קרל יונג וממשיכי דרכו
ד"ר אדוארד אדינגר
ד"ר אדוארד אדינגר (1922-1998), פסיכיאטר ואנאליטיקאי יונגאיני אשר ספריו והסמינרים שלו העשירו את ההבנות ואת הקשר שבין החשיבה הסימבולית ופסיכולוגיית המעמקים והיוו מקור ללמידה והעמקה לכמה דורות של אנליטיקאים יונגיאניים.
ד"ר אדינגר עבד כפסיכיאטר בביה"ח רוקלנד באורנבורג במדינת ניו-יורק, היה ממקימי המכון היונגיאני בניו יורק ושימש כנשיא המכון מ-1968-1979. לאחר מכן עבר ללוס אנג'לס ושם במשך 19 שנה ועד מותו בגיל 75 שימש כאנליטיקאי מנחה במכון היונגיאני בלוס אנג'לס. הסמינרים הרבים שנתן ניתנים להשגה בקלטות וידיאו ובחוברות כרוכות בספריית המכון.
ד"ר אדינגר האמין בקשר משמעותי בין התפרצות נוירוזות והשינויים החברתיים שנלוו למגמות החילוניות ולדומיננטיות של החשיבה המדעית. הוא ראה את מטרת האנליזה היונגיאנית כביסוס הקשר שבין האגו והאישיות הלא מודעת עם חיזוק ציר האגו-סלף. ד"ר אדינגר חשב שברעיונותיו של יונג טמונות אפשרויות ריפוי משמעותיות לאנשים עם פסיכוזות ונוירוזות כמו גם לפיצול המאפיין את הנפש הקולקטיבית בעידן שלנו. בעבודתו לאורך שנים, הוא הנגיש רבים מכתביו של יונג בכל הנוגע לקשרים שבין פסיכולוגיית המעמקים, אלכימיה, דת ומיתולוגיה.
מספריו הבולטים:
"Ego and Archetype: Individuation and the Religious Function of the Psyche" (1972)
The Mystery of the Coniunctio: Alchemical Image of Individuation" (1984)
The Bible and the Psyche: Individuation Symbolism in the Old Testament" 1986))
(1968) "Anatomy of the Psyche: Alchemical Symbolism in Psychotherapy"
"Creation of Consciousness" (1995)
ד"ר מארי לואיז פון פרנץ
ד"ר מארי לואיז פון פרנץ (1915-1998) נחשבה לאחד מעמודי התווך של המכון היונגיאני בציריך בשנות חייה ולאחת מההוגות הבולטות של הגישה היונגיאנית עד היום. לא רק בשל היותה תלמידתו הקרובה של יונג מגיל צעיר ועבודתה המשותפת איתו, אלא בעיקר משום הידע האין סופי שצברה מתוך חקירה ולמידה של מדעי הדתות, שפות קלסיות, אנתרופולוגיה, פסיכולוגיה, פילוסופיה, פולקלור וספרות ויכולת אנליטית בלתי רגילה. לכל אלה נתנה ביטוי.
בהוראה, בטפול ובכתיבה. ב- 1940 הקימו יונג ופון פרנץ את המכון היונגיאני בציריך. פון פרנץ הרבתה ללמד את משמעות ועבודת החלום, המשמעות הפסיכולוגית של אגדות עם והחשיבות הסימבולית של האלכימיה. היא כתבה כ-20 ספרים על פסיכולוגיה אנליטית, שכמה מהם עסקו בהרחבות פסיכולוגיות הלקוחות מהפסיכולוגיה הארכיטיפלית המיוצגות ע"י דמויות מאגדות עם. היא כתבה על סינכרוניות, על הקשר בין חומר ורוח, על מספרים ומשמעותם, על תפקוד ממדים ארכיטיפליים בחיי הנפש, ועל האפשרויות לשינוי וריפוי. תוך כדי עיסוקה באלכימיה ובהקבלות לחיי הנפש היא הגיעה לדמיון הפעיל (דרך עבודה פנימית ואישית בה האדם יכול להתקשר עם הלא מודע וליצור חיבור מודע עם תוכן נפשי מסוים) שיונג הפיק מתוך עבודת הנפש האישית שלו והפך לשיטת טפול ואף הרחיבה וכתבה על כך בספר Man and His Symbols.
מספריה הבולטים:
Introduction to the Interpretation of Fairy Tales; The Feminine in Fairy Tales.
Shadow and Evil in Fairy Tales; Individuation in Fairy Tales.
Redemption Motifs in Fairy Tales; Creation Myths.
The Problem of the Puer Aeternus (a Jungian interpretation of The Little Prince by Antoine St. Exupery).
Number and Time.
Psyche and Matter.
Problem of Opposites in Alchemy.
