סמסטר ב', 2017
עורכת: רות לב ארי
מר גאגא (95 דקות, דוקומנטרי)
אורחים: תומר וברק הימן
בניהולו של אוהד נהרין, אחד הכוראוגרפים החשובים בעולם היום, הפכה להקת בת-שבע הישראלית לאחת מלהקות המחול המצליחות בעולם. מדובר בתופעה תרבותית יוצאת דופן: דווקא החברה המצ'ואיסטית הישראלית העניקה לעולם המחול את נהרין – גבר קיבוצניק שמתנועע כמו אישה. בשנותיו הרבות ככוראוגרף וכרקדן פיתח נהרין שפת מחול ייחודית, שפת הגאגא, שמאפיינת לא רק את יצירותיו אלא את גישתו לאמנות ולחיים בכלל.
הסרט "מיסטר גאגא", שהעבודה עליו נמשכה יותר משמונה שנים, מנסה לפענח את המפגש האקסטטי בין נהרין לבמה, בינו ובין רקדניו ובין היצירות שלו לבין הקהל. בשפה קולנועית מהפנטת, שמורכבת משהייה אינטימית בחדרי החזרות, משיחות עם נהרין, מחומרי ארכיון נדירים המקיפים את חייו של נהרין – החל בילדותו בקיבוץ, דרך שירותו במלחמת יום הכיפורים ועד עבודתו עם מרתה גרהאם ומוריס בז'אר – מקטעי מחול ממגנטים ומפסקול מעורר השראה, בונה תומר היימן את דמותו ואת סיפור חייו המרתק של נהרין, עילוי אמנותי ומורה דרך.
הסרט זכה בעשרות פסטיבלים ופרסים, בהם: כרונוגרף, מולדובה, 2016; פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בסופיה, בולגריה, 2016; פסטיבל SXSW באוסטין, טקסס, 2016; פסטיבל Tempo, שוודיה, 2016; הפסטיבל הבינלאומי בשנחאי, סין, 2016; פסטיבל אידפא, הולנד, 2015; פסטיבל הקולנוע בירושלים, ישראל, 2015.
תומר הימן הוא במאי ומפיק סרטי תעודה, שביים למעלה מעשרה סרטים וסדרות, כולם דוקומנטריים, ורובם עוסקים בדמויות משולי החברה הישראלית. עובד עם אחיו, ברק הימן, במאי ומפיק סרטים, שהפיק אתו אחדות מיצירותיו.
תומר הימן הוא בוגר קמרה אובסקורה. סרטו התיעודי המוכר הראשון הוא "תומר והשרוטים", העוסק בקבוצת נערים המעלים הצגה – זוכה פרס אופיר לסרט תיעודי, 2001. בין הפרויקטים שביים: "אביב" (2003); "גשר על הואדי" – סדרת תעודה ( 2005); "בובות נייר" (2006); "בדרך הביתה" – סדרת טלוויזיה, זוכת פסטיבל ירושלים לסדרה התיעודית הטובה ביותר( 2009); "משפחות" – סדרת טלוויזיה על חמש משפחות (2013); "מי יאהב אותי עכשיו?" (2016).
מפגש שני, 20.11.2016
הילכו שניים יחדיו? האם האינטרנט מחריב את הקולנוע?
אורח: יורם שפר
האינטרנט והתרבות הדיגיטלית משנים את הקולנוע מכיוונים שונים. השפה הקולנועית משתנה וגם דרכי ההפצה. במפגש נסקור את השינויים האלה ממעוף הציפור ונתמקד באלו הנוגעים ליכולת של יוצרות ויוצרים להגיע לקהלי יעד, לאנשים שבאמת מעניין אותם לראות את הסרט שלנו.
יורם שפר, יוצר דוקומנטרי, למד קולנוע בפריז. עבד שנים רבות כעורך והפיק סרטי תעודה לכל הערוצים בישראל וגם לנשיונל ג'יאוגרפיק הבינלאומי. הקים פלטפורמת VOD לסרטי איכות. כיום עוסק בבינה מלאכותית.
