מבוא למקרא
משה חדד
יום ב' סמ' א' 16:00 (היקף: 2 נק')
המקרא, "ספר הספרים", הוא יצירה ספרותית עשירה המורכבת מקולות מגוונים שנרקמו לאורך דורות בהקשרים תרבותיים והיסטוריים משתנים.
במסגרת הקורס "מבוא למקרא", נחשף לשאלות היסוד הנוגעות לספר הספרים ונצא למסע מחקרי אל שורשי הספרות המקראית, תוך בחינת תהליכי חיבור הספרים השונים והתגבשותם באמצעות תהליך הקאנוניזציה.
בנוסף, נסקור את התפתחות ביקורת המקרא ואת זרמיה השונים ונעמיק בנוסחי המקרא – נוסח המסורה, מגילות מדבר יהודה ותרגומים קדומים – ובזיקתם להשפעות המזרח הקדום. דרך עיון בטקסטים מסוגות ספרותיות שונות, חוק, היסטוריוגרפיה, נבואה ושירה, נחקור את הז'אנרים השונים של המקרא ונפתח מיומנויות קריאה צמודה ואינטרטקסטואלית. במהלך הקורס נכיר גם כלי מחקר עדכניים, ספרות עזר ומאגרי מידע, ובכך נאיר את המקרא לא רק כיצירה, אלא גם כמקור השראה תרבותי ורוחני, תוך טיפוח גישה ביקורתית ורב-ממדית לטקסטים המרכיבים אותו.
דרכי העיצוב הספרותי
ד"ר נעמה גולן
יום ב' סמ' ב' 14:15 (היקף: 2 נק')
קורס זה יעסוק בדרכי העיצוב של הסיפור המקראי. במהלכו נכיר את מאפייניו וניפגש בגישות מתודולוגיות שונות לחקר הסיפור המקראי. נעמוד על הזיקה בין הצורה לבין התוכן, נראה כיצד עיצובו הספרותי של הסיפור תורם להעברת מסריו הגלויים והסמויים. ננתח סיפורים מקראיים שונים תוך התייחסות לעיצוב הדמויות, לעלילה, לזמן, למרחב, לאנאלוגיות פנים מקראיות, לתיחומו, למבנה הסיפור ולמשמעותו.
קורס זה מבקש להקנות לסטודנטים והסטודנטיות כלים אשר באמצעותם יוכלו לנתח את הסיפור המקראי בצורה עצמאית. זאת נעשה באמצעות קריאה משותפת וניתוח ספרותי של מבחר סיפורים מקראיים. הקורס יכלול גם היכרות עם הספרות המחקרית בתחום. בנוסף על כך, הקורס יכלול היבטים פדגוגיים אשר יסייעו ללומדים/ות בתור מורים/ות לעתיד. רוב הסיפורים שינותחו במהלכו ייבחרו מתוך תוכנית הלימודים.
במהלך הקורס נלמד נעסוק במושגים כגון: דמות ראשית-משנית, דמות שטוחה- עגולה, דמות סטטית-דינמית, מדרש שם גלוי/סמוי, אנאלוגיות ספרותיות בין טקסטים ותרומתן להבנת הסיפור ולשיפוט הדמויות, מקומו ותפקידו של המספר המקראי- גבולות סמכותו ומעורבותו בעלילה, מילה מנחה, מבנה כיאסטי, מידה כנגד מידה, סיפור בבואה, ניתוח הסיפור במעגלי פרשנות קרובים ורחוקים.
בסיומו של קורס זה אני מקווה כי הסטודנטים/יות יצליחו להכיר את מאפייניו של הסיפור המקראי, לזהות תופעות מבניות, צורניות, לשוניות וסגנוניות בסיפור המקראי ולהבין את תרומתן להבנת מסריו ולנתח באופן עצמאי סיפורים מקראיים תוך שימוש בכלים שנלמדו במהלך הקורס.
ספרות המקרא על רקע המזרח הקדום
ענבר שטיין
יום ב' סמ' א' 16:00 (היקף: 2 נק')
בשיעור זה נדון בפרקים נבחרים בין ספר בראשית לספר מלכים – בין בריאת העולם לחורבן ממלכת יהודה. בתחילת הסמסטר נשווה בין סיפורי הראשית המופיעים במקרא ליצירות מיתולוגיות, וננסה לענות על השאלה, האם עם ישראל היה "עם לבדד ישכון", או שמא ניתן לזהות השפעות תרבותיות מצד העמים שישבו בכנען ובמסופוטמיה? בהמשך הסמסטר נבחן את תקופת הישיבה במצרים, ההתנחלות והמלוכה לאור ממצאים ארכאולוגיים וטקסטים חוץ מקראיים, ובעזרתם ננסה לשחזר את תקופת המקרא. יש לציין כי הפרקים בהם יעסוק השיעור מופיעים בתכנית הלימודים החדשה ונלמדים בחטיבת הביניים ובתיכון. לאור זאת נחשוב יחד כיצד ניתן ללמד בכיתה מקרים בהם נזהה כי כותבי המקרא אינם מדייקים (לעיתים אפילו בכוונה) בתיאור האירועים, ובעזרת אי דיוקים אלה ננסה לחשוף את האג'נדה שלהם.
