ×›×œ אח×Ē ×ž×”×¤×•× ×§×Ļיו×Ē ×”×”×Ēפ×Ēחו×Ēיו×Ē, ויו×Ēר מכול מטר×Ēו לאפשר מבנה-×ĸל שיחבר בין כל הפונק×Ļיו×Ē ××Ļל כל ילד ×ĸל פי ×Ļרכיו, כך ׊"כל נקוד×Ē ×¨××•×Ē ×ž×§×Ļו×ĸי×Ē ×ž×Ēפקד×Ē ×›×—×•×˜ במארג טיפולי ×Ļפות" (יוגב-פלטק, 2014, ×ĸמ' 43).

יוגב-פלטק (׊ם, ×ĸמ' 65) מ×Ļי×ĸה א×Ē ×“×™×ž×•×™ הבבושקה המאפשר לחשוב ×ĸל מ×ĸגלי ההכלה בגנים וכי×Ļד אלו מנסים ל×Ē×Ē ×™×™×Ļוג למ×ĸרכו×Ē ×”×× ×™ השונו×Ē, שכאמור משובשו×Ē ×‘××•×˜×™×–×. הבבושקה מכילה ב×Ēוכה ×ĸוד ו×ĸוד בובו×Ē, מן הגדולה והחי×Ļוני×Ē ×ĸד הקטנה והכמוסה ביו×Ēר. בוב×Ē ×”×ž×ĸטפ×Ē ×™×›×•×œ×” ליי×Ļג, למשל, מ×Ļיאו×Ē ××• בהקשר של הגות א×Ē ×”×ĸור, שהוא הן הממברנה השומר×Ē ×ĸל איברי הגות והן נקוד×Ē ×”×ž×ž×Š×§ בין גות ל×ĸולם. ואילו הבובה הפנימי×Ē ×™×›×•×œ×” ליי×Ļג א×Ē ×”×—×œ×§×™× שאינם נראים, למשל א×Ē ×ž×” שאינו גלוי, ובהיבטים נפשיים א×Ē ×”×œ× מוד×ĸ. כך יכול הדימוי להדהד יחסים בין פנים לחו×Ĩ, בין סביב×Ē ×’×Ÿ לסביבה טיפולי×Ē. הבבושקה היא גם מבנה המקיים ×Ēנו×ĸה של פירוק והרכבה.

בהקבלה מ×ĸניינ×Ē, הבבושקה ×ĸל×Ēה כדימוי מארגן למודל של קבו×Ļו×Ē ×”×˜×™×¤×•×œ באמנו×Ē; ראשי×Ē, מכיוון שהן בנויו×Ē ×ĸל היחס בין המ×Ļיאו×Ē ×‘×’×Ÿ (מ×ĸטפ×Ē ×—×™×Ļוני×Ē), שגם היא מורכב×Ē ×ž×ž×ĸטפו×Ē ×ž×Š× ×”, ובין ה×ĸבודה אל מול חומר האמנו×Ē ×Š×ž×Š×ž×Š פוטנ×Ļיאל פנימי להשלכו×Ē. ב×Ēרשים של מודל הבבושקה להלן אפ׊ר לראו×Ē ×Š×”×‘×‘×•×Š×§×” אינה מ×Ēקיימ×Ē ×‘×—×œ×œ ריק אלא ב×Ēוך מרחב מ×Ļיאו×Ē ×ž×Ą×•×™× (חיי הגן). גם ה×Ēיאוריה ממוקמ×Ē ×‘×Ēרשים מחו×Ĩ לבבושקה כדי לסמל שהיא מבנה-×ĸל המאפשר חשיבה ×ĸל הקבו×Ļה. הבבושקה ×ĸ×Ļמה מיי×Ļג×Ē ××Ē ×Š×›×‘×•×Ē ×”×§×‘×•×Ļה: הגננ×Ē ×ž×™×•×Ļג×Ē ×ĸל ידי הבובה החי×Ļוני×Ē ×ž×›×™×•×•×Ÿ שהיא אחראי×Ē ×ĸל המ×Ļיאו×Ē ×•×Ēיווכה לילדים; לאחר מכן המנחו×Ē, ׊×Ēפקידן להחזיק א×Ē ×”×§×‘×•×Ļה; ולאחר מכן הסטינג, ה×Ļוו×Ē, הילדים, ×•×œ×‘×Ą×•×Ŗ החומר ×ĸ×Ļמו, שהוא הגר×ĸין הסמוי בהיו×Ēו אובייקט להשלכו×Ē ×•×”×¤× ×ž×•×Ē. המודל, המו×Ļג כאן ל×Ļורך המחשה בלבד, אינו רק היררכי אלא גם מרחבי ודינמי, שכן כמו יי×Ļוג הבבושקה אפ׊ר לארגן או×Ēו בכמה וכמה דרכים. כ×ĸ×Ē, לאחר הבהר×Ē ×”×Ą×›Öĩמה הכללי×Ē, אפ׊ר ל×ĸבור לה×Ēבוננו×Ē ×ĸל כל אחד מחלקי המודל.

 

המודל הקבו×Ļ×Ēי

הקבו×Ļו×Ē ×ĸ×Ļמן מ×Ēקיימו×Ē ×‘×—×œ×œ הגן פ×ĸם בשבו×ĸ למשך ׊×ĸה, ומנחו×Ē ××•×Ēן ׊×Ēי מטפלו×Ē ×‘××ž× ×•×Ē. מ×Ēוך כוונה להדהד א×Ē ×—×™×™ הגן הן כוללו×Ē ××Ē ×›×œ שמונ×Ē ×™×œ×“×™ הגן, א×Ē ×”×’× × ×Ē ×•××Ē ×Ļוו×Ē ×”×Ą×™×™×ĸו×Ē. כדי לאפשר ×Ēמיכה והחזקה של כל ילד ×ĸל פי ×Ļרכיו האישיים בחרנו במודל דיאדי שבו כל ילד מלווה באיש ×Ļוו×Ē ×§×‘×•×ĸ, ולכן ל×ĸי×Ēים הש×Ē×Ēפו גם סטודנטיו×Ē ×œ×˜×™×¤×•×œ באמנו×Ē. במהלך הקבו×Ļה יושבים כולם במ×ĸגל, אם מסביב לשולחן ואם ×ĸל הר×Ļפה.