מפגש שלישי 4.12.2016
מיומנו של צלם החתונות (40 דקות, עלילתי)
אורח: נדב לפיד
סיפורו של י', צלם חתונות כבן 40, הרהוריו, הגיגיו וחלומותיו הרומנטיים והאפלים. י' מתחתן עם כלה אחת, הורג כלה שנייה וחוזר לביתו. הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל קאן 2016 ונרכש להפצה מסחרית בצרפת. זכה בפרסים ומוקרן בפסטיבלים רבים, בהם פסטיבל ניו יורק.
נדב לפיד הוא בוגר החוג לקולנוע בבית הספר סם שפיגל ויש לו תואר ראשון בפילוסופיה והיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב. למד גם ספרות צרפתית באוניברסיטת סן דני. במקביל ללימודי הקולנוע כתב ביקורות טלוויזיה וקולנוע וצילם חתונות וסרטים דוקומנטריים. ספרו "תמשיך לרקוד" פורסם בהוצאת בבל ותורגם לצרפתית.
נדב נבחר לכהן כשופט בפסטיבלים החשובים ביותר בעולם, בהם קאן (2016) ולוקרנו (2015).
מפגש רביעי 18.12.2016
צל של אמת – מי רצח את תאיר ראדה?
אורח: ארי פינס
צל של אמת היא סדרה דוקומנטרית בארבעה פרקים העוסקת ברצח תאיר ראדה. יוצריה הם הבמאים יותם גנדלמן וארי פינס והמפיקה מיקה תימור. הסדרה שודרה לראשונה בערוץ 8 בשנת 2016. שידור הסדרה עורר תהודה רבה בקרב הצופים, בתקשורת ובמערכת המשפט.
הסדרה מתמקדת בשלושה סיפורים שהתפתחו מסביב לרצח, בוחנת אותם לעומק ומפרקת אותם לגורמים – החל בנרטיב הרשמי הקובע כי רומן זדורוב הוא האשם, עבור בנרטיב שתפס תאוצה ברשתות החברתיות שחברותיה של המנוחה רצחו אותה, וכלה בנרטיב השלישי שנחשף בסדרה בפעם הראשונה. התוצאה היא דוקו-רשומון בלשי מורכב וסוחף שמטיל ספק ביכולתה של מערכת המשפט, ושל בני אדם בכלל, להגיע לחקר האמת.
ארי פינס הוא במאי, תסריטאי ועיתונאי. עוסק בסוגים שונים של כתיבה עיתונאית במאקו, דה מרקר וטיים אאוט ומביים קליפים.
יותם גנדלמן הוא במאי ותסריטאי. בוגר מגמת קולנוע בתיכון אלון ברמת השרון. ב-2007 החל לעבוד כבמאי הראשי של MTV ישראל. מאז 2009 ביים עשרות פרסומות וקליפים לאמנים כמו הדג נחש, קותימן, אסף אמדורסקי וקרולינה. ב-2011 ערך את הסרט "חתולים על סירת פדלים" וב-2014 זכה במקום הראשון בפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים עם תסריט לסרט קצר שכתב.
מפגש חמישי 1.1.2017
האישה מהסנימטק (53 דקות, דוקומנטרי)
אורחת: נורית יעקבס ינון
זהו סיפורה של ספאא דבור שנאבקת להגשים חלום ולהקים בנצרת את הסינמטק הראשון במגזר הערבי בישראל. הסרט עוקב במשך עשור אחרי גיבורה בעל כורחה: מוסלמית בנצרת, ישראלית בעיני מדינות ערב, ערבייה בישראל ובעיקר אישה יחידה בעולם של גברים. הצופים זוכים להכיר אישה אמיצה שמבקשת, כנגד כל הסיכויים, ליצור אי של תרבות בחברה שאליה היא משתייכת.
הסרט הוא זוכה פרס הסרט הטוב ביותר בתחרות הישראלית בפסטיבל הבינלאומי "אפוס" לסרטי תרבות ואמנות, 2016.
