בשנה"ל תשע"ט ייערכו באופן קבוע שעות שקט בהנחיה.

כל באי המכללה מוזמנים לפעילות שקטה (מדיטציה, נשימה ותנועה רכה).

הפעילות תיערך בהנחיית סטודנטים ומרצים מהמכללה.

בימים  ב' ג' בין השעות 07:30-08:15

בימים א'  ג' בין השעות 09:15-10:00
 

למה לבוא לסמינר ב-7:30?
הלל פרידמן, סטודנטית שנה ב' לאנגלית, מנחה את שעת השקט בימי שני ושלישי.
השעון המעורר מצלצל ב-6:30 ובאופן אינסטינקטיבי את מוציאה את היד מהשמיכה לכבות אותו לעוד 5 דקות. את מותשת והשיעור רק מתחיל ב-8:30. למה את עושה את זה לעצמך? אחרי הצלצול השני את קמה, מתכוננת במהירות ויוצאת אל הקור בחוץ. את מגיעה לסמינר, מראה את כרטיס הסטודנט לשומר וממשיכה למרחב ההתבוננות. את משאירה את הנעליים שלך בדלת ונכנסת לחדר העגול. יש מזרנים על הרצפה וכמה עוד סטודנטים כבר הגיעו.

 את מוצאת מזרן והתרגול מתחיל. את פותחת קשרים בצוואר, עושה כמה טוויסטים ומסיימת ב׳כלב מביט מטה׳. עכשיו למדיטציה. את מוצאת תנוחה מיטיבה וסוגרת את העיניים, מנסה להיות קשובה לנשימה. היית כל כך עסוקה בזמן האחרון. את חושבת על התרגיל שאת חייבת לעשות לשיעור מתודולוגיה. הסמסטר רק התחיל ואת כבר עמוסה כל כך.

״במדיטציה הראש ירצה להתעסק בסיפורים ומחשבות. הכל בסדר. כשאתם שמים לב שזה קורה, תחזירו בעדינות את המבט לנשימה״ קול רגוע קוטעת את רצף המחשבות שלך. את מחזירה את המבט לנשימה שלך אבל עכשיו האף שלך מגרד ואת פשוט חייבת לגרד אותו. למה זה תמיד קורה? את חושבת לעצמך. אפשר להבין למה אני אף פעם לא מצליחה לעשות את המדיטציה הזאת בבית. משהו תמיד מוציא אותי מריכוז.

 ״אחד הדברים הראשונים שאנחנו נפגשים במדיטציה הוא חוסר נוחות. קשה להיות באי עשייה. הראש רוצה לעשות. אל תתעלמו מהאי נוחות. תקשיבו לאזור שקורא לתשומת לבכם ותנשמו אליו.״ הקול שוב גורם לך להתעורר מהמחשבות שלך. את שואפת ונושפת ושמה לב לגירוד שקולו כבר התחיל להחליש. זה עובד, את חושבת לעצמך. את בדרך להיות גורו של מדיטציה. תשכחו ממתח ואיבוד שליטה, מעכשיו את הולכת להיות מה זה רגועה ומכילה.

 ״כשאתם נושמים, תשימו לב להבעת פנים שלכם. כשאתם עמוק במחשבות, שרירי הפנים שלכם מתוחים. תשחררו, תאפשרו למחשבות לבוא ולצאת בלי הצורך להתעסק בהן.״ את משחררת את שרירי הפנים שלך ומרגישה את עצמך חוזרת לנשימה שלך. את שואפת ונושפת, מרגישה את הבטן שלך עולה ויורדת עם כל נשימה. יש עדיין קצת רעש בראש אבל זה כבר לא עניינך. את רגועה, מחוברת לגופך.

 ״לשתי דקות האחרונות של התרגול, תחשבו על מילה שאתם מאחלים לעצמכם היום״ הקול הרגוע מציע. את חושבת רגע ואז זה בא אלייך: חמלה. זה מה שאת מאחלת לעצמך. מסיימים את התרגול במתיחה טובה. בעמידה את מעלה את ידייך, אוחזת אותם יחד ומביאה אותן אל הלב שלך. חמלה. את מחייכת, נועלת את נעלייך ויוצאת נמרצת אל היום הגדול שמחכה לך. 

הלל פרידמן:

סטודנטית להוראת אנגלית בתוכנית המצטיינים שנה ב׳.

מדיטציה בשיטת (MBSR) עם הדגש על הנשימה, התבוננות בתחושות בגוף, ותשומת לב להופעתם הפיזית של הרגשות ומחשבות. אני אתחיל את המפגש בתרגיל של תנועה מודעת לסייע לראש לחזור ל״עכשיו״ . אחרי הסבר על אופני הישיבה ונשימה, אציע מילה, אזור בגוף או נושא מסוים שאותו אנחנו לוקחים איתנו לתרגול מדיטציה. לאורך המדיטציה, אגיד משפט או שניים לאסוף את המתרגלים שוב לרגע, לגוף ולנשימה. בימים מסוימים, אעביר דמיון מודרך, באחרים התמקדות באזורים שונים בגוף או באזור מסוים הקורא לתשומת לב אצל כל אחד. בסוף כל תרגול, אעביר טעימה של תנועות יוגה התורמות לתחושת היכולת וביטחון לקראת היום שבא עלינו בטוב.     

הילה ולצ'ר:

סטודנטית להוראת מדעי הרוח בתכנית המצטיינים שנה ב'.
בתוך היום-יום העמוס והאפור, אני משתדלת מדי פעם לעצור, להתבונן ולנשום.
מדהים איך כמה דקות של הקשבה לגוף, לנשימות - יכולות להאיר את היום, לחדד את החושים ולפתוח את הלב.

אני מאמינה שמרחב ההתבוננות יכול לשנות את חוויית הלמידה שלנו (וממילא גם את איכות ההוראה שלנו...), ומתרגשת לקחת בו חלק, ולהנחות שני מפגשים בכל שבוע - בשלישי בבוקר וברביעי אחר הצהריים. אשמח לפגוש אתכן/ם שם!