גן ניסויי "חיננית" בחולון - גן בהתנהלות הומנית

אודות גן חיננית

גן ניסויי "חיננית" בחולון - גן בהתנהלות הומנית

החל מראשית תשס"ה משמש גן זה כגן ניסויי "בהתנהלות הומנית": הוא משלב בצורה מובנית והוליסטית את ערכי ודרכי החינוך ההומניסטי ומקדם את הילדים בצורה מיטבית לקראת הגשמת החזון החינוכי של מימוש עצמי, אחריות חברתית ועושר תרבותי. בין היסודות המאפיינים את הגן: היגיון התפתחותי-תהליכי במקום הגיון הישגי-תפוקתי; זרימה חופשית בין מוקדי פעילות עם פיתוח כלים להנהגה עצמית והתנהגות חברתית נורמטיבית; פיתוח האישיות באמצעות העשרה מיוחדת בספרות ילדים ותיאטרון בובות; אקלים חברתי של מוגנות, אהבה וכבוד הדדי; שיטת ה"רגעים" כמשכים של זמן וכמוקדי פעילות שמתגלמים בהם איכויות הומניסטיות, רגשיות ואינטלקטואליות. הגן פועל בשיתוף הגף לניסויים ויוזמות של משרד החינוך, ובשנת 2008 הוא כבר מצוי בשנה שנייה של חונכות גנים אחרים וסדרת השתלמויות לגננות במרכז פיסג"ה בחולון.

חיננית - "תעודת זהות"
גן ניסויי בהתנהלות הומנית אשר מטפח את תלמידיו לקראת מימוש עצמי, אחריות חברתית ועושר תרבותי.

גן "חיננית" בחולון, בהנהלת הגננת גילה יצחקי והסייעת שרה ידגר, בפיקוחה של רונית שמולביץ, ובהדרכתו האקדמית של ד"ר נמרוד אלוני, מפעיל תוכנית חינוכית ניסויית הנקראת "גן בהתנהלות הומנית". התוכנית פועלת במסגרת הגף לניסויים ויוזמות של משרד החינוך, ושותפים נוספים בה הם מחלקת החינוך של עיריית חולון, מחוז תל אביב של משרד החינוך ומכללת סמינר הקיבוצים.

התוכנית מבוססת על גישת החינוך ההומניסטי, אשר "רואה בקידום התפתחותם, רווחתם, וכבודם של בני האדם את התכלית העליונה של החשיבה והעשייה האנושית", והיא מבקשת לתת מענה לרבות מהמצוקות התרבותיות שלנו: למשבר בערכים ובסמכות, להשתלטות תרבות הרייטינג והקניונים, להתרחבות מעגל הילדים שבסיכון, ולהסלמה בהתנהגויות אלימות ואנטי-חברתיות.

על יסוד ההכרה שחופש אמיתי הוא פונקציה של התפתחות ובשלות, כבר בהגדרת הניסוי הוצגה מטרת-העל של "גן בהתנהלות הומאנית": לקדם את הילדים לקראת חיי אנוש מלאים והגונים באמצעות טיפוח משולב של מימוש עצמי, אחריות חברתית ועושר תרבותי. הלכה למעשה, הדבר ניכר בפעילות הלימודית והחינוכית אשר מדגישה את השילוב בין הרחבת חופש הבחירה והאוטונומיה האישית לבין פיתוח יכולות של הנהגה עצמית ואחריות אישית וקבוצתית. בשגרת היום-יום, ילדי הגן רשאים לפעול בכל המוקדים - בלי הגבלת כמות הילדים ועם הרבה עידוד של יוזמות אישיות, יצירתיות, מקוריות וספונטאניות - אך זאת תוך הדגשת הנורמות המחייבות של כבוד, הגינות ושמירת "האמנה הגנית", אשר נכתבת בשיתוף עם הילדים ומתוך הכרה עצמית שלהם בחשיבותן של נורמות התנהגות אלו.