 

גננ×Ē

בקבו×Ļו×Ē, המ×Ēקיימו×Ē ×‘×ž×¨×—×‘ הגן, יש לגננ×Ē ×Ēפקיד מ׊מ×ĸו×Ēי כמיי×Ļג×Ē ××Ē ××•×›×œ×•×Ą×™×™×Ē ×”×’×Ÿ כיחידה טיפולי×Ē. ×ĸם זא×Ē, הש×Ē×Ēפו×Ē ×”×’× × ×Ē ×‘×ž×ĸרך ההחזקה הקבו×Ļ×Ēי מ×ĸלה שאלו×Ē ×•×§×•× ×¤×œ×™×§×˜×™× הנוב×ĸים מהשוני בין הסטינג הגני-חינוכי ובין הסטינג הקבו×Ļ×Ēי-טיפולי. ל×ĸומ×Ē ×”×§×‘×•×Ļה הטיפולי×Ē, ה×ĸוסק×Ē ×‘×ĸולם הפנימי ובה×Ēייחסו×Ē ×œ×ž×¨×—×‘ הבין-אישי, מטר×Ēו של הגן היא לי×Ļור סביבה הקרובה ככל האפשר לסביב×Ē ×’×Ÿ נורמטיבי×Ē ×ĸם ×Ēכנים חינוכיים פדגוגיים שדרכם מ×Ēאפשרו×Ē ×”×¤×•× ×§×Ļיו×Ē ×”×˜×™×¤×•×œ×™×•×Ē. מטר×Ē ×”×§×‘×•×Ļה הטיפולי×Ē ×œ×”×“×”×“ ה×Ēנהלו×Ē ×–×•. ×ĸם זא×Ē, הזווי×Ē ×”×˜×™×¤×•×œ×™×Ē ×ž×§× ×” הזדמנו×Ē ×œ×”×Ēבוננו×Ē ×Š×™×Š בה כבר מרחק רפלקסיבי ×ĸל ה×ĸשייה היומיומי×Ē ×‘×’×Ÿ. הגננ×Ē ×—×™×™×‘×Ē ×œ×”×™×•×Ē ×—×œ×§ מהדיאלוג בקבו×Ļה שמביא בחשבון א×Ē ×”×™×“×ĸ המק×Ļו×ĸי שלה וא×Ē ×”×”×‘× ×” שהיא מחזיקה א×Ē ×”×”×™×Ą×˜×•×¨×™×” של כל אחד מילדי הגן בפרט ושל הגן בכלל.

ל×ĸי×Ēים הקבו×Ļה הטיפולי×Ē ×”× ×ĸרכ×Ē ×‘×ž×Ą×’×¨×Ē ×”×’×Ÿ מ×ĸר×ĸר×Ē ××Ē ×Š×’×¨×Ē ×”×’×Ÿ. המרחב הבטוח, המוכר והידו×ĸ, ׊נמ×Ļא בשליט×Ēה ובניהולה של הגננ×Ē, ×ĸובר שינוי מהו×Ēי הן מבחינ×Ē ×”×Ēוכן והן מבחינ×Ē ×”×ž×‘× ×”. חלל הגן מאורגן מחדש ×ĸל פי ה×Ļרכים והמטרו×Ē ×Š×œ הקבו×Ļה הטיפולי×Ē. ל×ĸי×Ēים מ×Ēנגש×Ē ×”×Š×¤×” הטיפולי×Ē ×ĸם זו החינוכי×Ē. אפ׊ר להמחיש זא×Ē ×‘××ž×Ļ×ĸו×Ē ×”×“×•×’×ž×” הבאה: באח×Ē ×ž×§×‘×•×Ļו×Ē ×”×—×ž×¨ ×ĸלו כל ילדי הקבו×Ļה ×ĸל השולחן המרכזי בריקוד קבו×Ļ×Ēי סו×ĸר. ב×Ēהליך הקבו×Ļ×Ēי פירשנו זא×Ē ×›×¨×’×ĸ מכונן שבו נו×Ļרה זהו×Ē ×§×‘×•×Ļ×Ēי×Ē. החיוניו×Ē ×Š×Ļ×Ļה באו×Ēם רג×ĸים והיכול×Ē ×Š×œ הילדים לפ×ĸול כקבו×Ļה פורשו כה×Ēקדמו×Ē ×’×“×•×œ×”. נראה שהם פו×ĸלים גם כה×Ēרסה כנגד המבוגרים והכללים, ה×Ēרסה שמחייב×Ē ×”×‘× ×” ראשוני×Ē ×Š×œ יחסים, של ×Ļיפיו×Ē ×•×Š×œ כללים. מכאן שהקבו×Ļה במרד שלה יכלה להגיד "אנחנו מבינים שיש אחר ומגיבים כלפיו", וגם: "אנחנו ישו×Ē ×Š×ž×’×™×‘×” אל מול האחר". ×ĸם זא×Ē, הילדים פ×ĸלו בדרך שאינה מקובל במסגר×Ē ×”×—×™× ×•×›×™×Ē, והיה חשוב ל×ĸשו×Ē ××Ē ×”×”×‘×—× ×” הזא×Ē ×•×œ×Ļיין לפניהם שבקבו×Ļה הכללים ל×ĸי×Ēים שונים מאלו של הגן. אמירה כזו יו×Ļר×Ē ×ĸוד הבחנה שחשובה ליחסי אני–×ĸולם.

 

הנחיה

מודל ה×ĸבודה בקוֹ- הוא של הנחיה משו×Ēפ×Ē ×Š×œ ׊×Ēי מטפלו×Ē. זו הנחיה ׊×Ēפקידה לאפשר החזקה הורי×Ē ×œ×›×œ×œ הקבו×Ļה (לכל המ×ĸגלים). המנחו×Ē ×ž×™×™×Ļגו×Ē ×Ēפקידים שונים אבל הן מ׊×Ēפו×Ē ×¤×ĸולה ביניהן ומיי×Ļרו×Ē ×ž×¨×—×‘ של חשיבה משו×Ēפ×Ē ×”×ž××¤×Š×¨×Ē ×Ēחושה של ביטחון, הבנה והקניה של מ׊מ×ĸו×Ē ×œ×Ēהליכים המ×Ēרחשים בקבו×Ļה. ישנה חשיבה ×ĸל מקום המנחו×Ē ×‘×ž×ĸגל הקבו×Ļ×Ēי. ל×ĸי×Ēים הן יושבו×Ē ×–×• מול זו כדי ׊אפ׊ר יהיה להחזיק זוויו×Ē ×ž×‘×˜ שונו×Ē, ול×ĸי×Ēים אח×Ē ×™×•×Š×‘×Ē ×•×”×Š× ×™×™×” יו×Ēר ב×Ēנו×ĸה ו×ĸובר×Ē ×‘×™×Ÿ הילדים.

המנחו×Ē ×ž×“×‘×¨×•×Ē ×‘×™× ×™×”×Ÿ ×Ēוך כדי הקבו×Ļה ובשקיפו×Ē, ×§×Ļ×Ē ×›×ž×• הורים שיושבים זה מול זה בארוחה משפח×Ēי×Ē ×•×ž×—×–×™×§×™× א×Ē ×”×ž×¨×—×‘, כשאחד למשל מגיש והשני מחזיק א×Ē ×”×Š×™×—×” ומדי פ×ĸם חושבים ביחד מה נכון לאו×Ēו רג×ĸ. חלוקה נוספ×Ē ×‘×™×Ÿ המנחו×Ē ×™×›×•×œ×” להיו×Ē ×‘×™×—×Ą בין הקבו×Ļה כשלם ל×ĸומ×Ē ×”×Ļרכים האינדיבידואליים של כל דיאדה, או ביחס בין פרשנו×Ē ×“×™× ×ž×™×Ē ×Š×œ יחסי הכוחו×Ē ×‘×§×‘×•×Ļה ל×ĸומ×Ē ×”×“×’×Š ×ĸל ×Ēהליכים אל מול החומר. אינטראק×Ļיה מ׊מ×ĸו×Ēי×Ē × ×•×Ą×¤×Ē ×ž×Ēרחש×Ē ×‘×™×Ÿ המנחו×Ē ×’× מחו×Ĩ לקבו×Ļה. המנחו×Ē ×—×•×Š×‘×•×Ē ×™×—×“ לאחר כל פגישה ×ĸל ה×Ēהליכים הה×Ēפ×Ēחו×Ēיים בקבו×Ļה, ×ĸל ה×Ļרכים השונים וכמובן גם ×ĸל הקשר ביניהן: מה ×ĸובד, מה יו×Ļר מ×Ēח, איפה הוחמ×Ļה ה×Ēקשור×Ē ×•×”×™×›×Ÿ ההשלכו×Ē ×”×¤×ĸילו גם או×Ēן זו מול זו.

