בשנה האחרונה נוצר קשר של שיתוף פעולה בין המרכז להורות ומשפחה, סמינר הקיבוצים, לבין תכנית אוניברסיטה בעם הפועלת באוניברסיטת תל אביב.
מהי האוניברסיטה בעם?
דברים מתוך חזון האוניברסיטה בעם:
תכנית אוניברסיטה בעם מבקשת לאפשר לאוכלוסיות מוחלשות אשר גישתן ללימודים אקדמאיים היא מוגבלת, לרכוש השכלה ולזכות בידע חיוני ושימושי בתחומים הנלמדים באוניברסיטת תל אביב, מתוך אמונה כי ידע הוא כוח הצריך להיות שייך לכולם.
התכנית פועלת באוניברסיטת תל אביב זו השנה החמישית ולוקחים בה חלק כ-700 תלמידים ביניהם: נשים נפגעות אלימות, נשים נפגעות תקיפה מינית, מכורים לשעבר לסמים, אסירים לשעבר בשיקום, עוברי חוק, צעירים חסרי עורף משפחתי ומשפחות רב בעיתיות מטופלות רווחה.
המשתתפים בתכנית , תלמידי אוניברסיטה בעם, מגיעים לקמפוס האוניברסיטה ברמת אביב פעם בשבוע למשך שני סמסטרים ולוקחים חלק באחד מארבעה קורסי מבוא המוצעים כיום בפרויקט: קורס מבוא למשפטים, רפואה, מנהל עסקים ופסיכולוגיה. התכנית מספקת לתלמידים הסעות מאורגנות לאוניברסיטה וארוחת ערב קלה בהגיעם, וכן מחברות, ספרים ועזרי לימוד. בסיום כל קורס מקבלים התלמידים תעודה מטעם אוניברסיטת תל אביב והם מוזמנים להירשם לקורסים נוספים .
את הקורסים מעבירים סטודנטים לתואר ראשון העוברים הכשרה מיוחדת ומקבלים קרדיט אקדמי ולא שכר עבור עבודת ההוראה. האינטראקציה בין הסטודנטים המלמדים לבין תלמידי התכנית, מובילה לדיאלוג החורג מן הטקסט הלימודי, ומאפשר לשתי הקבוצות להכיר טוב יותר, ולהעצים אחת את השנייה.
בחמש השנים בה קיימת התכנית עברו אלה הלוקחים בה חלק, הן התלמידים והן המדריכים, תהליכים משמעותיים אשר שינו את תפיסתם ואף את אורח חייהם. מרבית תלמידי התכנית חסרי השכלה פורמאלית, אך ההשתתפות בתכנית מעוררת אצלם רצון עז להתקדם ולהמשיך ללמוד. אחרי שנים של ייאוש הם פונים אל צוות התכנית, בבקשה לעזור להם לרכוש השכלה ולהרחיב את הידע שלהם.
בהמשך לתכנית הבסיסית המתוארת לעיל, נפתח צוהר נוסף בפני משתתפי התכנית, העוסק בלימודי הורות.
חלון הזדמנויות זה בא מתוך תפיסה כי העצמת הלומדים בתכנית דרך המפגש עם הורותם, תאפשר הרחבה של כישורי חיים וכישורי הורות ותשפיע על מעגלי חייהם הנוספים. במסגרת שיתוף הפעולה בין המרכז להורות ומשפחה ואוניברסיטה בעם נבנתה תכנית שמטרתה עיסוק בסוגיות הוריות רלוונטיות ועדכניות לאוכלוסיית הלומדים.
המפגשים הראשונים בין הלומדים לבין המנחות נועדו להיכרות הדדית עם סגנון העבודה הקבוצתית והלמידה מתוך החוויה ההורית הקבוצתית ועסקו בשלושה נושאים: סמכות ומנהיגות הורית, אהבה וגבולות במשפחה, תקשורת מיטיבה במשפחה.
למפגשים אלו הגיעו כל פעם, באופן עצמאי וללא הסעות, כ- 100 משתתפים מכל אזור המרכז. כמות אדירה זו של משתתפים מעידה על החשיבות הרבה לנושא ההורות והרצון העז של התלמידים ללמוד איך לשבור את גלגל החיים המוכר להם – ולהיות הורים טובים יותר לילדיהם.