ספרות המקרא על רקע המזרח הקדום
יום ב' סמ' א' 14:15 (היקף: 2 נק')
סיפורי המקרא נוצרו בתוך סביבה תרבותית עשירה – לא בחלל ריק, אלא מתוך שיח חי ומתמשך עם התרבויות העתיקות במזרח הקדום שסבבו את ישראל: מסופוטמיה, מצרים, אוגרית.
בקורס זה נלמד כתובים מקראיים נבחרים מסוגות מגוונות – מיתוס, אפוס, חוק וחכמה – ונבחן את זיקתם ליצירות מקבילות שנכתבו באותן תקופות ובאזורים שכנים. דרך קריאה משווה נעמוד על קווי דמיון, הבדלים מהותיים והקשרים תרבותיים עמוקים.
ציר הלימוד יתחיל בסיפורי הראשית בספר בראשית - סיפורי הבריאה; המבול; מגדל בבל, וימשיך אל יחידת חוק וספרות החוכמה. בהשוואה לכתובים המקראיים נקרא מתוך היצירות הספרותיות מהמזרח הקרוב הקדום: אתרחסיס - האפוס הבבלי; עלילות בעל - האפוס האוגריתי; אנומה אליש - סיפור הבריאה הבבלי; עלילות גלגמש - האפוס המסופטמי אודות המלך גלגמש; המנונים מצריים; חוקי חמורבי וחוקי אשנונה.
במהלך הקורס נדון בסוגיות תאולוגיות כמו תפיסת האלוהות, שאלות אנתרופולוגיות על מהות האדם ותפקידו בעולם, ובדילמות מוסריות בנושאים של צדק, חטא ועונש. נעמיק בשאלות פרשניות על עיצוב הסיפור המקראי – מה נבחר להישמר, מה עובּד מחדש, וכיצד המחשבה המקראית מגיבה, לעיתים בעימות ולעיתים בדיאלוג, עם ספרויות אחרות. הקורס יתקיים באופנים מגוונים של למידה: קריאה משותפת בטקסטים ואפוסים עתיקים, עבודה בחברותות, ניתוח טקסטים בליווי כלים השוואתיים, ודיונים פתוחים סביב שאלות ערכיות, דתיות ותרבותיות העולות מהחומר הנלמד.
סמינריון בינתחומי לעל יסודי במדעי הרוח (בהנחיה אישית): על מילים ואבנים
ד"ר חיים חיון
יום ב' שנתי 16:00 (היקף 6 נק)
סמינריון לתלמידי מקרא, ספרות והיסטוריה. הלימוד בקורס זה יהיה אישי ויאפשר לכל תלמידה ותלמיד לבחור נושא הקרוב אל הלב מתוך עולמות התוכן והדיסציפלינה הנבחרת. אחד העם במסה "משה" כתב כך: כשאני קורא את ההגדה בליל פסח ורוחו של משה בן עמרם – זה גבּור הגבּורים, הניצב כעמוּד אור על מפתן ההיסטוריא שלנו – מרחפת לפני ומרוממת אותי ל'עולם העליון' – איני חש כלל באותה שעה לכל אותן השאלות והספקות, שחכמי אומות העולם מונים אותנו בהם : אם באמת היה האיש משה במציאוּת... כי אף אם הייתם מצליחים להראות בבירור גמור, שמשה האיש לא היה כלל, או שלא כך היה, לא י ָגרע על ידי זה מאומה ממציאותו ההיסטורית של משה האידיאל, זה שהלך לפנינו לא רק ארבעים שנה במדבר סיני, אלא אלפי שנה בכל ה'מדבּרות', שהתהלכנו בהם ממצרים ועד הנה. מהי אמת היסטורית? מה הופך דמות לאמיתית? מה מקום המילה או האבן בזיכרון הלאומי? תלמידות הספרות המקראית, הספרות וההיסטוריה תוכלנה לבחור להן מילים או אבני זיכרון ממקום שליבן חפץ ועל בסיסן לכתוב את עבודת המחקר.
משוררות את התנ"ך (אשכול מגדר) (מקוון א-סינכרוני)
ד"ר שבולת זית
קורס מקוון א- סינכרוני (היקף 2 נק')
הסיפור המקראי מתאפיין בסגנון חסכני ותמציתי. הוא אינו מרחיב את הדיבור על מחשבותיהם של הגיבורים ועל רגשותיהם.
בקורס נתמקד בסיפורים של הגיבורות הנשיות בסיפורי המקרא תוך ניסיון להתבונן פנימה, אל כתבי הקודש, להיכנס לנעליהן של האימהות ושל השפחות, של דמויות מרכזיות בעלילת ושל דמויות זנוחות ושוליות – הגר, אשת לוט, בת יפתח, לאה ומיכל. מול הטקסט המקראי,
נבדוק את ייצוגי הנשים הללו בשירת הנשים העברית ונקרא את הסיפורים כשהם מסופרים מנקודת מבטן. המשוררות חותרות לא פעם נגד הנראטיב הגברי המצוי ויוצרות נראטיב מחודש שבו האישה המקראית עצמה משמיעה את קולה; לו ניתן להן קול – מה הן היו אומרות? מה ניתן לשמוע מן המעט שאמרו, ואולי עוד יותר מזה – מן השתיקה הגדולה ששתקו? באמצעות שירים שונים שכתבו משוררות ניתן לראות כיצד הדמויות המקראיות מתעוררת לתחייה ומשמשות ככלי להבעת רגשות, מחשבות ואמונות של המשוררות העבריות. דרך התייחסות המשוררות לדמויות מן התנ"ך נבדוק את האופן בו מבטא המשוררת של היום קשר אחר - אינטימי, הומוריסטי, ביקורתי – המקנה פן נוסף, אקטואלי ואישי לדמות המקראית שבמקור מוזכרת, לפעמים, רק בשורה קצרה או במילים ספורות.