ייחודה של התוכנית באה לידי ביטוי בכמה מישורים:
V התוכנית אינה נתפסת כפרויקט מזדמן או כאופנה חינוכית, אלא מעוגנת בהשקפת עולם רחבה של החינוך ההומניסטי ועל תחומי הדעת של הפילוסופיה החינוכית והפסיכולוגיה החינוכית.
V התוכנית בנויה על תפו"ח - תוכנית פיתוח חינוכית - אשר מעניקה קדימות לזימונן של התנסויות שמפעילות ומפתחות את מגוון הכישורים והאינטליגנציות של הילדים על פני משימות של הנחלת גופי ידע ומיומנויות טכניות. ברוח זו מעוצבים התכנים והאמצעים של הלימודים לאורך השנה בכלל ובציון חגי ישראל בפרט.
vהתוכנית ממקדת את תשומת הלב הפדגוגית של הגננות ב"רגעים": רצפים של זמנים ושל פעילויות - דוגמת רגע של בוקר טוב וקבלת הילדים וההורים, רגע של קריאת ספרים, רגע של ארוחה, רגע של יום הולדת או רגע של פתרון מחלוקות בשולחן הכבוד - אשר הגננות נדרשות להטעין אותם ביסודות הומניסטייים של הצמחה אינטלקטואלית, רגשית, מוסרית או יצירתית.
V התוכנית רב-ממדית ואינטגרטיבית: משלבת ידע תיאורטי וידע מעשי, וקושרת יחד מגוון של גורמים שתרומתם חיונית להצלחת הניסוי - גננת וסייעת, מפקחת משרד החינוך ואחראית המחלקה של הרשות המקומית, מרשתת של הגף לניסויים ויוזמות במשרד החינוך, צוות הדרכה וקבוצת סטודנטים ממכללת סמינר הקיבוצים.
V התוכנית מאפשרת זרימה חופשית והתנהלות עצמית של הילדים, תוך פיתוח מבוקר של מודעות אישית וקבוצית לחירות ולאחריות שמכוננים התנהגות אנושית מכובדת וראויה.
vהתוכנית מקדישה משקל רב לפיתוח הילדים באמצעות תיאטרון בובות וספרות ילדים (כשההדרכה נעשית על ידי מדריכות ממכללת סמינר הקיבוצים).
V התוכנית מדגישה מהלכים הפדגוגיים של: עיצוב סביבות לימודיות עשירות באמצעים מעודדי צמיחה אישית; רכישת ערכים, רגישויות, תובנות ושפה הומניסטית; ופיתוח של אסטרטגיות וכלים לפתרון בעיות באמצעות דיאלוג מוסרי ותכנים מן הספרות והתיאטרון.
vהתוכנית מקיימת שותפות עם ההורים, מתוך כבוד ואכפתיות הדדית, בכל הנוגע לאוריינטציה החינוכית של הגן, למצבו של הילד או הילדה, ובהבניה של תכנים בפעילות הגן ובאירועים משותפים של כל קהילת הגן.
עדות להתקדמות בהגשמת יעדי הניסוי היא שלילדים בגן חשוב לשמור על נורמות של כבוד, סובלנות ורגישות לזולת; או כפי שהם התבטאו, "להתנהל בגן בכבוד ובדרך הומנית". התוצאה היא אקלים חינוכי שבו הילדים חשים חופשיים לפעול במרחב על פי היוזמות והרעיונות שלהם מבלי לחשוש - עובדה שמולידה את הערך המוסף של עלייה בפוריות וביצירתיות שלהם במוקדי הפעילות השונים בגן.

יותר מבעבר, בשנה שחלפה (שנת הניסוי הראשונה) ניתן היה לראות את הילדים "זורמים" בחופשיות ובטבעיות משולחן יצירה אחד למשנהו בכדי להשלים את עבודותיהם. הם תכננו ובנו מבנים בשילוב אביזרים במוקד הקוביות; פעלו במרכז תיאטרון הבובות כמחזאים, במאים, שחקנים, מעצבי תלבושות ובוני תפאורות; ובזכות התוכנית המובנית בספרות ילדים ובשפה חזותית, הילדים היו יותר ערים לעושר הלשוני, לידע עולם, למסרים הרעיוניים, לערכים החברתיים, ולהקשרים המגוונים של הדברים בחייהם האישיים ובחברה הישראלית.