חווית העיסוק בהורות הייתה חדשה עבורם ועוררה הרבה סקרנות, שאלות ורצון להמשיך וללמוד על תפקידי ההורות.
כותבת ענת כהן תלמידה בתכנית:
"להיות הורים זה דבר שלא לימדו אותנו, לא הדריכו אותנו לפני, ולא אמרו לנו כמה זה יהיה קשה. נכון, היום יש את כל ההדרכות למיניהן, אבל אז...
אז בטח אלה שעדיין לא הורים שואלים את עצמם, מה כל כך קשה?
נכון, הם צודקים, מה כל כך קשה להתעורר בלילה לתינוק הנולד ולחבק אותו בכל החום שאנחנו יכולים? להאכיל ולהחליף לו זה לא נורא, אבל הבעיה מתחילה כשהם גדלים וגדלים, ומי מאיתנו ההורים לא רוצה שהילד שלו יגדל?.. ...כאשר הילד מחליט שלא מתאים לו להמשיך ללמוד בתיכון ולהוציא בגרויות, או כאשר הילד מחליט לרדת במשקל וזה הדבר הכי טוב ונהדר שקרה לו. ואתם מפרגנים, אבל תמיד צריכים להיות עם היד על הדופק שמא זה יהיה מוגזם.
והכי קשה, כאשר הילד מחפש תשובות לשאלות שאתם אפילו לא יודעים שהוא מחפש, ואז פתאום הוא מתחיל להתחזק ביהדות ופה מתפלל ושם מניח תפילין ואין לכם בעיה עם זה, כי בינינו זה עדיף על ילד שמנסה פה סיגריה או נרגילה ושם חשיש או אפילו סם אחר.
כי אמרנו כבר- זה עדיף, אבל גם שם אתם רואים שאין גבול, ופה ושם מתחיל ניצוץ של פחד מצידו או כפיה מצדכם, ואתם רוצים לכבד את הבחירה שלו אבל שוב לא יודעים מה הגבול ומתי זה בסדר ומתי הוא עושה את הבחירות שלו מאהבה ולא מ"פחד".
אז עכשיו תגידו לי שלא קשה להיות הורים !!!"
בתכנית המשותפת לוקחות חלק כ 20 מנחות,בוגרות תכנית ההכשרה של המרכז להורות ומשפחה המתמחות בתחומי תוכן שונים הקשורים לעבודה עם הורים. המנחות כולן נענו להזמנה להנחות מספר מפגשים בהתנדבות וללא תשלום,בהתלהבות ומתוך תחושת שליחות ורצון לקחת חלק בפרויקט הקשור במעורבות קהילתית משמעותית,הנוגעת בהורים.
מספרת אלי זהר ניב, מנחת אחת הקבוצות:
"הגעתי לתכנית אוניברסיטה בעם דרך המרכז להורות ומשפחה בסמינר הקיבוצים שהוא ביתי המקצועי מזה שנים רבות .
המפגש עם ד"ר עדי קול,מיסדת התכנית, היה מכונן. סיפורה האישי, הדרך האמיצה והבלתי מתפשרת שעשתה עד שהגיעה למקום בו הדברים עומדים היום... דרכה נודע לי כי ממש לא רחוק מהמקום בו אני חיה קורה משהו מופלא וגדול- אוניברסיטת תל אביב פתחה שעריה לאנשים שבשום דרך אחרת לא היו מגיעים לשם. הרעיון לקחת חלק בפרויקט קסם לי מייד, חשתי הכרת תודה גדולה על ההזדמנות שנפתחה בפניי - ללוות את הקבוצה הזו כברת דרך במסע המשמעותי הזה.
סיפרו לנו על אנשים המגיעים משולי החברה הישראלית, שמאוד רוצים ללמוד אבל אין להם הרבה מאוד סבלנות לשבת, שאולי יבדקו אותנו ויפריעו לנו במהלך המפגש, שכדאי שנדבר איתם בשפה מאוד בסיסית. לכך כיוונתי כשהגעתי נרגשת באותו יום ראשון אחה"צ לבניין הפקולטה למשפטים.