קריאה חוזרת: התנ"ך בראי הספרות העברית החדשה
ד"ר טלי סגל כספי
יום ב' סמ' ב' 12:15 (היקף: 2 נק')
בקורס זה, המיועד לתלמידי ההתמחויות ספרות ומקרא ומחשבת ישראל, נבקש להפנות קשב לממשקים העמוקים, הסמויים והגלויים בין הספרות העברית החדשה לבין התנ"ך וספרות המדרשים.
נבקש לגלות את הקשרים, את גלגולי השמות, העלילות, האזכורים, הלשון והיחסים האינטר- טקסטואליים המורכבים המתקיימים ביניהם. נקרא בשירת אבות ישורון, דליה רביקוביץ, אורי צבי גרינברג ובסיפורי עגנון.
השירה המקראית
ד"ר נעמה גולן
יום ב' סמ' א' 16:00 (היקף: 2 נק')
השירה המקראית מבטאת חוויות יסוד בהוויה האנושית. היא כוללת שירים מסוגות שונות: שירי עלילה, המנונים, שירי תפילה, תחינה ובקשה, שירי אהבה לצד קינות אבל וחורבן. השירה כוללת עיסוק באינדיבידואל, לצד עיסוק בלאומי ובאוניברסלי.
במהלך הקורס נלמד יחד שירות שונות ומגוונות. כגון: שירת האזינו (דברים לב), שירת דבורה (שופטים ה), שירת הים (שמות טו), שירתה של מרים (שמות טו, כ), שירי אהבה ותשוקה נבחרים ממגילת שיר השירים, קינת דוד (שמואל ב, א) על שאול ויונתן, קינות ממגילת איכה ומזמורי תהילים. נדון בסוגיות של תוכן וצורה, וביחס בין הפרוזה לשירה. נלמד על מאפייניה של השירה המקראית, ועל דרכי עיצובה וסגנונה. נעסוק במשמעות החזרה, בסוגי התקבולות ובעולם הדימויים והמטאפורות.
השירה מהווה נדבך קדום, וכוחה בכך שהיא הושרה ונזכרה בעל פה. שפתה קשה, ארכאית וחידתית, ועל כן פיצוח השירה דורש מאמץ. אולם, קוראי/ות השירה ושומעיה אשר נכונים להתאמץ ולעמול יוכלו לחשוף אוצר בלום של רעיונות עמוקים ומטמונים של חכמה. אולי דווקא שפתה הקשה והארכאית של השירה היא שמאפשרת להעביר רעיונות רדיקליים ולעיתים אף חתרניים ונועזים. באמצעות קריאת השירה נחשף לעולם של יופי, סבל, כאב, אהבה ותשוקה.
נשים בישראל בין דת למדינה
פרופ' חנה קהת
יום ב' סמ' א' 17:45 (היקף: 2 נק')
במדינת ישראל אין הפרדת דת מהמדינה. מחד גיסא זו מדינה חילונית ליברלית ודמוקרטית ומן הצד השני, בעקבות נסיבות הקמתה, הממסד הדתי מהווה חלק מהמערכת השלטונית. שניות זו מתנגשת בעיקר בנושא מעמדן של נשים בחברה ובמדינה. דיני המשפחה והמעמד האישי נקבעים בהתאם להלכה הדתית, כך גם, מערכת שירותי הדת בישראל, נתונה לרשותה של הרבנות הראשית לישראל, הפועלת על פי מסורת עתיקת יומין הנטועה עמוק בתרבות הפטריארכלית. מערכת זו מלווה כל אזרח ואזרחית לאורך כל תחנות חייהם. חוקי מדינת ישראל התפתחו בעקבות הסטטוס קוו שנקבע עם החרדים לקראת קום המדינה ובהתאם ללחצים פוליטיים של נציגויות המפלגות הדתיות והחרדיות חלקם מפלים את הנשים באופן מןצהר, כמו היעדר של ייצוג ושיתוף נשים בכל מוסדות הדת. כך גם מתנגשת המגמה להשוואת מעמדן וזכויותיהן של נשים בכל המערכות הממלכתיות ובמיוחד בצבא עם עמדת הממסד הדתי שיוצא נגד זה. בדומה לכך מתקיים מאבק נגד הדרת נשים במרחבים ציבוריים, בזירות התרבות וההשכלה, ועוד. לצד ההפליה של כלל הנשים, ישנה הפליה מוגברת של הנשים המשתייכות למגזר החרדי, שמודרות באופן גורף גם בתוך קהילותיהן מכל מרחב ציבורי. חוקי דת רבים יש בהם היבטים מגדריים ובהתאם להלכה ולמסורת יש בהן גם הדרה ואף דיכוי של נשים. בקורס זה נלמד חלק מן הסוגיות הללו ואת התמודדותן של נשים פמיניסטיות עם האתגרים הללו.