 

סטינג

ב×Ēהליך הקבו×Ļ×Ēי יש מ×Ēח בין ×Ēלו×Ē ×•×Š××™×¤×” לה×Ēמזג ל×Ēוך הזהו×Ē ×”×§×‘×•×Ļ×Ēי×Ē ×•×‘×™×Ÿ שאיפה לנפרדו×Ē ×•×¨×Ļון לבטא ×Ļורך אינדיבידואלי. קבו×Ļו×Ē ×˜×™×¤×•×œ באמנו×Ē ×ž××¤×Š×¨×Ē ×‘×™×˜×•×™ קונקרטי למ×Ēח הזה דרך ×Ēנו×ĸה בין ×ĸבודה קבו×Ļ×Ēי×Ē ×”×ž×™×•×Ļג×Ē ×ĸל ידי חומר השייך לכולם ובין ×ĸבודה י×Ļיר×Ēי×Ē ××™×Š×™×Ē ×ĸם החומר.

כדי לאפשר מ×Ļ×ĸ של ביטחון ישנו סטינג קבו×ĸ שכולל מבנה וחוקים. הסטינג כולל א×Ē ×”×ž×‘× ×” הדיאדי (איש ×Ļוו×Ē ×§×‘×•×ĸ לילד), ×Ļור×Ē ×”×™×Š×™×‘×” (במ×ĸגל, ליד שולחן, ×ĸל הר×Ļפה וכו'), חלוקה קבו×ĸה של החומר, ה×Ēפזרו×Ē ×œ×ĸבודה פרטני×Ē ×•×—×–×¨×” למבנה המ×ĸגלי ל×Ļורך ×ĸיבוד ופרידה. לדוגמה: בקבו×Ļ×Ē ×—×ž×¨ מ×Ēקיים דו-שיח בין החומר הכללי המיי×Ļג א×Ē ×›×œ×œ הקבו×Ļה ובין החלק שכל ילד מקבל ממנו. ×‘×Ą×•×Ŗ הקבו×Ļה הילדים מחזירים א×Ē ×”×—×•×ž×¨ האישי למכל הכללי, ובכך ני×Ēן מקום לשני היי×Ļוגים.

בסטינג כמה מאפיינים המסמנים זהו×Ē ×§×‘×•×Ļ×Ēי×Ē: זיהוי של המנחה ×ĸם הקבו×Ļה, לבוש אופייני לקבו×Ļה (סינר), אופן הגש×Ē ×”×—×•×ž×¨, סידור הגן וכללי הקבו×Ļה (למשל: ×ĸם החמר ×ĸובדים מסביב לשולחן), חלל קבו×ĸ ומוגן ל×ĸבודה קבו×Ļ×Ēי×Ē. מרכיב × ×•×Ą×Ŗ המאפשר י×Ļירה של זהו×Ē ×•×”×•×•×™ קבו×Ļ×Ēיים הוא הטקס ׊מ׊מ׊ מוקד מגבש ומחזק. הטקס יכול להיו×Ē ×™×Š×™×‘×” במ×ĸגל, שיר פ×Ēיחה שכולל אמיר×Ē ×Š×œ×•× לכל אחד מחברי הקבו×Ļה וה×Ēייחסו×Ē ×œ×ž×”×•×Ē ×”×§×‘×•×Ļה (למים, לחמר וכו'). הטקסיו×Ē ×”×™× אמ×Ļ×ĸי ×Ēמיכה היו×Ļר לכידו×Ē ×•×ž××¤×Š×¨ הכלה של רגשו×Ē ×—×–×§×™×. לטקסיו×Ē ×Š× ×™ מרכיבים: חזר×Ēיו×Ē ×•×ž×•×§×“ קבו×ĸ. הסטינג מחזיק א×Ē ×”×§×‘×•×Ļה וא×Ē ×”×¤×•×˜× ×Ļיאל לבנייה של ר׊×Ē ×œ×“×™×ž×•×™×™× ול×Ēהליכים אישיים ובין-אישיים. מ×Ēוך כך נו×Ļר ×Ēהליך שבטי, חגיגי, שבו הקבו×Ļה יכולה לה×Ēפ×ĸם, להכיר במפגש ×ĸם החומר ולהופכו למפגש כללי ומשו×Ē×Ŗ.

×Ļוו×Ē

ב×ĸבודה ×ĸם הילדים בגנים מ×ĸניק ה×Ļוו×Ē ×ž×ĸין ליווי "הורי" לילדים. אם להמשיך א×Ē ×“×™×ž×•×™ ארוח×Ē ×”×ĸרב, החומר בקבו×Ļו×Ē ×ž×Š×ž×Š "מזון", אובייקט המקשר בין חברי "המשפחה" שמורכב×Ē ×ž×“×™××“×•×Ē, ילד ומבוגר. למ×ĸרך זה חשיבו×Ē ×ž×™×•×—×“×Ē, שכן המטרה הכללי×Ē ×”×™× לאפשר לילדים להיפגש זה ×ĸם זה במ×ĸין מיקרוקוסמוס של ה×ĸולם האמי×Ēי. מ×Ēוך המפגש ×ĸולים קשיים, קונפליקטים, פנטזיו×Ē ×•×”×Ēנהגויו×Ē ×Š×§×™×™×ž×•×Ē ×‘×œ××• הכי ביום-יום. כדי שמפגש זה י×Ēקיים הילדים זקוקים למבוגר ×Ēומך ומכיל.