שני תוצרים חינוכיים נוספים שחשוב להזכירם הם: (א) הרגשת השייכות והאווירה התומכת והמקבלת קדמו אצל הילדים את תחושת הערך העצמי ומכאן גם את תחושת הביטחון והמוגנות שמאפשרים מימוש עצמי פורה ויצירתי; (ב) עליית המודעות האוריינית והביקורתית, בזמן צפייה בסרטים ובתוכניות טלוויזיה, בדבר מסרים חברתיים גלויים וסמויים, בדבר ההצפה בתכנים אלימים, ובדבר החלופות האפשריות של התנהגות יותר חברתית ותרבותית.

לכאורה "אין חדש מתחת לשמש", אך לאחר 23 שנות עבודתי במערכת חשתי שאני חייבת למצוא את "דרך המלך" ולשנות דרך וגישה. חשתי דחף לבנות תוכנית עבודה שתכיל את המיומנויות הנדרשות ואת תוכנית הליבה של משרד החינוך, כשהציר המרכזי והמנחה יהיה יותר התפיסה ההומניסטית וההתפתחותית ופחות גישת הספקי-החומר שמוגדרים בתוכניות הלימודים. לנגד עיניי עמדה תוכנית עבודה שבאה להבנות אקלים מיטבי ועושר תרבותי, אשר יקדמו את הילדים לקראת חיים של רגישות ערכית, השכלה רחבה, שיקול דעת, התחשבות בזולת, הגינות חברתית, ואזרחות טובה בחברה דמוקרטית. ואסיים בדברים של א.ד. גורדון: "לא יהיה ניצחון על החושך, כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך יש להגביר את האור". תוכנית זו באה להגביר את "האור."
בברכה,
גילה יצחקי, מנהלת גן חיננית.

מצגת גן חיננית

חיננית - דגשים בשנת הלימודים תשס"ו

מטרת-על
לקדם את הילדים לקראת חיי אנוש מלאים והגונים, וזאת באמצעות טיפוח משולב של:
מימוש עצמי: תחושת ערך עצמי ומסוגלות; פיתוח יכולות ונטיות גופניות ונפשיות; חדוות חיים, למידה ויצירה; אישיות אוטונומית ואותנטית.
אחריות חברתית: תחושת איכפתיות ואחריות כלפי הסביבה האנושית והטבעית; מעורבות קהילתית ואזרחות פעילה; מחויבות, התחשבות והגינות ביחסים החברתיים (לקראת אתיקה הומניסטית ואזרחות דמוקרטית).
עושר תרבותי: אוריינות לשונית, מספרית ואמנותית; השכלה רחבה וכישורי חשיבה; היכרות עם תרבות ישראל והעולם ועושר אסוציאציות והקשרים; רגישות מוסרית ואמות מידה לדעת טוב ורע.

את האידיאל המנחה אותנו בגן "חיננית" של אנשים מחונכים אשר מגשימים חיים מלאים והגונים - של אנשים המצטיינים באנושיות או ב"בנאדמיות" - אנו ממשיגים גם באמצעות המורשת הקלאסית שהדגישה את השילוש של היגיון-הגינות-והרמוניה, ובאמצעות המורשת היהודית שהדגישה את השילוש של אמת-דין-ושלום. לכך, כך אנו חושבים, התכוון גם דו"ח שנהר, "עם ועולם", שביקש לשלב אידיאלים תרבותיים של המורשת היהודית עם המורשת הכללית.

תוכנית פיתוח חינוכית (תפו"ח)
תוכנית הלימודים הרשמית: על פי דרישות והנחיות משרד החינוך.
תוכנית של "רגעים חינוכיים": רגע של בוקר טוב, של משחק חופשי במוקדי פעילות, של ארוחת בוקר, של ספרות ילדים, של יצירה אמנותית, של משחק בחצר, של תיאטרון בובות, של שולחן הכבוד ופתרון מחלוקות, של מסיבות גניות וימי הולדת.