מגילת אסתר - בין גילוי לכיסוי (מרתון חופשת סמסטר)
ד"ר חיים חיון
יתקיים בתאריכים: ,1-2.3.26 4-5.3.26
הסיפור המקראי איננו מבקש לענג את קהל קוראיו או למצוא חן וחסד מלפניהם, אם כי יכולים הקוראים להתענג על קריאת הסיפור, ויכול הסיפור למצוא חן וחסד בעיני קוראיו. הסיפור לעולם יחתור לחנך ולעצב בדרכו את השקפת עולמם של הקוראים, ומגילת אסתר היא חידה בתוך הספרות המקראית. מן הצד האחד נשים יפות, יין הנשפך כמים, עושר מסנוור ואלוהים נעדר למרות הציפיה למוצאו במגילה. ומצד שני סיפור על חיי היהודים בגלות, סכנת השמדה, נערה יוצאת דופן שהפכה למלכה וזכתה שתיקרא המגילה על שמה, ואלוהים נעדר ובכל זאת צלליו מצויים בסיפור. הדמויות נדמות כקריקטורות, אחשוורוש הטיפש, המן הרשע, מרדכי החכם ואסתר היפה, אבל המגילה מתעתעת בקוראים ומשחקת עמם במסכות. רק קריאה צמודה ועיון מעמיק בעלילה המוכרת יוכלו להסיר את המסווה מעל חידת הסיפור.
פדגוגיה פמיניסטית בחינוך (מרתון רב תחומי בחופשת סמסטר)
ד"ר חן פינץ
קורס מרתוני בחופשת סמסטר בין התאריכים: 4-6.3.26 2.3.26, (היקף 2 נק')
קורס זה מזמין את הסטודנטיות להיכרות מעמיקה עם הגות פמיניסטית והשפעתה על מערכת החינוך, תוך פיתוח כלים ליישום פדגוגיה פמיניסטית בכיתות. במהלך הקורס נבחן תיאוריות פמיניסטיות שונות וננתח כיצד הן מסבירות ומציעות פתרונות להבדלים מגדריים בתחום
החינוך. נדון בסוגיות בוערות כמו פערים מגדריים בהישגים, תרבות האונס בבתי ספר, והאופן שבו מוסדות חינוך מעצבים זהויות מגדריות נורמטיביות – ובמשמעויות של זהויות אלה לחיי תלמידות ותלמידים.
הקורס יכלול קריאה מונחית בטקסטים תיאורטיים קלאסיים ועכשוויים, לצד צפייה וניתוח של חומרים ויזואליים, דיונים פעילים, ועבודת סיום מסכמת. יושם דגש על עקרונות כגון דיאלוג, אכפתיות, הכלה וביקורתיות – כבסיס לפדגוגיה חינוכית שוויונית ומשחררת. בין ההוגות והכותבים שנפגוש במהלך הסמסטר: בל הוקס, ג'ודית באטלר, קרול גיליגן, סוזן אוקין, בטי פרידן, נעמי וולף ואחרות. כמו כן, נבחן גם פרספקטיבות ישראליות מקומיות. מטרת הקורס היא לפתח מודעות ביקורתית ולהציע כלים מעשיים לעשייה חינוכית רגישת מגדר, שתאפשר שינוי משמעותי, הן במישור האישי והן במסגרת מערכתית רחבה יותר.
היהודים והאסלאם: מיהודים ערבים, טורקים ופרסים ל"מזרחיים" (קורס רב תחומי)
ד"ר אלי בר חן
יום ב' סמ' ב' 10:15 (היקף: 2 נק')
מקורם של למעלה ממחצית האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל הוא במדינות מוסלמיות. מאז הכיבוש המוסלמי במאות ה7- וה8- ובמהלך מאות שנים חיו למעלה מתשעים אחוז מכלל היהודים תחת האסלאם ובשכנות למוסלמים. המפגש עם האסלאם עיצב את הדת והתרבות היהודית: בהלכה, בשפה, בספרות, בקשרים בין קהילות ואף במבנה החברתי. למרות זאת, מעט מאוד נלמד בישראל על עבר זה וכלל יהודי העולם המוסלמי מקוטלגים בשם "מזרחיים". מטרת הקורס ללמד חולייה כל כך חסרה זו בהיסטוריה היהודית, להעניק לישראלים בכלל ולישראלים שמוצאם בעולם המוסלמי היכרות עם עברם המשפחתי ולבחון לעומק מתי התחילה
היהדות להתרחק מהיבטים שעוצבו תחת האסלאם ולראות את עצמה כאירופית-מערבית.
דמויות מקראיות: במדרש ובשירה
ד"ר נעמה גולן
יום ב' סמ' ב' 12:15 (היקף: 2 נק')
יצירות רבות נכתבו בהשראת התנ"ך, אשר מהווה תשתית תרבותית של החברה הישראלית. קורס זה יעסוק בגלגולן של דמויות מקראיות שונות כמו משה, שרה, אשת מנוח, אביגיל, אליהו, אסתר, איוב ורות. נבחן כיצד עוצבו דמויות אלו במדרשי חז"ל ובשירה העברית המודרנית.