הישיבה בקבו×Ļה היא במ×ĸגל כשאנשי ה×Ļוו×Ē ×”× מ×ĸין מ×ĸגל שני ×”×ž×§×™×Ŗ א×Ē ×”×™×œ×“×™×. הם בוחרים כל אחד כי×Ļד לה×Ēמקם, האם מאחורי הילד או ל×Ļידו. למקומו של המבוגר מ׊מ×ĸו×Ē ×¨×‘×” ביכול×Ē ×œ×”×›×™×œ א×Ē ×”×™×œ×“, ול×ĸי×Ēים רואים איך ה×Ēנוחו×Ē ×‘×ž×”×œ×š הקבו×Ļה מ׊×Ēנו×Ē ×‘×”×Ēאם ליכול×Ēו של הילד להחזיק א×Ē ×ĸ×Ļמו. כך נראה מ×ĸברים מחיבוק לישיבה ×ĸל הברכיים ולישיבה זה ליד זה או לי×Ļיר×Ē ×ž×¨×—×§ המלווה בקשר ×ĸין. ב×Ļילומים הבאים אפ׊ר לראו×Ē ××™×š הה×Ēמקמו×Ē ×”×’×•×¤× ×™×Ē ×Š×œ איש ה×Ļוו×Ē ×ž×™×™×Ļר×Ē ×Ēמיכה למפגש של הילד ×ĸם החומר:

כמי שמחזיקו×Ē ×œ×ĸי×Ēים א×Ē "קבו×Ļ×Ē ×”×ĸבודה", הסיי×ĸו×Ē ×”×Ÿ גורם מ×Ēווך בין הסטינג, ההנחיה והילד. ×Ēפקידן להחזיק לא רק א×Ē ×”×§×Š×¨ הדיאדי, אלא א×Ē ×”×§×Š×¨×™× בין הילדים דרך הקשרים שביניהן. ק׊ר ×ĸין, שיחה ואת מג×ĸ הם לא רק מודל, אלא דרך להגדרה ולהחזקה של המ×ĸגל הקבו×Ļ×Ēי. דוגמה לכך היא רג×ĸ שבו ילד א' ניגש לילד ב' מכיוון שמשהו סקרן או×Ēו ב×ĸשייה של או×Ēו הילד. במקרה כזה ה×Ļוו×Ē ×™×™×Ēן לכך דגש וי×ĸודד א×Ē ×”×™×œ×“×™×. זו גם הזדמנו×Ē ×œ×”×¨×—×™×‘ א×Ē ×”××™× ×˜×¨××§×Ļיה.

ה×Ēקשור×Ē ×ĸם הילדים מאוד ראשוני×Ē ×•×¤×•×ĸל×Ē ×Ą×‘×™×‘ מנגנונים כהזדהו×Ē, השלכה או הזדהו×Ē ×”×Š×œ×›×Ēי×Ē. כך רואים בקבו×Ļו×Ē ×›×™×Ļד איש ה×Ļוו×Ē × ×Š××‘ ל×Ēוך חוויי×Ē ×”×™×œ×“ וחש ריקנו×Ē, ׊×ĸמום, גו×ĸל, חרדה או ני×Ēוק. במהלך הקבו×Ļה נחשפים אנשי ה×Ļוו×Ē ×œ×Ēחושו×Ē ×•×¤× ×˜×–×™×•×Ē ×”×§×Š×•×¨×•×Ē ×œ×—×•×•×™×” ההורי×Ē, ×Ēחושו×Ē ×Š×œ פירוק, חוסר אונים וחרדה. הם × ×Ēקלים בחוויה הלא פשוטה של הורו×Ē ×œ×™×œ×“ אוטיסט. ×Ēפקידם של אנשי ה×Ļוו×Ē ×œ×”×§× ×•×Ē ×ž×•×‘× ×•Öŧ×Ē ×œ×—×•×•×™×•×Ēיו הרגשיו×Ē ×Š×œ הילד, ברמה ראשוני×Ē, כמו שהאם מפר׊×Ē ××Ē ×”×Ēחושו×Ē ×”×¨××Š×•× ×™×•×Ē ×Š×œ ה×Ēינוק החווה כאב אך ×ĸדיין אינו יכול לקשרו למושג "כאב" או "כאב בטן".

הסיי×ĸו×Ē × ×¤×’×Š×•×Ē ×œ×“×™×•×Ÿ ו×ĸיבוד לאחר הקבו×Ļה. בכך מ×Ēחזק המ×ĸגל, מ×Ēאפשרים אוורור והפרדה בין חלקי הדיאדה. חומר לא מוד×ĸ שהושלך במהלך הקבו×Ļה מקבל פרשנו×Ē ×•×ž×Š×ž×ĸו×Ē ×•×™×›×•×œ להו×ĸיל בהמשך למ×ĸגל החי×Ļוני ביו×Ēר של חיי הגן.

 

ילדים

את שזהו מ×ĸגל פנימי מבחינ×Ē ×”×ž×•×“×œ, הרי ׊מ×ĸגל זה הוא המוקד. ׊אר המ×ĸגלים נו×ĸדו ×œ×”×§×™×Ŗ, ל×ĸ×˜×•×Ŗ, להכיל או×Ēו ולהקנו×Ē ×ž×Š×ž×ĸו×Ē ×œ×—×•×•×™×” ולהקשרים שנו×Ļרים ב×Ēוך מ×ĸגל זה. במ×ĸגל זה אנו פוגשים א×Ē ×§×‘×•×Ļ×Ē ×™×œ×“×™ הגן, ילדים ששוב×Ļו יחדיו ומבלים זמן רב זה ×ĸם זה. למרו×Ē ×–××Ē ×”×™×•×•×Ļרו×Ēה של קבו×Ļה אינה מובנ×Ē ×ž××œ×™×”, ואפילו ההפך. ל×ĸי×Ēים קרובו×Ē ×”×™×œ×“×™× נמ×Ļאים במרחב המבודד שלהם או שנו×Ļרים קשרים ב×ĸלי מאפיינים לא ×Ēקינים, לדוגמה ה×Ēייחסו×Ē ×‘×™×–××¨×™×Ē ××œ איבר מסוים של האחר (שי×ĸר למשל) המ×ĸורר ×ĸניין כאובייקט בפני ×ĸ×Ļמו. ל×ĸי×Ēים נו×Ļר בין הילדים ק׊ר ראשוני כמו חיקוי או רי×Ļה משו×Ēפ×Ē, אך בדרך כלל ק׊ר זה אינו מ×Ēפ×Ēח. ל×Ļד מאפיינים אלו יהיו גילויים של ה×Ēפ×Ēחו×Ē ×—×‘×¨×Ēי×Ē ×Ēקינה כמו סקרנו×Ē, ר×Ļון להיו×Ē ×—×œ×§ מ..., משחק, וגם ×Ēופ×ĸו×Ē ×›×ž×• קנאה, דחייה, מאבקי כוח, ×Ēסכול ו×ĸוד.