בקבוצה שלי נכחו 16 משתתפים, הרוב נשים וגם כמה גברים. הקבוצה התיישבה במקומה ושקט שרר בכתה. כולם חיכו למוצא פי. התחלתי את המפגש ומהר מאוד גיליתי כי לפני קבוצה ככל קבוצות ההורים האחרות שאני מנחה. הורים אכפתיים, מוטרדים מסוגיות הוריות יום יומיות, רוצים להיות הורים טובים ורגועים יותר, עם פחות רגשי אשמה ויותר ידע. רובם לקחו חלק בדיונים המעניינים שהתפתחו, תרומתם לשיח היתה משמעותית ומרשימה: שיתפו, שאלו שאלות, התייחסו זה לזה.
סיימתי את המפגש בשעה שהבטחתי (20:00) אף כי היתה תחושה שניתן היה בקלות להמשיך עוד שעה נוספת. כמה פעמים עלתה השאלה למה המפגש הבא ייערך רק בעוד חודש, נשמע היה כי יש רצון למפגשים רבים יותר ולעיתים קרובות יותר. גם כשהמפגש הסתיים נשארה איתי אחת המשתתפות לשאלה אישית נוספת.
לאורך כל המפגש התרשמתי מאוד מהצורך, הרצון והמוכנות של הקבוצה להרחיב את גבולות הידע שלהם בכל הקשור להורות, לשמוע, להשמיע וללמוד.
אני מאחלת לכולנו להמשיך להתנסות, לראות את המיוחד בכל אדם, לחזק את הקשרים עם האנשים היקרים לנו ולהתקדם במסע המופלא הזה, בדרך המתאימה לכל אחד."
קרן אגמון,מנחת קבוצה נוספת:
"וידוי אישי: לרוב אינני מהמתנדבות... אבל בכל זאת הצצתי באתר של אוניברסיטה בעם- הפרויקט של העמותה נראה מעניין, החזון צודק ומרשים וההתנדבות כרוכה בסך הכול באחר צהרים חד פעמי. הבונוס לעומת זאת היה החברותא . אישרתי את השתתפותי..
להנחיה עצמה הגעתי ברגשות מעורבים. חששתי מאוד ממפגש עם אנשים שחוויות החיים שלהם לכאורה שונה כל כך מחוויות החיים שלי. אני אומנם מאמינה בכל ליבי שהורות היא שפה בינלאומית שיש בכוחה לקשור יחד אנשים מארצות שונות ומתרבויות אחרות. אך דווקא מהמפגש הזה עם האנשים מהארץ שלי חששתי יותר.
את המפגש העברתי יחד עם חברתי אילי ניסימוב. המפגש היה מרתק,עלו תכנים הנוגעים בתפקיד ההורי, ביכולת להציב גבולות, בבירור המושג סמכות הורית ובשאלה איך "מתקנים" הורות חלשה. כל אחד מהמשתתפים תרם את חלקו, ובלטו בו בעיקר הרצון לשתף וללמוד.
לסיכום, שיתוף פעולה זה שנוצר בין האוניברסיטה בעם לבין המרכז להורות ומשפחה, סמינר הקיבוצים, הוא בראש ובראשונה מפגש בין אנשים שחזון משותף הפגיש בניהם, החזון למעורבות בקהילה ולעבודה משמעותית עם הורים.
במפגש אישי ומקצועי זה באה לידי ביטוי התפיסה המקצועית של המרכז להורות ומשפחה המאמינה במנהיגות הורית הניתנת לצמיחה ,ביכולת לצאת ממעגל הקושי, בכך שניתן להחזיר להורים את כבודם ותפקידם ההורי ושחיזוק התפקיד ההורי יכול להוות תשתית להעצמה אישית,משפחתית, קהילתית וחברתית וכל זאת במפגש משמעותי בין צרכים לבין מענים רלוונטיים ועדכניים המפגישים חזון עם מציאות.