תוכנית חינוך ולימוד הומניסטיים
אוריינות לשונית: עושר שפתי, כישורי שיח והתדיינות, תקינות ויצירתיות לשונית, הבנה והבעה.
אוריינות מספרית: ספירה, חישובים, מדידה וכדומה.
ידע בתרבות ישראל: היסטוריה, פולקלור, חגים ומועדים, מדינת ישראל, תרבויות מיעוטים בישראל - הכול ברוח פלורליסטית והומניסטית.
ידע בתרבות העולם: מיתולוגיה וסיפורי עמים, היסטוריה וגיאוגרפיה, נגיעות בשפות זרות ותרבויות מגוונות,
ידע אקטואליה: במדע ובטכנולוגיה, בספרות ואמנות, בתקשורת ובפוליטיקה, בעולם הטבע,
אתיקה הומניסטית ואזרחות דמוקרטית: תובנות, ערכים ורגישויות המכווננים נורמות של כבוד האדם והגינות חברתית.

דרכי חינוך ולימוד הומניסטיות
הוליסטי, הומני, רלוונטי, התנסותי: בהתבסס על אקלים של צמיחה של דוב דרום.
דיאלוגים של העצמה: בהתבסס על "חינוך הומניסטי הלכה למעשה" של נמרוד אלוני.
עץ דעת כעץ חיים: הוראה מקשרת ומתקשרת - בהתבסס על להיות אדם של נמרוד אלוני.
יצירת אמון באדם וברוח האדם והתנעת מוטיבציות חיוביות: על פי "על חינוך האופי" של בובר למידה חווייתית ובלתי אמצעית: תיאטרון וספרות ילדים.
שותפות בקביעת נורמות ואכיפתן: גננת, סייעת, ילדים והורים - ברוח טיפוח אזרחות דמוקרטית בכלל ולגיל הרך בפרט.

מיקודים ודגשים

• שאלונים ומדדים להערכת איכות (דורון ודור);
• תוכנית עבודה שנתית במונחים ובמדדים של הניסוי (כלל הצוות),
• המשכיות בתיאטרון בובות ובספרות ילדים;
• תיעוד וכתיבה לקראת ספר הניסוי ובניית דגם מנחה.

תוכנית פיתוח חינוכית - לימודית

מטרות העל:
1. מימוש עצמי
2. אחריות חברתית
3. עושר תרבותי
להלן יסודות חינוכיים המשמשים כעקרונות מנחים להעצמת היחיד והקבוצה כדי לבסס התנהלות הומאנית בגן חיננית:

1) חופש, אחריות והנהגה עצמית:

יחיד - חופש בחירה ופעולה בזמן ובמרחב; אחריות להתנהגות נורמטיבית, התחשבות ושיתופיות ביחסים עם אחרים והקבוצה; פוריות, יצירתיות ועמידה במטלות.
קבוצה - שותפות של כל ילדיי הגן, בינם לבין עצמם, ובינם לבין הגננות וההורים, בגיבוש ובאכיפה של נורמות ותכנים שמכוננים את הוויית הגן ודרכי התנהלותו (התאמנות באמנה חברתית ובתרבות דמוקרטית).

2) מקום של כבוד:

יחיד - זהות אישית, תחושת ערך עצמי כבוד כפרט ייחודי; זכות להיות גם שווה וגם שונה.
קבוצה - תרבות דיון ופתרון מחלוקות בגישה שוויונית, הוגנת ופלורליסטית; כיבוד הזולת, המיעוט והחריג, הסביבה הטבעית והמרחב הציבורי.
3) שייכות ומעורבות:

יחיד - הזדמנות לכל הילדים להציג את עולמם האישי וזיקותיהם המשפחתיות והתרבותיות; לקיחת חלק ומעורבות פעילה בפעילויות קבוצתיות משמעותיות בגן (הצגות, קישוטים וכו').
קבוצה - טיפוח שייכות ומעורבות בקהילת הגן, בשכונה ובעיר, במורשת התרבותית והעדתית, בלאום הישראלי, במשפחת האדם.