קבו×Ļו×Ē ×”×’×Ÿ הן לרוב הטרוגניו×Ē ×•×ž×›×™×œ×•×Ē ××Ē ×›×œ ק׊×Ē ×”×‘×™×˜×•×™×™× של הספקטרום האוטיסטי, ובכלל זה קשיי ×Ēקשור×Ē ×ž×Ą×™×‘×•×Ē × ×¤×Š×™×•×Ē ×•×Ą×‘×™×‘×Ēיו×Ē, מה שמיי×Ļר מפגש מורכב מאוד של ×Ļרכים ורמו×Ē ×”×Ēפ×Ēחו×Ē ×Š×•× ×•×Ē. ישנם ילדים במקום ראשוני, מסוגר ושבלולי, ל×ĸומ×Ē ×™×œ×“×™× במ×Ļב פוסט-אוטיסטי שמביאים חלקים בלבוליים, דהיינו ני×Ļני ארגון נפשי לא אינטגרטיבי ו×ĸולם ביזארי ומפורק. ישנם ילדים ×ĸם ×Ļורכי ויסו×Ē ×Š×•× ×™× ו×Ļורכי שפה ו×Ēקשור×Ē ×Š×•× ×™×. א×Ē ×›×œ אלו ×Ļריך הגן להכיל כדי ל×Ē×Ē ×ž×ĸנה טוב דיו. אח×Ē ×”×ž×˜×¨×•×Ē ×”×ĸיקריו×Ē ×Š×œ הקבו×Ļה הטיפולי×Ē ×”×™× לי×Ļור מרחב משו×Ē×Ŗ המסוגל להכיל א×Ē ×›×œ הקבו×Ļה ×ĸל ההטרוגניו×Ē ×Š×‘×”. ה×Ēמונה הבאה מ×Ļיגה שביל חמר שנו×Ļר בין הילדים. אפ׊ר לראו×Ē ×Š×œ×ž×¨×•×Ē ×Š×›×œ ילד ×ĸסוק בשלו, שביל החמר מ׊מ׊ ק׊ר פיזי ראשוני הקושר בין הילדים ויכול להיו×Ē ×¤×•×˜× ×Ļיאל ל×Ēחיל×Ēו של ק׊ר.

דוגמה נוספ×Ē ×œ×Ēהליך קבו×Ļ×Ēי: באח×Ē ×ž×§×‘×•×Ļו×Ē ×”×—×ž×¨ הש×Ē×Ēפה רוני×Ē (׊ם בדוי), ילדה ×ĸם אוטיזם ב×Ēפקוד נמוך, ללא שפה ו×ĸם נטייה לגרייה ×ĸ×Ļמי×Ē ×ž×Ą×™×‘×™×Ē. בגן ×ĸבדו ×ĸימה ב×Ēוכני×Ē ××™×Š×™×Ē ×•×‘×”×Š×§×ĸה רבה. הייאוש של ה×Ļוו×Ē ×ž×—×•×Ą×¨ שי×Ēות הפ×ĸולה שלה ומאי-ההש×Ēלבו×Ē ×Š×œ×” בפ×ĸילויו×Ē ×”×’×Ÿ הלך וגבר. כשהחלה הקבו×Ļה היי×Ēה ב×Ļוו×Ē ×Ēחושה שרוני×Ē ××™× ×” מ×Ēאימה מכיוון שהיא הרב×Ēה לשכב ×ĸל הר×Ļפה, להשמי×ĸ קולו×Ē ×•×œ×”×Ē×ĸץק בשרוכים. ×ĸם זא×Ē, הקבו×Ļו×Ē ×”×Ÿ קבו×Ļו×Ē ×’×Ÿ ו×Ēנאי לקיומן הוא ההש×Ē×Ēפו×Ē ×Š×œ כל ילדי הגן. ארגנו לרוני×Ē ×¤×™× ×” ל×Ļד הקבו×Ļה שבה יכלה לשכב ול×Ļידה שהה הסיי×ĸ שלה. בכל פגישה ה×Ē×ĸקשנו לומר לה שלום ולהביא לה א×Ē ×›×“×•×¨ החמר ול×Ē×Ē ×œ×” חמר משלה כשאר הילדים. באחד המפגשים קם אחד הילדים וביקש להביא לה א×Ē ×”×›×“×•×¨ ב×ĸ×Ļמו. בכך ה×Ēחיל ×Ēהליך שבו הקבו×Ļה מכילה חבר דחוי. מנקוד×Ē ×ž×‘×˜ של ה×Ēהליך הקבו×Ļ×Ēי אפ׊ר לראו×Ē ×‘×¨×’×ĸ הזה היוו×Ļרו×Ē ×Š×œ אינטימיו×Ē ×•×”×“×“×™×•×Ē (preforming), בניגוד לשלב הפרה-ה×Ēחל×Ēי, שאו×Ēו כיני×Ēי ל×ĸיל שלב הטרום-היוו×Ļרו×Ē ((pre-forming, שלב ייחודי לקבו×Ļו×Ē ×œ×™×œ×“×™× אוטיסטים. ×ĸם הזמן וב×ĸידוד איש ה×Ļוו×Ē ×”×Ļמוד לה קמה רוני×Ē ×•×”×Ēיישבה ליד השולחן. היו אלו רג×ĸים שבריריים אך נוג×ĸים ללב כולנו. רג×ĸי השיא היו כשה×ĸבירה באחד המפגשים א×Ē ×›×“×•×¨ החמר לילד שישב לידה וכשקמה ×ĸם כולם לרקוד ×ĸל השולחן.

דוגמה זו מדגישה כי×Ļד הקבו×Ļה הטיפולי×Ē ×ž××¤×Š×¨×Ē ×ž×Ą×’×¨×Ē ×ž×—×–×™×§×” המונ×ĸ×Ē ×”×Ēפזרו×Ē ×•×‘×¨×™×—×”, ומא×Ēגר×Ē ××Ē ×”× ×˜×™×™×” האוטיסטי×Ē ×œ×”×Ē×ĸלם מהאחר. כוחן של קבו×Ļו×Ē ××œ×• למשוך אליהן גם ילדים דחויים, הן בשל הדינמיקה הנו×Ļר×Ē ×‘×ĸזר×Ē ×”×Ļוו×Ē ×•×”×ž×—×Š×‘×” שאו×Ēה מחזיקים המנחים, והן – וב×ĸיקר, ומכאן ייחודן – ב×ĸזר×Ē ×”×—×•×ž×¨ המשמש כפונק×Ļיה מסקרנ×Ē, מחיה ומאגד×Ē. באמ×Ļ×ĸו×Ē ×“×•×’×ž×” זו אפ׊ר לראו×Ē ××Ē ×›×•×—×” של הקבו×Ļה כשלם לאגד א×Ē ×—×‘×¨×™ הקבו×Ļה ל×Ēוך מרכז וסביב מכנה המשו×Ē×Ŗ גם למש×Ē×Ēפים הדחויים ולאלו שבק×Ļה. בהקשר הרחב יו×Ēר של הגן אפ׊ר מקרה זה פÖŧÖļ×Ēח לחשיבה שונה ×ĸל רוני×Ē. היא כבר לא היי×Ēה הילדה שאינה מ×Ēאימה לקבו×Ļ×Ē ×”×’×Ÿ, אלא חלק אינטגרלי מקבו×Ļ×Ē ×”×’×Ÿ.

 

החומר

מ׊מ×ĸו×Ēו של החומר המרכזי הולכ×Ē ×•× ×‘× ×™×Ē ×ĸם הזמן. בה×Ēחלה המנחו×Ē ×”×Ÿ שמחזיקו×Ē ××Ē ×—×Š×™×‘×•×Ēו ומקפידו×Ē ×œ×Ē×Ē ×œ×• מקום בטקס הפ×Ēיחה, הכולל א×Ē ×Š×™×¨ הפ×Ēיחה ואמיר×Ē ×Š×œ×•× לכל אחד מהילדים. טקץ זה × ×ĸשה מוקד מגבש והוא המסד לי×Ļיר×Ē ×–×”×•×Ē ×œ×—×‘×¨×™ הקבו×Ļה. אחד המאפיינים לכך הוא שככל שהקבו×Ļה מ×Ēגבש×Ē ××¤×Š×¨ לראו×Ē ×—×•×Ēם של כל חברי הקבו×Ļה ×ĸל הכדור המרכזי ×‘×Ą×•×Ŗ אמיר×Ē ×”×Š×œ×•× (כמו ׊אפ׊ר לראו×Ē ×‘×Ļילום ב×Ēחיל×Ē ×”×ž××ž×¨).