נחשף לפניהן השונות של דמויות אלו לאורך הדורות. דרך עיון במדרשים, בשירים מודרניים וביצירות אמנות העוסקות בדמויות המקראיות ניפגש בשאלות קיומיות, ערכיות, שאלות שקשורות בזהות ומגדר. במקומות שהמקרא שותק, הוא פותח פתח לפרשנות ענפה. בכל דור ודור פרשנים, מתרגמים, הוגי דעות, אומנים, סופרים ומשוררים מציעים פרשנויות שונות, מגוונות ומרתקות לאותן הדמויות. אלו לובשות ופושטות מעליהן לבוש שונה, על פי רוח התקופה, דור דור ודמויותיו. לצד עיסוק בתוכן, קורס זה יכלול גם עיסוק בשאלות חינוכיות, ערכיות, מגדריות ופדגוגיות.
בקורס זה נחשף לסיפורים מקראיים נבחרים ולדמויות מקראיות שונות ומגוונות, נכיר מדרשי חז"ל ונבחן כיצד מציגים הם את הדמויות המקראיות, מה המניעים ומה ננתח שירים מודרניים, נכיר את הגישה הבינתחומית ונלמד על תרומתה להוראה.
"לאור חזונם" – על הנבואה ודרכי הוראתה
שחם גבע
יום ב' סמ' ב' 14:15 (היקף: 2 נק')
מטרת הקורס הינה להעניק לסטודנטים והסטודנטיות היכרות מעמיקה עם ספרות הנבואה הקלאסית במקרא, תוך מתן כלים פדגוגיים להוראת הטקסטים הנבואיים השונים בכיתה וזאת בדגש על קישורם למציאות החיים בהווה. מהלך ההוראה יכלול דגש מתמיד על היות חזונם של נביאי ישראל חלק מדמותה של מדינת ישראל כפי שהוכרזה ונוסחה במגילת העצמאות (ה' באייר, תש"ח) ובחינת משמעות אמירה זו לאור הטקסט הנבואי עצמו. הקורס יבחן את שלבי התפתחות תופעת הנבואה בישראל, מאפייניה הספרותיים והרעיוניים, ואת המסרים החברתיים, המוסריים והדתיים של נביאים שונים לאורך התקופות וזאת בדגש על פרקי הנבואה המופיעים בתוכנית הלימודים במקרא (התשע"ט). הסטודנטים והסטודנטיות ילמדו לנתח את הטקסט הנבואי על סוגותיו השונות, להבין את הקשריו ההיסטוריים והתרבותיים, ולהעריך את ייחודיות ספרות הנבואה המקראית. כמו כן, יתנסו הסטודנטים והסטודנטיות בהתמודדות עם האתגרים הפדגוגיים הייחודיים של הוראת ספרות הנבואה - כגון קישור הטקסט העתיק לעולמם של התלמידים והתלמידות, התמודדות עם שפה מליצית וסמלית, והנגשת הרעיונות המופשטים לקהלים שונים. בסיום הקורס יגישו הסטודנטים והסטודנטיות תוצר פדגוגי מעשי המשלב בין תוכן נבואי לבין דרכי הוראה יצירתיות ורלוונטיות לשיח הציבורי הישראלי העכשווי.
עברית בראשיתה - לשון וסגנון במקרא
לישי זהבי
יום ב' סמ' ב' 17:45 (היקף: 2 נק')
הקורס יכשיר את המורה למקרא לעתיד מצד מדע לשון, כך שיוכל לפתח דרכי הוראה מעניינות, לעודד שימוש מגוון בלשון ולהתמודד עם בעיות לשון של תלמידים ברמות לימוד שונות. הקורס מבקש להציע לקוראי הטקסט המקראי כלים להתמודד עם סוגיות לשוניות רלוונטיות לפרשנות המקרא. במסגרת הקורס יושם דגש על הכרת התופעות התחביריות האופייניות ללשון המקרא ואשר ניכר בהן שינוי מלא או חלקי מלשון ימינו. כמו כן, במהלך הקורס יילמדו נושאים כמו מערכת הזמנים של הפועל המקראי, עיון תחבירי וסמנטי בדגמי משפטים פועליים ושמניים האופייניים ללשון המקרא, מבנהו של משפט הייחוד, דרכים להבעת מודאליות, סוגי הצירופים השמניים ומשמעויותיהם והכרת טעמי המקרא ותפקידיהם. לכל אורך הקורס יתרגלו הסטודנטים קריאה קולית מדויקת, ברורה ומוטעמת של פרקים נבחרים בספרות המקרא.
דרכי הוראת מקרא (וספרות) לעל יסודי מדעי הרוח
ענבר שטיין
יום ה' 12:15 שנתי (היקף: 4 נק')
במהלכו של הסמינר הדידקטי, נעסוק בהכרתן ובחינתן של גישות חינוכיות ופדגוגיות שונות, תוך שימת דגש על הגישות השונות בהוראת המקרא ובכללן הגישה המדעית ביקורתית, הגישה האמונית מסורתית, הגישה הלאומית והגישה הספרותית הומניסטית. נוסף על כך,
נעסוק בלמידת סוגיות שונות הקשורות בעולם התוכן המקראי, תוך שימת דגש על סוגיות העולות מנושאי הלימוד אותם הסטודנטים/יות ילמדו בכיתות, כאשר לימוד זה יעובד למהלך חינוכי ולימודי, לאור גיבושן של הגישות השונות על פי נטיית ליבם/ן וחזונם/ן החינוכי של
הסטודנטים/יות. במהלכו של השיעור ייחשפו הסטודנטים/יות למאמרים אקדמיים העוסקים בגישות החינוכיות והדידקטיות השונות וכן בתכנים העוסקים בחקר המקרא, פרשנותו והוראתו. כמו כן הסטודנטים/יות יתנסו בהוראת עמיתים/ות בסוגיות השונות הנידונות במהלך השיעור.