4) אוטונומיה ואותנטיות:

יחיד - פיתוח רמה גבוהה של מודעות עצמית ואחריות אישית, כך שהילד מסגל לעצמו דפוסים של קשב פנימי (מחובר לעצמו), התייעצות עצמית, יכולת רפלקטיבית, מחשבה עצמאית וביקורתית, נקיטת עמדה אישית סדורה ומנומקת, וקבלת אחריות על דיבורים ומעשים - על הגדרת זהותו והנהגת חייו.
קבוצה - פיתוח תרבות גנית פלורליסטית ורב-תרבותית, שמצד אחד מטפחת ומכבדת את ייחודיות הפרט ומן הצד האחר מעודדת יצירת זהות קבוצתית ייחודית ומעניינת.

5) טיפוח שפה תרבותית:

יחיד - טיפוח עושר לשוני, מיומנויות לשוניות ותקינות לשונית (מילולית, חזותית, סמלית).
קבוצה - טיפוח תרבות הדיבור והשיח בהקשרים חברתיים ולימודיים.

6) פיתוח אסטרטגיות חשיבה, ניתוח, ביקורת ופתרון בעיות:

יחיד - עידוד תמיהה, סקרנות וחקרנות; התאמנות בשאילת שאלות ובאסטרטגיות לפתרון בעיות על פי סוגן וייחודן; חתירה לחוכמה שפתוחה לכל סוגי הידע והחשיבה וחופשייה ממוסכמות חברתיות והרגלים אישיים; מודעות לקשרים ולהשפעות בין האינטליגנציות השונות; פיתוח מודעות להקשרים שונים ולדרכים המגוונות להערכה והוכחה; פיתוח רגישויות המכוננות טעם טוב, חוש מידה, פרופורציות הולמות, ושיקול דעת.
קבוצה - פיתוח אסטרטגיות של חשיבה קבוצתית \ ידע שיתופי; הבניית ידע קבוצתי לייעוד משותף, כמו בגישת הפרויקטים, וזאת כך שהשלם החדש גדול מסך תרומת חלקיו; מודעות לקיומן של דרכי התבוננות והתמודדות חלופיות בקבוצות ובתרבויות אחרות.

7) פיתוח ה"אומץ" לפעול במצבים משתנים ולא בטוחים:

יחיד - פיתוח תחושת מוגנות, יחד עם מודעות למסוגלות ולמוגבלות, כך שהילד לא חש חרדה אישית ופחד מפני הקבוצה כאשר הוא מעז להתנסות ביוזמות חדשות ומיוחדות שבקלות אפשר להיכשל בהן – וכלום לא יקרה לו ולא יגרע מכבודו.
קבוצה - יצירת חברה פתוחה, סולידארית ומפרגנת, שאינה מחפשת ביזוי והשפלה של הנכשלים אלא משמרת את כבודם של כולם ללא קשר לייחודם, חריגותם, הצלחתם או כישלונם.

8) פיתוח הערכים ההומניסטים בנושאים חינוכיים ובחגים ומועדים:

יחיד - רכישה, הפנמה ומימוש של ערכים, מושגים, תובנות, רגישויות ואמות מידה שכורכים יחדיו זהות אישית, קבוצתית ולאומית יחד עם מוסריות הומניסטית ואזרחות דמוקרטית.
קבוצה - ציון חגים, מועדים ונושאים ערכיים (דוגמת יום זכויות האדם, הילד והשוויון בין המינים) באמצעים שמחזקים תרבות דמוקרטית והומניסטית.

גן ניסויי "בהתנהלות הומאנית"

גן שמטפח את תלמידיו לקראת מימוש עצמי, אחריות חברתית ועושר תרבותי

שם הגננת: גילה יצחקי
שם הסייעת: שרה ידגר
שם המפקחת: רונית שמולביץ
שם הגן: חיננית
שם הישוב: חולון

השערת הניסוי
גן ילדים "בהתנהלות הומאנית", אשר משלב בצורה מובנית והוליסטית את ערכי ודרכי החינוך ההומניסטי, יקדם את הילדים בצורה מיטבית לקראת הגשמת החזון החינוכי של מימוש עצמי, אחריות חברתית ועושר תרבותי.