×ĸם הזמן הקבו×Ļה × ×ĸשי×Ē ×ž×–×•×”×” ×ĸם החומר, והיא נקרא×Ē ×‘×¤×™ הילדים "קבו×Ļ×Ē ×—×ž×¨" או "קבו×Ļ×Ē ×ž×™×". הכינוי הופך ליי×Ļוג של החוויה. אפ׊ר לראו×Ē ×Ēופ×ĸה זו בקבו×Ļו×Ē ×”×—×ž×¨: ב×Ēחיל×Ē ×”×Ēהליך הילדים אינם מייחסים חשיבו×Ē ×ž×™×•×—×“×Ē ×œ×›×“×•×¨ החמר המרכזי ׊×ĸובר ביניהם, אבל בהמשך הוא מואדר ומקבל כוח כמ×ĸט מאגי, כך שכל האוחז בו חש חזק, גדול ובמרכז ×Ēשומ×Ē ×”×œ×‘. ה×Ēופ×ĸה מקבל×Ē ×”×›×¨×” ומקום ופו×Ēח×Ē ×¤×Ēח לה×Ēייחסו×Ē ×œ×Ļורך של הילדים להיו×Ē ×›×•×œ יכולים, מיוחדים וגם להיו×Ē ×ž×•Öŧכרים ואפילו שייכים, לומר מ×Ļד אחד "וואו, זה שלי וי×Ļא מ×Ēוכי" ומן ה×Ļד האחר גם "יש לי משהו שמשו×Ē×Ŗ לכולם".

ב×Ēהליך הטיפולי הושם דגש ×ĸל השינוי שנו×Ļר ב×ĸקבו×Ē ×”×ž×¤×’×Š בין הילדים לחומר, ולא ×ĸל ה×Ēו×Ļר דווקא (הכוונה להדדיו×Ē ×‘×™×Ÿ הילד לחומר, כי×Ļד הש×Ēנה החומר, כי×Ļד הוא נחווה ×ĸל ידי הילד). חמר, למשל, יכול להר×Ēי×ĸ מבחינה ×Ēחוש×Ēי×Ē ×•×œ×™×Ļור חוויה קשה של ה×Ēנגדו×Ē, שבאה לידי ביטוי באמ×Ļ×ĸו×Ē ×ž× ×’× ×•× ×™× אוטיסטיים של ה×Ē× ×Ēקו×Ē. הדוגמאו×Ē ×”×‘××•×Ē ×ž×ž×—×™×Š×•×Ē ×ĸד כמה חזקו×Ē ×”×”×Ēנגדויו×Ē ×”××•×˜×™×Ą×˜×™×•×Ē. בקבו×Ļה מסוימ×Ē ×”×Š×Ē×Ē×Ŗ ילד שהיה נרדם ברג×ĸ שהחמר ×ĸבר בין הילדים. זה היה ביטוי ל×Ēגוב×Ē ×”×Ē× ×Ēקו×Ē ×ž×Ą×™×‘×™×Ē ×ž×›×™×•×•×Ÿ שבימים אחרים לא ניכר שהיה ×ĸ×™×™×Ŗ והש×ĸה לא היי×Ēה ׊×ĸ×Ē ×Ļהריים. ב×Ļילום הבא אפ׊ר לראו×Ē ×“×•×’×ž×” לה×Ē×ĸרבו×Ē ×˜×™×¤×•×œ×™×Ē ××œ מול ה×Ēנגדו×Ē ×Š×œ ילד להש×Ē×Ē×Ŗ בקבו×Ļה. ה×Ļ×ĸנו להושיב זמני×Ē ×‘×ž×§×•×ž×• בובה שהיה קשור אליה כדי ׊×Ē×—×œ×™×Ŗ או×Ēו ו×Ēיי×Ļגו כשהרגיש קושי לשב×Ē ×ĸם כולם.

חלק מזמן הקבו×Ļה מוקדש ל×ĸבודה אישי×Ē ×Š×œ כל ילד ×ĸם החומר שקיבל. בחלק זה היה אפ׊ר לראו×Ē ×¨×ž×•×Ē ×Š×•× ×•×Ē ×Š×œ ה×Ēייחסו×Ē ×œ×—×•×ž×¨. במקרה של החמר היו ילדים שהכניסו לפה מ×Ēוך היש×ĸנו×Ē ×ĸל חוויה ×Ēחוש×Ēי×Ē ×¨××Š×•× ×™×Ē. יי×Ēכן שיש כאן ניסיון "להבין" א×Ē ×”×—×•×ž×¨ בדרכים קונקרטיו×Ē ×•×—×•×Š×™×•×Ē ×‘×œ×‘×“, ואפשר ל×ĸזור לילד להבין שיש דרכים אחרו×Ē ×œ×”×›×™×¨ א×Ē ×”××•×‘×™×™×§×˜. פרשנויו×Ē ×›×ž×•: "זה בפה ומרגיש מחוספס", "לא ט×ĸים", "מלוח", "איכס" וכו' הן הזדמנו×Ē ×œ× ×•×ĸ מה×Ēייחסו×Ē ×ž×›×•×•× ×Ē ×Ēחוש×Ēיו×Ē ×œ×Ēחילה של פרשנו×Ē ×”×§×Š×•×¨×” להבנה של מ׊מ×ĸו×Ē ×”×—×•×ž×¨. ילדים ראו ׊אפ׊ר לה×Ēייחס לחומר דרך כמה חושים ול×ĸ×Ļב או×Ēו בדרכים רבו×Ē. ×ĸם הזמן ילדים החלו להס×Ēקרן ולחקו×Ē ×¤×ĸילו×Ē ×Š×œ אחרים, לבקש ל×ĸ×Ļמם מה שהאחר ×ĸשה, ליזום מניפול×Ļיו×Ē ×ĸל החומר ולחכו×Ē ×Š×›×œ הקבו×Ļה ×Ēראה ו×Ē×ĸשה גם, לחכו×Ē ×Š××™×Š ה×Ļוו×Ē ×”×ž×œ×•×•×” י×Ēפ×ĸל, למשוך זמן ×ĸם הכדור המרכזי ולסרב לה×ĸבירו.