ד"ר ג'יימס הילמן
ד"ר ג'יימס הילמן, (1926-2011), פסיכולוג, אנאליטיקאי יונגיאני אשר עבר את תהליך ההכשרה שלו במכון היונגיאני בציריך, בו גם לימד מ-1960 ועד 1978 אז חזר לארה"ב ושימש כדיקאן באוניברסיטת דאלאס כאשר הוא משמש אף בתפקיד העורך הראשי של .SPRING PUBLICATIONS לאחר מכן עבר לחיות בקונטיקט, שם הקדיש את עצמו לשינויים באיכות החיים של החברה האמריקאית. בהיותו מורה ומרצה כריזמטי ובעל השפעה רבה הוא הפיץ את הרעיונות החדשניים.
המתבססים על הרובד של הלא מודע הקולקטיבי. הוא האמין שהפסיכולוגיה הארכיטיפלית מהווה מקור של חכמה אנושית שהצטברה באמצעות החוויות האנושיות הקשות ביותר של חולי, דיכאון, כישלונות, טראומות ואובדנות. הוא לא ראה את הבעיות הנפשיות רק ככאלה שיש לרפאן אלא ככאלה שמעניקות לאדם מקוריות והתפתחות. הילמן הדגיש את השהייה עם הסימבול ומשמעויותיו על פני פרשנות והשערות תיאורטיות במהלך הטפול. הוא הדגיש את התזונה הנפשית המתאימה שיש לתת לנפש על מנת שתפתח את הכישרון הבסיסי והייחודי שלה, אותו יעוד ששייך רק לה. הוא דיבר על הצורך לתת החינוך הטוב ביותר מבחינה תרבותית ועל הצורך לעודד את הדמיון אצל ילדים.
מספריו הבולטים:
The dream and the underworld.
The Soul's Code: In Search of Character and Calling.
The Thought of the Heart and The Soul of the World.
We've Had a Hundred Years of Psychotherapy--And the World's Getting Worse.
ד"ר מארי אסתר הארדינג
אסתר הארדינג נולדה באנגליה ב-1888. ב-1914 היא סיימה את ביה"ס לרפואה בלונדון. לאחר סיום ההתמחות שלה חלתה בדיפתריה – מחלה בה התמחתה – וכאשר הבריאה ובעקבות קריאת הספר של יונג – הפסיכולוגיה של הלא מודע – ויתרה על עבודתה כרופאה בהתמחות פנימית בביה"ח בלונדון ונסעה לציריך להכשיר את עצמה כאנליטיקאית יונגיאנית. הגישה היונגיאנית פתחה לפניה אופקים התפתחותיים חדשים ולאחר מספר שנים עברה להתגורר בארה"ב ונעשתה מאוד מעורבת בקהילה היונגיאנית בניו יורק ובקנדה. הספרים שלה נהפכו לרבי מכר ותורגמו לשפות רבות תוך כדי שהם מנגישים לאלפי אנשים את הגישה האנליטית. הארדינג עבדה הרבה עם נשים והרחיבה בפסיכולוגיה של הנשיות. הארדינג לא הסתפקה בטפול, קריאה והוראה. היא השתתפה בהקמת המכון האנליטי היונגיאני בניו יורק ב-1936, בהקמת החברה הרפואית של הפסיכולוגיה האנליטית בניו יורק ב- 1946 ובעוד מספר ארגונים וכתבי עת. היא נפטרה בגיל 83 ב-1971.
מספריה הבולטים:
The Way of All Women.
Psychic Energy.
Women's Mysteries.
The Parental Image.
The I and not I.
ד"ר אריך נוימן
אריך נוימן נולד ב-1905 בברלין, שם השלים לימודי פילוסופיה, פסיכולוגיה ורפואה. ב-1933 נסע לציריך על מנת ללמוד אצל יונג. יונג, אשר הכיר בסגולותיו המיוחדות, עודד אותו, לעלות לארץ. לצד עבודתו הטיפולית החל להדריך פסיכולוגים ומטפלים ויחד עם עוד קומץ אנשים הקימו את האגודה הישראלית לפסיכולוגיה אנליטית ב-1962, שהחלה בתהליך הכשרת אנאליטיקאים לפי הסטנדרטים של האיגוד הבין לאומי לפסיכולוגיה אנליטית.
לאחר מלחמת העולם השנייה ועד למותו בגיל 55, כתב נוימן, פיתח ופרסם את המטא-פסיכולוגיה שלו ואת החיבור הייחודי בין התפיסה הארכיטיפאלית של יונג לבין האקזיסטנציאליזם הדיאלוגי שאותו הציג בכנסים של "ארנוס" באסקונה – מפגשים של בכירי מדענים באותה התקופה מתחומים שונים. לנוימן במפגשים אלו היה מקום מרכזי.