תמצית בניסוי ומאפייניו
גן "חיננית" בחולון, בהנהלת הגננת גילה יצחקי והסייעת שרה ידגר, בפיקוחה של רונית שמולביץ, ובהדרכתו האקדמית של ד"ר נמרוד אלוני, מפעיל תוכנית חינוכית ניסויית הנקראת "גן בהתנהלות הומאנית". התוכנית פועלת במסגרת הגף לניסויים ויוזמות של משרד החינוך - בהנחיית חיה נסצקי, ושותפים נוספים בה הם: מחלקת החינוך של עיריית חולון - ואחראית מחלקת גני הילדים בעיר - כרמית סלונים; יועצים ממכללת סמינר הקיבוצים - ד"ר דורון לדרר (ראש המסלול להכשרת מורות לגיל הרך), פרל הדרי (תיאטרון בובות), ורד גינזבורג (ספרות ילדים), דור הררי (פסיכולוג חינוכי).
התוכנית מבוססת על גישת החינוך ההומניסטי, אשר "רואה בקידום התפתחותם, רווחתם, וכבודם של בני האדם את התכלית העליונה של החשיבה והעשייה האנושית", והיא מבקשת לתת מענה לרבות מהמצוקות התרבותיות שלנו: למשבר בערכים ובסמכות, להשתלטות תרבות הרייטינג והקניונים, להתרחבות מעגל הילדים שבסיכון, ולהסלמה בהתנהגויות אלימות ואנטי-חברתיות.

על יסוד ההכרה שחופש אמיתי הוא פונקציה של התפתחות ובשלות, כבר בהגדרת הניסוי הוצגה מטרת - העל של "גן בהתנהלות הומאנית": לקדם את הילדים לקראת חיי אנוש מלאים והגונים של מימוש עצמי, אחריות חברתית ועושר תרבותי.
הלכה למעשה, הדבר ניכר בפעילות הלימודית והחינוכית אשר מדגישה את השילוב בין הרחבת חופש הבחירה והאוטונומיה האישית לבין פיתוח יכולות של הנהגה עצמית ואחריות אישית וקבוצתית. בשגרת היום-יום, ילדי הגן רשאים לפעול בכל המוקדים - בלי הגבלת כמות הילדים ועם הרבה עידוד של יוזמות אישיות, יצירתיות, מקוריות וספונטאניות - אך זאת תוך הדגשת הנורמות המחייבות של כבוד, הגינות ושמירת "האמנה הגנית", אשר נכתבת בשיתוף עם הילדים ומתוך הכרה עצמית שלהם בחשיבותן של נורמות התנהגות אלו.
 

ייחודה של התוכנית ומישורי הפעלתה
התוכנית אינה נתפסת כפרויקט מזדמן או כאופנה חינוכית, אלא מעוגנת בהשקפת עולם רחבה של החינוך ההומניסטי ועל תחומי הדעת של הפילוסופיה החינוכית והפסיכולוגיה החינוכית.
התוכנית בנויה על תפו"ח - תוכנית פיתוח חינוכית - אשר מעניקה קדימות לזימונן של התנסויות שמפעילות ומפתחות את מגוון הכישורים והאינטליגנציות של הילדים על פני משימות של הנחלת גופי ידע ומיומנויות טכניות. ברוח זו מעוצבים התכנים והאמצעים של הלימודים לאורך השנה בכלל ובציון חגי ישראל בפרט.