התנסות מעשית בהוראת מקרא (וספרות) לעל יסודי מדעי הרוח
ענבר שטיין
יום ה' 8:00-12:00 (היקף : 6 נק' שנתי)
במהלך השנה נתנסה בהוראת מקרא בבתי הספר העל יסודיים, שייבחרו בדיאלוג משותף בינינו לבין המורים/ות המאמנים/ות, שינחו את ההתנסות מידי שבוע. ההתנסות תחל עם תחילת השנה האקדמית למעט מקרים בהם הסטודנטים/יות יבחרו להשתלב בפרוייקט אקדמיה-כיתה: פרוייקט שבו ההתנסות מתפרסת על פני 9-12 שעות במהלך השנה כולה. ההתנסות המעשית תכלול: הוראת תנ"ך, צפייה בשיעורי תנ"ך, מישוב על ידי מורה מאמן/נת ושותפות בפרוייקט חינוכי נוסף בבית הספר. מבנה ההתנסות יבנה באופן אישי עבור כל סטודנט/ית בתיאום עם המורים/ות המאמנים/ות. צפיית המדפי"ת תתקיים פעמיים בסמסטר למעט מקרים שבהם יהיה צורך בצפיות חוזרות.
דרכי הוראת מקרא ותרבות ישראל (חנ"מ וחינוך בלתי פורמלי)
איריס סבן
יום ב' 12:15 (היקף: 4 נק' שנתי)
הקורס עוסק בפיתוח מקצועי של סטודנטיות להוראת ספרות ותרבות ישראל בבית הספר היסודי, והוא מלווה את ההשתתפות הפעילה שלהן בהתנסות המעשית. מטרת הקורס היא להעמיק את ההבנה הפדגוגית, הדיסציפלינרית והמעשית של תהליכי הוראה ולמידה, ולבנות קהילת למידה מקצועית, רפלקטיבית ויוזמת.
הקורס מדגיש את תפקיד המורה בת זמננו כמובילת למידה, חוקרת כיתה ושותפה בשיח התרבותי. נעסוק בתכנון שיעורים, התאמת חומרי הלימוד לגיל ולקהל היעד, יצירת אווירה דיאלוגית בכיתה, שילוב יצירה ודרמה בהוראה, בניית כלים להערכה חלופית, וניהול שיח פדגוגי עם מורים ועמיתים.
במהלך הקורס תתנסנה הסטודנטיות בניתוח סיטואציות מהשדה, משוב עמיתים, תרגול אסטרטגיות הוראה וכתיבה של רפלקציות. נקדיש מקום לעיסוק בזהות מקצועית, בהתמודדות עם דילמות חינוכיות ובבניית חזון אישי להוראה. הקורס ילווה בתיעוד אישי ובמשימות המצטרפות לתלקיט מסכם.
התנסות בהוראת מקרא ותרבות ישראל (חנ"מ וחינוך בלתי פורמלי)
איריס סבן
יום ב' 8:00-12:00 (היקף: 6 נק' שנתי)
הקורס עוסק בליווי ההתנסות המעשית של סטודנטיות המלמדות ספרות ותרבות ישראל בבתי הספר היסודיים. במרכזו עומדת ההתנסות ההדרגתית בשדה: צפייה בשיעורים, הוראה פרטנית ובכיתה מלאה, עבודה עם קבוצות קטנות, השתתפות בפרויקטים בית-ספריים, ובניית יוזמות חינוכיות. הסטודנטיות לוקחות חלק פעיל בתרבות הארגונית של בתי הספר, מתנסות
בניהול כיתה ובתקשורת עם צוותים חינוכיים, ולומדות על מצבים מורכבים מהשטח. במהלך השנה נבנה יחד לוח זמנים מותאם לכל סטודנטית, נקיים תהליך מתמשך של תצפיות, תיעוד, משוב ורפלקציה, ונעבוד עם כלי הוראה וערכה מגוונים. כל סטודנטית תתבקש להכין תיק תיעוד הכולל: מערכי שיעור, דפי צפייה, רפלקציות, תיעוד פעילות פרטנית או יוזמה
חינוכית, וניתוח דילמות מהשדה. ההערכה תתבסס על מידת המעורבות, איכות הביצוע, וההתפתחות האישית והמקצועית של הסטודנטית.