נורית יעקבס ינון היא במאית ומפיקת סרטים עצמאית, בעלת "סרטי אלומה" לסרטים תיעודיים, וידאו ארט וסרטים מוזמנים. סרטיה הוצגו בעשרות פסטיבלים והקרנות בארץ ובעולם.
לקטורית, שופטת ומנהלת אמנותית של מיזמי קולנוע רבים בפסטיבלי סרטים ובקהילה. בין היתר מייסדת ומנהלת אמנותית של תחרות סרטי הסטודנטים בפסטיבל "אפוס" לסרטי תרבות; מרצה לקולנוע, תרבות ואומנות, יהדות ומגדר במסגרות שונות; ממייסדות "פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל" וחברת הנהלה בו.
מפגש שישי 15.1.2017
הרומן שלי עם דאע"ש
אורחים: אורי יניב, דימה קוננופלוב ומיכאל שטרן
לרומן נמאס. נמאס לו מהמדינה, מהמחירים, מהיחס, מזה שקוראים לו ״רוסי״ ובעיקר – נמאס לו מאימא שלו. אז הוא מצא פתרון – הוא מצטרף לדאע"ש. ״הרומן שלי עם דאע"ש״ הוא סדרת רשת מוקומנטרית סאטירית על המסע של רומן קריקילניקלניקוב, צעיר בת ימי ממוצא רוסי, למדינה האסלאמית.
הרעיון ל"רומן שלי עם דאע"ש" נוצר מתוך מחשבה על התלישות והניכור שמובילים צעירים מרחבי העולם לעזוב את הנוחות המערבית שבה הם חיים ולנסוע ל"מערב הפרוע" של המזרח התיכון.
תחושת המיאוס מניסיונות ההשתלבות מוכרת גם אצלנו, ותחושות הניכור והזרות משותפות למהגרים באשר הם (בדגש על הדור השני). יוצרי הסרט ניסו לחשוב על החברה שלנו ולזקק את תחושת המיאוס, להאניש אותה, להבין מיהו זה שיהיה מוכן ללכת רחוק כל כך רק כדי להרגיש נאהב ושייך.
רומן שייך לדור ביניים ישראלי של צעירים שעלו בתור ילדים מברית המועצות ומנסים להשתלב. בניסיון להיפטר מ"המטען" הסובייטי שהביאו הוריהם, הם מחפשים חיבור בלתי אמצעי לחברה הישראלית ונתקלים בסטנדרטים כפולים ופרדוקסים: מצד אחד הם מתגייסים לצבא, מצד שני לא מתחתנים אתם. הם מנסים להתחבר לרגשות לאומניים ומגלים ששותפיהם לרגשות אלו קושרים אותם לדת (ועם זה אין להם שום קשר). תחושת התלישות הזאת מביאה רבים מהם להתנער, לחפש גורמים אנרכיסטיים, לצאת נגד הכול: גם הבית הרוסי שממנו באו וגם המדינה הישראלית שהם חיים בה. דרך המסע של רומן אנחנו מקבלים מבט על ישראל ועל הקושי להשתלב בקודים הישראליים.
דימה קונופלוב הוא במאי וסטודנט בביה"ס לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש. סרטו הקצר "על הגבול" זכה בפרס התסריט בפסטיבל סרטי סטודנטים, תל אביב, 2015.
מיכאל שטרן הוא תסריטאי, בוגר ביה"ס לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש. כותב בימים אלה סדרות עבור "הוט".
אורי יניב הוא שחקן ויוצר, בוגר ניסן נתיב. שחקן בתאטרון גשר, בסדרות טלוויזיה וסרטים.
