2) הזחות. יש להקפיד על הזחות (הזזת הטקסט פנימה) מהשורה השנייה ואילך. השורה הראשונה מתחילה במיקום הרגיל. השורה השנייה ואילך מוזזות פנימה.
לדוגמה:
שריקי, ל', וייזר, מ', פולק, י', וייס, ת"ל', ריזו, א"א וגרוס-צור, ו' (2010). הערכת יעילות הטיפול בתרופות בילדים עם הפרעת קשב וריכוז על ידי מבחן ב"מציאות מדומה". הרפואה, 149(1), 23-18.
3) יש לרשום את שמות כל המחברים, אלא אם צוין אחרת.
4) שמות פרטיים של מחברים יש לציין באמצעות האות הראשונה בלבד.
5) שם פרטי של מחבר, בעברית
יש לרשום רק את האות הראשונה של השם הפרטי, ולהצמיד אליה גרש. למשל, כהן, ת' אם למחבר גם שם אמצעי, יש לרשום גרשיים בין האותיות המציינות את שני השמות הללו. למשל, עגנון, ש"י אם למחבר שלושה שמות פרטיים (או יותר), יש לרשום את הגרשיים לפני האות האחרונה. למשל, הגל, גו"פ אם השם האחרון מתחיל באחת מן האותיות הבאות: מ', נ', או צ', יש לרשום את הצורה הסופית של האות: ם, ן או ץ. למשל, ביאליק, ח"ן
שם פרטי של מחבר, בלועזית
אם למחבר שם פרטי אחד, יש לרשום רק את האות הראשונה של שמו הפרטי, ולהצמיד אליה נקודה. למשל, .Cohen, T אם למחבר שני שמות פרטיים (או יותר), יש לנהוג באופן דומה. למשל, .Amara, M. H
6) יש להבדיל בין שמות המחברים באמצעות פסיק. בפרסומים בלועזית יש לנהוג כך גם לפני שם המחבר האחרון, המצוין באמצעות הסימן &. במקרה של פרסומים בעברית, אין רושמים פסיק לפני השם האחרון, המצוין באמצעות ו' החיבור.