דרכי הוראת תרבות ישראל (יסודי)
מיכל ברק מאור
יום ג' 12:15 שנתי (היקף: 4 נק')
קורס זה נועד ללוות את הסטודנטים במהלך ההתנסות הפדגוגית וההוראה המעשי של מקצועות התנ"ך ותרבות יהודית-ישראלית. הקורס מתמקד בשני נושאים מרכזיים: העשרת הכלים הפדגוגיים העומדים לרשות הסטודנטים להכנת והעברת שיעורים, וסדנה לעיבוד ורפלקציה בעקבות ההתנסות ההוראתית בכיתה. שני מישורים אלה משלימים זה את זה ומטרתם לתמוך בגיבוש תפיסת עולם חינוכית עצמאית ומעמיקה.
במהלך הקורס ייחשפו הסטודנטים למתודולוגיות הוראה מגוונות, במטרה להרחיב את סל הכלים להקניית ידע והנחלתו במקרא ותרבות יהודית-ישראלית. כמו כן, יתמקד הקורס בתכניות הלימודים השונות ובגישות תיאורטיות ומחקריות הקשורות להוראת מקצועות אלה. בין השאלות המרכזיות שיעלו: מהו תפקיד הוראת מקצועות התנ"ך ותרבות יהודית-ישראלית
בבתי הספר הממלכתיים? כיצד להתמודד עם סוגיות מורכבות או שנויים במחלוקת? וכיצד להנחות כיתות הטרוגניות מבחינת תפיסות עולם וסגנונות למידה?
הקורס מועבר בסדנה המקדמת למידה אקטיבית, שיתופית והקשבה הדדית. במהלך הסדנה יתנסו הסטודנטים במגוון מתודות הוראה כגון דיונים, עבודה בחברותות, שימוש במדיה ובאמנויות ככלי פדגוגי, פיתוח מיומנויות שאילת שאלות ועוד. בנוסף, הסטודנטים יכינו ויעבירו
מערכי שיעור במסגרת ההתנסות, ויעסקו בהוראת עמיתים במסגרת העברת רפראטים.
התנסות מעשית בהוראת תרבות ישראל (יסודי)
מיכל ברק מאור
יום ג' 8:00-12:00 (היקף: 6 נק' שנתי)
הקורס מציע חווית התנסות מעשית בהוראת מקצועות התנ"ך ותרבות יהודית-ישראלית, הכוללת עבודה בכיתה ובאופן פרטני עם תלמידים/ות. ההתנסות משלבת בין המפגש החינוכי לבין תהליך עיבוד מקצועי הכולל משוב ורפלקציה שיטתית על פעילות ההוראה. במהלך השנה יתקיימו מידי שבוע מפגשים בבית הספר, בהם הסטודנטיות יצפו במורות מנוסות ויחשפו לסביבת העבודה הבית-ספרית. הסטודנטיות יתבקשו לתכנן מערכי שיעור בהתאם לדרישות הפדגוגיות, להעבירם בפועל, ולקבל משוב הן מהמורה המאמנת והן מהמרצה. לאחר כל שיעור יכתבו הסטודנטיות רפלקציה מקצועית, שתשמש כלי להעמקת הלמידה.
כמו כן, בשלושת השיעורים הראשונים של הסמסטר הראשון תתקיים סדנה מרוכזת שמטרתה הכרות והכנות לקראת ההתנסות ההוראתית המעשית לאורך השנה. בשלושת השיעורים האחרונים של הסמסטר השני יתקיימו ימי סיכום ולמידת עמיתים, אשר יאפשרו שיח מקצועי מעמיק ושיתוף בחוויות ובלמידות ההוראה.
דרכי הוראת מקרא לעל יסודי מדעי הרוח
ד"ר נעמה גולן
יום א' 14:15 שנתי (היקף: 4 נק')
קורס זה נועד ללוות אתכם/ן בצעדים הראשונים בהוראת תנ"ך לצד ההתנסות המעשית בבתי הספר. במסגרת קורס זה נעסוק בסוגיות חינוכיות ודידקטיות הקשורות בהוראת תנ"ך בבתי הספר הממלכתי העל יסודי. תוכלו להעלות מהשטח אתגרים, התמודדויות ודילמות שמעסיקות אתכם/ן ונבקש לדון בהם יחד ולתת להן מענה.
בנוסף, נלמד על מגוון מתודות להוראת המקרא, אבקש לחשוף אתכם לכלים רבים ומגוונים שיוכלו לסייע לכם בבניית מערכי השיעור. נדון בתוכנית הלימודים ובמאמרים אקדמיים העוסקים בחקר המקרא ובהוראתו במטרה לגבש השקפת עולם חינוכית ולפתח סגנון הוראה אישי.
במהלך הקורס נעסוק בנושאים כגון: איך פותחים שיעור? מהי שאלת דריכה?, מי שואל שאלות בשיעור? איך נעודד למידה אקטיבית? תנ"ך- שפה זרה?, התמודדות עם נושאים קונפליקטואליים בשיעור תנ"ך, מה מקומה של ביקורת המקרא בשיעור תנ"ך? המקרא על רקע
המזרח הקדום, הוראת מקרא בגישה הומניסטית, דרמה ואמנות בשיעור תנ"ך, ועוד. במהלך הסמינר הדידקטי תתנסו בכתיבת מערכי שיעור, אותם תעבירו בפועל במהלך ההתנסות, ותקבלו עליהם משוב מפורט לאחר שאצפה בכם. במהלך סמסטר ב תתנסו גם בהוראת עמיתים, זאת במסגרת העברת רפראט.