התוכנית ממקדת את תשומת הלב הפדגוגית של הצוות ב"רגעים": רצפים של זמנים ושל פעילויות - דוגמת רגע של בוקר טוב וקבלת הילדים וההורים, רגע של קריאת ספרים, רגע של ארוחה, רגע של יום הולדת או רגע של פתרון מחלוקות בשולחן הכבוד - אשר הצוות נדרש להטעין אותם ביסודות הומניסטיים של הצמחה אינטלקטואלית, רגשית, מוסרית או יצירתית.
התוכנית רב-ממדית ואינטגרטיבית: משלבת ידע תיאורטי וידע מעשי, וקושרת יחד מגוון של גורמים שתרומתם חיונית להצלחת הניסוי - גננת וסייעת, מפקחת משרד החינוך ואחראית המחלקה של הרשות המקומית, מרשתת של הגף לניסויים ויוזמות במשרד החינוך, צוות הדרכה וקבוצת סטודנטים ממכללת סמינר הקיבוצים.
התוכנית מאפשרת זרימה חופשית והתנהלות עצמית של הילדים, תוך פיתוח מבוקר של מודעות אישית וקבוצתית לחירות ולאחריות שמכוננים התנהגות אנושית מכובדת וראויה.
התוכנית מקדישה משקל רב לפיתוח הילדים באמצעות תיאטרון בובות וספרות ילדים (כשההדרכה נעשית על ידי מדריכות ממכללת סמינר הקיבוצים).
התוכנית מדגישה מהלכים הפדגוגיים של: עיצוב סביבות לימודיות עשירות באמצעים מעודדי צמיחה אישית; רכישת ערכים, רגישויות, תובנות ושפה הומניסטית; ופיתוח של אסטרטגיות וכלים לפתרון בעיות באמצעות דיאלוג מוסרי ותכנים מן הספרות והתיאטרון.
התוכנית מקיימת שותפות עם ההורים, מתוך כבוד ואכפתיות הדדית, בכל הנוגע לאוריינטציה החינוכית של הגן, למצבו של הילד או הילדה, ובהבניה של תכנים בפעילות הגן ובאירועים משותפים של כל קהילת הגן.

יעדים לתוכנית "התנהלות הומאנית": שנות לימודים תשס"ה - תשס"ו
1. עיצוב סביבות לימודיות עשירות באמצעים המעודדים למידה, יוזמה, ושינוי אשר יטפחו את המודעות האישית והאחריות החברתית.
2. יצירת אקלים חברתי, תרבותי ודמוקרטי המקדם תחושת אכפתיות ורגישות כלפי האחר, תוך הקפדה על נורמות של הגינות , כבוד הדדי, פתרונות לא אלימים של מחלוקות ופיתוח תרבות הדיבור והמחשבה.
3. התמקדות בספרות ילדים, אומנויות ותיאטרון, כאמצעי לפיתוח האישיות והרחבת העושר התרבותי.
4. הרחבת ההשכלה הכללית של הילדים בתחומי התרבות ואקטואליה. התמודדות אקטואלית וביקורתית עם נושאים, דילמות וערכים.
5. שיתוף פעולה מפרה ומכבד בין הגורמים המעורבים בחיי הילד בגן: צוות, הורים
6. הרחבת התוכנית אל חצר הגן. פיתוח חצר הגן בהתאם לצרכי התוכנית ולידי הגן.
7. העמקת המעגלים עם ההורים ליצירת קשרי גן - בית מהותיים ותורמים.
8. הרחבת קשרי בית הספר הסמוך מעבר לתוכנית "מעברים"(קשרי ילדי הגן עם כיתות א)
9. בניית מערכי מדדים ומשובים, שיוכלו לשקף את הנעשה והתמורה בעקבות הניסוי וכמו כן לוח זמנים ואופן הביצוע של מדדים אלו.

מוטיבציה ראשונית לניסוי וסיכום ביניים
לכאורה "אין חדש מתחת לשמש", אך לאחר 23 שנות עבודתי במערכת חשתי שאני חייבת למצוא את "דרך המלך" ולשנות דרך וגישה. חשתי דחף לבנות תוכנית עבודה שתכיל את המיומנויות הנדרשות ואת תוכנית הליבה של משרד החינוך, כשהציר המרכזי והמנחה יהיה יותר התפיסה ההומניסטית וההתפתחותית ופחות גישת הספקי-החומר שמוגדרים בתוכניות הלימודים. לנגד עיניי עמדה תוכנית עבודה שבאה להבנות אקלים מיטבי ועושר תרבותי, אשר יקדמו את הילדים לקראת חיים של רגישות ערכית, השכלה רחבה, שיקול דעת, התחשבות בזולת, הגינות חברתית, ואזרחות טובה בחברה דמוקרטית. ואסיים בדברים של א.ד. גורדון: "לא יהיה ניצחון על החושך, כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך יש להגביר את האור". תוכנית זו באה להגביר את "האור."