דוגמה ליכול×Ēה של הקבו×Ļה להני×ĸ ×Ēהליך ה×Ēפ×Ēחו×Ēי אישי באה לידי ביטוי א×Ļל ילד שלא הסכים לג×ĸ×Ē ×‘×—×ž×¨. ככל שה×ĸניין הקבו×Ļ×Ēי בחמר גבר, כך גברה הה×Ēנגדו×Ē ×Š×œ×•. לאחר זמן מה, כשה×Ēברר ׊נמ×Ļא ב×Ēהליך גמילה מחי×Ēולים וכשני×Ēן לכך מקום בקבו×Ļה, ה×Ēיישב הילד ×ĸל החמר וכינה או×Ēו "קקי". אפ׊ר לראו×Ē ×›×™ לא מדובר בפ×ĸולה הקונקרטי×Ē ×ĸ×Ļמה, ×ĸשיי×Ē ×”×Ļרכים, אלה בהדמיה שלה באמ×Ļ×ĸו×Ē ×Š×™×ž×•×Š בחמר, ׊×Ēכונו×Ēיו הפיזיו×Ē (×Ļב×ĸ, מג×ĸ) הזכירו לו א×Ē ×”×“×‘×¨ ×ĸ×Ļמו, א×Ē ×”×Ļואה.

נדמה כי משחק ראשוני זה × ×ĸ בין ׊×Ēי רמו×Ē ×ž×Š×—×§×™×•×Ē: הראשונה היא ניסיון להכחיש נפרדו×Ē ×ž×Ÿ האובייקט, רמה משחקי×Ē ×”×§×Š×•×¨×” במושג "המשוואה הסימבולי×Ē" של חנה סגל שבה המסמל מושווה למסומל (אלווארז, 2017; Segal, 1957); והשנייה כבר בני×Ļני הכרה ראשוניים בנפרדו×Ē ×”×ž×ĸוררים ר×Ļון לשלוט באובייקט כדי לאפשר פרידה נסבל×Ē ×ž×ž× ×• (ויניקוט, 1996א; אלווארז, 2017). במקרה זה הסביבה הקבו×Ļ×Ēי×Ē ×”× ×™×ĸה ×Ēהליך ראשוני זה של ×ĸיבוד א×Ļל או×Ēו ילד שהיה ×Ēקו×ĸ זמן רב בגן. מהפריזמה הקבו×Ļ×Ēי×Ē ×”××Ą×•×Ļיא×Ļיו×Ē ×”××™×Š×™×•×Ē ×Š×œ ילד זה אל מול החמר שחררה אסו×Ļיא×Ļיו×Ē ×•×”×§×Š×¨×™× שהיו משו×Ēפים לקבו×Ļה כולה.

לא בכדי ×Ēהליכי נפרדו×Ē ×”×ž×’×•×œ×ž×™× ב×Ēהליך הגמילה סוגרים א×Ē ×”×“×™×•×Ÿ במודל. כבכל ×Ēהליך קבו×Ļ×Ēי, הסיום כלל ×Ēהליכי הכחשה, כ×ĸץ ו×ĸ×Ļב. החומר המרכזי הפך לאובייקט שדרכו אפ׊ר לספור א×Ē ×”×¤×’×™×Š×•×Ē ×Š× ×•×Ēרו, למשל ×ĸוג×Ē ×—×ž×¨ ×ĸם נרו×Ē ×”×ž×—×•×œ×§×Ē ×œ×¤×¨×•×Ą×•×Ē ×›×ž×Ą×¤×¨ הפגישו×Ē ×Š× ×•×Ēרו. כבכל פרידה, הרגשו×Ē ×”×™×• מ×ĸורבים, ו×ĸם הרגשו×Ē ×”×§×Š×™× היו גם רגשו×Ē ×Š×œ סיפוק, הקלה וחגיגיו×Ē.

 

 סיכום

לסיכום, את שמדובר בקבו×Ļו×Ē ×œ×™×œ×“×™× ×ĸל הספקטרום האוטיסטי, שבהן הזהו×Ē ×”×§×‘×•×Ļ×Ēי×Ē ×Š×‘×¨×™×¨×™×Ē, כך שמושג קבו×Ļ×Ē ×”×ĸבודה הביוניאני הוא נזיל, פ×ĸמים רבו×Ē ××¤×Š×¨ לראו×Ē, ×ĸם כל הקושי, ה×Ēהוו×Ē ×Š×œ ×Ēהליכים קבו×Ļ×Ēיים ראשוניים. ב×ĸ×Ļם החשיבה ×ĸל מ×Ļבים אלו ה×Ēאפ׊ר להקנו×Ē ×ž×Š×ž×ĸו×Ē ×œ× ×™×Ļני ק׊ר ול×ĸשו×Ē ×”×Ēמרה מה×Ēנהלו×Ē ×Š×œ גרייה ×ĸ×Ļמי×Ē ×œ×”×Ēנהלו×Ē ×ĸם היבטים סימבוליים. המודל הקבו×Ļ×Ēי מהדהד מ×Ļד אחד א×Ē ×—×™×™ הגן ומן ה×Ļד האחר מחזיק מרחב שונה, מרחב ביניים, שבו המפגש הראשוני ×ĸם חומר י×Ļר הזדמנו×Ē ×œ×œ×ž×™×“×” נוספ×Ē ×ĸל הקשר בין ×Ēחושה פיזי×Ē, רגש, מחשבה, ×Ēהליכים ה×Ēפ×Ēחו×Ēיים וקשר ×ĸם האחר. יו×Ēר מכול היו קבו×Ļו×Ē ××œ×• מקור ל×Ēחושו×Ē ×—×™×•×Ē ×•×ĸניין, שהן בליבה של החוויה האנושי×Ē, ול×Ēחוש×Ē ×”×Ą×•×‘×™×™×§×˜×™×‘×™×•×Ē ×Š×›×” נפג×ĸ×Ē ×‘××•×˜×™×–×. את שמדובר במודל מורכב, רב-שכב×Ēי ול×ĸי×Ēים סו×ĸר, ואת שלא מ×ĸט פ×ĸמים י×Ļאנו ב×Ēחושה שדבר לא איר×ĸ או, לחלופין, שאיר×ĸ יו×Ēר מדי ואין שום אפשרו×Ē ×œ×Ē×Ē ×ž×Š×ž×ĸו×Ē ×œ×ž×Ēרחש, אין אלא לקוו×Ē ×Š×”×—×•×•×™×•×Ē ×”×•×¤× ×ž×• בזיכרון הקולקטיבי של קבו×Ļ×Ē ×”×™×œ×“×™× וה×Ļוו×Ē. הן בוודאי חקוקו×Ē ×‘×–×™×›×¨×•×Ÿ שלנו, ה×Ļוו×Ē, כה×Ēנסו×Ē × ×•×’×ĸ×Ē ×œ×œ×‘ וייחודי×Ē.

 

רשימ×Ē ×ž×§×•×¨×•×Ē

אלווארז, א' (2005). נוכחו×Ē ×—×™×”. (א' זילברשטיין מ×Ēרגמ×Ē). ×Ēל אביב: ×Ēול×ĸ×Ē ×Ą×¤×¨×™×.

אלווארז, א' (2017). הלב החושב. (א' שור מ×Ēרגם). ×Ēל אביב: ×Ēול×ĸ×Ē ×Ą×¤×¨×™×, ×ĸמ' 217–233.

ביון, ו"ר (1992). ה×Ēנסויו×Ē ×‘×§×‘×•×Ļו×Ē ×•×ž××ž×¨×™× נוספים. (י' כפרי מ×Ēרגם). ×Ēל אביב: דביר.