למפגשים אלה נוימן אף הביא מושגים מהמקרא והחסידות (הקהל בכנסי "ארנוס" היה ברובו נוצרי) תוך שהוא משלב את החשיבה החסידית במטא-פסיכולוגיה שלו. הרצאותיו התפרסמו בהמשך כספרים. במשך כל השנים התכתב נוימן עם יונג, התכתבות שנגעה בנושאים של הפסיכולוגיה האנליטית והקשר לאומנות, לתרבות, לרוע ומוסר אנושי, ליהדות, לאנטישמיות ולנאציזם. התכתבות זו הייתה מאוד משמעותית עבור נוימן שכאינטלקטואל משכמו ומעלה חש בבדידות רבה. מכתבים אלו יצאו לאור ב-2015 בסדרת פילמון: Analytical Psychology in Exile: The Correspondence of C. G. Jung & Erich Neumann
עדיין מוקדם מכדי להעריך את תרומתו והשפעתו של נוימן, אך ברור כי נוימן הנחיל לנו הבנות חדשניות בתחומים התפתחותיים המיתו-תרבותיים של האני, בהתפתחות היסוד הנשי בנפש, בהתפתחות המודעות והרובד הרוחני והמוסרי. המבט שלו על יצירתיות הנפש ועל חווית העצמי הוא מקורי וייחודי (כפי שבא לידי ביטוי בכתביו). הציר אגו-עצמי, הוא תרומה ייחודית לפסיכולוגיה היונגיאנית ומבטא מרכז ושלמות דיאלוגית, יחס של הדדיות גם במציאות הפנימית וגם כלפי המציאות החיצונית. בסך הכל כתב נוימן 11 ספרים, עשרות מאמרים ומסות רבות, שבהם חקר, בין היתר את יצירותיהם של הנרי מור, קפקא, מוצארט וליאונרדו דה וינצ'י. שלושה כתבי יד שלו, על הברית החדשה, על סיפוריו של קפקא ועל החסידות, עדיין לא ראו אור.
מספריו הבולטים:
Origins and History of Consciousness, 1949
The Great Mother, 1951
Art and the Creative Unconscious, 1959
The place of creation, 1959
ספרים שתורגמו לעברית:
פסיכולוגית המעמקים ומוסר חדש , שוקן, תשכ"ד.
משבר והתחדשות, שוקן, תשכ"ו.
על ההתפתחות הנפשית של היסוד הנשי, ספרית הפועלים, תשמ"א.
האדם המיסטי, רסלינג 2007 .
הילד: האישיות בשחר התפתחותה, חסינות, 2011.
אדם ומשמעות: שלוש מסות רסלינג 2013.
אלה עמיצור אלירז
אלה עמיצור אלירז נולדה בליטא ב-1924. בת למשפחת רבנים אשר עקרה לשוויץ, שם שימש אביה כרב בעיר ווה. ב-1954 עלתה אלה לארץ, התמחתה כפסיכולוגית קלינית ולאחר מכן הוכשרה כאנליטיקאית יונגיאנית.
כמטפלת, מנחה, מורה ומדריכה אהובה, בלטה במסירותה הרבה, בידע ובעומק הפסיכולוגי ובגישתה האישית לכל מטופל ומודרך. המפגש עמה הביא לשינויים משמעותיים בחייהם של רבים ממטופליה, בן השאר בשל היותה אדם שחי את אשר דיבר, במובן שבחייה ייצגה את המשמעות של האדם אשר מחובר לסלף (the self-man union) ולכן עבור רבים הינה איכות בלתי נשכחת.
אפיינו אותה סקרנות וערנות אינטלקטואלית עצומות, יחד עם עומק רגשי ויכולות אינטואיטיביות עמוקות. הייתה בה התייחסות ופתיחות נדירות לזולת ולעולמו. בחייה האישיים איפיינו אותה צניעות, נדיבות, ערכיות ומוסריות ששאבה גם מהמקורות היהודיים. בחייה ובעבודתה התייחסה גם לממדים רליגיוזיים-רוחניים.
בין הנושאים המרכזיים בהם עסקה ואותם חקרה ולימדה היו- אינדיבידואציה, חלומות, הפונקציה הטרנצנדנטית וסינכרוניסיטי.
אלה המשיכה לטפל, לחקור וללמוד בהעמקה עד יומה האחרון בפברואר 2009. נפטרה בשנת ה-85 לחייה.
באתר של החברה היונגיאנית הישראלית החדשה, אפשר למצוא הרצאה שנתנה אלה על מסה של אריך נוימן, "האדם המיסטי", ומסה שכתבה בשנותיה האחרונות על "אינדיבידואציה", אותה הקדישה לתלמידיה.
צוות התכנית לפסיכותרפיה נוצר את מורשתה וסגולותיה האנושיות והפסיכולוגיות שהן כנר המאיר את דרך הלימוד וההכשרה.