מפגש שביעי 29.1.2017
פרינסס שואו (78 דקות, דוקמנטרי)
אורחים: עידו הר ולירון עצמור
סמנתה (38) עובדת למחייתה כמטפלת סיעודית ומתגוררת לבדה בשכונת עוני קשה בניו אורלינס. היא נוהגת לחשוף ברשת ביצועים לשירים שכתבה, אבל הסרטונים זוכים למספר זעום של צפיות. היא עושה כל מאמץ כדי לפרוץ לעולם המוזיקה, שמפנה לה עורף פעם אחר פעם. היא לא מעלה על דעתה שבצד השני של העולם יש מישהו שמקשיב לה, שמאמין בה ושעומד להרחיב ללא היכר את מעגל האנשים שייחשפו לשיריה.
אופיר קותיאל (קותימאן), מוזיקאי ישראלי המתגורר בקיבוץ בדרום, גילה את השירים של סמנתה בחיפושיו אחר זמרות אנונימיות שהעלו לרשת שירים שכתבו. בזמנו הפנוי הוא עוטף את שיריה של סמנתה בסימפוניות אודיו-ויזואליות עשירות, כולן מורכבות מקטעים מוזיקליים שאנשים מכל העולם העלו לרשת. "פרינסס שואו" הוא סרט על בדידות ואלמוניות מתמשכת בעולם שמייצר בכל רגע כוכבים חדשים. זהו סרט על כישרון, התמדה והקשר האקראי שלהם להצלחה, כפי שאנחנו מגדירים אותה. הסרט זכה בעשרות פסטיבלים ופרסים, בהם: פרס אופיר לסרט התיעודי, 2016; פרס ציון לשבח לסרט תיעודי בפסטיבל הקולנוע בירושלים, 2015.
עידו הר הוא במאי, מפיק, עורך וצלם ישראלי, בוגר בית הספר לקולנוע סם שפיגל. הר יצר את הסרטים: "סבא סיביר (2004), "מלון 9 כוכבים" (2007) ו"ימי גיוס" (2012), שזכו בפרסים בינלאומיים והשתתפו בפסטיבלים ברחבי העולם. בין הפרויקטים שערך: סרטו של הבמאי ג'ונתן דמי,I'm Carolyn Parker: The Good, the Mad, and the Beautiful והסדרה "תקופת מבחן".
לירן עצמור הוא מפיק ובמאי. לשעבר אחראי פיתוח בערוץ 8 ומנהל שותף בחברת ההפקות בלפילמס. ביים בין השאר את "טיול בחדר של פרלוב" (1999), "ירושלים, ג'רוזלם, אל קודס" (2008); הפיק בין השאר את "שלטון החוק" (2011), "הטיול הפנימי" (2001), "תצלומי" (2003), "עידן הגנרלים" (2003).
מפגש שמיני 5.2.2017
אבוללה (90 דקות, עלילתי)
אורח: יונתן גבע
אבוללה הוא סרט פנטזיה ישראלי שיצא לאקרנים ב-2015 המשלב אנימציה עם לייב אקשן. אדם הוא ילד בן 10, פיקח ובעל דמיון עשיר ופורה, שאיבד את אחיו הגדול בתאונת דרכים, ומאז משפחתו מתפרקת. יום אחד, כשנה לאחר מכן, חייו של אדם משתנים מקצה לקצה, כאשר במקלט שמתחת לביתו הוא פוגש באבוללה, מפלצת ירושלמית אגדית ובלתי נראית החושפת את עצמה רק בפני ילדים מיוחדים. בין השניים נרקמת חברות אמיצה, ואבוללה הופך לחברו הסודי והיחיד של אדם. העניינים מסתבכים כאשר הוריו של אדם חושדים כי הוא מסתיר מהם סוד, ובמקביל – לוחמי יחידת משטרה מיוחדת יוצאים למרדף במטרה ללכוד את המפלצת.
יונתן גבע הוא במאי, בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב.
לאחר סיום הלימודים עסק בבימוי פרסומות VFX, והיה חלק מצוות הפיתוח של חברת Interlude. במסגרת לימודיו בשנה א' יצר גבע סרט קצר בשם "אבוללה", ולימים המשיך ופיתח אותו לסרט באורך מלא באותו השם. גבע זכה בפרס "תגלית השנה" לשנת 2015 מטעם פורום מבקרי הקולנוע בישראל.