סוג השיעור: שיעור
היקף השיעור: קורס שנתי
נ"ז: 4
אופי הקורס:
שיעור
תקציר
- פיתוח מודעות פונולוגית ומורפולוגית תלוית משלב ושיח - הלכה (מתאוריה) למעשה.
- יישום והפקה קולית של טקסטים מן הפרוזה ומן השירה.
- העשרת אוצר המילים.
חובת נוכחות:
חובת נוכחות מלאה
מטרת הקורס
- פיתוח היכולת לגבש רעיון ולהביע אותו בדרך מובנית, בלשון תקינה ובהלימות משלבית.
- פיתוח היכולת לקרוא קריאה קולית המעבירה הן את הכתוב ככתבו וכלשונו והן את התוכן הרעיוני.
- הכשרת המורה מצד מדע הלשון, כך שיוכל לפתח דרכי הוראה מעניינות, יוכל לעודד שימוש מגוון בלשון ויוכל להתמודד עם בעיות לשון של תלמידים בהתאם לנסיבות.
- גיבוש דמות חינוכית בעלת לשון תקינה ולשון עשירה, היכולה לתקשר עם חניכים במשלבי הלשון השונים והיכולה לשמש דוגמה ללשון טובה ומקור לחיקוי לחניכיה.
נושאי הקורס:
- לשון בהקשר תרבותי
- פרקים בהגייה נורמטיבית
- קריאה קולית של טקסט (מנוקד / בלתי מנוקד)
- הלשון בהוראה:
א. מבט-על על חמשת תחומי הלשון
ב. רבדים בלשון העברית
ג. ארון הספרים היהודי, לוח השנה העברי, גימטרייה - סוגיות נבחרות בהגייה פונקציונאלית:
א. היכרות עם סימני הניקוד
ב. תפקידי הניקוד בקריאה ובכתיבה
ג. הברות ככלי להוראת הקריאה
ד. אותיות השימוש
ה. שם המספר - תורת הצורות:
א. צורנים ודרכי תצורה: כיצד נוצרות מילים בעברית
ב. אוצר מילים
דרכי הוראה:
הרצאות, דיונים, תרגול בכיתה ובבית, וקריאה קולית.
חובות
- השתתפות פעילה בעת ההוראה והדיון בכיתה.
- הכנת מטלות לקראת השיעור בהתאם לנדרש.
- תרגול שוטף במהלך השיעור ומשיעור לשיעור.
- קריאה קולית בכיתה וקבלת משוב מהמורה ומעמיתים.
- השתתפות בבחינות תקופתיות.
הערכת התלמיד:
- בקורס זה בחינות תקופתיות בע"פ ובכתב. אין בחינה בסוף השנה.
- הציון הסופי בקורס יינתן על פי שקלול ציוני המטלות והבחנים שיכתבו במהלך השנה (סה"כ 50%).
- יחס לשיעורים, נוכחות, רצינות העבודה בכיתה ובבית ועמידה במטלות השיעור (סה"כ 50%).
ביבליוגרפיה:
אורנן, עוזי. דקדוק הפה והאוזן. תל-אביב: ברונפמן.
אלון, ע'. (1987). טעמי המקרא. מכללת בית ברל.
בלאו, י'. (תשל"א). תורת ההגה והצורות. הקיבוץ המאוחד.
ברקלי, שאול. לוח הפעלים השלם. ירושלים: ראובן מס.
ברקלי, שאול. לוח השמות השלם. ירושלים: ראובן מס.
גושן-גוטשטיין, מ' (תשנ"ז). הדקדוק העברי השימושי. שוקן.
כללי הכתיב חסר הניקוד, לשוננו לעם, חוברת מיוחדת (תשס"ב).
מבוא לתורת הלשון. האוניברסיטה הפתוחה. יחידות 5-4.
נצר, סיון. (1976). הניקוד הלכה למעשה. מסדה.
עבאס, דוד (תש"ן). "להוראת חלקי הדיבור". החינוך וסביבו, תל-אביב, מכללת סמינר הקיבוצים.
גדיש,רונית. (עורכת).(תשס"ב). "כללי הפיסוק וכללי הכתיב חסר הניקוד". לשוננו לעם, הדפסה רביעית ( מתוקנת).ירושלים. האקדמיה ללשון העברית.
מילונים וניבונים:
אבן שושן, א' (תש"ל). המילון החדש. ירושלים: קריית ספר או כל מילון עדכני אחר.
אבניאון, א' ( תשנ"ח). מילון ספיר. תל אביב: הד ארצי ואיתיאב.
אבניאון, איתן. 2002. לשון ראשון. מילון ניבים ומכתמים על יסוד המקורות. הוצאת איתיאב.
אופיר, נעמן. ניבונכון עברי. http://www.nivon.net/nivov/
אזר, מ' ( עורך) (תשס"ג). מילון אבן שושן מחודש ומעודכן לשנות האלפיים. תל אביב: עם עובד, זמורה – ביתן, דביר וידיעות אחרונות.
איילון, איתן ושורק, חגית. תש"ן. ניבים יוצאים מהכלים. תל אביב: מוזאון ארץ-ישראל.
בהט, ש' ומישור, מ' (1995). מילון ההווה. ספריית מעריב, ירושלים.
גולן, אריה. 2006. מילון הניבים. תל אביב: הוצאת שוקן.
הרמתי, שלמה. 1964. ניבון תל-אביב. הוצאת ספרים עמיחי.
הרמתי, שלמה. 1972. ניבים מספרים. הוצאת ספרים עמיחי.
לבנון, משה. 1990-1989. לכסיקון עברי לניבים ולמטבעות-לשון. ירושלים: ש. זק ושות'.
מאמרים (חובה):
מישור, מרדכי. (התש"ן). "תחיית הלשון – האומנם נס?" לשוננו לעם מ-מא – קובץ לשנת הלשון, ירושלים, עמ' 208–214.
פלמן,יעקב. (התש"ן). "אליעזר בן-יהודה ותחיית הלשון העברית", לשוננו לעם מ-מא – קובץ לשנת הלשון, ירושלים, עמ' 215–221.
שורצולד (רודריג), אורה. (2005), "פני הלשון כפני הדור", פָּנים 33 , עמ' 4–14.
ניר, רפאל. (1998). "תקינות פוליטית, לשון נקייה והזניית השפה", פָּנים 7, עמ' 19–26.