בירן, ח' (1997). ני×Ēוח יחסי מנחה–קבו×Ļה ומהלך ה×Ēפ×Ēחו×Ē ×”×§×‘×•×Ļה לפי מודלים ×Ēאורטיים של יחסי אובייקט. ב×Ēוך × ' רוזנוסר ול' × ×Ēן (×ĸורכים), הנחיי×Ē ×§×‘×•×Ļו×Ē: מקראה (×ĸמ' 201–218). (× ' לירון מ×Ēרגם). ירושלים: המרכז לחינוך קהיל×Ēי ×Ļיפורי.

ויניקוט, ד"ו (1996א). אובייקטים של מ×ĸבר ו×Ēופ×ĸו×Ē ×ž×ĸבר. ב×Ēוך משחק ומ×Ļיאו×Ē (×ĸמ' 35–56). (י' מילוא מ×Ēרגם). ×Ēל אביב: ×ĸם ×ĸובד.

ויניקוט, ד"ו (1996ב). משחק ומ×Ļיאו×Ē. (י' מילוא מ×Ēרגם). ×Ēל אביב: ×ĸם ×ĸובד, ×ĸמ' 122–127.

טסטין, פ' (1994). מ×Ļבים אוטיסטים א×Ļל ילדים. (א' ברגנשטיין וח' אהרוני מ×Ēרגמים). ×Ēל אביב: אי×Ēיאב.

טסטין, פ' (2008). מחסומים אוטיסטים במטופלים נוירוטיים. (מ' קמינר מ×Ēרגם). ×Ēל אביב: ×Ēול×ĸ×Ē ×Ą×¤×¨×™×.

יוגב-פלטק, פ' (2014). מבנה המ×ĸנה הטיפולי הרב מק×Ļו×ĸי לילדים אוטיסטים בגיל הרך. ב×Ēוך ×Ē' פולק (×ĸורכ×Ē), "אני לא זז אל ×Ēזוזי!": טיפול רב מק×Ļו×ĸי בילדים מהקש×Ē ×”××•×˜×™×Ą×˜×™×Ē (×ĸמ' 43–66). רמ×Ē ×”×Š×¨×•×Ÿ: אסיה.

 

American Psychiatric Association (2013). Diagnostic and statistical manual of mental disorders: DSM V. Washington, DC: American Psychiatric Press.

Bettelheim, B. (1967). The empty fortress. London: Collier-Macmillan.

Bick, E. (1968). The experience of the skin in early object relations. International Journal of Psychoanalysis, 49, pp. 484–486.

Bonebright, D. A. (2010). 40 years of storming: A historical review of Tuckman's model of small group development. Human Resource Development International, 13(1), pp. 111–120. doi: 10.1080/13678861003589099.

Evans, K. & Dubowski, Y. (2001). Art therapy with children on the autistic spectrum: Beyond words. London: Jessica Kingsley Publishers.

Gabriels, R. L. (2012). Art therapy with children who have autism and their families. In A. Malchiodi (ed.), Handbook of art therapy (pp. 193–206). London: The Guilford Press.

Isserow, J. (2013). Between water and words: Reflective self-awareness and symbol formation in art therapy. International Journal of Art Therapy, 18(3), pp. 122–131.

Mahler, M., Pine, E., & Bergman, A. (1975). The psychological birth of the human infant symbiosis and individuation. New York: Basic Books.

Moss, N. G. (1984). Child therapy groups: In the real world. Journal of Psychological Nursing and Mental Health Services, 22(3), pp. 43–48.

Segal, H. (1957). Notes on symbol formation. International Journal of Psychoanalysis, 38, pp. 391–397.

Stern, D. (1985). The interpersonal world of the infant. New York: Basic Book.

Trafimow, E. & Pattack, S. (1981). Group psychotherapy and objectal development in children. International Journal of Group Psychotherapy, 31(2), pp. 193–204.
doi: 10.1080/00207284.1981.11492319

Trafimow, E. & Pattack, S. (1982). Group treatment of primitively fixated children. International Journal of Group Psychotherapy, 32(4), pp. 445–452. doi: 10.1080/00207284.1982.11492363

Trevarthen, C. (1977). Descriptive analysis of infant communicative behavior. In H. R. Schaffer (ed.), Studies in mother-infant interaction (pp. 227–270). London: Academic Press.

Tuckman, B. W. (1965). Developmental sequence in small-groups. Psychological Bulletin, 65(6), pp. 384–399.

Tuckman, B. W. & Jensen, M. A. C. (1977). Stages of small-groups revisited. Group and Organization Studies, 2(4), pp. 419–427.

Tustin, F. (1994). The perpetuation of an error. Journal of Child Psychotherapy, 20, pp. 4–23.

Tyminski, R. (2005). Long-term group psychotherapy for children with pervasive developmental disorders: Evidence for group development. International Journal of Group Psychotherapy, 55(2), pp. 189–210. doi: 10.1521/ijgp.55.2.189.62195

Waller, D. 2012. Group art therapy: An interactive approach. In A. Malchiodi (ed.), Handbook of art therapy (pp. 313–338). London: The Guilford Press.

 

[1] הקבו×Ļו×Ē ×Š× ×™×“×•× ×•×Ē ×‘×ž××ž×¨ היו חלק משי×Ēות פ×ĸולה פורה וי×Ļיר×Ēי ×ĸם י×ĸל שפירא, מטפל×Ē ×‘××ž× ×•×Ē, שה×ĸבודה בקו (co) ×ĸימה אפשרה החזקה מ×Ēמד×Ē ×Š×œ קבו×Ļו×Ē ××œ×• גם ברג×ĸים קשים ביו×Ēר. זא×Ē ×•×ĸוד, לולא הגננו×Ē ×”× ×¤×œ××•×Ē ×Š×œ היחידה, ×ĸ× ×Ē ××™×œ×Ÿ, ×Ēמר ×Ļברי ואלה שדה, ×Ļוו×Ē ×”×Ą×™×™×ĸו×Ē ×”×ž×™×•×ž×Ÿ ומנהל×Ē ×”×™×—×™×“×”, פם יוגב-פלטק, לא היה מ×Ēאפ׊ר קיומן של הקבו×Ļו×Ē, ו×ĸל כך אני מכירה ×Ēודה. בר×Ļוני להודו×Ē ×’× לסטודנטיו×Ē ×œ×˜×™×¤×•×œ באמנו×Ē ×ž×Ą×ž×™× ×¨ הקיבו×Ļים שהש×Ē×Ēפו בקבו×Ļו×Ē, ×ĸל מסירו×Ēן והשק×ĸ×Ēן בחוויה שלא ×Ēמיד היי×Ēה קלה ל×ĸיכול.

[2] יוגב-פלטק מ×Ļיינ×Ē ×Š×”×ž×•×“×œ הבסיסי פו×Ēח בגנים לילדים אוטיסטים שמנהל×Ē ×”×ĸמו×Ēה לילדים בסיכון ב×Ļמוד למחלקה לגיל הרך במרפאה לבריאו×Ē ×”× ×¤×Š ברמ×Ē ×—×Ÿ (יוגב-פלטק, 2014, 43).