הקורס יתקיים בצורת סדנה, הדורשת למידה אקטיבית תוך שיתוף והקשבה. במהלכו תתנסו בכלל המתודות הנלמדות ברמה התיאורטית בקורס, דיונים, קריאת מאמרים וניתוחם, למידה בחברותות, התנסות בהוראת עמיתים ועוד. אני מקווה שהאווירה בקבוצה תהיה נעימה, מכילה ומכבדת ותאפשר מקום אמיתי לצמיחה וללמידה משותפת. על כן אני מצפה לשותפות מלאה ולקיחת חלק בתהליך הלמידה המשותף.
התנסות מעשית בהוראת מקרא על יסודי מדעי הרוח
ד"ר נעמה גולן
יום א' 8:00-14:00 (היקף: 8 נק' שנתי)
במהלך השנה נתנסה בהוראת מקרא בבתי הספר העל יסודיים, שייבחרו בדיאלוג משותף בינינו לבין המורים/ות המאמנים/ות, שינחו את ההתנסות מידי שבוע. ההתנסות תחל עם תחילת השנה האקדמית למעט מקרים בהם הסטודנטים/יות יבחרו להשתלב בפרוייקט אקדמיה-כיתה: פרוייקט שבו ההתנסות מתפרסת על פני 9-12 שעות במהלך השנה כולה. ההתנסות המעשית תכלול: הוראת תנ"ך, צפייה בשיעורי תנ"ך, מישוב על ידי מורה מאמן/נת ושותפות בפרוייקט חינוכי נוסף בבית הספר. מבנה ההתנסות יבנה באופן אישי עבור כל סטודנט/ית בתיאום עם המורים/ות המאמנים/ות. צפיית המדפי"ת תתקיים פעמיים בסמסטר למעט מקרים שבהם יהיה צורך בצפיות חוזרות.
דרכי הוראת מקרא ותרבות ישראל (חנ"מ, יסודי וחינוך בלתי פורמלי)
משה חדד
יום ב' 12:15 (היקף: 4 נק' שנתי)
בסמינר הדידקטי "דרכי הוראת מקרא", נכיר גישות חינוכיות ומתודות מגוונות להוראת המקרא ונחקור יחד סוגיות חינוכיות ופדגוגיות אותן אנו פוגשים במהלך תפקידנו כמחנכים וכמורים למקרא.
במהלך השיעורים, נלמד כלים דידקטיים שיסייעו לנו ליצור הוראה משמעותית המקיימת דיאלוג בין המורה, התלמיד והטקסט המקראי.
כמו כן, נחשף לאתגרים הנובעים מהוראת המקרא בבתי הספר העל יסודיים, ונלמד דרכים שונות להתמודד איתם, כגון קירוב הטקסט אל עולמו של התלמיד ושימוש במקרא ככלי חינוכי לעיצוב זהות תרבותית וערכים אוניברסליים. נתנסה ביישום מתודות להוראת מקרא, תוך עיון
במאמרים אקדמיים בחקר המקרא ובתחום הפדגוגיה ונתנסה בכלים דיגיטליים שיסייעו לנו להשיג מטרות אלו.
הסמינר יהווה מרחב מקצועי ואקדמי לעיבוד ההתנסות המעשית בבתי הספר. במהלך שיעורי הסמינר, נערוך רפלקציות על התנסויות ההוראה בבתי הספר ונשמש כקבוצת עמיתים המתפקדת כמרחב לתמיכה ושיתוף תובנות, משובים מקדמי למידה והערכה עמיתים בין כל
הסטודנטים בקבוצה, על מנת להעשיר את תהליכי הלמידה וההוראה.
התנסות בהוראת מקרא ותרבות ישראל (חנ"מ, יסודי וחינוך בלתי פורמלי)
משה חדד
יום ב' 8:00-12:00 (היקף: 6 נק' שנתי)
התנ''ך, "ספר הספרים", הוא יצירה ספרותית עשירה המהווה את התשתית התרבותית של העם היהודי בארץ ישראל. לשונם הארכאית לרוב של הטקסטים ועולם האמונות והדעות העולה מהם עלולים להיתפס כמרוחקים מנטלית ותפיסתית עבור הלומד בן המאה ה.21- מטרת ההתנסות המעשית הינה לקרב את הטקסט אל הלומד באמצעות דרכי הוראה-למידה- הערכה מגוונות, המבוססות על למידה משמעותית בכיתה. למידה המקיימת רב-שיח בין המורה, התלמיד והטקסט המקראי. מכאן, שההתנסות המעשית תהווה נקודת מפגש בין עולם הידע האקדמי הנרכש במכללה להוראת המקרא בבתי הספר.
ההתנסות תתקיים אחת לשבוע בימי ב', במהלכה תתנסו בהוראה פעילה, תוך תכנון מערכי שיעור המותאמים לתוכנית הלימודים ולכיתה ההטרוגנית, תצפו בשיעורי תנ''ך של מורים מנוסים, ותלוו קבוצות תלמידים בשיעורים פרטניים לאורך השנה. בנוסף, תשתתפו ותיקחו חלק פעיל בפרויקטים חינוכיים המתקיימים בבית הספר.
ההתנסות מלווה במשובים רפלקטיביים מהמורה המאמן והמדריך הפדגוגי.