גיליון 17 של כתב העת בין המילים רואה אור בתקופה המורכבת של קשיי הקורונה, שעה שאנו עדיין לומדים את השפעתה על כל מעגלי חיינו. הותרנו מאחור תכנים חווייתיים, אישיים, משפחתיים וחברתיים, שהיו זה מכבר נחלת העבר. נדמה שאופן החשיבה שלנו על תופעות הזמן, המרחב והקיום האנושי מתחלף ומתנסה בהתמודדות חדשה, שלא הִכרנו מעולם.
המרחב הגלובלי מוצף מידע, והכול מתערבב במידות משתנות של אחריות ומהימנות. בתוך כך, אנו עדים ונחשפים לשיתופים בסיפורי חיים מורכבים ומעוררי חרדה, ולצד זה נמצא גם הזדמנות להתמודדות חדשה וללמידה. כל התכנים הרגשיים האלה באים לידי ביטוי הן ביחסים הבינאישיים, והן ביחסים טיפוליים, וכך גם בחשיבה התיאורטית על יחסים טיפוליים. אנו מתלבטים כיצד אפשר לקיים מפגשים בעלי משמעות, איך להתנסות ביחסים מרחוק, וגם בסוגיות של הוראה מקוונת, השימוש השכיח באפליקציית זום כמדיום חדש שנטמע בחיינו, ועוד.
המאמרים שבגיליון הנוכחי נכתבו כולם לפני ההתרחשויות האלה, ולפיכך אין בהם ביטוי ישיר לתמורות העתים ולשבר הגדול מצד אחד, ולממדי האבל והגעגועים, וההכרח בשינויים הנדרשים בהרגלי החיים, מצד אחר. ואולי גם נדרש איזה מרחק כדי להתבונן באופן מושכל בתופעות שאירעו. הכתיבה בסוגיות הרלוונטיות למציאות חיינו החדשה תידחה לעתיד לבוא, ונשקול לייחד לה גיליון משלה.
לפנינו חמישה מאמרים שמקורם כאמור במציאות חיינו המוכרת טרום פרוץ המשבר הבריאותי, שבעקבותיו המשבר הכלכלי והחברתי. הם עוסקים בהגות תרבותית ובעשייה הטיפולית הקונקרטית בתחומי הטיפול באמנות, ביבליותרפיה ופסיכודרמה. ובכל זאת, למרות כל הנאמר לעיל, מתברר כי גם בהם יימצאו תהליכים רגשיים, תפיסות תיאורטיות ומודלים ערכיים, שכוחם יפה לכל שעה. מבין התכנים הרלוונטיים תמיד מצויים הקשב המיוחד לדפוסי נפש תרבותיים, אופייה הדיגיטלי של השעה הטיפולית ואף התקווה לשלום בין העמים. בתוך כך ובהלימה לאופיו של כתב העת, יימצאו בגיליון הנוכחי גם ייצוגים קונקרטיים וסימבוליים של מצבי נפש מעוררי חרדה וקשיים.
אפשר לומר כי הגיליון מעניק לקוראים – אנשי טיפול מתחומי האמנויות ומתחומי הפסיכולוגיה והפסיכותרפיה, לצד אלה העוסקים בעולם החינוכי – היכרות עם מחשבה מקורית, רעיון ביקורתי והתנסות חדשה במציאות חיינו המורכבת. אנו מקווים להעניק לדברים פשר ומשמעות, חוויה חדשה, ומידה רבה של טוב לעולם הזקוק לכך. וכעת יותר מתמיד.
